פינחס: הבדלים בין גרסאות בדף

{{קשר חב"די}}

{{פירוש נוסף|נוכחי=פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן|אחר=פרשה בשם זה|ראו=פרשת פינחס}}

'''פינחס בן אלעזר בן [[אהרן הכהן]]''' היה נכדו של אהרן הכהן שקינא את קנאת ה' והרג את זמרי בן סלוא, ובכך הסיר את כעסו של ה' ועצר את ה[[מגיפה]] שפרצה בעקבות חטא בעל פעור. בשכר קנאותו זכה ל[[כוהנים|כהונה]] לו ולזרעו.

נולד לאביו, אלעזר בן אהרן הכהן, ולאמו שהייתה מזרע [[יוסף הצדיק]] וכן מזרע [[יתרו]]{{הערה|בבא בתרא קט, ב.}}.

נקודת המפנה בחייו הייתה במעשה זמרי - בו פינחס קינא לה', והרג את זמרי שהעיז לעשות עבירות חמורות בפרהסיא, ולעודד את העם לעשות זאת. במעשהו זה עצר את המגיפה שכילתה כעשרים וארבעה אלף מישראל{{הערה|במדבר, פרק כה.}}.

לגבי זה אמרו חז"ל{{הערה|[[זבחים]] דף קא.}}: לא נתכהן פינחס עד שהרגו לזמרי, ועשה שלום בין השבטים.

פינחס הוא גם זה שהצליח להרוג במלחמת מדין את בלעם הרשע. לא לחנם הלך פינחס למלחמה, אלא ליפרע דין אבי אמו [[יוסף הצדיק]] שנאמר "והמדנים מכרו אותו אל מצרים"{{הערה|בראשית לז, לו. [[סוטה]] דף מג.}}.

חבירו של כלב בן יפונה ואף הלך עמו כדי ללכוד את העיר יריחו, מכבר{{הערה|יעזר.}} ואת העיירות שבחסותה{{הערה|במדבר כא, לב.}}.

פינחס שימש כ[[כהן גדול]] ב[[יום הכיפורים]] כאשר אביו אלעזר וסבו [[אהרן]] לא יכלו לעשות זאת{{הערה|אבות דרבי נתן פרק יב, ה'.}}.

היה לו ידע ב[[קבלה]]. הוא שגזר על 'סתם יינם של נכרים' שאסור{{הערה|פרקי ד[[רבי אליעזר]] פרק מז.}}.

מלבד הריגול על יעזר, הלך לרגל יחד עם חבירו כלב בן יפונה את ירחו, ושם נתחבאו בבית רחב שהתגיירה לאחר מכן והפכה לאשתו של [[יהושע בן נון]]{{הערה|במדבר רבה פרשה טז, א'.}}.

הוא שכתב את הפסוקים האחרונים ב[[ספר יהושע]]{{הערה|[[בבא בתרא]] דף טו.}}.

על פי המסורת, נקבר פינחס ביחד עם אביו אלעזר בעוותרא שבשומרון, ועל שניהם נבנתה מצבה אחת גדולה בת מאות שנים, שנשתמרה עד היום.

==אליהו הנביא==

[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]