שינויים

{{בעבודה מתמשכת'''מצוות בטילות לעתיד לבוא''' היא טענה שנחלקו בה ה[[אמוראים]] בתלמוד. בקרב פוסקי ה[[הלכה]] התקבלה שיטת הסובר כי מצוות בטילות לעתיד, עם זאת התחבטו בביאורה רבים מגדולי ישראל הן במשמעות הביטול ויישובה עם הכלל היסודי [[נצחיות התורה|}}כי התורה והמצוות אינם בטלים לעולם]], הן עם הגדרת הזמן והסוג המדויק לביטולם של המצוות. [[תורת החסידות]] אף היא מתייחסת לעניין זה, ומבארת כי ה[[מצוות]] במהותם אינם בטלים לעולם. רק ישנם רבדים שונים במשמעות הביטול של המצוות, או ביטול יחסי בדרגת ה[[אלקות]] הנמשכת על ידי המצוות או ביטול הציווי ולא ביטול המצווה.

הסוגיה במסכת ב[[מסכת נידה ]] דנה בנוגע לבגד ל[[בגד]] שהתערב בו דבר אסור [[כלאים]] ואבד בו עד שאי אפשר למוצאו, ומביאה בהמשך לכך מביאה הגמרא מחלוקת בין [[רב יוחנן לרב ]] ו[[רב ינאי ]] האם הותרה לבישת הלבשת בגד זה למת כשטעם המתירים היא ל[[מת]]. טעמו של רבי יוחנן המתיר הוא משום שסוברים שסובר שמצוות בטלות לעתיד לבוא, לעומתו רב ינאי אוסר. וזה לשונהלשון הגמרא:{{ציטוט|תוכן=תנו רבנן, בגד שאבד בו כלאים הרי זה לא ימכרנו לעובד כוכבים, ולא יעשנו מרדעת לחמור, אבל עושה ממנו תכריכין למת. אמר רב יוסף: זאת אומרת מצות בטלות לעתיד לבא. אמר ליה אביי, ואי תימא רב דימי: והא אמר רבי מני אמר רבי ינאי: לא שנו אלא לספדו אבל לקוברו אסור. אמר ליה: לאו איתמר עלה אמר ר' יוחנן אפילו לקוברו. ור' יוחנן לטעמיה דאמר ר' יוחנן: מאי דכתיב (תהילים, פח, ו): "בַּמֵּתִים חָפְשִׁי" כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות.|מרכאות=כן|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=37&daf=61b&format=text תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף סא, עמוד א.]}} הראב"ן והרוקח פסקו כרב ינאי שמצוות אינן בטלות לעתיד לבוא, וממילא אין לקבור מת עם [[בגד|בגדי]] כלאים. לעומתם פוסקים רבים פסקו כשיטת רב יוחנן שמצוות בטלות לעתיד לבוא, כך פסקו ה[[רמב"ם]] ([http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=6237 הלכות כלאים פרק י הלכה כה]) ה[[רא"ש]] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14311&st=&pgnum=168 הלכות כלאי בגדים סימן י]), הרשב"א, התוספות והטור.{{הערה|צוינו בדברי חכמים (ראה בקישורים חיצוניים).}} ==פרשנות בזמן הביטול ומהותו==התוספות{{הערה|נידה שם, דיבור המתחיל: "אמר רב יוסף".}} מפרשים שמצוות בטלות לעתיד לבוא כולל את הזמן לאחרי שיחיו המתים שיהיו פטורים מן המצוות. לעומתם, שיטת הרשב"א היא שהכוונה בלשון 'לעתיד לבוא' הוא לזמן המיתה בלבד, בטענה כי מצאנו כמה מקומות בש"ס שאפילו זמן סמוך וקצר מכונה אף הוא בלשון זו "לעתיד לבוא". ומבאר שכוונת רב יוחנן היא שאין החי מצווה על מצוות המת בשעה שהוא מת (ורב ינאי שחולק סובר שאדם מצווה להפריש את המת מאיסור, כגדול המצווה על הקטן להפרישו מלעשות מעשה אסור), אבל לאחרי שיחיו המתים אין חולק כי כל המצוות יחולו עליהם בכל תוקפם.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38058&st=&pgnum=115 חידושי הרשב"א נידה סא, א].}} וכן ביאר הריטב"א.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40876&st=&pgnum=96 בחידושיו לנדה שם].}} והר"ן בשמו.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14457&st=&pgnum=67 בחידושיו שם].}} גם מלשון הרמב"ם משמע כביאור הרשב"א,{{הערה|1= [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15013&st=&pgnum=362&hilite= הערות וביאורים], ברוקלין, תשס"ב,.}} (אולם הרבי מסביר כי יתכן וגם הרמב"ם סובר כשיטת התוספות.{{הערה|1=קונטרס "הלכות של תורה שבע"פ שאינן בטלים לעולם" (התוועדויות תשנ"ב חלק א [http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\tora\52\1\B0182.tif&ilIF=G&ilSC=30 עמוד 182] הערה 43).}}) וכביאור הרשב"א נקטו כמה אחרונים.{{הערה|1=ראה ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=5577&st=&pgnum=258 ברך את אברהם] לר' אברהם פאלג'י.}}{{הערה|שם=יפה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42119&st=&pgnum=97 יפה תואר לויקרא רבה יג ,ג].}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9229&st=&pgnum=107 סדרי טהרה לנדה סא].}}

כשיטת בקשר לשיטה זו עולה הדיון האם דבריו של רב יוחנן פסקו עומדים בשיטה אחת עם דברי שמואל במסכת שבת: "אין בין עולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכויות בלבד" התוספות במסכת בבא בתרא{{הערה|עד, א דיבר המתחיל פסקי.}} מביאים בשם רבינו חיים כהן כי שמואל ורב יוחנן חולקים זה עם זה. אולם הרמב"םמחד גיסא פוסק כשמואל{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=451 הלכות תשובה פרק ט הלכה ב]}} ומאידך גיסא פוסק כרב יוחנן שמותר לקבור את המת עם כלאים. יש מוכיחים מכאן שהרמב"ם סובר כשיטת הרשב"א, או ששיטת שמואל היא רק ב[[ימות המשיח#ב' תקופות|תקופה הראשונה]] של ימות המשיח אולם לאחרי שיחיו המתים - בתקופה הב' יבטלו המצוות כרב יוחנן. (כדלהלן בביאורי החסידות). טענה נוספת ישנה כי החולקים על שמואל אינם סוברים שלעתיד יבטלו המצוות ומחלוקתם הוא רק בקשר למצב העולם האם יתרחשו שינויים בטבע.{{מקור|ראה רש"י שם שהכוונה לעשירות ועניות וכו'}} ===זמן הביטול===היעב"ץ מוכיח שזמן ביטול המצוות יהיה ב[[תחיית המתים]], ומסתמך על כך שבכמה מסוגיות הש"ס מוכח שגם לאחרי ביאת המשיח יקיימו מצוות. כמו לדוגמה: מחששו של רבן יוחנן בן זכאי שאסר אכילת [[חדש]] בזמן הגלות כל יום [[ט"ז בניסן]] מחשש שיטעו מצד ההרגל בעת שיבנה בית המקדש. מוכח שגם לאחרי ביאת המשיח ובניין המקדש יחולו כל חובת המצוות.{{הערה|הגהות יעב"ץ ראש השנה ל, א.}} כשיטה זו כתב גם [[אדמו"ר הזקן]] במכתבו המודפס ב[[ספר התניא]].{{הערה|אגרת הקודש סימן כו.}}{{הערה|וכך כתב גם בנחלת בנימין שם.}} יש שרצו ליישב הסתירה בין שיטתו זו של רב יוחנן לשיטתו במסכת סנהדרין (המובאת להלן, שלעתיד יתנו [[תרומות]] [[אהרון הכהן]]), על פי הביאור {{הערה|1=כוונתם העיקרית היא ליישב קושיית רש"י במסכת סנהדרין המקשה "עולם הבא אין בו לא אכילה ולא ושתייה" ([http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=17&format=text ברכות יז, א]) ואיך יתנו תרומות ומעשרות?}} כי זמן תחיית אהרן תהיה בתחילת ימות המשיח לפני תחיית המתים של כל ישראל, ובזמן זה עדיין ישמרו וקיימו כל המצוות כולם.{{הערה|1=הרב יעקב עטטלינגר, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14415&st=&pgnum=154 ערוך לנר, סנהדרין דף צ, א].}} וביטול המצוות יהיה רק בתחיית המתים.{{הערה|שדי חמ"ד מערכת מ' סעיף ריח.}} ישנם מדרשים שונים המייעדים על תקופות בהם יותרו מצוות מסויימות כ[[עתיד חזיר להטהר|איסור חזיר]] או איסור [[נדה]] וכדומה, הרבי מסביר כי מדרשים אלו מתארים את התקופה שאחרי ביאת המשיח וקודם לתחיית המתים, תקופה שקיום המצוות יהיה בשלימות ואם זאת יותרו חלק מהמצוות.{{הערה|אגרות קודש ([http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/507.htm תקז]), חלק ג' ע' קנג.}}

==מצוות בטלות לעתיד לבוא==שיטתו זו של רבי יוחנן עומדת הרמב"ן על פניו בסתירה למבואר בירושלמיהתורה מבאר שעל ימות המשיח אמרו חז"ל{{הערה|1=[/www.mechon-mamre.org/b/r/r2a01.htm מגילה פרק א הלכה ה]שבת קנא,ב.}}: "ר' יוחנן אמר הנביאים והכתובים עתידין ליבטלוְהִגִּיעוּ שָׁנִים, וחמשה סיפרי תורה אינן עתידין ליבטל.. רבי שמעון בן לקיש אמר: אף מגילת אסתר והלכות אינן עתידין ליבטל..[שנאמר] אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין-לִי בָהֶם חֵפֶץ (חבקוק גקהלת יב, א) הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ, אלו ימי המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה". והרמבויש שרצו ללמוד מכך שהרמב"ן סובר שהזמן של ביטול המצוות הוא בימות המשיח.הרבי מציין כי דבריו תמוהים וכי בדוחק אפשר לומר "דלפעמים גם משך זמן דתחיית המתים נקרא בשם ימות המשיח ובזה מדבר, ודוחק"ם הביא דין זה להלכה{{הערה|1שם=[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=21&perek=2&halocha=18&hilite= סוף הלכות מגילה]אגרת הקודש חלק ב|אגרות קודש חלק ב (אגרת ר) עמוד סט.}}:"(וכ)הלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם".

האחרונים העירו ששיטתו ===משמעות הביטול===במשך הדורות עסקו גדולי ישראל בפרשנות לאמרה זו והשלכותיה, בדבריהם עוררו על כמה וכמה נקודות הדרושות ביאור בדבריו של רב יוחנן סותרת לכאורה לדעתו המובאת במסכת סנהדרין כי המקור ל[[תחיית המתים]] מהתורה הוא מהפסוק. שיטתו זו של רבי יוחנן עומדת על פניו בסתירה למבואר בירושלמי{{הערה|קרח יח, כח1=[/www.mechon-mamre.org/b/r/r2a01.htm מגילה פרק א הלכה ה].}}: "וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת הר' לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן"יוחנן אמר הנביאים והכתובים עתידין ליבטל, וחמשה סיפרי תורה אינן עתידין ליבטל.. רבי שמעון בן לקיש אמר: אף מגילת אסתר והלכות אינן עתידין ליבטל.. ש[[אהרן הכהןשנאמר]] עתיד לקום לתחייה ויקבל [[תרומה(חבקוק ג) הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ". והרמב"ם הביא דין זה להלכה{{הערה|תרומות]] ו1=[[מעשרhttp://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=21&perek=2&halocha=18&hilite= סוף הלכות מגילה]]ות.}}:"(וכ)הלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם".

כמו כן עוררורבים מה[[אחרונים]] העירו, ששיטה ששיטתו זו עומדת של רב יוחנן סותרת לכאורה בסתירה לנצחיות התורה כלל שלדעתו המובאת במסכת סנהדרין, כי המקור ל[[תחיית המתים]] מהתורה הוא מהפסוק{{הערה|קרח יח, כח.}}: "התורה היא נצחית ולא תהיה מוחלפתוּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן". ש[[אהרן הכהן]] עתיד לקום לתחייה ויקבל [[תרומה|תרומות]] ו[[מעשר]]ות.

התוספותכמו כן עוררו{{הערה|דיבור המתחיל אמר רב יוסף.שם=יפה}} על מסכת נידה מפרשים שלדעת רב יוחנן אכן מצוות בטלות לעתיד לאחרי תחיית המתים, אמנם הרשבששיטה זו עומדת לכאורה בסתירה לנצחיות התורה כלל וכלשון הרמב"א חולק ומבאר שכוונת רב יוחנן היא שאין החי מצווה על מצוות המת, אמנם לאחרי התחייה כל המצוות יהיו בתוקפםם:{{הערהציטוט|1תוכן=[httpדבר ברור ומפורש בתורה שהיא מצוה עומדת לעולם ולעולמי עולמים אין לה לא שינוי ולא גרעון ולא תוספת שנאמר (דברים יג, א)://www"אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ.hebrewbooks".org/pdfpager.aspx?req=38058&st=&pgnum=115 חידושי הרשב"א נידה סא, א].}}הא למדת שכל דברי תורה מצווין אנו לעשותן עד עולם. וכביאור הרשב"א נקטו כמה אחרוניםוכן הוא אומר חוקת עולם לדורותיכם.{{הערה|1מקור=ראה ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpagerrambam.aspx?reqsefer=55771&sthilchos=1&pgnumperek=258 ברך את אברהם9&hilite= הלכות יסודי התורה פרק ט הלכה א] לר' אברהם פאלג'י.}}

*שבת קנ"א שנים שאין בהם חפץ גם לדעה המסבירה (ראה רמב"ן ורש"י שםשיטת התוספות)*רמב"ם הלכות יסודי התורה ריש פרק ט.את דעת רב יוחנן שמצוות בטלות כוונתו באמת לביטול לאחרי התחייה, ישנם מגוון דעות לאופי הביטול ומשמעותו:

*סדרי טהרה לנידה שםיש האומרים שגם לדעה שמצוות בטלים לעתיד רק מצוות לא תעשה יבטלו, אולם מצוות עשה קיימים לעד. (הובא בהערה בקונטרס נוהסברם הוא שמכיוון שלעתיד יתקיים היעוד של "וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ"{{הערה|זכריה יג, ב)*יערות דבש חלק ב .}} ממילא יתבטלו הקליפות, ושוב לא יהיה צורך במצוות לא תעשה ורק במצוות עשה. בכך מיישבים הם את הסתירה בדברי רב יוחנן שלעתיד יתנו תרומות לאהרן הכהן.{{הערה|1=ספר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44992&st=&pgnum=166&hilite= נחלת בנימין מצווה ס]. וכן כתב בשער החצר דף נ"א (הובא בשדי חמ"ד הנ"ל)לא.}} אולם רבו החולקים על שיטה זו השדי חמד מציין כי התוספות חולקים על דעה זו ועוד רבים מן האחרונים.

===זמן הביטול===היעבהמהר"ץ מוכיח שזמן ביטול המצוות יהי בתחיית המתים, שהרי בכמה מסוגיות הש"ס מוכיח חיות כתב שגם לאחרי ביאת המשיח יקיימו מצוות. כמו לדוגמה: מחששו של רבן יוחנן בן זכאי שאסר אכילת [[חדש]] לשיטת התוספות שיבטלו בזמן הגלות כל יום [[טהתחייה היינו "ז בניסן]] מחשש שיטעו מצד ההרגל בעת שיבנה בית המקדש. מוכח שגם רק ברגע התחייה, אמנם מיד לאחרי ביאת המשיח ובניין המקדש יחולו כל חובת המצוותזה פשיטא דיחזור לאיסורו".{{הערה|1=הגהות יעבמהר"ץ ראש השנה ל, א.}}כשיטה זו כתב גם אדמו"ר הזקן במכתבו המודפס בספר התניא.{{הערה|אגרת הקודש סימן כו.}}{{הערה|וכך כתב גם בנחלת בנימין חיות במסכת נדה שם.}} יש שרצו ליישב הסתירה בין שיטתו זו של רב יוחנן לשיטתו במסכת סנהדרין. על פי הביאור (בכוונתם ליישב קושיית רש"י במסכת סנהדרין המקשה "עולם הבא אין בו לא אכילה ולא ושתייה"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shaspdfpager.aspx?mesechtareq=114311&dafst=17&formatpgnum=text ברכות יז, א].}} ואיך יתנו תרומות ומעשרות?) כי זמן תחיית אהרן תהיה בתחילת ימות המשיח לפני תחיית המתים של כל ישראל, ובזמן זה עדיין ישמרו וקיימו כל המצוות כולם.{{הערה|הרב יעקב עטטלינגר, ערוך לנר, סנהדרין דף צ, א.}} וביטול המצוות יהיה רק בתחיית המתים.{{הערה|שדי חמ237 בש"ד מערכת מ' סעיף ריח.}}ישנם מדרשים שונים המייעדים על תקופות בהם יותרו מצוות מסויימות כ[[עתיד חזיר להטהר|איסור חזיר]] או איסור [[נדה]] וכדומה, הרבי מסביר כי מדרשים אלו מתארים את התקופה שאחרי ביאת המשיח וקודם לתחיית המתים, תקופה שקיום המצוות יהיה בשלימות ואם זאת יותרו חלק מהמצוות.{{הערה|אגרות קודש ([http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/507.htm תקזס וילנא נדפס בסוף המסכת]), חלק ג' ע' קנג.}}

הרמבבחסידות מוסבר שביטול זה אינו ביטול וסיום אלא ביטול והעדר תפיסת מקום. והכוונה בזה הוא לגילוי האלוקי הנמשך על ידי קיום המצוות בזמן הזה, שלעתיד לבוא יהיה חסר משמעות כביכול, משום שהמשכת האור על ידי המצות עכשיו הוא באין ערוך לגבי דרגת האלקות שעתידה להימשך על ידי המצות לעתיד.{{הערה|אדמו"ן ר הרש"ב, [http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/terav/3/1/1278.htm המשך תער"ב חלק א עמוד א'רעט].}} ומהסיבות לכך, המצוות בזמן הזה מלובשים ב[[יש]] הגשמי שחיותו בזמן הזה הוא מ[[קליפת נוגה]], ולכן ההמשכה שעל ידם הוא מדרגה נמוכה באלקות, ולעתיד שיאיר בכללות העולם אור אלוקי נעלה בכלל, הגילוי שפועלים עתה על ידי מצוות הגשמיים יאבד את חשיבותו. אולם האמור הוא רק בנוגע לאור הנמשך על ידי קיום המצוות אבל האור הנמשך על ידי לימוד הלכות התורה מבאר שעל ימות המשיח אמרו לא יתבטל, כפי שאמרו חז"לשהם נצחיים וקיימים לעולם. משום שהגילוי שישנו בעצם ההלכה נעלה יותר מההמשכה שעל ידי המצוות מעשיות, לפי שההלכה עצמה היא הרצון האלוקי עצמו שלמעלה מהגילוי שיהי לעתיד.{{הערה|שבת קנא[[אדמו"ר האמצעי]], [[פירוש המילות (ספר)]] [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaam/pirush/54/93b.htm צג,ב].}}{{הערה|ראה גם [http: //www.chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/639b/2/3/573.htm ספר המאמרים תרל"וְהִגִּיעוּ שָׁנִיםט חלק ב עמוד תקע"ג].}} {{ש}}אולם המצוות שמקיימים עתה אם כי אינם נחשבים כלפי הגילוי לעתיד, אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין-לִי בָהֶם חֵפֶץ (קהלת יבהם משמשים הכנה להמשכת הגילוי העצום שיאיר לעתיד, לפי שבאמת אין בכח מעשיו של האדם להמשיך אור נעלה זה, ומעשיו הם רק כלי והכנה לכך.{{הערה|[[מהר"ש]], [http://www.chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/633a/1/40/291.htm ספר המאמרים תרל"ג חלק א), עמוד רצא].}} אמנם ביאורים אלו ימי המשיח שאין בהם לא זכות הם לפי סברת הרשב"א שמצוות בטלות בפועל הוא רק בזמן המיתה ולא חובהלאחריה.{{הערה|אדמו"ר הזקן, [http://www. ויש שרצו ללמוד מכך שהרמבchabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/33/59d.htm לקוטי תורה דרושים לראש השנה נט, ד].}}{{הערה|1= הרבי, קונטרס [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=38 "הלכות..שאינן בטלים" הערה 35].}} אלא שחסידות מוסיפה לשיטה זו שעל אף שאינם בטלות בפועל ההמשכה שכל ידם אינה תופסת מקום. הרבי מסביר כי זהו גם שיטתו של האדמו"ר הזקן ב[[תניא - פרק ל"ן סובר שהזמן ו|תניא פרק לו]] שכותב שם שתחיית המתים הוא חלק מהזמן של ביטול קיום המצוות הוא בימות המשיח, וביטולם באופן מוחלט יהיה רק באלף השביעי.(ולפי זה מחדש; שגם לדעת הרשב"א סוף סוף יבטלו באלף השביעי){{הערה|שם=אגרת הקודש חלק ב}}

===משמעות הביטול===יש שרצו לומר שגם לדעה שמצוות בטלים ביאור נוסף מובא בחסידות כי ביטול המצוות מעשיות לעתיד רק הוא משום שכל מטרת ה[[מצוות לא תעשה יבטלו, אולם מצוות עשה קיימים לעד. ונימוקו מעשיות]] הוא שמכיוון שלעתיד יתקיים היעוד של "וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ"{{הערה|זכריה יג, ב.}} ממילא יתבטלו הקליפות, ושוב לצורך הבירור ואז לאחרי הבירור שוב לא יהיה צורך במצות לא תעשה ורק מצות עשה. בכך מיישבים הם את הסתירה בדברי רב יוחנן שלעתיד יתנו תרומות לאהרן הכהןעניין במצוות.{{הערה|ספר [[אדמו"ר האמצעי]], [http://hebrewbookswww.chabadlibrary.org/pdfpagerbooks/adhaam/tshu/11/97c/97c.aspx?req=44992&st=&pgnum=166&hilite= נחלת בנימין מצווה סhtm שער תשובה צז, ב -צח, א](המשמעות קצת שיבטלו לגמרי - כשיטת התוספות, אמנם בכמה מקומות (ראה מאמר "איכה" עת"ר בעניין כמצוות רצונך) שיש את במצוות עניין שלא לצורך בירור). וכן כתב בשער החצר דף לא.}} אולם רבו החולקים על שיטה זו השדי חמד מציין כי התוספות חולקים על דעה זו ועוד רבים מן האחרונים. {{הערה|שם=אגרת הקודש חלק ב}}

*יש להוסיף גם עפי ביאור כאןhttp://hebrewbooksלשיטה שהציווי יתבטל (שיטת התוספות) מסביר הרבי שאין הכוונה שהמצווה עצמה תתבטל, שהרי ההלכות של תורה שבעל פה אינן בטלים לעולם וזאת משום שבעצם הרצון להיותו רצון של הקב"ה לא שייך שינוי, שכשם שבו לא שייך שינוי כן גם ברצונו העצמי לא שייך שינוי, וביטול המצוות משמעותן ביטול '''הציווי''' ולא ביטול ה'''מצווה''', (ביטול הציווי אינו מהווה שינוי בו משום שהרצון בציווי האו חיצוניות הרצון) ואדרבה בזמן ההוא יעשו האדם והעולם חדורים ברצון ה' עד שההתאחדות עמה תהיה עד כדי כך שלא יהיה שייך ציווי כי אם בדרך ממילא יתקיימו בהם המצוות מצד התאחדותם עם הרצון העליון (ועל דרך העניין של [[אבן מקיר תזעק]]). ובניגוד לזמן הגלות שבו קיום המצוות היא על ידי הציווי לאדם והמצווה היא מציאות נוספת על האדם שעליו לקיימה, לעתיד לבוא יהיו האדם והמצווה מציאות אחת.org/pdfpager{{הערה|הרבי, קונטרס "הלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלים לעולם".aspx?req=42119&st=&pgnum=98 }}

* [[עתיד חזיר לטהרלהטהר]]