שינויים

{{פירוש נוסף|נוכחי=אחד מגדולי חסידי רבותינו נשיאינו|אחר=נינו, ממונה בכולל חב"ד בירושלים|ראו=[[ברוך מרדכי אטינגר (ירושלים)]]}}הרב '''ברוך מרדכי אטינגר'''([[תקכ"א]] - [[י"ד אלול]] [[תרי"ב]]), הידוע בכינוי "'''ר' ברוך מרדכי מבאברויסק"''', היה מגדולי החסידים של [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]. היה חתנו של ר' שמואל, רבה האחרון של [[וילנה]].

==תולדות חייוחיים==ר' ברוך מרדכי נולד לאביו רבי '''אליעזר''' ב[[עיירה]] קטנה סמוכה לעיר [[שוינציאן]] שב[[ליטא]] בערך בשנת [[תקכ"א]] (1761){{הערה|כך סיפר [[הרבי הריי"צ]]. הודפס בקונטרס "[[ביקור שיקגו]]". מסורות אחרות מסתמכות על הודעה שנמצאה בארכיון ב[[וילנה]], שם מצוין כי נולד ב[[לבוב]] שב[[פולין]] בשנת ה'[[תקנתקל"ג]] הגיע בפעם הראשונה לאדמו"ר הזקן}}. לאמו קראו '''לאה''', בת הרב חיים יהודה לייב איטינגא מלבוב.

===רבנותו===בסוף שנת בגיל שלוש עשרה החל ללמוד אצל ר' [[תקס"אמיכעלע אפאצקער]] בשוינציאן, לאחר שנתיים נפטר אביו, ורבו יעץ לו לעבור ללמוד ב[[וילנה]] (או תחילת . בהגיעו לוילנה{{הערה|לפי גירסאות אחרות הגיע לראשונה לוילנה בשנת [[תקסתק"בן]](1790) התמנה לתפקיד רב העיר , וככל הנראה אז [[באברויסקנישואין|נשא]] וכיהן בתפקיד כחמישים שנה. הוא נשא תפקיד זה ברמה וגם את בת הרב}} התקבל בקרב גאוני המתנגדים בוילנה ונודע בכינויים "העילוי משווינציאן" ו"בעל ההגיון", והיה בן בית אצל רב העיר רבי שמואל אביגדור, שהיה ברבות הימים לחותנו (ואביו החורג), ואף זכה מידי פעם לשוחח בדברי תורה עם [[שקלובהגאון מווילנה]], . לאחר מכן נסע ללמוד בישיבות ב[[מינסקסלוצק]] וב[[סלוצקמינסק]] רחשו , ואחר מכן חזר לוילנה. בשובו נודעה לו חיבה והדרת כבודשאמו נישאה בשנית לרבי שמואל בן אביגדור, זאת למרות שהכל ידעו כי הוא מגדולי חסידי חבובשנת [[תקמ"ד. עם זאת הוא גם סבל עקב חסידותו ואפילו נאסר פעם בעקבות הלשנה של א]] [[מתנגדנישואין|המתנגדיםנשא לאישה]], אלא שהוא שוחרר מידאת בתו של רבי שמואל. בחתונתו השתתפו רבים מגאוני ובחירי וילנה ובראשם הגר"א. בבאברויסק הקים בית דין מיוחד שדן בשאלות שהגיעו מתושבי העירלאחר נישואיו התמנה ל[[ראש ישיבה]] בוילנה.

===חייו ===הוא חי בדחקות ועוני. היה גם בעל חוש הומור. פעם אמר בהלצה באותה תקופה הזמינו גאוני [[שקלוב]] את גאוני וילנה, בריסק, וסלוצק, לכנס "שולחן התורה" אשר נועד לפתור את כל הבעיות ההלכתיות שהצטברו על רקק מים שהיה באופן תדיר מול ביתושולחנם, שרקק זה נעשה מיריקה של שם פגש את רבי [[אדם הראשוןיוסף כולבו]], שכאשר אדם הראשון ראה שר' ברוך מרדכי יגור כאן ויהיה רב, אמר {{ציטוטון|אויך מיר א רב}} (=גם זה רב...) ומיריקה זו נעשה שלולית תמידיתשסיפר לו על [[אדמו"ר הזקן]].

בשנת [[תקנ"ו]] או [[תקנ"ז]] (1795-1797) שב לוילנה ושימש כרב לעדת החסידים בעיר שהתקיימה אז במחתרת. בשנת [[תקנ"ט]], לאחר ש[[ההתנגדות לתורת החסידות]] החריפה והחלו הלשנות שווא על עדת החסידים נעצר ונחקר על ידי השלטונות הרוסיים, ושוחרר לאחר זמן קצר. באותה תקופה נסע ל[[אדמו"ר הזקן]] ונהפך ל[[חסיד]], ואף כתב הסכמה לספריו [[שולחן ערוך הרב]] ו[[ליקוטי תורה]]. בסוף שנת [[תקס"א]] (או תחילת [[תקס"ב]]) התמנה לתפקיד רב העיר [[באברויסק]] וכיהן בתפקיד כחמישים שנה. בין פעולותיו היה הקמת [[בית דין]]. הוא נשא תפקיד זה ברמה וגם גאוני ה[[מתנגדים]] ב[[שקלוב]], ב[[מינסק]] וב[[סלוצק]] רחשו לו חיבה והדרת כבוד, למרות שהכל ידעו כי הוא מגדולי חסידי חב"ד. ר' ברוך מרדכי עלה לחי בדחקות ועוני. היה ידוע כבעל חוש הומור. פעם אמר בהלצה על רקק [[מים]] שהיה באופן תדיר מול ביתו, שרקק זה נעשה מיריקה של [[ארץ הקודשאדם הראשון]] , שכאשר אדם הראשון ראה שר' ברוך מרדכי יגור כאן ויהיה רב, אמר {{ציטוטון|אויך מיר א רב}} (=גם זה רב...) ומיריקה זו נעשה שלולית תמידית. בשנת [[תרי"א]]. ושם עלה ל[[ארץ הקודש]], שם נפטר ב[[י"ד באלול]] בשנת [[תרי"זב]], ונטמן ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד בהר הזיתים]].

ב[[אגרות קודש|אגרת]]{{הערה| חלק ב' אגרת רל"ג.}} לנכדו הר"ד שפירא פונה [[הרבי]] בשאלה האם שם משפחתו של הרב"ם היה אטינגא או אטינגער, ומתעניין אולי יש בקרב משפחתו ידיעות נוספות עליו וכתבים ממנו.

[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|אנטינגר ברוך מרדכימתקופת אדמו"ר הזקן]][[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר האמצעי]][[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת הצמח צדק]]