שינויים

'''חסידות סאטמרסאטמאר''' היא חצר הונגרית בסגנון חסידי שהפכה בארצות-ב[[ארצות הברית ]] להיות מהגדולה שבחצרות, שמקורה בעיר 'סאטו מארה' שב[[רומניה]]. מייסדה היה הרב [[יואל טייטלבוים]] ואחריו הנהיג את החצר אחיינו, הרב [[משה טייטלבוים]], ששימש גם כנשיא [[העדה החרדית]]. לאחר פטירתו בשנת [[תשס"ו]] התפצלה החצר בין שני בניו, הרב [[אהרן טייטלבוים]] והרב [[יקותיאל יהודה טייטלבוים]] (המכונה זלמן לייב). מרכזי החצר היום הם ב[[וויליאמסבורג]]. חסידי סאטמר גרים גם ב[[ארץ ישראל]], בעיקר ב[[ירושלים]] וב[[בני ברק]] (ב"שיכון סאטמר" בעיר, שבו מתגוררות כ-250 משפחות). ==הקשר עם חסידות חב"ד==בעת פרשיית [[יוסלה שוחמכר]] שרר קשר בין חצר סאטמר לליובאוויטש כשבהוראת האדמו"ר מסאטמר נשלחה משלחת להתייעץ בנושא עם הרבי{{הערה|{{קישור חבד אינפו|116211|חשיפה: המשלחת הסודית מסאטמר לליובאוויטש|שניאור זלמן ברגר|כ״ב בטבת ה׳תשע״ו}}}}. הרב משה טייטלבוים, ה"ברך משה", היה אצל [[הרבי]] בשנת [[תשי"ח]] כדי לבקשו להגן על סאטמר בעקבות מאבק בינם לבין ה[[ציונים]]. רבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם הרבי הוא היחיד שדעתם תאמה במאה אחוז. הרבי אמר לו, כי אינו יוצא לפומבי משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אך מאחורי הפרגוד הוא אף פועל בעניין. ב[[התוועדות]] שנערכה לאחר מכן ב[[י"ב בתמוז]] הזכיר הרבי את העניין{{הערה|{{קישור חבד און ליין|19635|ביקורו של האדמו"ר מסאטמר אצל הרבי||ה' אייר ה׳תשס״ו}}}}. המשורר ר' [[צבי יאיר שטיינמץ]] שהיה ידידו של רבי משה מאז ילדותו, היה נפגש עם הרב משה בסוף שנות הלמ"ד (עוד בחיי רבי יואל מסאטמר) ונהג לכתוב לרבי לאחר מכן על הפגישות. במכתב משנת [[תשל"ז]] מספר ר' צבי יאיר על פגישה עם רבי משה, ומציין: "בתום השיחה הארוכה הדגיש, שהוא מלא הערצה למפעליו של כ"ק אד"ש ושליחיו בעשיית בעלי-תשובה... ושהוא יודע על מקוואות הטהרה בכל הקמפוסים ושהוא יצא להגן על ענייניו של כ"ק במיאמי, גם לחש באזני שהוא הציע לדודו הרב מסאטמער לפני כמה שנים לשתף פעולה עם כ"ק אד"ש בענייני חיזוק היהדות... אמר '''כי היה רוצה מאוד לשוחח עם כ"ק אם היה הדבר אפשר לו'''". בשולי מכתב משנת תשמ"ב הוא מציין שוב: "גם הרב משה טייטלבוים אמר לי באמת ואמונה, '''כי הוא מחסידי כ"ק אד"ש''' ומעריך את פעולותיו, וכי הפציר בדודו [= בעל 'ויואל משה'] לשיתוף פעולה בחיזוק עניני היהדות עם ליובאוויטש"{{הערה|התקשרות, גליון 783: ליובאוויטש בעיני גדולי רבני הונגריה.}}.

==קשריהם עם חסידות חבהרה"ד==הרב משה היה אצל ח ר' [[הרבימאיר זאיאנץ]] בשנת שהיה מקורב לחצר סאטמר, נפגש בתחילת שנות המ"ם - בהוראת הרבי - עם האדמו"ר ר' [[תשי"חמשה טייטלבוים]] כדי לבקשו להגן . מטרת הפגישה הייתה להשפיע על ר' משה שמעשי הבריונות והאלימות של בריוני סאטמר בעקבות מאבק בינם לבין הנגד הרב [[ציוניםמענדל ווכטר]]ייפסקו. רבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם הרבי הוא היחיד שדעתם תאמה במאה אחוז. הרבי אמר לו, כי אינו יוצא לפומבי משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה הם נפגשו, אך מאחורי הפרגוד הוא אף פועל בענייןהאדמו"ר מסאטמר טען '''שאין לו שליטה על הבריונים שבחצרו ושהוא חלש מדי לעומתם'''. ב[[התוועדות]] שנערכה לבסוף, לאחר מכן ב[[ישהרב זאיאנץ דיבר אליו בתוקף והעביר אליו מסר מהרבי נגד מעשיהם של הבריונים, האדמו"ב בתמוז]] הזכיר הרבי ר מסאטמר ניאות להבטיח שככל שהדבר תלוי בו, יוציא הבהרה שהוא מתנגד למעשי הבריונות וגם מוסדותיו הרשמיים יוציאו מחאה נגד מעשים אלו.(הדבר היה לפני שבריוני סאטמר תקפו את הענייןהרב ווכטר).הרב זאיאנץ עשה מאמצים רבים במשך השנים על מנת שמעשי הבריונות של אנשי סאטמר נגד חסידי חב"ד ייפסקו.{{הערה|1=[http://wwwחיים של ברכה, עמ' 213 ואילך.colראו שם באריכות.org.il/show_newsוראו שם מעמ' 203 עד עמ' 216 על קשרי הרב זאיאנץ עם סאטמר.rtx?artID=19635 חב"ד און ליין]}}.

המשורר ר' בכמה הזדמנויות הורה הרבי לעסקני שכונת קראון הייטס ללמוד מהנהגתם של חסידי סאטמר בויליאמסבורג בעסקנות בציינו לשבח את פועלם המחושב והנמרץ בענייני שכונת ווילאמסבורג ובכלל{{הערה|ראה לדוגמא ב[[צבי יאיר שטיינמץליקוט מענות קודש]] שהיה ידידו של רבי משה מאז ילדותותשכ"ז-תשכ"ט מענה רצב, תשל"ב-תשל"ג מענה מג, היה נפגש עם רבי משה בסוף שנות הלמתשמ"ד (עוד בחיי רבי יואל מסאטמר) ונהג לכתוב לרבי לאחר מכן על הפגישותז מענה רסא, ועוד}}.

במכתב משנת ==מלחמת סאטמר בחסידי חב"ד==[[קובץ:כפר חב"ד על וכטר וקארף.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער [[תשלשבועון כפר חב"זד]] מספר ר' צבי יאיר (גיליון 110) בו מדווח על פגישה עם רבי משה, ומציין: הרב [[פנחס קארף]] והרב [[מנחם מענדל וכטר]] ([[אלול]] [[תשמ"ג]])]]בתקופת [[מבצע אנטבה]] גברו החיכוכים שבין [[חסידות חב"בתום השיחה הארוכה הדגישד]] וסאטמר, שהוא מלא הערצה למפעליו של כזאת על רקע ההודיה לה' על הנס שאירע בעוד בחסידות סאטמר טענו שזה מעשה שטן ודמיון מחמת שהדבר נעשה ע"ק אד"ש ושליחיו בעשיית בעלי-תשובהי הציונים.[[קובץ:הטנק המנופץ.. ושהוא יודע על מקוואות הטהרה בכל הקמפוסים ושהוא יצא להגן על ענייניו png|ממוזער|תמונה שהתפרסמה בעיתון [[אלגמיינר ז'ורנאל]], בה נראים שני ה[[תמימים]] ששהו בטנק בזמן שנרגם באבנים, מביטים דרך השמשה הקדמית המנותצת של כ"ק במיאמי, גם לחש באזני שהוא הציע לדודו הרב מסאטמער לפני [[טנק המבצעים]] שנהרס]]כמה שנים לשתף פעולה עם כפעמים בחורף [[תשל"ק אדז]] נזרקו אבנים על [[טנק מבצעים]] ע"ש בענייני חיזוק היהדותי בריוני סאטמר{{הערה|1=[https://col.org.. אמר כי היה רוצה מאוד לשוחח עם כ"ק אם היה הדבר אפשר לוil/news/132009 חסיד בוויליאמסבורג שהזהיר את חב"ד מראש על 'תכנוני' סאטמר] {{COL}}}}.

בשולי מכתב משנת תשמבחודש [[שבט]] [[תשל"ב הוא מציין שובז]] הגיעו חסידי סאטמר ל[[אוהל]] ונהגו בו בביזיון ובחוצפה. בהתוועדות ט"ו בשבט דיבר הרבי בעניין והתבטא בחריפות רבה על העניין באומרו: {{ציטוטון|אם להתבטא "דבר המצער", יהיה זה מעט מדי... אפילו אם מדובר היה בבית החיים של אנשים פשוטים לגמרי.. מובן ופשוט לכל בר דעת ולכל איש מישראל, ואפילו גם הרב משה טייטלבוים אמר לי באמת ואמונהשאינם בני ברית (גויים) מבינים זאת...}}{{הערה|שיחות קודש תשל"ז, חלק א, כי הוא מחסידי עמ' 465 ואילך}}.הרבי סיפר בהרחבה אודות התנהגות בלתי הולמת שהתרחשה בעבר ברוסטוב בסביבות הציון של הרבי הרש"ב, והרבי הריי"צ הזהיר את הנוגעים בדבר לתקן את התנהגותם, וכשסירבו להישמע - נענשו קשות {{הערה| ראה גם: אג"ק כ"ק אדאדמו"ש ומעריך את פעולותיור מוהריי"צ, חלק יד - מילואים, וכי הפציר בדודו [= בעל עמ'ויואל משהתמד, וראה שם עמ'] לשיתוף פעולה בחיזוק עניני היהדות עם ליובאוויטשרצא, ובהערה שם בשוה"{{הערה|התקשרותג, גליון 783: ליובאוויטש בעיני גדולי רבני הונגריהד"ה בדבר הבית דירה.}}. הרבי קרא לכל המעורבים והשותפים במה שקרה בציון הרבי הריי"צ, לשוב בתשובה שלמה ולתקן את מעשם. מסופר שאחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה, בעוד שהשני סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר.

==מחלוקתם ומעשיהם נגד חב"ד==בתקופת ב[[מבצע אנטבהיום טוב]] היו חיכוכים בין [[חסידות חב"דשביעי של פסח]] וסאטמר, סביב הגדרת המבצע. ב[[חודש טבת]] שנת [[תשל"ז]] נזרקו אבנים על [[טנק מבצעים]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132009 חסיד בוויליאמסבורג שהזהיר תקפו חסידי סאטמר באלימות ובאכזריות קשה את חסידי חב"ד מראש על 'תכנוני' סאטמר] {{COL}}}} ופעם קשקשו חסידי סאטמר על קירות שהגיעו כמידי שנה לויליאמסבורג ב[[האוהלתהלוכה]]. פרשייה כואבת נוספת היא כששני חסידי סאטמר הגיעו לב[[אוהל הרבי הריי"צהתוועדות]] והביאו לשם פגר [[אחרון של 'דבר אחר'. פסח]] שהתקיימה למחרת דיבר הרבי אז זעק על עניין זה ואמר שחייהם בסכנה ותקוותם היחידה היא לסור שוב לאוהל ולבקש אודות המאורע המבהיל בצטטו את מחילתו של לשון הפסוק ש[[אדמו"ר הריי"צקריאת התורה|קראו בתורה]]. אחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה, בעוד שהשני סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר{{מקור}}. בקובץ באותו היום "התקשרותה' ילחם לכם ואתם תחרישון" {{הערה|התקשרות, גליון 1474, יכשהמסקנה שלא להגיב לאירוע החמור ויש לסמוך בענין זה על הקב"ז מרחשוון תשפ"ג, מדור ניצוצי רבי, עמ' 15ה לחלוטין שהוא יטפל בכך בדרכיו הוא.}} מסופר אודות פרשייה זו: אמנם הרבי הבהיר שה"בחודש שבט תשלתחרישון"ז פגעו זדים לא יתפרש חלילה כהעדר עשייה, ואדרבה יש לפעול ולהוסיף בקיום ה[[תורה]] וה[[=מקהילת סאטמרמצוות]] במזיד בציון הרבי הרייוב"השכם והערב עליהן לבית המדרש"צ בניו יורק, בין השאר הדביקו שם פשקווילים וכתבו דברי נאצה נגד . כמו כן הבהיר הרבישאין כוונתו בהוראה זו שלא להגיב משום מחילה חס ושלום על כבודם של אותם שנפגעו בתהלוכה.במהלך ההתוועדות בט"ו בשבטעל חומרת המעשה התבטא הרבי שזהו דבר מצער ומבהיל, התבטא דבר שלא ייאומן שאירע ועוד ברוב עם ובפרהסיא. הרבי בחריפות רבה מאוד הודה לחסידים שהשתתפו בתהלוכה על העניין ואמר כך שלא נגררו להשתמש ב"ידיים - ידי עשיו" והשתמשו רק ב"קול - קול יעקב" שגורם לבטל את שליטת הידיים ידי עשיו{{הערה|שיחות קודש תשל"ז. שיחת אחש"פ, חלק סעיף מ"א, עמ' 465 ואילך.}}: "אם להתבטא "דבר המצער". בעקבות האירועים בשנה שלאחר מכן, יהיה זה מעט מדי... אפילו אם מדובר היה בבית החיים לקראת שביעי של אנשים פשוטים לגמרי.. מובן ופשוט לכל בר דעת ולכל איש מישראל, ואפילו גם שאינם בני ברית (גויים) מבינים זאתפסח [[תשל"...ח]] שאלו האחראים על התהלוכה את הרבי סיפר בהרחבה אודות התנהגות בלתי הולמת שהתרחשה בעבר ברוסטוב בסביבות הציון האם להמשיך בקיום התהלוכה לויליאמסבורג בשביעי של פסח כבכל שנה או שלא ובמענה הורה הרבי הרש"ב, והרבי הריי"צ הזהיר לשאול את הנוגעים בדבר לתקן את התנהגותםהרבנים. הרבנים בראשות הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] פסקו, וכשסירבו להישמע - נענשו קשות {{הערה| ראה גם: אג"ק כ"ק אדמו"ר מוהריי"צבהתאם לדברי המשטרה ולאור ידיעות שהגיעו על התכנון של בריוני סאטמר לשוב על מעשיהם ובהוספה, חלק יד - מילואים, עמ' תמד שאין ללכת משום [[איגרת ה'שפח. - והיא קטע מאיגרת אדמו"ר הריי"צ שנעתקה ע"י חתנו הרבי ב"רשימות". ראה: רשימות היומן, עמ' תנח, ובהערה 54 שם.פיקוח נפש], וראה שם עמ' רצא [איגרת ה'ריד], ובהערה שם בשוה"ג, ד"ה בדבר הבית דירה.}}. הרבי קרא לכל המעורבים והשותפים במה שקרה בציון הרבי הריי"צ, לשוב בתשובה שלמה ולתקן את מעשם"ומני אז נפסק הסדר שבשביעי של פסח יוצאת תהלוכה לויליאמסבורג.

בקיץ בט"ו סיון ערש"ק פרשת בהעלותך [[תשמ"ג]] הרב [[פנחס קארף]] שמסר שיעור תניא ב[[ויליאמסבורג]] הוכה קשות ע"י בריוני סאטמר כשזקנו נגזז. שלושה שבועות אח"כ, בט' תמוז, הרב [[אברהם מענדל וכטר]] - , חסיד סאטמר שהפך לחסיד חב"ד והשפיע גם על אחרים לעשות כמוהו- מקהילת סאטמר ללמוד את תורת חסידות חב"ד, הוכה קשות על ידי בריונים מחסידי סאטמרבריוניהם, [[זקן|זקנו]] ו[[פיאות הראש|פיאותיו]] נגזזו, ולבסוף ולאחר שדקרוהו בסכין בכל חלקי גופו כולל בגרונו הושלך על ידם מחוסר [[בגד|בגדים]]כשהוא ללא הכרה ובמצב אנוש, לכביש בלב כביש סואן בלב גשר וויליאמסבורג. הרב [[פנחס קארף]] שמסר שיעור תניא ב[[ויליאמסבורג]], נגזז זקנובאזור התעשייה הדרומי בברוקלין. מאורעות אלו עוררו סערה גדולה ביהדות החרדית ורבנים מכל החוגים חתמו על מחאות נגד המעשים. בעקבות המאורעות הורו רבני חב"ד שלא לסמוך על מאכלים המיוצרים תחת הכשרות של חסידי סאטמר, ובהתוועדות בשבת שלאחר מכן גיבה הרבי את הוראה זו באומרו ש"אין אחר מעשה בית דין כלום" וממילא על כולם מוטלת החובה לציית לפסק הדין{{הערה|ראה ב[[הרב אשכנזי (ספר)]] חלק ב ו[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 100}}. הרבי התייחס לכך לאירועים בחריפות רבה בהתוועדות [[חג הגאולה י"ב תמוז]] באותה שנה, ומחה בחריפות נחרצות נגד עושי המעשה (בקשרו זאת לאירועי [[מאסר אדמו"ר הריי"צ]] - שאפילו היהודים ש"שנו ופירשו" שהיו בין ה[[יבסקציה|יבסקים]] שאסרו וחקרו את [[הרבי הריי"צ]], לא העלו בדעתם אפילו לאיים לגעת בזקנו ופיאותיו), . כמו כן מחה הרבי נגד הרבנים מאותו חוג שמגבים אותם בשתיקה, וכן נגד הרבנים שמחו נגדם במחאה מאולצת, רק לצאת ידי חובה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49906&st=&pgnum=48&hilite= התוועדויות תשמ"ג, ד, ע' 1752].}}.

בעקבות אירועים אלובאותה התקופה הוצע לרב וכטר ע"י ידידו, יהודי חשוב ותלמיד חכם מחסידות סאטמר, לשבת ולשוחח עימו ב"ארבע עיניים", לא באופן של נצחנות אלא כדבר איש אל רעהו, הורו רבני והרב וכטר כתב לרבי שהוא חושב שזו הזדמנות טובה להסביר בדרכי נועם מהי חסידות ולקרב את אותו יהודי שרבים לומדים ממנו לתורת חסידות חב"ד . במענה השיב הרבי: {{ציטוטון|- שלא לסמוך על מאכלים המיוצרים תחת הכשרות של חסידי סאטמרלהתווכח (עמהם). לע"ע אינם מבינים מה שמדברים עליהם, ולהעיר ממחז"ל פסחים סו, ב כל הכועס כו'}}{{הערה|האמונה והפצתה, וכן תשורה לעונטל י"ט אדר תשנ"ו}}. כמו כן הרבי אמר שיש לחשוש האם לצרף למניין יהודים כאלו שאין להם בושת פנים לנהוג כך, היות ומסימני עם ישראל הוא "ביישנים רחמנים וגומלי חסדים".

ובכל אופן, מכיון שהקריאה ב"עיתונים" שלהם עלולה להביא לתוצאות בלתי רציות – הרי קריאה זו היא '''איסור גמור!'''}} [[תורת מנחם התוועדויות]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=210 תשמ"ה חלק ד' עמוד 2227 והילךואילך] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=202וראה שם עמוד 2219])(ההדגשות והגרשיים במקור)}}. כמו כן הזכיר הרבי שלא ילכו לבתי כנסת שלהם ולא ינסו לקרב אותם ו"יבוא בעל הכרם ויטול ויכלה את כרמו קוציו".

כיום התמעטו החיכוכים בין חב"ד וסטמר והאדמו"רים החדשים של סאטמר, רבי [[אהרן טייטלבום]] ורבי [[יקותיאל יהודה טייטלבום]], הינם ידידי חב"ד{{הערה|1=ראו גם [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56092 רבי יקותיאל יהודה טיילבוים בביקור אצל הרב משה יהודה לייב לנדא] - {{אינפו}}}}. כמו כן נערכים ביקורים של רבנים ועסקנים מחב"ד אצל אדמו"רי סאטמר{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55840 הרב גרונר בניחום אבלים אצל רבי זלמן לייב טייטלבוים], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55866 משלחת חב"דית בניחום אבלים אצל רבי אהרן טייטלבוים] - {{אינפו}}.}}. ואדרבה, יש הרבה מאוד של חסידי סאטמר כהיום שמתקרבים לחב"ד ולומדים ספרי חסידות חב"ד וכן משתתפים בהתוודעות. מתקרבים על ידי כמה אופנים, ביניהם [[היכל מנחם]] ועל ידי [[ארגון לימוד התניא]], ואחר שלומדים ספר התניא ומרגישים האור והאמת לומדים עוד ועוד ספרי חב"ד. וכהיום יש גם היכל מנחם בוויליאמסבורג במקום סודי, דעדיין יש פחד מאנשי סאטמאר. בשנת תשע״ב התחדשה התהלוכה לוויאלמסבורג באופן בלתי רשמי, וכמה מהבחורים גם הלכו כמה פעמים לתהלוכה בבית הכנסת של סאטמאר ונפגשו עם האדמו״ר זלמן ליב.

כששמע במהלך ראיון כי המראיין{{הערה|בראיון לר' [[אריה ארליך]], בראיון לעיתון 'משפחה'. גליון מס' 1254}} מקורב לחסיד [[ליובאוויטש]] אמר:"אגיד לך סוד -אני ליובאוויטשער אייניקל (היינו, [[ספר הצאצאים|צאצא]] ל[[אדמו"ר הזקן]])"

*[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%A1%D7%90%D7%98%D7%9E%D7%A8-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%95/ {{קישור חבד אינפו|172295|האדמו"ר ר' [[אהרן טייטלבוים|אהרן מסאטמר]] מתפעל התפעל מהתמימים ב[[פוסטוויל אייווה]]].בפוסטוויל|חב"ד אינפו|י״ג באב ה׳תשע״ו}}*[http://chabad.info/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A9%D7%94/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D-317/ {{קישור חבד אינפו|245320|האדמו"ר ר' [[אהרן טייטלבוים|אהרן מהר"א מסאטמר]] עורך '[[מבצעים]]' עוסק ב"מבצע תפילין" בבית חב"ד בפאלם ספרינג]{{|חב"ד אינפו|י׳ בשבט ה׳תשע״ז}}*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/12/31/322933771710.html המשלחת הסודית מסאטמר לליובאוויטש]{{בית משיח}}{{קישור שבור}}