3,629
עריכות
←התרגיל
(←התרגיל) |
צוברענגען משיח (שיחה | תרומות) (←התרגיל) |
||
| (13 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
לצורך כך חתם שמעון פרס הסכם עם מפלגת [[אגודת ישראל]] (שמנתה חמש מנדטים בזכות התערבותו של הרבי ב[[בחירות תשמ"ט]] שנה לפני כן) שבראש [[מועצת גדולי התורה]] שלה עמדו האדמו"רים מ[[ויזניץ]] ו[[גור]] וקיבל התחייבות שחמשת החכי"ם (מתוכם גם הרב [[אליעזר מזרחי]] חסיד חב"ד) יצביעו וישלימו ל-61, וכתמורה הובטח למפלגת אגודת ישראל שיקבלו את תיק העבודה והרווחה ותיק השיכון. | לצורך כך חתם שמעון פרס הסכם עם מפלגת [[אגודת ישראל]] (שמנתה חמש מנדטים בזכות התערבותו של הרבי ב[[בחירות תשמ"ט]] שנה לפני כן) שבראש [[מועצת גדולי התורה]] שלה עמדו האדמו"רים מ[[ויזניץ]] ו[[גור]] וקיבל התחייבות שחמשת החכי"ם (מתוכם גם הרב [[אליעזר מזרחי]] חסיד חב"ד) יצביעו וישלימו ל-61, וכתמורה הובטח למפלגת אגודת ישראל שיקבלו את תיק העבודה והרווחה ותיק השיכון. | ||
בליל ט"ז ניסן הציג פרס את ממשלתו החדשה, ולמחרת הייתה הכנסת אמורה לאשר אותה. ואולם בבוקרו של אותו יום התברר ששניים מחברי הכנסת של אגודת ישראל, ר' [[אליעזר מזרחי]] ור' [[אברהם ורדיגר]], נעדרים מההצבעה, הייתה הסכמה ועידוד למהלך זה גם מטעם מועצת גדולי התורה של מפלגת [[דגל התורה]] והרבנים העומדים בראשה. | בליל ט"ז ניסן הציג פרס את ממשלתו החדשה, ולמחרת הייתה הכנסת אמורה לאשר אותה. ואולם בבוקרו של אותו יום התברר ששניים מחברי הכנסת של אגודת ישראל, ר' [[אליעזר מזרחי]] ור' [[אברהם ורדיגר]], נעדרים מההצבעה, הייתה הסכמה ועידוד למהלך זה גם מטעם מועצת גדולי התורה של מפלגת [[דגל התורה]] והרבנים העומדים בראשה.{{מקור}} | ||
==דעתו של הרבי== | ==דעתו של הרבי== | ||
בגלל סירובו של מר יצחק שמיר לקיים את הבטחתו בתיקון החוק [[מיהו יהודי]] והבטחת שמעון פרס לקיים אותו העניקו כמה | בגלל סירובו של מר [[יצחק שמיר]] לקיים את הבטחתו בתיקון החוק [[מיהו יהודי]] והבטחת [[שמעון פרס]] לקיים אותו העניקו כמה ארגון הגג ועוד כמה עסקנים את התמיכה ל[[שמעון פרס|פרס]] בלי אישור הרבי. | ||
ביום ראשון ו' [[ניסן]] [[תש"נ]], כשבועיים לפני המועד שנקבע לפרס להציג את הממשלה החדשה לאחר הפלת ממשלת שמיר, עבר ב[[חלוקת דולרים]] העיתונאי [[עודד בן עמי]] ושאל על דעתו של הרבי בקשר למצב בישראל שאין ממשלה. הרבי השיב שהצד הטוב שבדבר הוא שבמצב הביניים הנוכחי עד הקמת ממשלה חדשה ההחלטות והעניינים תלויים בידי שמיר ותקוותו של הרבי שהוא יעמוד בתוקף שתהיה [[שלימות העם]] ו[[שלימות הארץ]], ביחד עם | ביום ראשון ו' [[ניסן]] [[תש"נ]], כשבועיים לפני המועד שנקבע לפרס להציג את הממשלה החדשה לאחר הפלת ממשלת שמיר, עבר ב[[חלוקת דולרים]] העיתונאי [[עודד בן עמי]] ושאל על דעתו של הרבי בקשר למצב בישראל שאין ממשלה. הרבי השיב שהצד הטוב שבדבר הוא שבמצב הביניים הנוכחי עד הקמת ממשלה חדשה ההחלטות והעניינים תלויים בידי שמיר ותקוותו של הרבי שהוא יעמוד בתוקף שתהיה [[שלימות העם]] ו[[שלימות הארץ]], ביחד עם שלימות התורה, ששלימויות אלו תלויות זו בזו. | ||
על השאלה האם כוונת הדברים היא שהרצוי הוא | על השאלה האם כוונת הדברים היא שהרצוי הוא ש[[יצחק שמיר|שמיר]] יכהן כראש הממשלה השיב [[הרבי]] שאינו מתערב בפוליטיקה, ועוד ועיקר שתקוותו שתיכף ומיד יהיה ראש הממשלה [[משיח]] צדקנו, אך במשך הרגעים עד שיבוא [[משיח]] צריך שתהיה השיטה כפי שהייתה שיטתו של [[יצחק שמיר|שמיר]] שאי אפשר לוותר על אף שעל משטחי ארץ ישראל ולפעול בזה בדרכי שלום, כשמבהיר שדווקא התנגדות למסירת אף שעל תוביל לשלום במדינה וסביבה{{הערה|עפ"י [https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/661503/ סרט הוידאו מהמעמד]}}. | ||
כאשר הופצו דברים אלו של הרבי החליטו | כאשר הופצו דברים אלו של [[הרבי]] החליטו שניים מחברי הכנסת של [[אגודת ישראל]] ר' [[אליעזר מזרחי]] ור' אברהם ורדיגר לא להצביע עבור [[שמעון פרס]]. [[אליעזר מזרחי]] סיפר לימים{{הערה|בראיון לשבועון בית משיח שי"ל לקראת י"א ניסן תש"ס - גל' 274. כמה מהפרטים לקמן עפ"י אותו ראיון.}} כי [[הרבי]] לא הורה לו כלל מה לעשות ואלא שפעל לפי מה שידע שזה תואם עם עמדתו של [[הרבי]]. מאידך הוא כן קיבל בשעת מעשה חיזוקים ומסרים שונים של עידוד וכן עמד בקשר עם [[המזכירות]] [[הרבי]] במשך כל אותם הימים שתוכנם להמשיך להתחזק. בערב [[חג הפסח]], דקה לפני הדלקת נרות של [[יום טוב]], טילפן אליו המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] ומסר לו בשם [[הרבי]] (תוכן): {{ציטוטון|זהו דבר טוב לא רק עבור כל אחד ואחד אלא גם עבור המדינה כולה.}} כששאל מר [[שמעון פרס]], דרך גורם שלישי (מר ג'רי וינטראוב) בענין נענה על ידי [[הרבי]]: {{ציטוטון|כשם שאיני מוסר על דבר שיחה זו שבין שנינו - איני עונהו על דבר זה}}{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20קונין%20הרץ.pdf תשורה קונין - הרץ, ז' כסלו תשפ"ב ע' 30 - 31]}}. לאחר מכן כשנסע [[אליעזר מזרחי|הרב מזרחי]] לחגוג את [[חג השבועות]] [[תש"נ]] במחיצת [[הרבי]], לאחר שכבר הוקמה מחדש ממשלת הימין, עבר במעמד [[חלוקת דולרים]] לפני [[הרבי]], ו[[הרבי]] חייך אליו חיוך רחב כמוהו לא ראה מעולם. באותו ביקור כתב הוא פתק ל[[הרבי|רבי]] שב[[חג השבועות]] בשנה שעברה בירכו [[הרבי]] מבלי שאמר דבר: {{ציטוטון|שיהיה לך הצלחה רבה ומופלגה (והרים את שתי ידיו, חייך חיוך רחב והמשיך:) בכל המלחמות ומלחמות היהודים}}{{הערה|שבשעתו לא הצליח הרב מזרחי להבין למה ירמזון הדברים אך כעבור מספר חודשים התבררה הכוונה}}. במענה הדגיש [[הרבי]] בה ציטט הוא את הברכה מהשנה שעברה, וכתב: "והם בתקפם, כפשוט". תשובה נוספת שכתב הרבי [[אליעזר מזרחי|לרב מזרחי]] בעניין הייתה: "כיון שהדברים משתנים מיום ליום - '''ה' יעזרהו''' [[אזכיר על הציון]] וזכות הרבים מסייעתו". | ||
בשלהי חודש ניסן אישר הרבי לרב [[יוסף יצחק גוטניק]] לנסוע | בשלהי חודש ניסן אישר [[הרבי]] לרב [[יוסף יצחק גוטניק]] לנסוע ל[[ארץ הקודש]] בשליחות [[הרבי]] לפעול למען הקמת ממשלה צרה בראשות [[יצחק שמיר]], ליישר את ההדורים עם חברי [[מועצת גדולי התורה]] ולשכנע אותם ש[[אגודת ישראל]] תצטרף לממשלה הצרה. כל עת השליחות עמד הרב [[יוסף יצחק גוטניק|גוטניק]] בקשר הדוק עם מזכירות [[הרבי]] כש[[הרבי]] מעביר לו מסרים והוראות בכתב ובעל פה. | ||
==ההשלכות החב"דיות של התרגיל== | ==ההשלכות החב"דיות של התרגיל== | ||
האירוע היה בעל משמעות רבה ליחסי חב"ד עם מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל שטענו כי הוטעו על ידי כמה מעסקני [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]] כאילו חב"ד אינה מתנגדת ומסכימה לממשלה בראשות פרס, וכן עלו טענות על פגיעה בכבוד האדמו"רים מאחר שהאדמו"ר מ[[ויזניץ]] התחייב לפרס שכל חברי המפלגה יצביעו בעדו. כמו כן עדיין היו שהעלו ספיקות האם זו עמדתו החד משמעית של הרבי והעניקו פרשנויות שונות לדבריו לבן עמי. בחול המועד [[פסח]] ביום חמישי י"ז | האירוע היה בעל משמעות רבה ליחסי חב"ד עם מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל שטענו כי הוטעו על ידי כמה מעסקני [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]] כאילו חב"ד אינה מתנגדת ומסכימה לממשלה בראשות פרס, וכן עלו טענות על פגיעה בכבוד האדמו"רים מגור ומויזניץ מאחר שהאדמו"ר מ[[ויזניץ]] התחייב לפרס שכל חברי המפלגה יצביעו בעדו. כמו כן עדיין היו שהעלו ספיקות האם זו עמדתו החד משמעית של הרבי והעניקו פרשנויות שונות לדבריו לבן עמי. בחול המועד [[פסח]] ביום חמישי [[י"ז ניסן]] חיכו לרבי ליד המעלית שנים מעסקני [[גור]] ר' [[אלימלך ניימאן]] ור' פנחס גולדברג, ואמרו לרבי שיש להם שליחות מרבי [[יעקב אריה אלתר|יעקב אלתר]] בנו של [[שמחה בונם אלתר|האדמו"ר מגור]]. הרבי נכנס עימם ל[[גן עדן התחתון]] ושוחח איתם כעשרים דקות בתוקף רב כשתוך כדי אף דופק על הקיר. הרבי ציין בדבריו שבשיחה זו נוכחים המזכירים כדי שלא יסלפו את הדברים וכן השיב להם שהדברים שפורסמו בתקשורת{{הערה|שמהם הובן שאינו מתנגד לממשלת פרס}} לא באו מכאן{{הערה|[[דברי משיח]] תש"נ}}. להלן תוכן הדברים, כפי שנכתבו על ידי ה[[מזכיר]] הרב [[יהודה לייב גרונר]]{{הערה|בראשו נכתב: "נכתב לפי הענינים, ונכלל בזה גם מהנכתב בנושא זה מכ"ק אדמו"ר שליט"א". התוכן נשלח על ידי הרב גרונר לכמה רבנים ועסקנים בארץ הקודש.}}, ו[[הגהה|הוגהו]] על ידי הרבי{{הערה|'''[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]''', גיליון 1975, י"ב באלול תשפ"ב, ע' 35.}}: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= | ||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
בר"ח אב אמר הרבי באוזני המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] בהקשר למכתבו של הרב ירוסלבסקי אודות צרות שעשו לו בעקבות מעורבותו בהחלפת העסקנים{{הערה|בתרגום מ[[אידיש]]}}: {{ציטוטון|מה יש לו להיבהל מהם? הרי הייתה אסיפה של מאות או אלפים מישראל והם קיבלו החלטות שקיבלו אישור מכאן. אז מה יש לו להיבהל מהם?!}}. | בר"ח אב אמר הרבי באוזני המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] בהקשר למכתבו של הרב ירוסלבסקי אודות צרות שעשו לו בעקבות מעורבותו בהחלפת העסקנים{{הערה|בתרגום מ[[אידיש]]}}: {{ציטוטון|מה יש לו להיבהל מהם? הרי הייתה אסיפה של מאות או אלפים מישראל והם קיבלו החלטות שקיבלו אישור מכאן. אז מה יש לו להיבהל מהם?!}}. | ||
האירוע השפיע באופן משמעותי על מפת העסקנות החב"דית בארץ הקודש כשמאז עבר מרכז כובד העסקנות לידי רבני [[בית דין רבני חב"ד]] ו[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] לה הצטרפו חברים חדשים בברכת הרבי{{הערה|ליקוט מענות קודש תש"נ מענות רפט ורצ}}. בעקבות האירוע בוטלה בידי הבית דין גם משרת [[דובר חב"ד]] שהייתה בידי הרב [[שלום דובער וולף]]{{הערה|עפ"י [[:קובץ:מכתב אין דובר-1-.jpg| מכתב הבית דין לר' יוסף יצחק אהרונוב]]}}. | האירוע השפיע באופן משמעותי על מפת העסקנות החב"דית בארץ הקודש כשמאז עבר מרכז כובד העסקנות לידי רבני [[בית דין רבני חב"ד]] ו[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] לה הצטרפו חברים חדשים בברכת הרבי{{הערה|ליקוט מענות קודש תש"נ מענות רפט ורצ}}. בעקבות האירוע בוטלה בידי הבית דין גם משרת [[דובר חב"ד]] שהייתה בידי הרב [[שלום דובער וולף]]{{הערה|עפ"י [[:קובץ:מכתב אין דובר-1-.jpg| מכתב הבית דין לר' יוסף יצחק אהרונוב]]}} והאחריות על הפרסום התקשורתי של הוראות הרבי וענייני חב"ד הוטלה על מרכז צעירי אגודת חב"ד. | ||
כמו כן העניק המהלך עצמאות ניהולית ותקציבית לכלל מוסדות חב"ד בארץ הקודש שסונפו עד אז תחת ארגון הגג. | |||
בחודש [[תמוז]] [[תש"נ]] ענה הרבי ל[[בית דין רבני חב"ד באה"ק]] שהכניסו את ההחלטות בקשר לאגודת חסידי חב"ד, ועד רבני חב"ד באה"ק, ייצוג המוסדות, והענינים הכספיים {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן. [[אזכיר על הציון]]}}{{הערה| ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב ע' 152}}. | בחודש [[תמוז]] [[תש"נ]] ענה הרבי ל[[בית דין רבני חב"ד באה"ק]] שהכניסו את ההחלטות בקשר לאגודת חסידי חב"ד, ועד רבני חב"ד באה"ק, ייצוג המוסדות, והענינים הכספיים {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן. [[אזכיר על הציון]]}}{{הערה| ליקוט מענות קודש מילואים ח"ב ע' 152}}. | ||