שינויים

במענה למר [[שמעון פרס ]] (דרך גורם שלישי (- מר ג'רי וינרטאוב) בו הבהיר הרבי שזה שמנע את הקמת ממשלתו במסגרת [[התרגיל המסריח]] אין בזה כמובן כל מחלוקת אישית עם מר פרס והרבי מציין שזהו {{ציטוטון| בפרט לאחרי שקבלתי ידיעות (בדור הקודם) שמר הי' זה שארגן צה"ל מראשיתו{{הערה|הכוונה לפעולתו עם בן גוריון ולוי אשכול במפקדת "ההגנה" ועיסוקו בענייני כוח אדם ורכש, ואחר כך המשיך בפעולותיו אלו במסגרת משרד הבטחון (לאחר שצה"ל הוקם והוגדרו סמכויות הצבא מול סמכויות משרד הביטחון כשהאגף שבו פעל סונף למשרד הבטחון)}} – באופן שיהווה הגנה לישראל, מאז ועד עתה}}{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20קונין%20הרץ.pdf תשורה קונין - הרץ, ז' כסלו תשפ"ב ע' 30 - 31]}}.

מלחמת השחרור הייתה המלחמה הראשונה שנערכה בין הצבא היהודי בארץ ישראל ובין הצבאות הערביים מהמדינות הסמוכות לאחר ההכרזה על הקמתה של ב[[י"ז כסלו]] [[מדינת ישראלתש"ח]]. במהלך המלחמה ניסו הערבים להשמיד את האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל כמענה להחלטת , הוחלט בעצרת האומות המאוחדות ([[האו"ם]] להקים מדינת יהודית ) על חלוקת ארץ ישראל לשני מדינות - ערבית ויהודית. ערביי ישראל (בראשות הועד הערבי העליון) לא קיבלו את ההחלטה והחלו בסדרת התקפות על יהודים בארץ ישראל, מיד עם פרסום ההחלטה במטרה להשמיד את האוכלוסיה היהודית בארץ ולשלוט בכל שטחי ישראל. היהודים השיבו מלחמה באמצעות הארגונים הלוחמים שפעלו אז בארץ. לאחר פינוי השלטון הבריטי וההכרזה על הקמת המדינה ב[[טה' באייר]] תש"ז כסלוח, פלשו לארץ ישראל צבאות [[סוריה]] , [[תש"חירדן]], ורק כשנה וחצי לאחר מכן[[מצריים]] ו[[עיראק]] והצטרפו ללחימה. במהלך המלחמה, הוקם צה"ל והחל מהקמתו היה הכח המרכזי שלחם בצבאות ערב.  ב[[כ"ג תמוז]] [[תש"ט]] הסתיימה המלחמה עם כ-9,000 הרוגים מצבאות ערב, ולמעלה מ-6,000 יהודים שנרצחו על קידוש ה', שהיוו אחוז שלם מכלל האוכלוסייה היהודית בארץ הקודש בזמן המלחמה. המלחמה הסתיימה בנצחון היהודים, ובעקבותיה גבר זרם העלייה לארץ במאות אחוזים, עשרות אלפי ערבים נטשו את בתיהם והיגרו לארצות ערב, ועל חורבותיהם נבנו כפרים ויישובים יהודיים, וביניהם [[כפר חב"ד]] שהוקם ביוזמת [[אדמו"ר הריי"צ]] על חוברות הכפר הערבי ספריא שהתרוקן מיושביו במהלך המלחמה.

הרבי, ככל גדולי ישראל, מתנגד בחריפות לגיוס של [[תמימים]]. במספר הזדמנויות התייחס [[הרבי]] לסוגיית ה'שיווין בנטל' וגיוסם של [[תמימים|בני הישיבות]]. הרבי הדגיש שלימודם של תלמידי הישיבות מגן על תושבי הארץ אף יותר מהחייל שעל הגבול{{הערה|1=[https://chabad.info/?url=article_he&id=76250 מכתב מר"ח אלול תשכ"א]}}. לצד זאת הדגיש [[הרבי]] את מעלתם העצומה של חיילי צה"ל [[מסירות נפש|המוסרים נפשם]] בפועל ומגנים בגופם על תושבי הארץ: "{{ציטוטון|...שבחור היושב ולומד תורה הריהו מגין על הארץ עוד יותר מן הבחור העומד על הגבול ומסכן את נפשו. אלא שיש, כמובן, בשניהם מעלה, בבחור זה העומד על הגבול - מעלתו היא המסירות נפש בפועל. יוצא איפוא שיש בשניהם מעלה, הן בבחורים היושבים ולומדים תורה והן באלה העומדים על הגבול... היות ויש מעלה בשניהם, מובן, שאלו הממונים על הביטחון צריכים לדאוג גם לעזרה מתאימה לישיבות וגם לקבל החלטות מתאימות בענייני ביטחון וכו'.."}}{{הערה|י"ט כסלו תשמ"ג, התוועדויות תשמ"ג כרך ב' עמ' 647.}}.