שינויים

ככל קידושי השבת תיקנו חכמים להבדיל את השבת על היין. את הברכה על הכוס מברכים קודם הברכה על הבשמים והנר, אך קודם ברכת ההבדלה, ונוהגים להקדים כמה פסוקים לסימן טוב. אמנם הידור מצוה הוא לברך ברכה זו על היין, אך אם אין [[יין]] אפשר להבדיל גם על [[חמר מדינה]]. אף שעיקר ההבדלה היא בתפילה, אך מכיון שחכמים תיקנו גם לברכה על הכוס אין לטעום מאומה עד להבדלה זו. ברכה זו אף שאינה בתפילה, נאמרת ככל הברכות בעמידה.

[[תמונהקובץ:הבד.jpg|שמאל|thumbממוזער|250px|ברכת בורא מאורי האש]]

שלושה נביאים - יחזקאל, ישעיה וזכריה - מתארים את [[הקב"ה]] יושב על כסא כבוד בעל ארבע רגלים, המוצב במרכבה שבה ארבע דמויות, אלא שיחזקאל ראה "ארבעה פנים גו', פני אדם, פני אריה גו', פני [[שור]] גו', פני נשר, וזכריה ראה ארבעה סוסים, גם ההשפעה מ[[גן עדן]] היא בעלת ארבעה חלקים, ככתוב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים. גם חניית שנים עשר השבטים במדבר, סביב משכן ה', היתה הייתה בארבע קבוצות..

2) [[אדם הראשון]] היה כולו מוקף ציפורן, ורק לאחר שהוא שמע לעצת אשתו וחטא בעץ הדעת, הורידו מגופו את הציפורן, והוא נשאר רק על קצות האצבעות. כשאנו מביטים בציפורנים ב[[מוצאי שבת]] אנו מזכירים את ה[[צפרניים|ציפורן]] המיוחדת שהיתה שהייתה ל[[אדם הראשון]].

יתכן גם - אומר הרבי, כי לכן אשה אינה מביטה על הציפורנים{{הערה|כך היא דעת קצות השולחן סימן צו, אות יב שכתב שלא ראה שנהגו הנשים כן וכתב טעם לזה.}}, שכן מעצם טבעה יש בה יותר מידות טובות, לכן היא אינה זקוקה לאור ההבדלה.

[[תמונהקובץ:הבדלהה.jpg|שמאל|thumbממוזער|280px|ברכת בורא מיני בשמים]]

ב. [[הרבי]] מסביר {{מקור}} מדוע קבעו חז"ל את נוסח הברכה בורא '''מאורי''' האש, ולא '''אורות''' האש, או אבוקות כלשון חז"ל בכמה מקומות, שזהו משום שנר הבדלה בא להאיר את החשיכה הן חשכת ה[[לילה]] הפיזי, והן חשכת החולין שבימות החול, וכדי להצליח בפעולה זו, יש צורך דווקא ב"מאור" שהוא בעל עוצמה חזקה באין-ערוך מה[[אור]]:

==מנהגים==#הרבי נוהג להניח את הכוס על השולחן לפני ברכת 'בורא מיני בשמים', ולקחת את הבשמים בידו הימנית, ורק לאחר מכן מברך.#בסיום ההבדלה שופכים מעט יין אל הצלחת, ומכבים את הנר באמצעות הטבלתו בשירי היין{{הערה|יומן המזכיר פרק חמישי, שבועון בית משיח כ"ו חשון תשפ"א עמוד 42.}}. ===המנהג אחר ההבדלה== ={{ערך מורחב|ערך=[[ויתן לך]]}} [[קובץ:הרבי מוצאי שבועות תשמט.jpg|שמאל|thumbממוזער|280px|[[הרבי]] מעביר את הידיים על העיניים בסיום ההבדלה במוצאי [[חג השבועות]] [[תשמ"ט]] ב-[[770]], לפני חלוקת [[כוס של ברכה]] לאלפי חסידיםלחסידים]]

1) מכבים את הנר בשיירי היין.  2) # מנהג ישראל לטבול את האצבעות ביין הנותר מההבדלה ואז לגעת עם האצבעות בפנים על העיניים{{הערה|הרבי טובל את הזרת שבשתי ידיו, ונוגע בעיניו בחלק הסמוך לאף (יומן המזכיר שבהערה הקודמת).}}, סגולה למאור העיניים. [[הרבי]] נוגע בעיניו לצד האף.  3) [[הרבי]] נוהג להריח את [[ריח]] עשן הנר, מצלוחית היין בה טבלו את הנר.  4) מברכים ברכה אחרונה. 5) אומרים [[אמירת ויתן לך|ויתן לך]] וגו' עם אדם נוסף. בכתבי [[האריז"ל]] מסופר שאותם הפסוקים של ויתן לך האלהים מטל השמים.. אמרם [[האריז"ל]] בכל [[מוצאי שבת]] אחר הבדלה בביתו. אבל כשהתפלל בבית כנסת אשכנזי, האומרים ויתן לך בבית הכנסת, אמר עמהם. ===הסיבות לאמירת ויתן לך===  כמה סיבות לאמירת ויתן לך:  1) כשהשבוע נכנס אומרים פסוקים טובים וברכות ונחמות. כדי להמשיך תחילת ימי החול בפסוקי [[ברכה]] ורצון.  2) לסימן טוב בתחילת השבוע.  3) כדי שיתברכו במעשה ידיהם.  4) ה[[נשמה|נשמות]] הנמצאות בגהינום יוצאות ממנו ב[[ערב שבת]] והן שבות אליו לאחר צאת ה[[שבת]], אך לא מיד עם צאתה אלא רק לאחר שהיהודי סיים את ברכת ההבדלה, לכן מאריכים באמירת ההבדלה בתוספת פסוקים אחריה - כדי להאריך ל[[רשעים]] מלחזור ל[[גהינום]].

5) כדי שהפעולה ה'''ראש'''ונה - מלשון ראש - של השבוע תהיה בעניני # [[ברכההרבי]] ונוהג להריח את [[קדושהריח]]עשן הנר, מצלוחית היין בה טבלו את הנר {{הערה|ראה גם בלקט הליכות ומנהגי שבת קודש [זליגסון] עמ' קמד שמביא שלפעמים אחרי הבדלה נוהג הרבי להריח ריח עשן הנר ביין שבתוך הצלחת של הגביע, ומציין ליומן בית חיינו ממוצאי [[ר"ה]] תנש"א. - בנוגע למנהג זה, עיינו: ליקוטי מהרי"ח, חלק ב, פה, א. בדי השולחן לקצות השולחן סי' צז, ולא בעניני חוליןאות ז.}}.

6) תוכן ברכת ויתן לך - מטל השמים ומשמני הארץ - כולל כל [[סדר ההשתלשלות]]# מברכים ברכה אחרונה, ולכן נוהגים לאומרה מיד לאחר הבדלהוהיוצאים ידי חובה בברכת המבדיל, שכוללת כל סדר ההשתלשלות, כידוע שד' העניינים - [[יין]], בשמים, נר והבדלה - הם כנגד ד' עולמות [[אבי"ע]]משתדלים לשמוע את ברכתו.

ב# אומרים [[זוהראמירת ויתן לך|ויתן לך]] לא נזכרו רק פסוקי ויתן לך וגו', ברוך אתה בעיר וגו'. אבל נהגו להרבות בפסוקים בזה הסדר: עם אדם נוסף{{הערה|כש[[ברכההרבי]], ו[[גאולהאדמו"ר הריי"צ]]היו אומרים יחד ויתן לך, גם אם [[ישועה]], [[דעת]], פדיום, היפוך צרה, [[שלום]]. ויש ממעטים ואינם אומרים רק פסוקים טובים... [[ברכה]] ו[[שלוםהרבי]], וכן סידר היה מסיים לפני [[אדמו"ר הזקןהריי"צ]] [[סדור אדמו, היה נשאר במקום ולא הולך עד שאדמו"ר הזקן|בסדור]] בלי הפסוקים ופדויי ה' ישובון.. כי לא רצה שיזכירו ב[[מוצאי שבת]] יגון ואנחההריי"צ סיים לומר ויתן לך.}}, ובעמידה{{הערה|1=[[שער הכולל]]יומן המזכיר שבהערות הקודמות.}}.

הרבי אומר==לקריאה נוספת==*'''איסור טעימה קודם הבדלה''', שונה הלכות גליון 622 פרשת חיי שרה תשפ"ג {{הערה|המלך במסיבו חלק ב*}} '''איסור מלאכה קודם הבדלה'' עמ' לט}} שהסיבה שאומרים ויתן לך עם עוד מישהו, כדי שיוכלו לומר ויתן לך - לזולת, ולשמוע ויתן לך - מהזולת.גליון 623 פרשת תולדות