שינויים

יו"ר חברי הועד היה היו: הרב [[שמואל לויטין]] וחבריו היו: - יו"ר, הרב [[ניסן טלושקין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[אליהו סימפסון]], הרב [[מאיר אשכנזי]], הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], הרב [[משה דובער ריבקין]], הרב [[ירחמיאל בנימינסון]] והרב [[משה לייב רודשטיין]].

[[הרבי]] נהג נוהג לפקוד את המקום בקביעות בימים ולקרוא בו מכתבים ובקשות ברכה שהגיעו אליו מכך קצווי תבל. בשנים המוקדמות נהג כך הרבי בערבי [[ראשוןראש חודש]] ו[[חמישי]] בכל שבוע (ובשנים האחרונות לאחר שהחל מעמד [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]], בימי [[שני]] וחמישי), בערבי [[ראש חודשבט"ו בחודש]] ובימי סגולה מיוחדים כדוגמת ימי ההילולא של [[רבותינו נשיאינו]], שם היה קורא הרבי את הובשנים המאוחרות לעיתים תכופות יותר, בימים [[פ"נשני]]ים ורבים מהמכתבים שקיבל. כן פקד {{הערה|לכתחילה היה היום הקבוע ביום ראשון אך הרבי את האוהל בשינה זאת ליום למחרת לבקשת חסידים שדאגו לבריאותו}} ו[[הושענא רבה]] [[תש"נחמישי]], וערבי שבתותועוד.

במשך השנים היה נבנה במקום חדר חדרון מיוחד ששימש את הרבי בעת ששהה שהותו במקום, החדר נשרף בחודש [[אדר שני]] [[תשנ"ב]].

רבבות מבקרים במקום במשך השנה כולה ובעיקר בכיום יש באזור [[י' שבטישיבה]], 2 [[ג' תמוזמקווה|מקוואות טהרה]], בערב [[ראש השנה]] ובערב ראש חודשומספר מבנים בהם אפשר להתכונן לכניסה לאוהל.

== הרבי והאוהל ==במקרים רבים כתב הרבי בתגובה לבקשות ברכה ועוד, שהוא יזכיר את העניין בעת שהותו ב'אוהל' בלשון: {{ציטוטון|אזכיר על הציון}}. על מעלת האוהל וההשתטחות בו דיבר הרבי רבות ומהם: רבבות מבקרים במקום במשך השנה כולה ובעיקר ב[[שיחה|שיחתי' שבט]] יו"ד שבט , [[תשי"דג' תמוז]] ביאר הרבי את מעלת ההשתטחות באוהל ואמר כי למקום יש קדושה כמו ב, בערב [[ארץ ישראלראש השנה]]. באותה שיחה אמר הרבי כי כאשר יודע , [[היצר הרעערב ראש חודש]] כי באפשרותו של האדם להשתטח באוהל זה עצמו מחליש את תקפו כיון ש"יש לו פת בסלו"ובימי ראשון.

באחת השיחות אמר הרבי כי "== מעלת האוהל ==על מעלת האוהל של וחשיבות ההליכה אליו דיבר הרבי הוא בקו השמחה"רבות במשך השנים.

עם זאת, בהנהגת הרבי ראו לכל אורך שנות הנשיאות של הרבי, כי הוא מקפיד לא שלא להפוך את המקום ל'מקום למקום קבוע'ולמרכז חב"די וכדומה. כך מעולם לא נסע הרבי לאוהל לשהות במקום שבת ויום טוב. מספרים שהרבי לא הסכים שיקבעו באוהל אפילו ברז לנטילת ידיים{{הערה|מפי הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]]}}, אלא לא נטל את ידיו בכל פעם כשחזר ל-770, כמו כן הרבי שלל הצעות של הקמת מבנים או בתי תפילה ליד האוהל{{מקור}}.

המענה הרגיל ביותר והמצוי של הרבי לבקשות ידיעות ושאלות שקיבל היה שיזכיר זאת על הציון של כ"ק אדמו"ר הריי"צ. ב[[מענות קודש]] היה הנוסח בדרך כלל: "'''אזכיר על הציון'''", כשלעיתים מוסיף "בלי נדר". ב[[אגרות קודש]] היה כותב תוכן זה בלשונות שונים בתוכן זה. גם ב[[חלוקת הדולרים]] ענה הרבי כמה פעמים בתשובה לבקשות ברכה שמנהגו להזכיר הכל על הציון, ושמכבר הודיע שזוהי תשובתו ותגובתו למכתבי הפונים{{הערה|ראה לדוגמא בחלוקת הדולרים מג' טבת תש"נ - [[חדשות 770 בית חיינו]] גליון 22 עמ' 1}}.

לפעמים, ובמיוחד בשנים הראשונות, היה הרבי מבשר בתשובתו לכותב המכתב שהוא אכן שאכן הזכיר אותו על הציון , ולעיתים אף פירט את תוך פירוט התאריך המדוייק בו הייתה ההזכרה, כשכמה פעמים ביאר הרבי את הודעתו זאת הרבי לאור מאמר חז"ל: "הנותן מתנה לחבירו צריך להודיעו". אולם ברוב הפעמים היה מסתפק בהודעתו על כך מראש שיזכיר על הציון, ובשנים המאוחרות הודיע על כך כמה פעמים באופן כללי ב[[שיחה|שיחות הקודש]].

===הזכרה אזכרה בציון גם בלא קריאת כל המכתב===

===הזכרה אזכרה בציון גם בלי מבלי לצאת מ-770===ביומנו של הרב [[אהרן דוב הלפרין]] מסופר שבערב [[חג הסוכות]] [[תשל"ד]] שאחד האורחים מ[[ארץ הקודש]] הכניס פתק דחוף לרבי בקשר לאביו שלקה בהתקף לב חמור ומצבו נהיה קריטי, וכעבור שעה קלה יצאה התשובה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון ויבשר טוב}}. הלה לא הסתפק בתשובה זו והכניס מיד פתק דחוף נוסף ובו כתב שאי אפשר לחכות עד שהרבי יסע לאוהל בעוד יותר משבוע (אחרי חג הסוכות שבו נוהג שלא לנסוע) משום מדובר במצב קריטי בו אי אפשר לחכות. תוך זמן קצר יצאה תשובה מהרבי: {{ציטוטון|מאז - כבר הזכרתיו כמה פעמים על הציון. באם רוצה - יסע בעצמו לציון ויבשר טוב}}.  ה[[מזכיר]] הרב [[שלום מענדל סימפסון]] מזכיר הרבי סיפר שפעם צלצל אחד מ[[אנ"ש]] למזכירות וביקש שאכניס שיכניס לרבי בקשת ברכה דחופה לחולה, ומיד לאחר שהכניס הוא את הפתק הוציא הרבי מענה: "אזכיר על הציון". כעבור כמה שעות, קיבל המזכיר טלפון נוסף עם עדכון שמצבו של החולה השתפר. שוב הכניס הוא פתק לרבי, ולהפתעתו קיבלתי את המענה הבא: "אזכירו עוד הפעם על הציון". , זאת למרות שמאז המענה הקודם לא יצא הרבי מחדרו, . "מסתבר שהרבי לא צריך לצאת מחדרו כדי להזכיר לברכה על הציון, וכפי שהסיק " הסיק המזכיר בספרו זאת: "מסתבר שהרבי לא צריך לצאת מחדרו כדי להזכיר לברכה על הציון"את הסיפור{{הערה|[https://chabad.info/magazine/504905/ בלעדי: המזכיר של הרבי מספר סודות מהחדר]] {{אינפו}}}}.  כעין זה מספר הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] ששאר בשרו ר' [[יעקב יוסף לפקיבקר]] שהה ברוסיה והיה מסורב עליה וביקש מקרובי משפחתו שהתגוררו ב[[קראון הייטס]] שיבקשו את ברכת הרבי שייצא מרוסיה. ר' בערל ליפסקר כתב על כך לרבי פעם אחת והרבי ענה: "אזכיר על הציון". כעבור כמה ימים כתב ר' בערל לרבי שוב בענין זה והרבי ענה: "הזכרתיו על הציון ואזכירו עוד הפעם". הדבר היה למרות שבכל אותה התקופה הרבי לא נסע לאוהל{{הערה|מפי הרב בערל ליפסקער - בית חיינו גל' 155 (צורף לגל' 541 של כפ"ח תשנ"ד), בית משיח גל' 500}}.

גם לאחרי [[כ"ז אדר ראשון תשנ"ב]] השיב הרבי{{הערה|בנענוע ראש לחיוב על הצעת המזכיר}} בנוסח: "אזכיר על הציון"{{הערה|לדוגמא לכמה תמימים מישיבת אהלי תורה וביניהם ר' [[פסח צבי שמערלינג]]. כמו כן שלח הרבי באותה התקופה כו"כ איגרות שנחתמו על ידי המזכירים ובהם שולב הנוסח שיזכיר את הבקשה על הציון.}}.