שחזור
מ (החלפת טקסט – " > " ב־",") |
(שחזור) |
||
(22 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עריכה|תורני}} | |||
[[קובץ:אריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אריה]] | [[קובץ:אריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אריה]] | ||
'''האריה''' הוא חיה [[ | '''האריה''' הוא חיה טורפת גדולה ממשפחת החתוליים, ונחשבת על פי ההלכה ל[[חיה טמאה]]. האריה נחשב למלך החיות{{הערה|בבלי חגיגה יג, ב.}}, גיבור{{הערה|משלי ל, ל. אבות ה, כ.}} אך ביישן{{הערה|פרקי דרבי אליעזר פרק לא.}}. | ||
בכך שהאריה חיה טמאה, נראה כי נפילתו ל[[קליפה]] היא למטה מה'''שור''' שהוא בהמה טהורה. | בכך שהאריה חיה טמאה, נראה כי נפילתו ל[[קליפה]] היא למטה מה'''שור''' שהוא [[בהמה]] טהורה. | ||
לעומת זאת, ב[[מרכבה]] העליונה נהפוך הוא, פני האריה הם אל הימין, שהיא דרגה גבוהה יותר מה[[שור]], והיא מורה על בחינת האהבה. | לעומת זאת, ב[[מרכבה]] העליונה נהפוך הוא, פני האריה הם אל הימין, שהיא דרגה גבוהה יותר מה[[שור]], והיא מורה על בחינת האהבה. | ||
מכאן נלקח ההסבר הידוע ב[[תורת החסידות]] ש"כל הגבוה יותר נופל למטה יותר".{{הערה|1= [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אור התורה]], במדבר כרך ג פרשת חקת, ביאור הדברים,תתנב.}}. | מכאן נלקח ההסבר הידוע ב[[תורת החסידות]] ש"כל הגבוה יותר נופל למטה יותר".{{הערה|1= [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אור התורה]], במדבר כרך ג פרשת חקת, ביאור הדברים, תתנב.}}. | ||
האריה כובש את רצונותיו, היפך בחינת ה"רצוא" של [[צבי]]{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15886&hilite=3aebb142-8814-4d1f-90b8-c922fe63646c&st=%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%99&pgnum=222 | האריה כובש את רצונותיו, היפך בחינת ה"רצוא" של [[צבי]]{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15886&hilite=3aebb142-8814-4d1f-90b8-c922fe63646c&st=%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%99&pgnum=222 רשימות הרבי חוברת ו'].}} | ||
== פני אריה == | == פני אריה == | ||
שורה 19: | שורה 20: | ||
פני אריה הוא אחד מן [[חיות הקודש]] הנושא את המרכבה, וענינו הוא עבודתו בבחינת [[אהבה]]. שאריה הוא [[אותיות]] ראיה, שהוא ענין של התקרבות בדרך חיבה. ולכן היה פני אריה לכיוון דרום, שענין דרום הוא ספירת ה[[חסד]]. ואף בארבעת הדגלים, המכוונים כנגד ארבעה חיות שבמרכבה, מכוון כנגד דגל מחנה ראובן, שאף הוא בבחינה אהבה. עוד מבואר שראיה הוא ענין ה[[חכמה]], והוא מתלבש ב[[ימין]] במידת ה[[חסד]]. | פני אריה הוא אחד מן [[חיות הקודש]] הנושא את המרכבה, וענינו הוא עבודתו בבחינת [[אהבה]]. שאריה הוא [[אותיות]] ראיה, שהוא ענין של התקרבות בדרך חיבה. ולכן היה פני אריה לכיוון דרום, שענין דרום הוא ספירת ה[[חסד]]. ואף בארבעת הדגלים, המכוונים כנגד ארבעה חיות שבמרכבה, מכוון כנגד דגל מחנה ראובן, שאף הוא בבחינה אהבה. עוד מבואר שראיה הוא ענין ה[[חכמה]], והוא מתלבש ב[[ימין]] במידת ה[[חסד]]. | ||
פני אריה שב[[מרכבה דעשיה]] הוא מקור לכל החיות של עולם הזה. ומבואר, שמצד מעלתו הגבוהה של פני אריה, שפני אריה אל הימין גבוה יותר מ[[פני שור]] שאל שמאל, משום כך דווקא מתלבש למטה באריה, שהוא חיה טמאה. שמצד מעלתו לא היה יכול לירד כל כך, מה שאין כן ב[[פני שור]], שמהם נמשך שור שהוא חיה טהורה. | פני אריה שב[[מרכבה דעשיה]] הוא מקור לכל החיות של עולם הזה. ומבואר, שמצד מעלתו הגבוהה של פני אריה, שפני אריה אל הימין גבוה יותר מ[[פני שור]] שאל שמאל, משום כך דווקא מתלבש למטה באריה, שהוא חיה טמאה. שמצד מעלתו לא היה יכול לירד כל כך, מה שאין כן ב[[פני שור]], שמהם נמשך [[שור]] שהוא חיה טהורה. | ||
פני אריה שבמרכבה הוא אריה דאכיל קורבנין, שבזמן [[בית המקדש]] היה יורד ומעלה את הקרבן. | פני אריה שבמרכבה הוא אריה דאכיל קורבנין, שבזמן [[בית המקדש]] היה יורד ומעלה את הקרבן. | ||
הפסוק "פני אריה אל הימין" המוזכר במרכבה, מוזכר רבות בספרי החסידות, ומפורשים בו פירושים רבים. | הפסוק "פני אריה אל הימין" המוזכר במרכבה, מוזכר רבות בספרי החסידות, ומפורשים בו פירושים רבים. | ||
===אהבה ויראה=== | |||
*[[כנסת ישראל]] נקראת בשם "תבל", מכיון שתבל הוא בגימטריא ב' פעמים אריה. אריה רומז על בחינת ה[[אהבה]] וכנאמר בפסוק "פני האריה אל הימין", וכן רומז על בחינת היראה - שכן הוא גם כן [[אותיות]] [[יראה]]. על ידי שתי בחינות אלו שהם [[ביטול היש]], היא נעשית כלי ראוי, ונקראת "ארץ חפץ".{{הערה|1=[[אור התורה]] חלק ב' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31646&hilite=2de7ccdd-bce9-450b-8c3d-e6f8bd182daa&st=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94 עמ' ב'תתס]}} | |||
אודות כך מסופר כי כאשר הלך הבעל שם טוב ביער, שאג לנגדו אריה. הבעל שם טוב התבונן בכך שאריה אותיות יראה, והתעטף ביראה עילאה וכך ניגש להתפלל [[מנחה]], ובסיימו להתפלל, מצא את האריה קרוע לגזרים{{הערה|פרי ישע אהרן דף כ"ז}}. | |||
את הפסוק "פני אריה אל הימין" מפרש אדמו"ר הצמח צדק: אריה הוא [[אותיות]] ראיה, שיהיה בבחינת "לאסתכלא ביקרא דמלכא" - ידיעת האלוקות בבחינת גילוי ולא ידיעה בעלמא, ועל ידי כך - "אל הימין" - מעורר את בחינת ה[[אהבה]] הרמוזה בימין{{הערה|1= שם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31646&hilite=2de7ccdd-bce9-450b-8c3d-e6f8bd182daa&st=%u05d0%u05e8%u05d9%u05d4 עמ' ב'תתעח]}}. על ידי ה[[התבוננות]] של אריה - ה[[אהבה]] הנרמזת ב"אל הימין", על ידי כך נמשכת בחינת ה[[גבורה]], שהרי אריה הוא בגימטריא גבורה, ועל ידה מתגבר האדם על תאוות [[נפש]] הבהמית שלו ומגרשם וזאת על ידי כח ה[[ספירת הגבורה|גבורה]] הנמשך מה[[בינה]].{{הערה|1=[[אור התורה]] בראשית [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31656&hilite=b1828ec2-ac31-4e1d-8c41-0e65b92b459a&st=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94&pgnum=304 עמ' 1236].}}. | |||
במעשה ה[[קרבנות]] יורד פני נשר ומקבל את כל תורין ובני יונה. | במעשה ה[[קרבנות]] יורד פני נשר ומקבל את כל תורין ובני יונה. | ||
שורה 36: | שורה 38: | ||
*[[פני שור]] | *[[פני שור]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:בעלי חיים]] |