שינויים

[[תמונהקובץ:אריציון האריזל.jpgJPG|leftשמאל|thumbממוזער|250px|קבר הארמצבתו של רבי יצחק לוריא ב[[בית העלמין צפת|בית העלמין בצפת]] לצד רבי [[שלמה אלקבץ]], רבי [[משה קורדובירו]] ורבי משה מטארני '[[המבי"י בצפתט]]']]רבי '''יצחק לוריא אשכנזי''' (מכונה "'''האר"י ז"להקדוש''' - ", '''הארבינו האר"י'''לוקי , "'''רהאר"י ז"ל'''בי "{{הערה|1="ראשי תיבות "האלקי אדוננו רבינו יצחק זכרונו לברכה" ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59238&st=&pgnum=496&hilite= שיחת ש"פ משפטים תשמ"ז, הערה 71]. וראה ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59238&st=&pgnum=499&hilite= השלמות לשיחה שם] על מעלת תואר זה).}} ולעיתים "'''יהאריז"ל החי'''צחק לוריא-אשכנזי"{{הערה|1=ראה [https://beta.hebrewbooks. מגדולי חכמי הקבלה שחי בתקופתו של מרן רבי יוסף קארוorg/pdfpager. נולד בירושלים חי תקופה במצרים ואחרית ימיו היה בצפתaspx?req=15983&st=&pgnum=122&hilite= שיחת ה' באב תשמ"ח]. למד במצרים אצל רבי בצלאל אשכנזי (מחבר השיטה מקובצת}}; ה'רצ"ד - [[ה' במנחם אב]] ה'של"ב), היה מ[[מקובל|מקובלי]] [[צפת]] ומחשובי המקובלים שבכל הדורות. זכה לגילוי אליהו בגיל שלושים ושלששיטתו - קבלת האר"י - הייתה לשיטה המרכזית בלימוד הקבלה, ועליה מבוססים גם חלקים נרחבים ב[[תורת החסידות]].

== תולדותיו תולדות חיים ==מקובל וממפיצי תורת הקבלה[[קובץ:מקווה_הארי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה למקווה האר"י]]רבי יצחק לוריא נולד בירושלים בשנת ב[[שצירושלים]] בשנת ה'רצ"ד]], . בגיל שמונה נפטר אביו רבי שלמה, והוא ירד יחד עם אימו אל דודו במצרים, שם למד תורה אצל רבי בצלאל אשכנזי (מחבר השיטה מקובצת), וכן אצל ה[[רדב"ז]], . בגיל חמש עשרה נישא לבת דודו, במשך זמן ארוך התבודד.בגיל שלושים ואחד לאחר פטירת [[רבי משה קרודבירונישואין|נשא]] נתגלה בצפת כצדיק וקדוש, והחל ללמד את תורת הקבלה בצפת, כשהוא מקים עשרות תלמידים המכונים [[גורי האר"י]] בין הבולטים שבהם היו: רבי [[חיים ויטאל]], רבי [[ישראל סרוג]], ועוד רביםבת דודו.האריז"ל נפטר ב[[ה' אב של"ב]], בהיותו רק בגיל שלושים ושלש, ונקבר בצפתבמשך זמן ארוך התבודד.

== חידושו ופעולתו בעולם הקבלה ==האריזבשנת ה'ש"ל הקים דרך בלימוד תורת הקבלה, כשהיא מכונה בגיל שלושים ושש, עלה לארץ ישראל והגיע ל[[צפת]]. למשך תקופה קצרה היה תלמידו של רבי [[קבלת האריזמשה קורדבירו]], ולאחר הסתלקותו בכ"ג בתמוז ה'ש"ל, התקבל האר"י אצל כל גדולי צפת כיורשו הרוחני של [[הרמ"ק]]והחל ללמד את תורת הקבלה בצפת, לעומת שיטת כשהוא מקים עשרות תלמידים המכונים גורי האר"י. בין הבולטים שבהם היו: רבי [[רבי משה קרודבירוחיים ויטאל]], בעל מחבר ספר רבי [[פרדס רימוניםישראל סרוג]] , ועודרבים.

==תורתו==תורתו האריז"ל הסתלק ב[[ה' במנחם אב]] ה'של האר"י נכתבה על ידי תלמידו המובהק רבי חיים ויטאל (מהרחב, בגיל שלושים ושמונה, ונקבר ב[[בית העלמין העתיק בצפת]]. כמה וכמה פעמים הורה [[הרבי]] לעלות לקברו, ובמיוחד ביום ההילולא{{הערה|{{קישור שטורעם|3174|artdays|כשהרבי הורה שילדים ילמדו מכתבי האריז"ל|מאת הרב משה מרינובסקי|כ"ו) בספרים הבאים: (נקראים במנחם-אב תשע"כתבי הארד}}}}.בשנת ה-400 לפטירתו, ה'[[תשל"יב]], כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] מיוחד לרגל ההילולא שלו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16027&st=&pgnum=278 לקוטי שיחות חלק ט', ע' 251].}}. כמה פעמים התוועד הרבי ואמר שיחות לרגל יום זה, והסביר את ההוראות שיש ללמוד מהאריז")*עץ חיים*שער הכוונות*שער מאמרי רשבל{{הערה|1= ראה לדוגמא שיחות ה' באב [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=122&hilite= תשמ"י*ליקוטי תורה*שער מאמרי רזח]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15993&st=&pgnum=107&hilite= תנש"ל*מבוא שעריםא]. ועוד.}}.

== קבלת האריז"ל בתורת חב"ד ==חסידות חבהאריז"דל הקים דרך בלימוד תורת הקבלה, הבאה כהמשך ישיר לחסידות הכלליתכשהיא מכונה [[קבלת האריז"ל]]. בשיטה זו חידושים רבים על פני המקובלים שקדמו לו, הינה בעצם תנועה המתנהגת עביניהם [[הרמ"פ הנהגותיו ק]]. על אף חשיבותה של קבלת הרמ"ק והשפעתה הגדולה על הקבלה עד היום, השיטה העיקרית יותר היא קבלת האריז"ל. רבי חיים ויטאל העיד כי אחר פטירת רבותיו, ומהווה המשך ישיר לתורתו. אך בעוד שהארהרמ"י זק והאריז"ל היה עוסק רק עם תלמידיו בלימוד תורת , התגלה אליו הרמ"ק וגילה לו שלמרות ששתי השיטות בקבלה הן אמת, בכל זאת "דרכי הוא על פי הפשט למתחילים בחכמת הקבלה, וכמו כן היה זה רק לבעלי מדרגהודרך רבך [האריז"ל] היא פנימית ועיקרית, אך תורתו הייתה גבוהה מהשגת האנשים הפשוטיםוגם אני עתה למעלה איני לומד אלא בדרך רבך"{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9554&st=&pgnum=37&hilite= שבחי ר' חיים ויטאל, ענינה של ע' לט].}}. ב[[תורת החסידות ]] הוסבר שההבדל בין השיטות הוא לגלות את העומק שבתורת הקבלה "שקבלת הרמ"ק היא בספירות ד[[עולם התוהו|תהו]] (בעניני תהו ב[[עולם התיקון|תיקון]] גופא), ואילו קבלת האריז"ל היא בתיקון"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/21/23/235.htm שיחת י"ט כסלו תשח"י], ובהנסמן בהערה שם. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&st=&pgnum=790&hilite= שיחת ש"פ שמיני תשמ"א].}}; גם קבלת הרמ"ק היא אמת, אבל קבלת האריז"ל היא אמת לאמיתו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4590&st=&pgnum=214&hilite= שיחת י' שבט תשכ"ג]. וראה גם בקרב יהודים פשוטים שאינם מסוגלים להגיע לדרגות נעלות כתלמידי [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/13/26/260.htm שיחת ש"פ בשלח תשט"ו].}}, ובכל מקום שנחלקו המקובלים ההכרעה היא כשיטתו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4414.htm אגרות קודש חלק י"ג, אגרת ד'תיד].}}. ===כתבי האר"י==={{ערך מורחב|כתבי האריז"ל}}תורתו של האר"י נכתבה בעיקר על ידי תלמידו המובהק רבי [[חיים ויטאל]], ונערכה על ידו בכמה מהדורות.מתוך כתבי האר"י יצאו לאור ספרים רבים, ביניהם:*[[עץ חיים]]*[[שמונה שערים]]*[[אוצרות חיים]]*[[מבוא שערים]]

בתורת חסידות חב"ד מובאים בנוסף על מלבד רבי חיים ויטאל היו תלמידים נוספים שהעבירו את תורתו של , ובראשם רבי [[ישראל סרוג]], שקבלת האר"י, גם סיפורים רבים מחייו וממעשיו המהווים משלים ודוגמאות להסברת ענינים עמוקים בתורת החסידות. למשל, מוסבר בחסידות שעל מנת שלפי שיטתו הופיעה בעיקר בספר [[אור הקועמק המלך]] יוכל להתלבש בנבראים זהו בהכרח ע, וכן בספרים נוספים. מכיון שהאר"י צמצום באור עצמוהסמיך בעיקר את רבי חיים ויטאל לכתוב את תורתו, כמשל קמו עוררים על כך מסופר אודות ספרי קבלת האר"י זשל התלמידים האחרים, ובראשם עמק המלך. בתורת החסידות מסתמכים בעיקר על כתבי האר"ל שהיה צריך 'למצוא' בעצמו י של רבי חיים ויטאל, שמביניהם ה"צינור דקשמונה שערים" על מנת להעביר מתורתו לתלמידיו.הוא המוסמך ביותר, אם כי לעיתים מובאים דברים גם מכתבי התלמידים האחרים{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[הרביישראל סרוג#הפולמוס|ישראל סרוג]] מקפיד לכנותו האר"י החי, או האריז"ל החי.}}.

==האריז"ל והגאולהפיוטיו ==בספר הזהר נאמר בין השאר חיבר את הפיוטים "בהאי ספרך דילך יפקון מן גלותא ברחמין[[אסדר לסעודתא]]", כלומר שדווקא ע"[[אזמר בשבחין]]" ו"[[בני היכלא]]" "[[יום זה לישראל]]" (יש המייחסים אותו לאר"י לימוד פנימיות התורה עתידים ישראל להגאלהקדוש) הנאמרים (גם למנהג חב"ד) בסעודת ליל [[שבת קודש]], בסעודת יום השבת ובסעודה שלישית. בפיוטים אלו נרמז שמו בראשי החרוזים.

מובן==הגהות האר"י לנוסח התפילה הספרדי=={{ערך מורחב|נוסח האריז"ל}}על פי תיאורו של ר' חיים ויטל רוב תפילתו של האר"י הייתה על פי [[נוסח הספרדים]], אעם הגהות מסוימות. הגהות אלו מפורטות בהתאם לסידור כמנהג הספרדים שראה אור ב[[ונציה|וונציה]] בשנת ה'רפ"ד (1524). בין השינויים החשובים שערך האר"י בנוסח הספרדים ניתן לכלול:* בברכת [[ברוך שאמר]] שב[[פסוקי דזמרא]] נהג האר"י לומר נוסח קצר, הכולל פ"ז (87) מילים. עד ימיו נוסח זה היה מקובל בקהילות אשכנז ולספרדים היה נוסח מורחב יותר.* ב[[תפילת מוסף]] של שבת קיימים שני נוסחים מקובלים לברכת קדושת היום - הנוסח "למשה ציווית" והנוסח "תכנת שבת". הראשון היה נאמר על ידי הספרדים ואילו השני נאמר על ידי האשכנזים ואותו נהג האר"י לומר.* האר"י אמר [[וידוי (יהדות)|וידוי]] ו[[י"ג מידות|שלוש עשרה מידות הרחמים]] לפני [[נפילת אפיים]] - מה שלא היה מקובל בשום קהילה בזמנו.* האר"כי הסתייג מפיוטי המשוררים הספרדיים משירת ימי הביניים של יהדות ספרד תור הזהב בשל תוכנם הפילוסופי, שאף תורת ודגל באמירת הפיוטים המקובלים אצל יהודי אשכנז שהיו מפייטני ארץ ישראל הקדומים שתוכנם יותר מיסטי ואינו פילוסופי. בשל כך, בתפילות [[יום טוב|ימים טובים]] ו[[ימים נוראים|ימים הנוראים]] נהג האר"י זלהתפלל בבית הכנסת האשכנזי, בניגוד למנהגו ברוב השנה בבית כנסת ספרדי.* האר"ל ופעולתו בעולם הינם חלק מתהליך הגאולהי לא אמר אף פיוט לאחר התפילה, ובפרט לא פיוטים כמו [[אדון עולם]] ו[[יגדל א-להים חי (פיוט)]].

הרבי הסביר שתרגום הפסוק == האריז"ובני ישראל יוצאים ביד רמהל בתורת חב"ד ==חסידות חב"ד, הבאה כהמשך ישיר לחסידות הכללית, שהוא הינה בעצם תנועה המתנהגת על פי הנהגותיו של האריז"ובני ישראל נפקו בריש גליל, ומהווה המשך ישיר לתורתו. אך בעוד שהאריז"ל היה עוסק רק עם תלמידיו בלימוד תורת הקבלה, רומז על שלבי הגאולה שעל ידי לימוד פנימיות התורה. דהיינווכמו כן היה זה רק לבעלי מדרגה, המילה "בריש"אך תורתו הייתה גבוהה מהשגת האנשים הפשוטים, היא ראשי התיבות ענינה של מגלי ומפרסמי פנימיות התורה. כאשר בין שאר האישים מונה הרבי אף [[תורת החסידות]] הוא לגלות את האר"י שראשי התיבות של שמו (רבי יצחק בן שלמה) הם אותיות של מילת "ברישהעומק שבתורת [[הקבלה]] גם בקרב יהודים פשוטים שאינם מסוגלים להגיע לדרגות נעלות כתלמידי האריז"ל.

כמו כן מסופר, שביום שישי אחר חצות היה הארב[[תורת חסידות חב"ד|חסידות חב"י הולך עם תלמידיו, ושאל ד]] מובאים בנוסף על תורתו של האר"י ז"ל את דעתם לנסוע לירוושלים לשבת, מהלך של שעות ארוכותגם סיפורים רבים מחייו וממעשיו המהווים משלים ודוגמאות להסברת ענינים עמוקים בתורת החסידות. התלמידיםלמשל, הסכימו שברצונם לנסוע יחד עם רבם לירושלים. אך חלקם ביקש לגשת ולשאול רשות מנשותיהם לפני הנסיעהמוסבר בחסידות שעל מנת ש[[אור הקו]] יוכל להתלבש בנבראים זהו בהכרח על ידי צמצום באור עצמו, כששמע זאת כמשל על כך מסופר אודות האריז"ל אמר שבזאת הפסידו הם עת רצון להבאת הגאולה השלימה כי באם היו מתרצים כולם ללכת יחדיו לירושלים היתה אז ביאת גואל צדקשהיה צריך 'למצוא' בעצמו "צינור דק" על מנת להעביר מתורתו לתלמידיו.

== פיוטיו ==בין השאר חיבר את הפיוטים [[אסדר לסעודתא]] ו[[אזמר בשבחין]] הנאמרים (גם למנהג חבכמו כן מובאת פעמים רבות הדוגמא שהאריז"ד) בליל וביום שבת קודשל השיג בתנומה קלה בשבת בצהריים, בפיוטים אלו נרמז שמו בראשי החרוזים כשהוא חותם "אני יצחק בן שלמה לוריא"בפרשת בלעם ובלק, מה שלבאר היה צריך 70 או 80 שנה, כדוגמא להשגה באופן של ראיה שהוא בכמה רגעים מה שבשמיעה לוקח זמן רב.

==אתרי האר=האריז"יל והגאולה===באיזור בצפת קיימים שלש מוקדי כינוס יהודים שקשורים לארהפצת פנימיות התורה על ידי האריז"ל, היא שלב בהכנת העולם ל[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]], שתגיע בזכות לימוד פנימיות התורה בהבנה והשגה{{הערה|1=כדברי ספר הזוהר (ח"ג קכד, ב): "בהאי ספרא דילך יפקון מן גלותא ברחמין" [= בספר זה שלך יצאו מהגלות ברחמים]. וראה אגרת הקודש סימן כ"יו.}}. לכן נרמז שמו בפסוק המדבר על הגאולה: בית כנסת האר"י (האשכנזי והספרדי)ובני ישראל יוצאים ביד רמה", מקוה הארשתרגמו אונקלוס "ובני ישראל נפקו '''בריש גלי'''" - שבמילה "י וקבר הארבריש"נרמזים ראשי התיבות של שמו, '''ר'''בי '''י'''צחק '''ב'''ן '''ש'''למה, בתור אחד מהמקרבים את הגאולה{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14926&st=&pgnum=134&hilite= לקוטי שיחות חלק ג', ע' 872].}}.

{{ערך מורחב|קבר האר"י הקדוש שוכן בבית העלמין העתיק }}האר"י ז"ל מקום ציונו הוא בעיר הקודש [[צפת]]ביום הילולתו יש נהירה המונית לציונו ובאים אלפי איש להשתטח על קברו הקדוש. ===ביקורו של [[הריי"צ]] ===

ביום ה==לקריאה נוספת==*מנחם ברונפמן, ' אב תרפ''האר"ט, בשעה שש ורבע, שעה קלה לפני השקיעהי החי''', הגיע הרבי למקום הציון מסע בשבילי חייו של הארהאריז"ל - בתוך [[שבועון כפר חב"י. מאות מתושבי העיר שנודע להם דבר בואו של הרבי, כבר המתינו לו במקום. הרבי ניגש בדחילו, אמר תפילה קצרה מתוך הסידור, ולאחר מכן נשא עיניו למרום, ובדבקות נפלאה עמד על מקומו דומם בלי תנועה כלשהי. פה ושם נשמעה מפיו בכייה חרישית ומרה שהמסה את לבות הנוכחים. רבים מהנוכחים געו בבכייה שהפרה את הדממה הגלילית הקסומה ששררה במקום. ד]] גליון 1868 עמוד 49

לאחר מכן ביקש הרבי, והגישו לו את חבילת הפנ"ים שהביא עמו, ובתום הקריאה הקיף את שלושת קברי הקדושים המקובלים [== קישורים חיצוניים ==*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3011005/jewish/-.htm הסוד השמור שהפך לנחלת הכלל: על קבלת האר"י]], [[הרמ"ק]] וקברו של רבי שלמה אלקבץ הטמונים בסמוך. הרבי הוסיף לפקוד את קברו של ה'באתר בית יוסף' והמשיך לבדו למערת רבי משה אלשיך, שם שהה שעה קלה. חב"..ושם הייתי רק בעצמי .. ושם דיברתי בעל פה ובכיתי בכי רבד*{{קישור שטורעם|3174|artdays|כשהרבי הורה שילדים ילמדו מכתבי האריז", כותב אדמול - קטעי עיתונות|הרב משה מרינובסקי|כ"ר הרייו במנחם-אב תשע"צ ביומנו<REF>ד}}*[httphttps://chabadchabadlibrary.infoorg/books/index.php?url=article_he&id=47608 חב8100000000 משולחן האר"ד אינפוי]</REF>.{{ספרייה}}

{{מיון רגיל:יצחק, לוריא}}[[קטגוריה:מקובלים]][[קטגוריה:רבנים]][[קטגוריה:אישים בצפת]][[קטגוריה:אישים בחסידות חב"דהטמונים בבית העלמין בצפת]][[קטגוריה:אחרונים]]