5,391
עריכות
שינויים
←קישורים חיצוניים: , קידוד קישורים
בדורות ה[[תנאים]] וה[[אמוראים]], [[פנימיות התורה]] עברה במסורה מדור לדור, רק לאנשים ראויים ששמרו על עצמם בקדושה ובטהרה, ורק לאחר שהיו בקיאים היטב ב[[תורת הנגלה]] והיו למדנים מופלגים. אולם בעקבות ירידת הדורות, וההתקרבות לביאת המשיח קבע [[האריז"ל]], כי המצב השתנה וכיום "בדורות אלו האחרונים מותר ומצוה לגלות זאת החכמה"{{הערה|1=הובא בתניא אגה"ק סכ"ו (קמב, ב)}}.
עם השתלשלות הדורות, הוסיפו נשיאי החסידות והדגישו את החובה וההכרח בלימוד חלק זה בתורה.
===מצוות תלמוד תורה===
במספר מקומות{{הערה|ראו לדוגמא התוועדויות תשמ"ו חלק ב', עמוד 782}} מביא [[הרבי]] את פסק ההלכה של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|הלכות תלמוד תורה פרק א' הלכה ד'.}}: "אמרו חכמי האמת שכל נפש מישראל צריכה לבוא בגלגולים רבים עד שתקיים כל תרי"ג מצוות במעשה, דיבור ומחשבה . . וכל מי שיכול להשיג ולידע הרבה ונתעצל ולא השיג וידע, אלא מעט, צריך לבוא בגלגול, עד שישיג ויידע כל מה שאפשר לנשמתו להשיג מידיעת התורה, הן בפשטי ההלכות, הן ברמזין ודרשות וסודות, כי כל מה שנשמתו יכולה להשיג מידיעת התורה זהו תיקון שלימותה, ואי אפשר לה להתתקן להשתלם בצרור החיים את ה' במקורה אשר חוצבה משם בלתי ידיעה זו. ולכן אמרו חכמים אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו, כדי שלא יצטרך לבא בגלגול לעולם הזה". וכידוע, שגם גדולי ה[[מתנגדים]] סמכו את ידיהם על פסקיו של אדמו"ר הזקן, בהלכות תלמוד תורה{{הערה|קודם שנודע להם זהות המחבר}}, ומכך רואים שגם הם הסכימו עם דבריו שישנו הכרח בלימוד פנימיות התורה, עד כדי כך שמי שלא למד חסידות, יצטרך לבוא שוב בגלגול בעולם הזה.
===אנשים נשים וטף===
[[קובץ:לימוד החסידות נשים.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] על לימוד חסידות לנשים ובנות: '''אודות לימוד תורת החסידות על ידי נשים ובנות - כיון שזהו לימוד המסביר אופן עבודת השם ומביא לאהבתו ויראתו הרי כל המחויב בעבודת השם שייך ללימוד זה''']]
הרבי עורר ריבוי פעמים על כך שלימוד החסידות נוגע לא רק לאנשים, אלא אפילו לנשים, בנות, וילדים קטנים ועד לילדים בגיל הרך, באופן המתאים להבנתם.
הרבי השווה את הטענה שלימוד החסידות שייך למבוגרים בלבד לטענת פרעה שאמר: "לכו נא הגברים ועבדו את השם", והוסיף שהתשובה על כך נמצאת כבר בדברי [[משה רבינו]] שדווקא "בבנינו ובבנותינו נלך", היות ועבודת השם שייכת לכל יהודי ויהודי{{הערה|אגרות קודש חלק ב' אגרת שנח}}.
==אופן זמן הלימוד=====זמני הלימוד===
[[אדמו"ר המהר"ש]] התבטא{{הערה|ספר השיחות ה'ש"ת (בתרגום ללשון הקודש) עמוד קמה}}, כי לא מתאים לחסיד שלא ללמוד כל יום פרק [[תניא]], ובמקום אחר אמר, שרבע השעה שאדם לומד חסידות במשך היום, צריכים להתפשט על משך היום כולו ולהפוך אותו ליום חסידי{{הערה|1=ספר השיחות תרצ"ט עמוד 339. נתבאר ב[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3459263 שיחת שבת פרשת האזינו תשל"ב]}}, אך כמובן שאין הכוונה להגביל את זמן לימוד החסידות למשך רבע שעה בלבד, אלא שזהו הזמן הנדרש בשביל לפעול בעולם, ולצורך ההתקשרות והדביקות בהקב"ה, על האדם להקדיש זמן רב יותר ללימוד החסידות{{הערה|שם=האזינו תשלב}}.
בתחילת [[לוח 'היום יום']]{{הערה|כ"א כסלו}} קבע הרבי ציטוט מתוך כתביו של [[אדמו"ר הריי"צ]], שחסידים מחויבים בלימוד חסידות: "סתם חסידים - יום שני, יום חמישי ויום השבת, [[תמימים]] - שעה אחת בכל יום", והלימוד של ימי השבוע הכרחי במשך השבוע עוד יותר מאשר בשבת כדי להעלות את האדם מהעיסוק היום-יומי בעניני גשמיות, אף שהלימוד עצמו קצר יותר בזמן{{הערה|אגרות קודש חלק ו' עמוד קמד, וחלק ט"ו עמוד צז}}.
ב[[שבת|שבתות]]ות, יש ללמוד את 'הפרשה החסידית'{{הערה|'א חסידשע פרשה'}}, המאמרים ב[[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]] השייכים לפרשה{{הערה| שיחת ש"פ וישב תשט"ו, ושיחת ש"פ ויקהל תשכ"ה ועוד. וראה גם שיחת ש"פ חיי שרה ה'תשנ"ב בסיומה ("ההחלטה טובה ללמוד את כל ספר תורה אור ולקוטי תורה כל חלקיהם עם סיומם"), ובשיחת ש"פ לך לך ה'תשמ"ט הערה 29 ("המנהג ללמוד אותה (עכ"פ בשטחיות) עם בני משפחתם, גם עם ילדים בגיל בר מצוה (או גם פחות מזה)")}}.
בכל יום עצמו, זמן הלימוד העיקרי הוא בבוקר קודם התפילה, בהתאם להלכה שנקבעה בשולחן ערוך להתבונן בגדולת ה' כהכנה לתפילה{{הערה|אורח חיים סימן צ"ח בתחילתו: "יחשוב קודם התפלה מרוממות הא-ל יתעלה ובשפלות האדם ויסיר כל תענוגי האדם מלבו"}}, וההתבוננות המתאימה לזה ביותר היא לימוד החסידות{{הערה|אגרות קודש חלק י' עמוד נט ועמוד שצה. ועוד.}}.
את שיעור התניא היומי יש לומר לפני התפילה{{הערה|[[שיחות קודש קודם הנשיאות]]. כך נהג הרבי בעצמו}}. ב[[תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק מ"א|פרק מ"א]] בתניא, מביא אדמו"ר הזקן כי יש להתבונן ביראת ה' וגדולתו קודם הנחת התפילין והתפילה. בעקבות כך עורר הרבי רבות על לימוד והתבוננות בפרק מ"א קודם הנחת התפילין בכל יום{{הערה|[[אגרות קודש]] חי"ז עמוד קי"א, ועוד.}}.
מנהג [[חסידי חב"ד]] הינו ללמוד כל יום קודם התפילה (לפני אמירת [[הריני מקבל]]) פרק תניא או שניים, חלקם, על פי סדר התניא. [[רבותינו נשיאינו]] עוררו רבות על לימוד זה{{הערה|[[תורת מנחם]] תשמ"ט ח"ג עמוד 68 ו-75, תש"נ ח"ב עמוד 161, ועוד}}. [[הרבי הריי"צ]] אמר, כי לימוד פרק תניא כל יום לפני התפילה הוא סגולה לברכה והלחה והצלחה לאדם, לבניו ולבני בניו עד סוף כל הדורות{{הערה|שיחת פורים חג הפורים תרצ"ו.}}.
ב[[יחידות]] עם האדמו"ר מתולדות אהרון רבי [[אברהם יצחק קאהן]], דיבר איתו הרבי באריכות על ההכרחיות בקביעת זמן קבוע בכל יום, ולכלול זמן קבוע שכזה בסדר היום ב[[ישיבה|ישיבות]] - ללימוד והתבוננות בחסידות קודם התפילה.
===סדר חומר הלימוד===הדבר הראשון לצד הלימוד במקום שליבו חפץ, צריכה להיות קביעות בלימוד עניני חסידות למגרס{{הערה|אגרות קודש חלק ד' עמוד צה ועמוד קנח. חלק ה' עמוד קלב.}}, וכן לימוד תורת החסידות הוא ידיעת סדר ההשתלשלות כפי שמבואר ב[[שער היחוד]] של [[אדמו"ר האמצעי]]נשיא הדור{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמוד תדרבי ואילך, שיחת כ"ף אב תש"י, ועוד.}}.
===צורת הלימוד===
===ביטוי הלימוד במעשה בפועל===
כל ענין ענינה של החסידות הוא לשנות את טבע המידותמידותיו של האדם, על ידי הורדת הלימוד העיוני לעבודה שבלב{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק א' עמוד נו.}}.
רבותינו נשיאינו הזהירו רבות מלימוד לשם 'השכלה בלבד'{{הערה|ראו בהרחבה 'אוצר פתגמי חב"ד' חלק ב' עמוד 320 ואילך.}}, והמשילו את מי שעוסק בלימוד בלי 'עבודה' לעשיר הפורט את רכושו למטבעות מזוייפות{{הערה|ספר השיחות ת"ש עמוד 165.}} והעושה כך מכניס צלם בהיכל ומבזה את החסידות{{הערה|ספר השיחות תרפ"ח עמוד 16.}} ונוח לו שלא נברא{{הערה|זכרון לבני ישראל עמוד סה.}}, ואמרו שללימוד מסוג זה יש 'ריח רע' ומחונך חסידי חש בדבר ומתרחק מכך{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י' עמוד קי.}}.
אדמו"ר הריי"צ התבטא שלימוד החסידות והעבודה שבלב כרוכים זה בזה, עד שהלומד ואינו עוסק בעבודה שבלב - אין לימודו לימוד, והעוסק בעבודה שבלב ואינו לומד חסידות כדבעי - אין עבודתו עבודה{{הערה|ספר השיחות ת"ש עמוד 27.}}.
אך הרבי הורה שבתקופתנו יש לתת דגש גם על לימוד לשם השכלה - בבחינת [[מוחין בעצם]] כהכנה לירושת ארץ ג' עמים ב[[גאולה]]{{הערה|ראה [[דבר מלכות לך לך]].}}.
==פעולת הלימוד==
===סגולות הלימוד===
[[קובץ:מאור עיניים מאור שבתורה.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לאדם שביקש ברכה לניתוח שבעיניו: '''אזכיר [[ציון אדמו"ר הריי"צ|על הציון]]. מהנכון ביותר קביעות עתים ב[[תורת החסידות|מאור שבתורה]] (הנקראת אדם. [[לקוטי תורה]] במדבר יג, א), זוהי פנימיות התורה ([[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] חגיגה פרק א' סוף הלכה ז'), ומדה כנגד מדה – מתוסף במאור (עיניו) של אדם הלומד'''.]]
מי שיש לו בעיות רפואיות בעיניים, ההוספה ב'מאור שבתורה' מוסיף מידה כנגד מידה בבריאות מאור העיניים{{הערה|מענה קודש. נדפס במדור 'מבית המלכות' שבועון כפר חב"ד גליון 1860 עמוד 14.}}.
בשם [[אדמו"ר הזקן]] מובא שלימוד החסידות שמביא ל'הולדה' של [[אהבה ויראה]] הוא סגולה ל'הולדה' של זרעא חיא וקיימא, ועל יסוד כך כתב הרבי מספר פעמים לזוגות חשוכי ילדים שיוסיפו בלימוד החסידות כסגולה להיפקד בילדים{{הערה|אגרות קודש חלק ה' אגרת א'רמד ואגרת א'שפז. חלק ח' אגרת ב'תלו. חלק ז' אגרת א'תתקכ.}}.
==ראו גם==
*[[הפצת המעיינות]]
*[[תורת חסידות חב"ד]]
==לקריאה נוספת==
הרב [[נחום גרינוולד]], '''פעולות כ"ק אדמו"ר הרש"ב להתעוררות ללימוד החסידות בקרב חסידי חב"ד''', בתוך [[היכל הבעל שם טוב (גליון)|היכל הבעל שם טוב]] גליון מ' עמוד קצז ואילך
==קישורים חיצוניים==
*[[הרבי הריי"צ]], '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15656&st=&pgnum=1&hilite= קונטרס לימוד החסידות]''' {{הב}}
*{{קישור התקשרות צאח|835|2909|613|לימוד חסידות – ביחיד וברבים|הרב מרדכי-מנשה לאופר}}*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/02/24-02-2019-18-14-25-%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8המאור-%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94שבתורה-%D7%92%D7%A8%D7%A1%D7%AAגרסת-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9Dפרסום.pdf המאור שבתורה]''', מערכת אוצרות - אדר ראשון תשע"ט*הרב יואל כהן, '''[https://toratchabad.com/%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93לימוד-%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AAהחסידות-%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%97%D7%99הכרחי-%D7%97%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99חיוני-%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A2ומשפיע-%D7%91%D7%9B%D7%9Cבכל-%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9Dהתחומים-%D7%A9%D7%9Cשל-%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%AAעבודת-%D7%94 ה לימוד החסידות הכרחי, חיוני ומשפיע בכל התחומים של עבודת ה']''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
*'''מן המעיין''' פתגמים על לימוד החסידות מתוך שיחת השבוע: [http://www.lubavitch.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=1545&CategoryID=541 935] {{*}} [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9177&CategoryID=1694 1352] {{*}} [http://www.lubavitch.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11063&CategoryID=1911 1485] {{*}} [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16886&CategoryID=2563 1770]
*'''[https://col.org.il/files/old/pics/inbox/2784387_1955792.pdf קונטרס נחיצות לימוד תורת החסידות]''', בעריכת הרב מרדכי בלוך, 'אוצר החסידות' ביתר עלית
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2017/09/20-09-2017-14-37-25-התמים-תשרי-התשעח.pdf לימוד החסידות בתומכי תמימים]''', מוסף התמים לשבועון בית משיח תשרי תשע"ח {{*}} '''[https://drive.google.com/file/d/1eo7uoaqBjc0KO_3R3arFbIy2myXdaBEf/view דרכי לימוד החסידות - חלק ראשון]''', מוסף התמים תשרי תשע"ז {{*}} '''[https://drive.google.com/file/d/1LqMYOL8fC6XMsN331rxIHSAoRMBxLKb8/view?usp=drive_open חלק שני]''', מוסף התמים שבט תשע"ז עמוד 60 {{*}} '''[https://drive.google.com/file/d/1FlXiMt5_yuZ-zieMjGTnCFpS0PzbJ2DW/view חלק שלישי]''', מוסף התמים י"א ניסן תשע"ז (עמוד 80)
*'''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/02/19-02-2024-19-26-18-מבוא-לחסידות.pdf פרקי מבוא לתלמידים המתחילים בלימוד החסידות]''' הרב שלום דובער וולף תשורה משמחת בר מצווה של הת' יוסף יצחק וולף י' אדר א' תשפ"ד
*הרב מנחם מענדל דברוסקין והרב אורי גמסון '''[https://sinun770.org/עם-מה-מתחילים-ללמוד-חסידות-i-חבד-ישר-לענ-2/ עם מה מתחילים ללמוד חסידות?]''' פודקאסט חב"ד ישר ולעניין {{וידאו}}
* הרב מנחם מענדל וועכטער '''[https://sinun770.org/ וקבל היהודים – איך לומדים חסידות]''' {{וידאו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]