פתיחת התפריט הראשי

שינויים

[[תמונהקובץ:הרב הלר.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|350px250px|הרב העלער]]הרב '''יוסף אברהם העלרהלוי הלר''' ('''העלער'''; יליד שנת [[תש"ז]], 1947) הוא ראש [[כולל מנחם]] שעל ידי [[מזכירות אדמו"ר שליט"א]] ו[[מורה צדק|מו"צ]]בשכונת [[קראון הייטס]].
==תולדות חיים=====נעוריו===[[קובץ:הרב הלר התרת נדרים.jpg|ממוזער|הרב '''יוסף אברהם הלוי הלר''' הוא ראש לצד הרבי במעמד [[כולל מנחםהתרת נדרים]], כ"ט אלול תש"נ]] שעל ידי נולד לאביו הרב דוד הלוי הלר{{הערה|מתלמידיו של הרב [[מזכירות אדמויחיאל יעקב ויינברג]], בעל ה"שרידי אש". שימש כראש הקהל של קהילת לוגאנו בשווייץ וכראש ישיבת "ר שליטירחי כלה"אבאירופה, בערוב ימיו עבר להתגורר בבורו פארק.}} המיוחס בן אחר בן לרבי [[יום טוב ליפמן הלוי הלר]] ובעל ה[[מורה צדק|מו"צתוספות יום טוב]] בשכונת . הרב [[קראון הייטסיצחק זאב סולובייצ'יק]], "הרב מבריסק", היה בקשרי ידידות עם אביו ונהג להתארח בבית המשפחה לעיתים תכופות, כאשר היה מגיע לנוח מחמת מחלת ראות ממנה סבל. הרב מבריסק השפיע רבות על הרב הלר, ודרכו התקרב אל דרך הלימוד של בריסק.
==קורות חיים==את לימודיו בישיבות החל ב[[ישיבת סלבודקה]], וכבר אז החל להימשך ל[[תורת החסידות]] והיה מעיין בספרי חסידות כללית רבים כ'[[נועם אלימלך]]' ו'[[מאור ושמש]]'. כאשר הקים הרב [[משולם דוד סולובייצ'יק]] את ישיבת בריסק בראשותו{{ערך חסרהערה|תחת השם 'ישיבת בריסק' ישנם שנים-עשר ישיבות. הישיבה שייסד הרמ"ד ממוקמת כיום בשכונת קריית משה בירושלים.}}נולד לאביו בשנת תשכ"א, בחר לפתוח את הישיבה עם עשרה תלמידים מובחרים ביניהם נכלל גם הרב הלר, מה שגרם לקרבה מיוחדת בינו לבין ראש הישיבה. באותם ימים בישיבת בריסק למד גם הרב [[עזרא בנימין שוחט]] שהשפיע על קירובו של הרב הלר לליובאוויטש. ראש הישיבה [[משולם דוד הלר סולובייצ'יק|הרב סולובייצ'יק]] שחשש מהתקרבותו ניסה להניעו מכך ולקרבו, ואף אסר עליו לגדל [[זקן]] כאמצעי לכך. באותו הזמן קיבל מכתב מ[[מילאנוהרבי]] והתקרב על ידי השלוחים לדרך הרב שוחט בו גם התייחס [[איטליההרבי]] ללהוראת [[חסידות חבמשולם דוד סולובייצ'יק|הרב סולובייצ'יק]] אליו בעניין גידול הזקן{{הערה|תוכן המכתב היה (בערך וללא אחריות כלל), כי "דרואים שאפילו [[מתנגד]] מעיד ש[[זקן]]זהו עניין של חסידים"...}}.
בזמן לימודיו בעת לומדו בישיבת בריסק בראשות רנקלע ל[[בית הכנסת בעל התניא]] בשכונת [[מאה שערים]] ב[[ירושלים]], שם שמע לראשונה קלטת שהופעלה מקולו של הרבי ו'נתפס' דוד סולבייטשיק בירושלים, התקרב לחב. מאוחר יותר הכיר את הרב [[אליעזר ננס]] שלמד עמו [[חסידות חביחד עם ידידו הגאון ]] והושפע ממנו רבות{{הערה|כאשר עבר להתגורר בבית אביו בשוויץ, היה מארח בביתו את הרב ננס שהגיע לשם כ[[עזרא בנימין שוחטשד"ר]] ראש של ישיבת [[אור אלחנן - חבתורת אמת]]}}. הרב ננס קיבל הוראות מהמזכירות {{דרוש מקור}} כיצד לקרב את הרב הלר לחב, וכמוהו היו ב[[ירושלים]] חסידים נוספים שהשפיעו עליו וגרמו להתקרבותו הסופית לליובאוויטש, ביניהם הרב [[אברהם צבי כהן]] והרב [[משה וובר]].
הרב הלר נשא לאשה את מרת שרה טשונא יהודית. לאחר חתונתו עבד תקופה קצרה בישיבה בניו הייבי, ולאחר מכן התחיל לעבוד בכולל לצד הרב פטירתה בי"א סיון [[זלמן שמעון דבורקיןתשנ"ב]] וכשנפטר נישא הרב דבורקין בתשמבשנית בשנת [[תשע"ה נעשה באופן ממיילא כראש הכוללג]].
הוא מוסר שיעורים של בחודש [[אלול]] [[תש"חבורהל]]{{הערה|ייתכן שהיה זה באלול תשכ"ט, היינו שלא כל חברי הכולל משתתפים אלא הרוצים לעסוק בסוגיא מסויימתאז נסע לחודש תשרי תש"ל.}} נסע לראשונה ל[[הרבי]] יחד עם זוגתו. באותה תקופה הוצע לרב הלר לכהן כראש ישיבה חשובה ומפורסמת בשוויץ, מכיון שעל פי הוראת אך כשנכנס ל[[יחידות]] עם רעייתו במהלך חודש [[תשרי]] הורה לו [[הרבי, הכולל לא מיועד ללימוד מסויים, אלא כל אחד צריך ללמדו במקום שליבו חפץ]] כי עליו להישאר ב[[קראון הייטס]].
שיעוריו נמסרים בבהירות מיוחדת, שמוליך את הלומדים מהסוגיות בגמרא דרך הראשונים והאחרונים ועד הלכה למעשה, ויצא להם שם כשיעורים מיוחדים ביותר.===בקראון הייטס===
לאחר מכן לימד הרב הלר תקופה קצרה בישיבת [[בית דוד שלמה]] בניו הייבן ועמד בראשות הישיבה ב[[תומכי תמימים מוריסטון|מוריסטון]]. לאחר מכן נכנס בצוות הנהלת ה[[כולל מנחם|כולל שעל ידי המזכירות]], לצד רב ה[[שכונה]] הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], כאשר הרב הלר מונה להיות מוסר השיעורים. בזמן זה "[[שימוש|שימש]]" רבות אצל הרב דבורקין וקיבל ממנו [[מנהגי חב"ד]] רבים, כמו גם את דרך הפסיקה המקובלת אצל רבני חב"ד מדורות. כשנפטר הרב דבורקין בשנת תשנ"ג התאלמן מרעייתו הרבנית יהודית טשובנא ע[[תשמ]] התמנה הרב הלר לכהן תחתיו כראש הכולל, תפקיד בו הינו מכהן עד היום. והתחתן שוב לאחר שחיתן את כל ילדיו בתשעכאשר הוצע לו לכהן כראש ישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]] אמר [[הרבי]] כי "'''אין מי שימלא מקומו כאן'''"ג.
בשנת [[תשמ"ו]] נבחר כחבר ב[[בית דין צדק קראון הייטס]] בבחירות חוזרות החוזרות לרבנות ה[[שכונה]], לאחר שהרב שבהוראת [[הרבי]] נשאר רב קהילת חב"ד ב[[פתח תקוה]] הרב [[דוד חנזין]] מפתח תקוה- שנבחר בבחירות הראשונות, שנבחר לרב השכונה נשאר בתפקידו הקודם בהוראת . על פי השמועה התבטאה עליו אז [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] כי הרב הלר הינו "'''א פיינער יונגערמאן'''" (= אברך מיוחד){{הערה|יש טוענים ששמעה זאת מפי [[הרבי]].}}.
שמועה אומרת שהרבנית חיה מושקא זיהחל משנת [[תנש"ע התבטא עליו שהוא א]] הפסיק לשבת בהרכבי ה[[בד"פיינער יונגרמאןצ קראון הייטס|בד" (אברך מיוחד)צ]], בעקבות מחלתה של רעייתו. זהו ביטוי נדיר ביותרבערב שבת פרשת פרשת נשא י"א סיון [[תשנ"ב]] נפטרה זוגתו מרת שרה טושנא יהודית, מכיון שהרבנית זצשהייתה מראשי העסקניות ב[[קראון הייטס]] בענייני [[נשי ובנות חב"ל, בדרכה בהצנע לכתד]] ובחינוך בני ובנות ישראל. מאז פטירת אשתו מיעט הרב הלר את הופעותיו הציבוריות בכנסים והתוועדויות ב[[קראון הייטס]], כמעט ולא הביע דעתה על הנעשה בקהילהלמעט מקרים וארועים ספציפיים.
החל משנת [[תנש"א]] הפסיק לשבת בהרכבי הבד"צ, ועל פי פסק הדין שהוציאו בית הדין לפתרון מחלוקת [[קראון הייטס]] {{הערת שוליים|1=לקריאת [httpקובץ://wwwהרב הלר בכולל חתוך.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54133 הפסק], [[חב"ד אינפוjpg|ממוזער|הרב הלר בשיחה עם תלמידי הכולל]].}} הרי שאינו משמש יותר כחבר בבית הדין.
לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] כתב הרב הלר {{דרוש מקור}} כי ישנה 'פרשה פתוחה' וישנה 'פרשה סתומה', ועניני משיח הם בכלל מאז פרישתו מהבידברים הסתומים שאין אנחנו יכולים להבין בהם - תוך תמיהה על המורים בעניינים משיח וגאולה שלא זכינו בהם לדברי הש"ד בשנת תנשך והט"א הפסיק כמעט להביע דיעה פולטית או כל ענין ששייך למחלוקת בין צדדיםז, אלא אם כן נוגע לעניני יראת שמים לדעתוכאשר בענייני הלכה יראים אלו מלפסוק בעצמם.
אך בעניני איסור והיתר ועניני השקפה ממשיך בשנת [[תש"ס]] לאחר שנטען ב[[ערכאות]] של עכו"ם שלפסקי [[בד"צ קראון הייטס|בית הדין בקראון הייטס]] ממשך השנים אין כל תוקף מכיוון שהרב הלר חזר בו מפסקיו, התייצב הרב הלר לייעץ לרבים. והוא מהמובבית המשפט ואמר שהוא אינו חוזר בו מפסקיו מתוקף היותו עדיין משמש כחבר ה[[בד"ץ הפופלרים בשכונת צ קראון הייטס|בד"צ]].
החל משנת [[תש"ע]], בעקבות פסק-דין שהוציא בית הדין המיוחד ליישוב המחלוקת שהתגלעה ברבנות [[קראון הייטס]]{{הערה|1=לקריאת [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54133 הפסק], [[חב"ד אינפו]].}}, הרב הלר הינו צאצא ישיר להרב ר' אינו משמש יותר רשמית כחבר בבית הדין ובמקומו מונה הרב [[יום טוב ליפמן הלריוסף ישעיה ברוין]], בעל ה'תוספות יום טוב'. מני אז אינו עונה על שאלות בדיני ממונות.
==השקפותיודרכו התורנית=={{ערך חסר}}מאז עזב את תפקידו בבד"צ דשכונת קראון הייטס בשנת תנש"א כמעט לא מתערב בענינים פולטיים. אך לא נמנע מלתת שיחות בעניני השקפה בפני אברכי הכולל. בשיחותיו נותן דגש חזק על הצורך לייסד את חיי הבית על לימוד התורה כיסוד חייו של חסיד. הרב העלער מביע בשיחותיו התנגדות חריפה לכל עניני מודנזציה הנקרא בלשונו התייוונות.מעורר באופן תדיר שחסיד חב"ד הינו מי שמהדר במצוות. אחרת לא ראוי להימנות על עדת החסידים.
==פסקיו==מפסקיו המפורסמים הוא היתר שתיית מים בברזים בברוקלין. הרב פוסק שהתולעים הנמצאים במים הינם בטלים למים ולא חל עליהם איסור (להעיר שרוב הלר מוסר שיעורי "חבורה", היינו שלא כל חברי בד"צ לקראון הייטסהכולל משתתפים אלא רק אלו הרוצים לעסוק בסוגיא מסויימת, מכיון שעל פי הוראת הרבי [[כולל מנחם|הכולל]] אינו מיועד ללימוד נושא מסויים אלא על כל אחד ללמוד את אשר ליבו חפץ. שיעוריו נמסרים בבהירות מיוחדת בהם מוליך את הלומדים מסוגיות הגמרא דרך הראשונים והאחרונים ועד ההלכה למעשה, מחמירים ומורים לסנן המים)ושמעם של שיעוריו הולך לפניהם.
פוסק כמו כל רבני חבהרב מפרסם מפעם לפעם מאמרים בעניני הלכה בקבצים כקובץ [[הדרת מלך]] וקובץ [[אור ישראל]], וכן בקובץ "ד שדין קראון הייטס הוא כדין רשות הרבים דאורייתא ועל כן היקף של חוט של עירוב שיוצר צורת הפתח לא יועיל. והמטלטל בשבת בקראון הייטס דינו כמחלל שבת בפרסיה עם דברי תורה" שיוצא לאור על החומרה שבזהידי [[כולל מנחם|הכולל]].
פוסק לאסור לגמרי שימוש במים מבוילר ביום טוב וחלוק בזה על הנכתב בשמירת שבת בשם הגאון ר' שלמה זלמן אוירכבאךמאז פרישתו מה[[בד"צ קראון הייטס|בד"צ]] בשנת [[תנש"א]], הפסיק כמעט להביע דעה פוליטית או בכל ענין הקשור למחלוקת, למעט מקרים יוצאי דופן. עם זאת, בעניני איסור והיתר ובעניני השקפה ממשיך הרב הלר לייעץ לרבים והינו [[מורה צדק|מהמו"צים]] המוכרים בשכונת [[קראון הייטס]]. הרב הלר משמש גם כמורה דרך לרבים מחוץ לשכונת [[קראון הייטס]], ובמיוחד בקרב בני קהילות שונות המתקרבים ל[[ליובאוויטש]].
בחדר שאין בו חלונות פוסק הרב שאין להתייחס להיכר צירנוהג למסור שיעור על פרשת השבוע בשבת בכולל, אלא הולכים לפי הכניסה לחדר (כמוהו פוסקים הרב ברוין והרב דווארקין) בניגוד לדעת רוב רבני חב"ד בארץ הקודש. ועודהמיוסד על דברי גדולי החסידות בדורות הראשונים.
==ספריומפסקיו המפורסמים== בספרו '''הלכתא למשיחא''' שיצא לאור בקיץ תשנ"ב פסק כי [[קבלת המלכות]] של [[הרבי כמלך המשיח]] הינה מצוות עשה מדאורייתא. ואחר [[ג' תמוז]] כתב שביאת [[משיח]] הוא פרשה סתומה בתורה, ואין אנו יכולים לפסוק בו הלכות. פוסק להתיר שתיית מים בלתי מסוננים בברזים בברוקלין. הרב הלר פסק שהתולעים הנמצאים במים הינם בטלים למים ולא חל עליהם איסור (כדעתם של הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יצחק רייטפורט]] ובניגוד לדעתם המחמירה של הרב [[אהרן יעקב שווי]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]]). פסק (יחד עם רבנים נוספים כהרב [[יוסף ישעיה ברוין]], הרב [[עזרא שוחט]], הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי|מ"מ גלוכובסקי]], ועוד) כי [[לימוד הקריאה בשיטת הצלילים|שיטת לימוד הצלילים]] בלימוד האל"ף-בי"ת לתשב"ר אינה מנוגדת למסורת ולשיטת [[רבותינו נשיאנו]]. פוסק כמו רוב רבני חב"ד ששכונת [[קראון הייטס]] דינה כרשות הרבים דאורייתא, ועל כן היקף חוט העירוב שיוצר צורת הפתח לא יועיל להתיר טלטול בשכונה בשבת, והמטלטל בשבת בשכונה דינו כמחלל שבת בפרהסיא. פוסק לאסור לגמרי שימוש במים חמים שחוממו בדוד ('בוילר') ביום טוב, וחולק בזה על הנכתב בספר [[שמירת שבת כהלכתה]] בשם הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. בחדר שאין בו חלונות פוסק הרב שאין להתייחס ל[[היכר ציר]] לעניין קביעת [[מזוזה]], אלא נוהגים לפי הכניסה לחדר (כמוהו פסקו גם [[יוסף ישעיה ברוין]] והרב [[זלמן שמעון דווארקין]]).
*'''הלכתא למשיחא''' כולל עיונים בתחילת שנות הנו"ן שלח מספר שאלות אל הרבי בעניין [[נשיא הדור]], [[שופט הדורהפריה מלאכותית]], [[מלך המשיח]] ומלכותו - לאור שיטת [[הרמב"ם]]וזכה למספר תשובות ומענות קודש כאשר מסקנת הדברים הייתה לשלילה. הספר כולל שיעורים שמסר הרב הלר בכוללדין ודברים אלו פורסמו מעל בימות שונות.
יו"ל ב[[חורף]] [[תשנ"ב]]בספרו '''שלום יהיה''' פסק שלא רק שמותר לשנות משום דרכי שלום, אלא גם מותר לומר שקר גמור משום דרכי שלום (בשונה מדעת בעל ה'ערוך לנר').
*'''שיטה ברורה''' כולל עיונים בהלכות נידה ע"פ אדמו"ר הזקן. הספר כולל שיעורים שמסר הרב הלר בכוללפרסם ביאור הלכתי למנהג החסידים להתפלל באריכות אף לאחר חצות היום, באם הקדימו לזה [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]].
==ספריו==[[קובץ:הלער - נר תמיד.jpg|250px|ממוזער|הרב הלר מעיין בספר '''נר תמיד''' שיצא לאור בהדרכתו]]*'''[https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=141618&pagenum=1 הלכתא למשיחא]''' כולל עיונים בעניין [[נשיא הדור]], [[שופט]] הדור, [[מלך המשיח]] ומלכותו - לאור שיטת [[הרמב"ם]]. הספר כולל שיעורים שמסר הרב הלר בכולל. יו"ל ב[[חורף]] [[תשנ"ב]]*'''שיטה ברורה''' על שו"ע אדמו"ר הזקן בעל התניא הלכות נדה יו"ד ס' קפג - קפד. מבאר דבריו ע"פ מקורות ובהשוואה לשאר פוסקים וקצת לקוטים, ציונים ומראה מקומות להבנת הענין נדפס בסיון [[תשנ"ג]]*'''שולם שלום יהיה''' לקוט מדברי חז"ל, ראשונים ואחרונים, ספרי מוסר וחסידות אודות מצות ומעלת הבאת שלום, ואיסור וגנות המחלוקת, ובגדר מחלוקת לשם שמים, והמסתעף יו"ל [[תשמ"ט]]*'''ביאורים והערות ומראי מקומות בקונטרס אחרון''' (ומהדורא בתרא) לשו"ע רבינו הזקן, הלכות נדה (מלבד סימן קפ"ז) מאת חברי הכולל אברכים שעל ידי מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א, ליובאוויטש עורך ראשי - ר' יוסף אברהם הלוי הלר, ברוקלין קה"ת-ומזכירות תש"מ*'''קיצור דיני טהרה''', יצא לאור על ידי קה"ת.מאת חברי הכולל אברכים שעל ידי מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א, ליובאוויטש עורך ראשי - ר' יוסף אברהם הלוי הלר*'''טוב טעם''', חמשה חלקים, של בעל התוספות יום טוב ביאור דברי הקבלה שנמצאים ברבינו בחיי על פי קבלת הרמ"ק, את הספר כתב הבעל תוספות יום טוב בצעירותו, קודם שראה את קבלת האר"י נדפס בצירוף '''ספר נפתלי''' פירוש נוסף על רבינו בחיי הוציא לאור הרב הלר יחד עם הרב אברהם שמואל הלוי הלר*'''מאמר הלבנה''' של ר' יוסף ענגל בתורת הקבלה, נערך והובא לדפוס על ידי הרב הלר
==משפחתו==
=== בניו;===*הרב [[ישראל הלר|ישראל. ]] - מוהל מוכר בבריתות בקרב אנ"ש בשכונת [[קראון הייטס ובעיר ניו יורק. ]]*הרב אפרים הלל, - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת ]] [[תומכי תמימים ווסצ'סטר]]*הרב יהודה לייבוש - רב בית כנסת, ומגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים ווצעסטערלונדון]].*הרב יום טוב ליפטמאן. שניאור זלמן - מנהל ור"מ ב[[תומכי תמימים ווסצ'סטר]]*הרב [[מנחם שמואל בנימין הלר]] - [[שליח ברובע ]] בבושוויק שברובע [[ברוקלין. ]] ו[[משגיח]] [[כולל מנחם]]*הרב יום טוב ליפמאן - מגיד שיעור בישיבת [[אהלי תורה]], קראון הייטס*הרב [[לוייצחק העלער]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים נייאק]]*הרב מאיר הלר - עסקן חסידי ב[[קראון הייטס]].  === חתניו ===*הרב [[שמואל חיים בלומינג]] - [[ר"מ בתות"ל ווצעסטער. ;חתניו]] בישיבת [[אהלי תורה]]*הרב [[יקותיאל ליפא פלדמן]] - מג"ש ב[[תומכי תמימים 770]].ובישיבת אהלי תורה*הרב מנחם מענדל שטראקס - [[שמואל חיים בלומינגר"מ]] - ב[[ישיבת צעירי השלוחים]] בצפת*הרב שלום דובער פרלשטיין - ר"מ]] ב[[אהלי תורהתומכי תמימים ווסצ'סטר]] ועורך הספר *הרב יוסף יצחק פרלשטיין - ר"מ ב[[בשורת הגאולה (ספר)|בשורת הגאולהתומכי תמימים ווסצ'סטר]] ==קישורים חיצוניים==*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=51238 הרב העלער זועק: דרושה מהפכה בחינוך החב".די] {{שטורעם}}* [https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/759143/ הרב פערלשטיין. העלער פוסק: יש חיוב לקבלת את המלכות של הרבי כמלך המשיח עפ"י הלכה] (דקה 6:36 ואילך) {{אינפו}} {{ערך חסרחברי בד"צ קראון הייטס}}
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל:הלר, יוסף אברהם}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
[[קטגוריה:דיינים בבית דין צדק קראון הייטס]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]
122

עריכות