פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 3,881 בתים ,  11 מרץ
לא אנציקלופדי, לו יצוייר שמתאים לערך יש להביא עם מקור ךהוראות לבי"ד ומקור להפרתם ע"י העסקנים, שחזור
[[קובץ:682px-IDF new.png|שמאל|ממוזער|150px|סמל צה"ל המשולב מסמלה של 'ההגנה' בו מוצג חרב המלופפת בענף של עץ זית, המסמל את המלחמה עם הכמיהה לשלום, הממוסגרת בתוך סמל בדוגמת [[מגן דוד]]]]'''צבא הגנה לישראל''' (הידוע בעיקר ב[[ראשי תיבות]]: '''צה"ל''' או באנגלית: '''IDF'''{{הערה|Israel Defense Forces.}}), הוא הזרוע הצבאית המרכזית של [[מדינת ישראל]], המופקד על שמירת ביטחונה וריבונותה.
[[הרבי]] העניק יחס מיוחד לחיילי צה"ל באמצעות מכתבים שכתב להם ושליחים ששלח לעודד את רוחם, ואף התעניין בנוגע להתנהלות ה[[צבא]] באופן פרטני אצל אישי הדרג הצבאי שהגיעו להתייעץ עמו ולהתברך מפיו.
[[קובץ:צה''ל בכפר חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חיילי צה"ל מתכנסים באוהל האירועים ב[[כפר חב"ד]] במסגרת סיור חוויתי לרגל [[חג הפסח]]]]
עד להקמתה של מדינת ישראל בשנת [[תש"ח]] פעלו בארץ שלושה ארגוני לוחמים יהודיים: ההגנה, האצ"ל (ארגון צבאי לאומי) והלח"י (לוחמי חירות ישראל). עם סיום השלטון הבריטי והכרזת העצמאות פרצו תושביה הערביים של הארץ בסיוע המדינות השכנות במלחמה (שנודעה לימים בשם "[[מלחמת השחרור]]" או "[[מלחמת העצמאות]]") אל מול התושבים היהודים.
במהלך המלחמה, חתם ראש הממשלה הזמנית [[דוד בן גוריון]] על "פקודת צבא הגנה לישראל". הצבא שהוקם, הורכב על בסיס התשתית הארגונית של ארגון 'ההגנה' ומיזג לתוכו את לוחמי מחתרות האצ"ל והלח"י.
 
במענה למר [[שמעון פרס]] (דרך גורם שלישי - מר ג'רי וינרטאוב) הבהיר הרבי שזה שמנע את הקמת ממשלתו במסגרת [[התרגיל המסריח]] אין בזה כמובן כל מחלוקת אישית עם מר פרס והרבי מציין שזהו {{ציטוטון|בפרט לאחרי שקבלתי ידיעות (בדור הקודם) שמר הי' זה שארגן צה"ל מראשיתו{{הערה|הכוונה לפעולתו עם בן גוריון ולוי אשכול במפקדת "ההגנה" ועיסוקו בענייני כוח אדם ורכש, ואחר כך המשיך בפעולותיו אלו במסגרת משרד הבטחון (לאחר שצה"ל הוקם והוגדרו סמכויות הצבא מול סמכויות משרד הביטחון כשהאגף שבו פעל סונף למשרד הבטחון)}} – באופן שיהווה הגנה לישראל, מאז ועד עתה}}{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20קונין%20הרץ.pdf תשורה קונין - הרץ, ז' כסלו תשפ"ב ע' 30 - 31]}}.
==התייחסות הרבי לפעולות צה"ל==
===מלחמת השחרור===
{{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת השחרור]]}}
מלחמת השחרור הייתה המלחמה הראשונה שנערכה בין הצבא היהודי בארץ ישראל ובין הצבאות הערביים מהמדינות הסמוכות לאחר ההכרזה על הקמתה של ב[[י"ז כסלו]] [[מדינת ישראלתש"ח]]. במהלך המלחמה ניסו הערבים להשמיד את האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל כמענה להחלטת , הוחלט בעצרת האומות המאוחדות ([[האו"ם]] להקים מדינת יהודית ) על חלוקת ארץ ישראל לשני מדינות - ערבית ויהודית. ערביי ישראל (בראשות הועד הערבי העליון) לא קיבלו את ההחלטה והחלו בסדרת התקפות על יהודים בארץ ישראל, מיד עם פרסום ההחלטה במטרה להשמיד את האוכלוסיה היהודית בארץ ולשלוט בכל שטחי ישראל. היהודים השיבו מלחמה באמצעות הארגונים הלוחמים שפעלו אז בארץ. לאחר פינוי השלטון הבריטי וההכרזה על הקמת המדינה ב[[טה' באייר]] תש"ז כסלוח, פלשו לארץ ישראל צבאות [[סוריה]] , [[תש"חירדן]], ורק כשנה וחצי לאחר מכן[[מצריים]] ו[[עיראק]] והצטרפו ללחימה. במהלך המלחמה, הוקם צה"ל והחל מהקמתו היה הכח המרכזי שלחם בצבאות ערב.  ב[[כ"ג תמוז]] [[תש"ט]] הסתיימה המלחמה עם כ-9,000 הרוגים מצבאות ערב, ולמעלה מ-6,000 יהודים שנרצחו על קידוש ה', שהיוו אחוז שלם מכלל האוכלוסייה היהודית בארץ הקודש בזמן המלחמה. המלחמה הסתיימה בנצחון היהודים, ובעקבותיה גבר זרם העלייה לארץ במאות אחוזים, עשרות אלפי ערבים נטשו את בתיהם והיגרו לארצות ערב, ועל חורבותיהם נבנו כפרים ויישובים יהודיים, וביניהם [[כפר חב"ד]] שהוקם ביוזמת [[אדמו"ר הריי"צ]] על חוברות הכפר הערבי ספריא שהתרוקן מיושביו במהלך המלחמה.
על רקע הנצחון במלחמה וכינונה של המדינה, גובשו דעות שונות בציבור המאמינים בארץ בנוגע ליחס הנכון למדינה ולמלחמה, כאשר מצד אחד חוגי [[הציונות הדתית]] קוראים לקבוע חג ב[[יום העצמאות]] ולומר בו הלל ולהודות על הניסים, ומנגד חוגי הקנאים השוללים מכל וכל את המדינה ורואים בה פגע רע ורוצים בביטולה, ואף טוענים שלא ייתכן לטעון שנעשו ניסים ליהודים שאינם שומרי תורה ומצוות.
הרבי שלל את שתי הגישות, כשהוא שולל בחריפות את הדעה שקיומה של ריבונות יהודית בארץ ישראל והתקבצות יהודים מכל העולם, היא "[[אתחלתא דגאולה]]"{{הערה|1="בסוד שיח" - הוצאת ופרצת, [[תנש"א]] (על פי [[יחידות]] כ"ח אדר תשכ"ח)}}, ויחד עם זה דרש מחסידיו לנצל את ההתעוררות בעקבות הנצחון להוספה בשמירת תורה ומצוות בין שדרות העם, בהסבירו שכאשר {{ציטוטציטוטון|מרכאות=כן|תוכן=רואים שמסר השם יתברך רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו יתברך, ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר.. שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל. משל למה הדבר דומה, ל[[מלך]] גדול ורב, שמראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', ומכניסו להיכלו היכל המלך כו', האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחילת הנהגתו היא לגרש את המלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והיינו על ידי הנהגה גסה היפך ציווי המלך על כל צעד וצעד?!}}{{הערה|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/11/3469&search=%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA חלק י"א] ע' פ"ה}}.
===מלחמת סיני (מבצע קדש)===
במהלך המלחמה הצליח צה"ל לכבוש את חצי האי סיני ולפגוע קשות בתשתית הצבא המצרי, ולאחר שבוע עצרו כוחות צה"ל והתבצרו בשטחים שכבשו בעוד צבא בריטניה וצרפת יצאו ל'מבצע מוסקטר' במהלכו השתלטו על הערים שמצפון תעלת סואץ ותפסו עמדות נוספות לאורך התעלה, ובהמשך לכך הופעל לחץ כבד מהאו"ם ממשלת ארה"ב וברית המועצות לנסיגת כל כוחות הצבא מהאזור, ולאחר תקופת המתנה נסוגו כל כוחות הצבא והוחלפו על ידי כח צבאי שהוצב מטעם האו"ם לשמירה על מעבר חופשי בשטח התעלה בי"ח טבת תשי"ז.
המבצע הסתיים בנצחון ישראל ובהשגת היעד בפתיחת מיצרי טיראן שיאפשר שיט לנמל אילת, אך נגבו חייהם של 177 חיילים. בצד המצרי לעומת זאת דווח על כ-3,000 הרוגים, קרוב ל-5,000 פצועים, ולמעלה מ-6,000 שבויים, ובפגיעה קשה במוראל הצבא המצרי ובעוצמתו.
בהתוועדות שערך הרבי במהלך המלחמה אמר [[מאמר חסידות]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/4991 המאמר בגירסתו המוגהת] באתר ספריית ליובאוויטש.}}, בו התייחס למלחמה: {{ציטוטון|מים רבים לא יוכלו לכבות את ה[[אהבה]] ונהרות לא ישטפוה.. אמר הקב"ה לבני ישראל: אם יתכנסו כל אומות העולם, המון עמים רבים כשאון [[מים]] רבים, לא יוכלו לכבות (חס ושלום) את ה[[אהבה]] שביני לבין ישראל, ואם יתאספו כל מלכי ארץ ושריהם, מי הנהר העצומים והרבים, לא יוכלו למחות (חס ושלום) אותך מן העולם}}. מאמר זה קיבל משנה חשיבות כאשר מיד לאחר השבת ביקש הרבי לקבל את המאמר ל[[הגהה]] והורה להדפיס אותו בארץ הקודש על מנת שילמדו בו במלחמה והתבטא שבמאמר זה ישנו מענה לכמה וכמה ענינים הקשורים עם המלחמה{{הערה|1=ראו [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/4991 אגרות קודש חלק י"ד אגרת ד'תתקצא].}}
בתחילת הקיץ של שנת [[תשכ"ז]] צבאות ערב התכוננו למלחמה כולל על מדינת ישראל, מתוך מטרה לתקוף במספר חזיתות בו זמנית, ובכך למוטט את הצבא ולהביא להשמדתה וביטול ריבונותה של מדינת ישראל.
למרות ההערכות והתחזיות של מומחי הצבא בתקופה המתוחה של טרום המלחמה, וחשש קולקטיבי מתוצאות הרות אסון, הרבי ניבא בצורה ברורה ש[[הקב"ה]] יוציא את עם ישראל מהמצב הקשה בנצחון גדול, והורה לאנשים ששאלו אותו שלא לעזוב את גבולות הארץ{{הערה|1=אגרות קודש [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/24/9317&search=%D7%A9%D7%A9%D7%AA+%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D חלק כד] אגרת ט'שיז.}}.
המלחמה שפרצה ב[[כ"ו אייר]], נמשכה ששה ימים בלבד, וכפי שהרבי צפה מראש - חרף כל תחזיות המומחים - צה"ל ניצח בכל החזיתות, ואף נחל הישגים נוספים דוגמת כיבוש שטח הכותל המערבי, רמת הגולן, עזה, מדבר סיני, חברון, קבר רחל, ומקומות נוספים.
רבים מהמפגשים תועדו על ידי חברת המדיה החב"דית [[jem]] בסדרת ראיונות עם אלופי צה"ל ובכירים נוספים, ויצאו לאור בהפקת וידאו 'אמונה ובטחון - צבא ומודיעין'{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=39429 יצאה לאור ההפקה החדשה מבית jem: 'אמונה ובטחון צבא ומודיעין']. אתר שטורעם. נט.}}.
==מצוייני צה"למצויינים בישראל==
[[קובץ:מצויני צהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם מצוייני צה"ל]]
[[קובץ:מצוייני צה''ל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העיתונות בישראל מדווחת בעקבות המפגש עם הרבי]]
הרבי קיבל את הקבוצה בחביבות מיוחדת, נשא בפניהם דברים מעודדים, וחילק לכל אחד מהם דולר ל[[צדקה]] ולברכה.
השיחה שנשא הרבי בפניהם הייתה ב[[לשון הקודש]]{{הערה|זאת השיחה היחידה שהרבי נשא בלשון הקודש}}, ובתוך הדברים שאמר בפניהם הסביר, שלדעתו הם לא צריכים להיקרא בשם 'נכי צה"ל', היות ששם זה נותן משמעות לוואי של אדם נחות וירוד, אלא הם צריכים להיקרא בשם "מצוייני צה"למצויינים בישראל", דבר המורה על הכוחות המיוחדים שיש להם, ועל המסירות העצומה שהם הקריבו למען הגנתם של בני ישראל{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?CategoryID=1080&ArticleID=1850 שיחת יום כ"ג אב תשל"ו לקבוצה של "מצוייני צה"ל] באתר צעירי חב"ד; [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77381 הקלטה מהשיחה] באתר חב"ד אינפו}}.
==השירות בצה"ל==
[[קובץ:חיילים חב''דיים בצה''ל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חיילים חב"דיים באחד מבסיסי צה"ל]]
[[קובץ:משפחת_גרוזמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניו של הרב [[יצחק גרוזמן]], [[שליח]] ראשי של [[הרבי]] ב[[ראשון לציון]] המשרתים בצבא בתמונה משפחתית]]
הרבי, ככל גדולי ישראל, מתנגד בחריפות לגיוס של [[תמימים]]. במספר הזדמנויות התייחס [[הרבי]] לסוגיית ה'שיווין בנטל' וגיוסם של [[תמימים|בני הישיבות]]. הרבי הדגיש שלימודם של תלמידי הישיבות מגן על תושבי הארץ אף יותר מהחייל שעל הגבול{{הערה|1=[https://chabad.info/?url=article_he&id=76250 מכתב מר"ח אלול תשכ"א]}}. לצד זאת הדגיש [[הרבי]] את מעלתם העצומה של חיילי צה"ל [[מסירות נפש|המוסרים נפשם]] בפועל ומגנים בגופם על תושבי הארץ: {{ציטוטון|...שבחור היושב ולומד תורה הריהו מגין על הארץ עוד יותר מן הבחור העומד על הגבול ומסכן את נפשו. אלא שיש, כמובן, בשניהם מעלה, בבחור זה העומד על הגבול - מעלתו היא המסירות נפש בפועל. יוצא איפוא שיש בשניהם מעלה, הן בבחורים היושבים ולומדים תורה והן באלה העומדים על הגבול... היות ויש מעלה בשניהם, מובן, שאלו הממונים על הביטחון צריכים לדאוג גם לעזרה מתאימה לישיבות וגם לקבל החלטות מתאימות בענייני ביטחון וכו'..}}{{הערה|י"ט כסלו תשמ"ג, התוועדויות תשמ"ג כרך ב' עמ' 647.}}.
בשנת [[תשע"ג]], בעקבות פולמוס מחודש שהתעורר סביב גיוסם של בני הישיבות, יצאו רבני חב"ד בקריאה - על פי דברי הרבי - המורה לתלמידי הישיבות להתמיד בלימודם ולא להתגייס בשום אופן לשירות צבאי{{הערה|1=[http://w.chabad.info/index.php?url=article_he&id=76272 מכתב רבני חב"ד] {{אינפו}}}}.
===גיוס נשים===
[[קובץ:איסור גיוס נשים כתי"ק.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|כתב יד קודש של הרבי בדבר איסור גיוס נשים לצבא]]הרבי הביע דעתו פעמים רבות נגד גיוס נשים לצבא, והתבטא{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/15/5569.htm אגרות קודש חלק טו, עמוד רנב].}} שהדבר מזיק לצבא לא רק מבחינה דתית ומוסרית, אלא גם מבחינה טכנית ומבצעית, היות שהימצאותם שהימצאותן של נשים בצבא גורם גורמת להתערבות של מתחים רגשיים בפעולות הצבאיות, ומפחית ומפחיתה את כושר ההתרכזות של החיילים במשימה המבצעית שהוטלה עליהם.
הרבי פסק{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/23/8731.htm אגרות קודש חלק כג עמוד סא].}}, כי החומרה של גיוס נשים לצבא מבחינה הלכתית הינו בגדר של 'אביזרייהו דגילוי עריות', ולדעת חלק מהפוסקים יש למסור על כך את הנפש, עד רמה של 'יהרג ואל יעבור'.
בנוסף לזה, הרבי מדגיש שהדבר נוגע במיוחד לצבא יהודי, בו נדרש הסיוע האלוקי, המותנה בשמירה על קדושת מחנות הצבא, כפי שמפורש בתורה שבכתב: "כי ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחניך, להצילך ולתת אויביך לפניך, והיה מחניך קדוש, ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך"{{הערה|דברים כג, טו.}}.
===הסכמים בקשר לנסיעה ל'[[קבוצה]]'===
==פעילות חב"ד עם חיילי צה"ל==
[[קובץ:דמי חנוכה מהרבי לחיילים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עיתון במחנה על חלוקת דמי חנוכה מהרבי לחיילים, חנוכה תשל"ז]]
כבר בשנותיו הראשונות של צה"ל, היו מגיעים חסידי חב"ד למחנות הצבא, ופועלים עם החיילים במסגרות השונות במסירת שיעורי תורה, וחלוקת [[סופגניות]], [[דמי חנוכה]], [[משלוחי מנות]], וחומר קריאה יהודי.
לקראת החגים, ובזמני מלחמה, הפעילות החב"דית במחנות צה"ל הייתה מתוגברת בפעילים רבים נוספים, שהיו מתגייסים בהמוניהם כדי להצליח להגיע אל כל חיילי צה"ל ולהביא להם את שמחת החג ואת אור היהדות, ולחזק אותם על עמידתם ב[[מסירות נפש]] להגנת תושבי ארץ ישראל.
לאחר [[בחירות תשמ"ט|מערכת הבחירות של שנת תשמ"ט]] בה הורה הרבי לחסידים להצביע בקלפי עבור מפלגת יהדות התורה, החלו תנועות שונות לדרוש במפגיע מצה"ל לאסור את כניסתם של פעילי חב"ד למחנות צה"ל לאור התערבותם בפוליטיקה, כחלק מהחוק הצבאי האוסר את כניסתם של פעילים פוליטיים לבסיסי צה"ל.
למרות המכשולים השונים שהתעוררו, חסידי חב"ד ממשיכים עד היום להיכנס למחנות צה"ל באישור הדרג הצבאי העליון, כשפעילותם מותנית התלוות של אנשי הרבנות הראשית, האמורים לפקח שהפעילות לא תחרוג מהכללים שנקבעו על ידי המטכ"ל הצבאי{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=233 מה אתם רוצים מחב"ד?! - פרוטוקולים מישיבות הכנסות הדנות בפעילות חב"ד במחנות צה"ל] - אתר שטורעם.}}.
===ספר תורה לחיילי צה"ל===
===מטה לגיבורי צה"ל===
{{ערך מורחב|ערך=[[מטה חב"ד למען נפגעי הטרור]]}}[[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)בישראל|צעירי אגודת חב"ד]] בישראל, מפעילים מטה מיוחד למען אלמנות צה"ל{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.asp?37897 כך החלה הפעילות של חב"ד עם אלמנות צה"ל] {{אודיו}} - אתר col.}} וילדי החיילים שנהרגו במלחמות ישראל{{הערה|בשנים האחרונות הורחבה פעילות הסיוע גם עבור נפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם1='''[https://col.org.il/news/135683 JEM בסרט חדש: ילדי הגיבורים אחרי מלחמת ששת הימים • צפו]''' {{וידאו}}{{COL}}}}וילדי החיילים שנהרגו במלחמות ישראל, המנוהל על ידי הרב [[מנחם קוטנר]].
המטה פועל בסיוע כלכלי לבני המשפחות השכולות, ביקור אנשים שנפצעו בפעולות טרור לקראת חגי ומועדי ישראל, ודאגה לשבתות אירוח מיוחדות{{הערה|1=[http://mendy.shturem.net/index.php?section=news&id=10653 שבת אירוח לנפגעי הטרור בארגון צעירי אגודת חב"ד] - אתר שטורעם.}}, ארגון קייטנות וימי כיף לילדי המשפחות{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=13156 יתומי השכול ופעולות האיבה בקייטנות חב"ד] - אתר col.}}, ועוד.
ארגון אור לחייל המנוהל על ידי הרב [[מנחם אופן]], הינו ארגון ללא מטרות רווח, שהוקם על ידי הרב אופן בשנת [[תשס"ז]] בעקבות הצלתו באופן ניסי מירי פלסטינים בדרכו ל[[מבצעים]] בעיר [[האבות]] [[חברון]].
הארגון פועל מטעם 'האגודה למען החייל', ומארגן פעילויות חברתיות לחיילי צה"ל ברוח היהדות, מפיק עלונים חודשיים{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=70190 'אור לחייל' - מנת יהדות לחיילי צה"ל] תצלום העלון {{אינפו}}}}, מחלק [[תפילין]] לחיילים המתחייבים להניחם מידי יום חול{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62710 ארגון אור לחייל מחלק מאה זוגות [[תפילין]] מידי חודש] {{אינפו}}}}, ופעולות הווי נוספות{{הערה|1=[http://www.shturem.net/uploadfile/video/ArmeSecrete.wmv כתב הערוץ הראשון איתי רפפורט על פעילות ארגון 'אור לחייל'] {{וידאו}} אתר שטורעם}}.
{{תבנית:גלריה צה"ל}}
== ראו גם ==
* [[הרבנות הצבאית]]
*[[בר מצוה ליתומי צה"ל]]
 
==לקריאה נוספת==
*דעת הרבי נגד גיוס בני ישיבות, [[שבועון בית משיח]] גיליון 1401
*'''שלילת גיוס נשים לצה"ל''', במדור 'ניצוצי רבי', שבועון התקשרות פרשת בהעלותך תשפ"א
==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70210 תלמידי הישיבה והחייל בגבול - יששכר וזבולון] הרבי משווה את לומדי התורה ליששכר וזבולון(קישור שבור).*[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2349235 מגינים על הארץ, ביחד {{בית חב"ד}}]
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70220 האם תלמידי הישיבה חייבים בגיוס?] דעת הרבי על גיוס בחורי הישיבות.
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/02/blog-post_20.html חסידי חב"ד נשאלו ברדיו: 'אתם מתכננים לשרת בצבא'? • הקלטה נדירה מתשכ"ז]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
* '''[https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?175926& לבוא בצבא]''' לקט התייחסויות של הרבי בנוגע לצבא בכלל ולצה"ל בפרט
* '''[http://www.chabad.info/images/notimage/77876_he_1.pdf לא יצא בצבא]''' {{PDF}} לקט התייחסויות של הרבי בנוגע לגיוס בני ישיבות ושילובם בצה"ל {{אינפו}}
* [http://www.video.hageula.com/musicvideo.php?vid=498490d9b גיוס בחורי הישיבות פוגע ביכולות הצבאיות של צה"ל] {{וידאו}} - אתר הגאולה
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76371 תגובת הרבי לאמירה: ישנם בעלי בתים שלא מרוצים מכך שישנם תלמידים שלא הולכים לצבא] החל מהדקה ה-3:45 {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7050&CategoryID=1422 דעת הרבי בנוגע לגיוס נשים לצה"ל]. באתר צעירי חב"ד.{{חב"ד}}
* [http://chabad.info/magazine/%D7%91%D7%A2%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%A2%D7%A8%D7%94-%D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A2%D7%9C-%D7%92%D7%99%D7%95%D7%A1-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A6%D7%91%D7%90/ דעת הרבי על גיוס בנות] {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]]
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65268 חיילים במסדר בשירת "אני מאמין"] {{וידאו}} {{אינפו}}
* [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3320334 8 דברים שאמר הרבי על חיילי צה"ל] {{בית חבד}} באתר בית חב"ד
*קול ברמה: '''[https://chabad.info/news/667220/ הרב שניאור אשכנזי על יום הזכרון לחללי צה"ל]''' {{COL}}{{אודיו}}*'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2021/08/Tishrei-5782-preview.pdf KEEP YOUR CAMP HOLY THE REBBE AND THE IDF]''', הרבי וצה"ל (באנגלית) בתוך מגזין '[[א חסידישע דערהער]]' תשרי תשפ"ב {{PDF}}*'''[https://77012.blogspot.com/2020/03/blog-post_16.html השתמטות מצה"ל: מה דעת הרבי מלך המשיח?]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}} {{הערות שוליים|טורים=כן}}
[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]
[[קטגוריה:צבא]]
4,845

עריכות