שינויים

ה[[חסיד]] ר' הרב '''שניאור זלמן (הלוי) לוין''' - ([[ג' שבט]] [[תרפ"דה]]-– [[כ"ג חשוון]] [[תשס"ג]]), היה [[בעל מנגן]] חב"די מפורסם יליד ה[[עיירה]] [[נעוועל]],שהיה אהוד במיוחד בשל קולו הערב, חוש הנגינה המופלא שלו וגישתו החסידית והאוהבת לכל [[יהודי]].

נולד ב[[ג' שבט]] [[תרפ"דה]] ב[[עיירה]] החסידית [[נעוועל]]לאביו ר' [[גרשון בער לוין]] שהיה מלמד מפורסם בנעוול, ונרצח על ידי הנאצים כשנתפס מלמד במחתרת ילדים יהודים.

אביו היה החסיד ר' בבחרותו למד בישיבת [[גרשון בער לויןתומכי תמימים קורסק]] תוך תנאים קשים ובפחדים. בשלב מסויים הישיבה בקורסק נתפסה והתפרקה. בנס ניצל ונמלט ל[[לנינגרד]] שהיה מלמד מפורסם בנעוול, ונרצח ע"י הנאצים כשנתפס מלמד במחתרת ילדים יהודים.

בבחרותו למד בישיבת ב[[תומכי תמימים קורסקרוסיה]] תוך תנאים קשים ובפחדיםסבל מרדיפות ה[[ק.ג. בשלב מסויים הישיבה בקורסק נתפסה והתפרקהב. בנס ניצל ונמלט ]] בין המקומות בהם שהה הייתה העיר מליוטפל, שם נחשף ל[[לנינגרדמשפיע]] הרב ר' [[שלום מרוזוב]] אשר [[התוועדות|התוועד]]איתו ולימד אותו חסידות.

ב[[רוסיה]] סבל מרדיפות ה[[ק.ג.ב.]] בין המקומות בהם שהה הייתה העיר מליוטפל, שם נחשף ל[[משפיע]] הרב ר' [[שלום מרוזוב]] אשר [[התוועדות|התוועד]] איתו ולימד אותו חסידות.  בימי [[השואה]] שירת בצבא האדום ושמר שם במסירות נפש על כל ענין ולחם בצורר הנאצי בהצטיינות, באחת מפעולותיו הצליח להרוג קבוצה גדולה של אידישקייטבכירים בצבא הנאצי והועלה בעקבות כך לדרגת קצין, לימים סיפר כי התגייסותו לצבא הייתה כי הרגיש צורך לנקום את נקמת משפחתו שנהרגה כולה ע"י הנאצים ימ"ש. בתום המלחמה פשט את מדיו וברח מהצבא, השתתף ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]' והגיע למחנות ובמהלך מסעותיו הגיע למחנה עקורים באיטליה, שם קירב הכיר את ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יעקב פלס]]. ר' זלמן קירבם לחסידות חב"ד ויחד חיזקו ועודדו את הפליטים. לאחר זמן עלו יחדיו ל[[ארץ הקודש]] ביום [[כ"ג באדר|כ"ג אדר ב']] [[תש"ו]].

במשך שנות חייו השתתף רבות בהקלטת הדיסקים על פי הוראת [[ניחו"חהרבי]] של מקהלת חסידי חב"ד., עסק רוב ימיו עסק בהוראה בחינוך במסגרת תלמודי התורה של [[רשת אהלי יוסף יצחק]], ולאחר מכן, ניהל בתחילה בבית הספר בכפר סבא וכעבור שלוש שנים עבר לבית הספר ביפו. משנת [[תשל"ד]] החל לנהל במשך שנים דוכן ל[[מבצע תפילין]] בתחנה המרכזית הישנה בתל ב[[תל אביב ]] ואחר כך בתחנת המרכזית החדשה והניח [[תפילין]] לעשרות חיילים ואזרחים ביום שעוברים בתחנה, היה מסור ונתון בכל נפשו למבצע זה.

ר' שניאור זלמן נפטר ב[[כ"ג בחשוון]] [[תשס"ג]] בהיותו בן , בגיל 78 שנה.

==בעל מנגן==ר' זלמן השתתף באופן פעיל בהקלטת הדיסקים [[ניחו"ח]] של מקהלת חסידי חב"ד וב[[ערבי חב"ד]] השונים ברחבי הארץ. בנוסף היה שר קבוע ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|התוועדויות י"ט כסלו]] הגדולות ב[[בית מנחם]] בכפר חב"ד יחד עם ר' [[אברהם לידר]]{{הערה|[https://col.org.il/news/114781 פיסת היסטוריה: מקהלת כפר חב"ד בימי תפארתה ● היו ימים{{col}}]}}.{{להשלים}} ===ניגונים שהביא==={{פסקה חסרה}}===הדיסק "כל עצמותי תאמרנה"===

האלבום "כל עצמותי" , בהוצאת [[גל עיני]], מכיל [[ניגונים]] מיוחדים מפיו של הרב לוין ששימר מה[[עיירה]] [[נעוועל]] החסידית והעביר אותם אלינו, בלווית הניחוח החסידי המקורי, ניחוח שהוא חלק בלתי נפרד ממהות הניגונים עצמם. בין הניגונים המפורסמים שבדיסק: כל עצמותי, [[שהשלום שלו]], הדודלה של ר' לוי יצחק מברדיטשוב, על חטא של ר' לוי יצחק, ועוד.

'''רעייתו:''' מרת רחל לבית משפחת ר' [[אברהם פריז]]- כפר חב"ד.

*ר' [[גרשון דובער הלוי לוין]], [[קריית גת]] - שימש בעבר כסמנכ"ל ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] יחד עם הרבנים [[משה הבלין]] ו[[שלום דובער וולפא]]. שימש כמנהל גני חב"ד בעיר עד לשנת [[תשע"ו ]], כאשר המוסדות נמסרו לגורם חיצוני שינהל את המוסדות עקב בעיות כלכליות בניהול המוסדות.*ר' יוסף יצחק הלוי לוין, כפר חב"ד.*ר' [[יעקב הלוי לוין]], כפר חב"ד.

*מרת פריידה לוין. *מרת שרה (, אשת ר' הרב [[יהושע יחזקאל סופר]])רמת שלמה [[ירושלים]].*מרת ברכה (, אשת ר' [[חיים יהודה)]] - [[כפר חב"ד]]. *מרת לאה (, אשת ר' [[אברהם ישראלוביץ')]] - [[ירושלים]]. ==קישורים חיצוניים==*[https://www.ravdori.co.il/stories/%D7%91%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%92%D7%9F-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99-%D7%A8-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F-%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F/# בעל המנגן החבד"י – ר' שניאור זלמן לוין] באתר 'הקשר הרב דורי'*[https://col.org.il/news/67136 מה ידעתם על הקשר בין החזן ברלה חגי לר' זלמן לוין? ● האזינו{{col}}]*'''[https://77012.blogspot.com/2023/04/blog-post_14.html 'לאן ממהרים בתפילה'? צפו בזעקתו הנוקבת של ר' זלמן לוין]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}} {{הערות שוליים}}