שינויים

רבי '''(ישראל{{הערה|על פי מצבתו, מבוא ל[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]], עדן ציון (לרב [[ישעיהו הורביץ]]) ו[[המלך במסיבו]] וקובץ ימות עולם. יש האומרים (כך נכתב בספר עדן ציון) כי נמנע מלהיקרא ישראל משום קריאה בשם רבו - [[הבעש"ט]] - ששמו היה ישראל.}}) ברוך מ"[[המעיין הלבן]]" (פוזנרווייסקוואליקער) מווייסקוואליק'''{{הערה|כן נקרא ע"י הרבי הריי"צ (סה"ש תש"ב עמ' 150), ע"ש מקום מגוריו. ולהעיר שבשיחת י' כסלו תש"ב מכונה בשם "ר' ברוך ר' משה'ס" ע"ש סביו ר' משה מפוזנא.}}''' (תפ"ד{{הערה|כך משמע משיחת הרבי הריי"צ סה"ש תש"ג עמ' קנ"ג, שכותב שם שר' ברוך התחתן בשנת תק"ג, וזאת (כפי שמסופר בסה"ז) לאחר שנה ששהה לפני חתונתו בויטבסק, ושלשת שנותיו בנדודים, שאליהם יצא בגיל 14 וחצי.}} - [[ח' חשוון]] [[תקנ"ב]]) אביו של [[אדמו"ר הזקן]], היה צדיק נסתר מחסידי [[הבעש"ט]]. ר' ברוך, הוא הדמות המרכזית בסיפורי הרבי הריי"צ ב"ספר הזכרונות". שם מסופר על שנות ילדותו, ועל נדודיו כבחור בעיירות שונות עד נישואיו. "ספר הזכרונות" מתמקד בדרכו של ר' ברוך בחיפוש אחר הדרך הנכונה בעבודת ה', בסיפורים השונים ששמע, ובמאורעות שארעו לו, שהשפיעו עליו בדרכו ובעיצוב אישיותו, וקירבוהו לבעש"ט ולתנועת החסידות.

כפי המסופר בספר הזכורנותהזכרונות{{הערה|ברשימה המיוחסת לנכד הרבי המהר"ש (נדפסה ב"כרם חב"ד" 4, עמ 7), נכתב: "השתלשלות יחוסו: אין אתנו יודע עד מה מפרטיות משפחת הוריו ואבותיו. כמה פעמים חקרתי ודרשתי בזה, ולא מצאתי מענה מפורט לדעת סדר מסודר. רק ידענו אשר אבי רבינו הגדול הרב ר' ברוך זצ"ל גר בעיר פראג, ובד"כ היה איש פלאי, והיה נכבא נחבא מן הבריות ואין איש שידע מה מעשהו. ומשנולד רבינו הגדול שהוא היה הבן זקונים, בהיותו בן שלש הביא אותו למדינתנו...". אולם העיר שם ר"י מונדשיין (הערה 4) שבעדותו של רבינו הזקן במאסרו הראשון כתב (סעיף י"ד) "נולדתי בלאזנע", וכן בריבוי סיפורים שסיפר הרבי הריי"צ על הולדתו של רבינו הזקן (והקשר בין זה לבעש"ט), שברור שהיה זה בליאזנא. וא"כ אין הדברים שברשימה זו מדוייקים, וכפי הנראה נפלה בידו טעות, ואולי מפני שהיה ידוע שמקור המשפחה בפראג, והכוונה באמת לאבי סבו של רבינו הזקן, ר' משה מפוזנא, שהיה גר בתחילה בפראג, כמסופר בארוכה בספר הזכרונות. אך יש להעיר מרשימות חו' קסב (נדפס גם בספר השיחות תרצ"ב, תרצ"ה. שיחת סעודת הצהרים י"ט כסלו תרצ"ג, בתוספת הערות ומ"מ) ששם כותב הרבי "ר' ברוך, אביו של אדה"ז גר אצל הריין. נולד במדינות ההם. נגזרה שם גזירה ללמוד ע"ד צוואנגשולע (לימודי חובה). וברח למדינת פויזען. הגיעה הגזירה גם לשם. וברח לכפר עטליכע וויארסט ("ויארסט": יחידת מידה לאורך) מליאזנע". ולא כמו בספר הזכרונות שנולד בויטבסק. ואולי מדובר בגרסאות שונות שקיבל הרבי הריי"צ בנוגע לתולדות חייו של ר' ברוך. וצ"ע.}}, ברוך נולד בעיר [[ויטבסק]] ב[[בלארוס]] לאביו רבי [[שניאור זלמן פוזנר|שניאור זלמן]] שהיה [[מלמד תינוקות|מלמד דרדקי]] ומרת ולאימו מרת [[רחל (זקנת אדמו"ר הזקן)|רחל]] פוזנר. הוריו גרו בתחילה בפוזנא, ושם נולדה בתם הגדולה דבורה לאה. אמנם בעקבות התגברות תנועת המשכילים עברו הוריו לעיר ויטבסק, וכשלוש שנים לאחר מכן נולד בנם ברוך.

==התייתמותו נדודיוונדודיו==

ברוך התנה עם חותנו, שיידחה את [[נישואיו ]] לזמן מאוחר יותר, ככל הניתן. זאת משום שהיה מעוניין בפסק זמן של שנה אחת לפחות כדי להמשיך בנידודיון ולהשלים את חיפושיו אחר הדרך הנכונה בעבודת הבורא. מסיבה זו זירז את קיום מסיבת השידוכין.

על המצבה{{הערה|בעת כתיבת המבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן, מהדורה ראשונה , הורה כ"ק אדמו"ר שליט"א, להתאמץ להשיג את תצלוםהתצלום, ולהדפיסה ולהדפיסו בספר, יחד עם פיענוח נוסח המצבה, וכן נדפס, כמסופר ב"עבודת הקודש" ע' לה. הדבר נסקר גם ב"תולדות חב"ד ברוסיא הצארית" פרק ב.}}

בסה"ש תש"ג (עמ'153), כותב הרבי הריי"צ: "רוב זמני קביעות זמן הנישואין אצל אדמור"י חב"ד נקבעו ליום שישי, וזאת זכרון לחתונת ר' ברוך והרבנית רבקה, שהייתה ביום שישי ח"י אלול". בסה"ש תרצ"ט (עמ' 356), מספר הרבי הריי"צ, בשם הרבי המהר"ש: "שמעתי מדודי זקני ר' חיים אברהם, שסיפר לו החסיד ר' יצחק אייזיק מויטבסק, שבנערותו שימש את הזקנים שהיו אצל הבעש"ט, וזכר את ר' ברוך אבי רבינו הזקן, ואת גיסו ר' יוסף יצחק, ומהם קיבל את התורה הזאת, שמסרו בשם הבעש"ט: הוי' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ. בשעת בריאת העולם כשהקב"ה אמר להמלאכים "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" שאלו המלאכים מה יהי' מהותו של האדם שאתה רוצה לברוא, ומה יהי' מעשהו? השיבם הקב"ה כי יהי' בעל גוף חומרי ובעל שכל ומדות בענינים חומרי'. אמרו "מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו"? השיב להם הקב"ה דרק האדם שהנני בורא הוא יקבל עליו עומ"ש ועול מצות בארץ החומרית, ואשר בתורתו ועבודתו בעולם החמרי יתעלו כל העולמות בעילוי אחר עילוי אין סוף".

בסה"ש תרצתש"ט (עמ' 356, מספר הרבי הריי336): "צ, בשם הרבי המהרהוד כ"ש: ק אאמו"שמעתי מדודי זקני ר' חיים אברהםהרה"ק היה שואל אצלי לפעמים "מה אתה זוכר", שסיפר לו החסיד ר' יצחק אייזיק מויטבסק, שבנערותו שימש את הזקנים שהיו אצל הבעשוהיה מסביר לי ענינים שארעו בעבר הזכורים לי. המשפט "מה אתה זוכר"ט, וזכר את מקובל מהצדיק ר' ברוך , אבי רבינו הזקן, ואת גיסו ר' יוסף יצחק, ומהם קיבל את התורה הזאת, שמסרו בשם שהבעש"ט שאל אותו. וכך היה שואל הבעש"ט: הוי' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץאת שאר התלמידים.. בשעת בריאת העולם כשהקב"ה אמר להמלאכים "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" שאלו המלאכים מה יהי' מהותו של האדם שאתה רוצה לברוא, ומה יהי' מעשהו? השיבם הקב"ה כי יהי' בעל גוף חומרי ובעל שכל ומדות בענינים חומרי'. אמרו "מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו"? השיב להם הקב"ה דרק האדם שהנני בורא הוא יקבל עליו עומ"ש ועול מצות בארץ החומרית, ואשר בתורתו ועבודתו בעולם החמרי יתעלו כל העולמות בעילוי אחר עילוי אין סוף".

בסה"ש תש"ט ז (עמ' 336102): "הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק היה שואל אצלפי לפעמים "מה אתה זוכר"כשהייתי ילד שמעתי מאבי את הסיפור, והיה מסביר לי ענינים שארעו בעבר הזכורים לי. המשפט "מה אתה זוכרשאדה" מקובל מהצדיק ז שמע מאביו ר' ברוך, אבי רבינו הזקןשכשהיה אצל הבעש"ט בליל הסדר בפסח, שהבעששאלו התלמידים את כ"ט שאל אותו. וכך היה שואל ק מורנו הבעש"ט את שאר התלמידים...מה נשתנה, עם הנוסח "טאטע איך וועל דיר פרעגן פיר קושיות" ועם הניגון הידוע לזה".

*[[מענדי קורטס]], '''כך גיליתי את המצבה''', - הרב מנחם מענדל וילהלם מספר על גילוי המצבה הסמוכה של 'בן המזוג' המאששת את המסורת אודות שיוך המצבה הסמוכה לאביו של אדמו"ר הזקן, בתוך לצד תגליות על המקום מאת הרב [[ברוך אוברלנדר]], [[שבועון כפר חב"ד]] 1938 עמוד 30.