שינויים

[[{{דמות|שם=הרב שניאור זלמן גוראריה|תמונה:=גוראירה.jpg|leftכיתוב=הרב גואריה עובר אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]|thumbתאריך לידה=[[כ"ה כסלו]] [[תער"ב]]|תאריך פטירה=[[א' תשרי]] [[תשס"ד]]|280pxתפקידים נוספים=יו"ר מועצת המנהלים של [[מרכז ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]], ממנהלי הוצאת ספרים [[קה"ת]] ממונה מטעם [[הרבי]] להנהלה הראשית של [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], וחבר [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה|הרב גוראריה מקבל דולר לברכה מהרביאגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה]].}}הרב '''ר' שניאור זלמן גוראריה''' (מכונה '''גי'מי''[[כ"ה בכסלו]] [[תער"ב]] - [[א'בתשרי]] [[תשס"ד]]) היה חבר הנהלת [[מרכז ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]], חבר הנהלת הוצאת ספרים [[קה"ת]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]] וחבר [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה|אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה]].==תולדות חיים=====ילדותו וצעירותו===נולד לר' [[נתן גוראריה (קרמנצ'וג)|נתן גוראריה]] ומרת אסתר גורארי’ גוראריה ב[[קרמנצ'וג]], בנר א’ ראשון של [[חנוכה]] בשנת [[תער"ב]]. בילדותו למד אצל הבערב [[חסידיום הכיפורים]] הידוע ר’ [[ישראל לוויןתרע"ז]], שהיה מלמד פרטי בבית משפחת גוראריה. בהיותו בגיל 45, זכה לראות ולהתברך לראשונה מכ"ק מ[[אדמו"ר הרש"ב]], בערב [[יום הכיפורים]] [[תרע"ז]], בעיירת המרפא "סלאוויאנסק", שם שהה הרבי הרש"ב באותה תקופה. בחורף שנת [[תר"פ]] ברחה משפחתו מקרמנצ'וג ל[[רוסטוב]], מפחד הבולשביקים שהתקרבו לעיר.

בשנת [[תרפ"א]] התייתם ר' זלמן היה מזקני רבני חב”ד, וממצוייני עסקניהמאביו, מקושר בכל נימי נפשו לו[[רבותינו נשיאינואדמו"ר הריי"צ]] הקדושים, ולא מש ממחיצתם במשך כל שנות חייו, נאמן בית רבינו, יו”ר מועצת המנהלים עצמו לקח על אחריותו את הדאגה לחינוכו של ר' זלמן. המלמד שלו היה החסיד ר' [[מרכז ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטשמשה רוזנבלום]], ממנהלי הוצאת ספרים מ[[קה"תמזכיר]], וממונה מטעם כ”ק [[אדמו"ר שליטי הרבי הרש"א]] להנהלה הראשית של [[אגודת חסידי חבב והריי"ד העולמית]]צ.

בערב באחת הפעמים הורה [[ראש השנהאדמו"ר הריי"צ]] לרב [[תשס"דיעקב לנדא]] נסע הרב גוראריה כנהוג לשיבחן את ר' זלמן. ר' יעקב בחן אותו בבית הרבי, בחדר האוכל, שבאחד הקירות הייתה קבועה דלת שהובילה לחדר הרבי הריי"צ. בעת המבחן התהלך ר' יעקב הלוך ושוב, ועבר הרבה פעמים ליד דלת חדרו של הרבי הריי"צ. ר' זלמן לא ידע שהרבי יושב בחדרו ומאזין למבחן. לאחר המבחן הורה הרבי לפטר את המלמד שלו, היות ומלמד רק לבקיאות ולא לעיונא. והורה הרבי שימנו את ר' [[אוהליחיאל קמיסר]] הק’, ובעודו עומד ומעתיר תפילה במקום הקודש, לקה בלבו והתמוטט על-יד הציון הק’למלמד{{הערה|בית משיח גליון 193 ט"ו מנחם אב תשנ"ח. אנשי חברת ‘הצלה’ מיהרו להבהיל אותו לבית רפואה קרוב, שם נאבקו הרופאים על חייו}}.

ביום ר' זלמן זכה במשך שנים אלו לקירובים מיוחדים מאדמו"ר הריי"צ, וזכה להיות מהבודדים שהשתתפו בחתונותיהן של שלוש בנותיו של הרבי הריי"צ. פעם ב[[שמחת תורה]], באמצע ה[[שבתהתוועדות עם הרבי|התוועדות]] קודש יום א’ דראש השנה , הושיב אותו הרבי על ברכיו של הת' זלמן פאליק'ס גוראריה שהיה אז נער. כעבור זמן תש כוחו של זלמן פאליק'ס והרבי נטל אותו והושיבו על ברכיו. בצלחתו של הרבי היה בשר עם לפתן גזר המכונה "מערן צימעס". הרבי נטל [[תשס"דמים]]ויצק לתוך ה'צימעס' שבצלחתו ואחר-כך הגישם אל פיו של ר' זלמן. ר' זלמן לא אהב את האוכל, והרבי אמר לו: "עס און ברעך, ברגעים הקדושים של כניסת השנה החדשהוועסטו בלייבן א חסיד" [=תאכל ותקיא, עלתה נשמתו השמיימהואז תשאר חסיד]{{הערה|בית משיח גליון 193 ט"ו מנחם אב תשנ"ח.}}.

ב[[חורףקובץ:הרב גוראריה בוורשה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גוראריה (משמאל) מוסר שיעור לפני תלמידי הישיבה בוורשה]] שנת בשנת [[תרתרפ"פה]] נאלצה היגרה משפחת גורארי’ לברוח מקרמנצ’וגגוראריה ל[[פולין]], מפחד הבולשביקים ההולכים וקרבים לעירור' זלמן נכנס ללמוד ב[[תומכי תמימים ורשה]]. באזור כולו שרר מתח רב עקב מלחמת הכנופיות היריבות. לכך נוספו גם רעב כבדבאותה תקופה זכה לאגרות מהרבי הריי"צ, קור עז ומגפות קשות שהפילו חללים רביםבהן הדריך אותו הרבי באופן אישי על החומר אותו ילמד ועל הנהגותיו עד לפרטי פרטים. ישיבת בין השאר הורה לו הרבי ללמוד "[[תומכי תמימיםדרך חיים]], ששלוש שנים בלבד קודם לכן עקרה לקרמנצ’וג, נשמה אף היא את נשימותיה האחרונות בעיר בטרם התמוטטה כליל והועברה ל" של [[רוסטובאדמו"ר האמצעי]].

הדרכים היו בחזקת סכנהב[[קיץ]] [[תרפ"ז]], בהיותו בן חמש עשרה, לקה בדלקת התוספתן (אפנדיציט), והרופאים אמרו שעליו לעבור ניתוח. הוא אמר לרופאים שאינו יכול לבצע את הניתוח ללא הסכמתו של הרבי, ואמצעי התחבורה היחיד שעמד לרשות משפחת גורארי’ באותם התנאים ומכיוון שבאותה תקופה היה רכבת משא. הפנים היו מזרחההרבי במאסר, לרוסטובולא היה שייך לשאול אותו, אליה הועתק ביתו של כ"ק אדמו"לכן אמר ר (מהורש"ב) נ"ע ארבע שנים קודם לכן' זלמן לרופאים שאינו מוכן שינתחו אותו. כדי להגן על עצמם מן הגייסות שבדרכים לפועל הם שכרו כמה אנשי צבא שליוו אותם בנסיעתם ושמרו על בטחונםלא ניתחו, ובדרך נס הבריא ר' זלמן ללא ניתוח.

שניאור לקראת [[ראש השנה]] [[תרפ"ט]], עשה ר' זלמןמאמצים רבים להגיע אל הרבי הריי"צ, צעיר בני המשפחהששהה אז ב[[ריגא]]. למרות הקושי הכספי והקשיים בהשגת רשיונות הנסיעה, היה ילד קרוב לגיל שמונה בעת שהגיע עם משפחתו להצליח ר' זלמן להגיע לרבי ולשהות במחיצתו בחודש החגים. מאז ועד פטירתו, זכה ר' זלמן להיות בכל ראש-השנה אצל [[רבותינו נשיאינו]] - מלבד ראש השנה [[רוסטובתר"צ]], עירו של בו שהה [[הרבי. זכרונות החוויה הקשה של הבריחה ומוראות הדרך נחקקו היטב במוחו ובלבוהריי"צ]] ב[[ארצות הברית]], וראש השנה [[ת"ש]], עד השנים האחרונותאז שהה הרבי הריי"צ ב[[וורשה]] ור' זלמן היה בריגא.

לאביו ר’ נתן הייתה בחודש [[מסירות נפשכסלו]] [[תרפ"ט]] זכה להיות נוכח בחתונת [[הרבי]] [[מלך המשיח]] ו[[הרבנית חיה מושקא]] על חינוך ילדיו. הוא היה מוכר יהלומים שהיו שייכים לזוגתו, ובכסף זה היה משלם למלמד שתים ושלוש שמיניות הפונט. זה היה בזמן רעב, ובכסף זה היה המלמד מפרנס את שמונת ילדיו בהרחבה, בזמן שכולם היו רעבים.

חודשים מספר לאחר בואם כאשר אדמו"ר הריי"צ עמד לנסוע ל[[הסתלקות|נסתלקארץ ישראל]] , נסע הרבי הרשאל מחוץ לעיר לפני י"ז ב לגנזי מרומים. ללוויה אמנם לא הורשה ר’ זלמן לבוא[[תמוז]], אולם כדי להתחיל את כל מה שאירע קודם לכן ולאחר מכן, הוא זכר היטב עד יומו האחרון. כידוע, במוצאי-שבת, שעות אחדות קודם הסתלקותו ביקש הרבי מהסובבים אותו, "נעמט מיך אין זרל וועלין מיר זיין אין איינעם" הנסיעה לפני [[=שאו אותי אל ה’זאל’ (מחדר השינה לחדר היחידות) ונהיה ביחדבין המצרים]]. ר' זלמן זכה להצטרף לרבי בנסיעתו מחוץ לעיר. בשנת [[תשנתרצ"חא]], כאשר ביקר ברוסטוב, הצביע ר’ נשלח ר' זלמן במדויק על הפינה בה עמדה מיטתו של הרבי ברגע ההסתלקות. הוא סיפר כי בשבת בבוקר (האחרון בחיים חיותו בעלמא דין)לבדוק את מצב הישיבות בערים שונות בגליל וואהלין, הגיעו כמה חסידים לבית הוריו כדי לקחת מיטה טובה עבור הרביולייסד ישיבות חדשות במקומות המתאימים.

בשבת מסויימת שלאחר פסחלפני שיצא ל[[שליחות]], הגיע ר’ זלמן לתפילה ללא אביו שחש ברעקרא לו הרבי ל"[[יחידות]]", ואמר לו:"כששולחים שליח, החכמות [=ההצלחות] - הם על שם השליח, והשטויות - על שם המשלח. אל תעשה שטויות, כך שלא ייזקפו על שמי" והמשיך הרבי התעניין בשלום אביו, ולאחר מכן כשראה שר’ זלמן הצעיר מסתובב בשעת קריאת התורה"מהי שליחותך? שליחותך היא לעשות חסידים. כיצד עושים חסידים? כשהשליח בעצמו חסיד, הורה לו ליטול חומש ולעמוד ליד השולחן במשך כל הקריאהאז הוא מסוגל לעשות חסידים ["ווען מען איז אליין אחסיד, קען מען מאכן חסידים"]"{{הערה|בית משיח גליון 193 ט"ו מנחם אב תשנ"ח.}}.

==עם במהלך שליחות זו, קיבל הרב גוראריה הוראות מפורטות בעשרות אגרות מהרבי הריי"צ{{הערה|שנדפסו ב"[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ==]]" חלק י"א, ובחלק ט"ז}}. במהלך השליחות שיגר ר' זלמן עשרות מכתבים לרבי הריי"צ, בהם הוא מוסר דו"ח מפורט מעבודתו. העתקים ממכתבים אלו, שנשמרו בארכיונו של הרבי הריי"צ, הגיעו בשנים האחרונות לידיו של הרב גוראריה, והוא מסר אותם לפירסום ב[[שבועון בית משיח]]. שליחותו נמשכה גם בשנת [[תרצ"ב]].

בשנת [[תרפ"א]] התייתם ר’ זלמן מאביובמסגרת השליחות הוא גם מסר שיעורים רבים ובנגלה ובחסידות, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] עצמו לקח על אחריותו ונפגש עם כמה מגדולי הרבנים וראשי הישיבות. לאחר שסיים את הדאגה לחינוכו של ר’ זלמן. המלמד שלו היה החסיד הידוע ר’ [[משה רוזנבלום]]השליחות, מ[[מזכיר|מזכירי]] הרבי הרש"ב והריי"צ. פעם אמר אדמו"חזר ר הריי"צ לרב [[יעקב לנדא]] שיבחן את ר’ ' זלמן. ר’ יעקב בחן אותו בבית הרבילוורשה, בחדר האוכל, שבאחד הקירות הייתה קבועה דלת שהובילה לחדר הרבי הריי"צשם שימש כמגיד-שיעור במכינה של ישיבת תומכי תמימים. בעת המבחן התהלך ר’ יעקב הלוך ושוב, ועבר הרבה פעמים ליד דלת חדרו של הרבי גם בתקופה זו ניכר היחס האישי המיוחד מהרבי הריי"צ. ר’ זלמן לא ידע שהרבי יושב בחדרו ומאזין למבחן. לאחר המבחן הורה הרבי לפטר את המלמד שלו, היות ומלמד רק לבקיאות ולא לעיונא. והורה הרבי שיקחו את ר’ [[יחיאל קמיסר]] להיות המלמדשהיה אחראי באופן אישי למשכורתו.

ר’ בהיותו שם, דאג ר' זלמן זכה לקירובים מיוחדים מהרבי לצורכי בית רבי, וזכה שהרבי הריי"צ, ופעם באף כינה אותו בשם "מיניסטר דווארא" [[שמחת תורה=שר החצר]], באמצע ה[[התוועדות]], הושיב אותו הרבי על ברכיו של הת’ זלמן פאליק’ס גורארי’ שהיה אז נער. כעבור זמן תש כוחו של זלמן פאליק’ס והרבי נטל אותו והושיבו על ברכיו הק’. בצלחתו של הרבי היה בשר עם לפתן גזר {{הערה|בית משיח גליון 193 ט"מערן צימעסו מנחם אב תשנ"ח. הרבי נטל מים ויצק לתוך ה’צימעס’ שבצלחתו ואחר-כך הגישם אל פיו של ר’ זלמן}}. האוכל לא ערב לחיכו, והרבי אמר לו: "עס און ברעך, וועסטו בלייבן א חסיד" [=תאכל ותקיא, ואז תשאר חסיד].

בשנים כשהרבי הריי"צ הגיע ל[[תרפ"באטוואצק]], מונה ר' זלמן לגבאי האחראי על הכנסת אנשים לרבי ל[[יחידות]]-. ב[[תרפתרצ"גד]], התחתנה אחותו מרת לאה עם הרב מונה ר' זלמן להיות האחראי על ההוצאה לאור של הקובץ התורני "[[אליעזר קרסיקהתמים]]". אדמו"ר חלק גדול מרשימותיו של [[הרבי הריי"צ הגיע ל[[קבלת פנים]]על גדולי החסידים, ור’ נדפסו ב'התמים' בזכות ר' זלמן ליווה , שהיה דואג שאדמו"ר הריי"צ יכתוב את הרבירשימותיו לפרסום. לאחר שהקובץ הופיע, היו מזקני החסידים שדיברו נגד הקובץ. כאשר אחיו, ר' הערשל גוראריה, הגיע לאולם קבלת הפניםאז לרבי, אמר הרבי שהמנהג אצלנו שלא לטעום בקבלת פניםוכנראה גם הוא לא נחה דעתו מהקובץ. שנים אחר-כך אמר ר’ זלמן שראה ביומני לו הרבי מחתונת הרבנית : "דו ווייסט נישט וויפיל [[שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)בעל תשובה|בעלי תשובה]]האט דער התמים געמאכט [= אינך יודע כמה בעלי תשובה ה'התמים' עשה], שגם אז התבטא הרבי הריי"צ בצורה דומה, אלא שאז סייג את הדברים ואמר שהמחותנים לא טועמים.

בתרפבשנת [[תרצ"בט]] השתדרך ר' זלמן עם הרבנית חוה, זכה להיות בחתונת בתו הבכורה בת האדמו"ר מקופישניץ בהכוונתו של הרבי הריי"צ עם בן דודו הרה"ג [[שמריהו גוראריה (חתן אדמו"ר הריי"צ)]]. יצוייןהשידוך נסגר לקראת פסח, כי ר’ וסעודת התנאים נערכה בביתו של הרב מרדכי חפץ. הרבי הורה לר' זלמן לקנות טבעת יקרה לכלה. מכיוון שלא היה מהחסידים הבודדים שזכה להשתתף בחתונות של שלושת בנותיו של לו כסף, הוציא הרבי סכום כסף גדול, ונתן לו כדי לקנות לכלה טבעת מתאימה. הרבי הריי"צאף ביקשו להראות לו את הטבעת לפני שיתן אותה לכלה.

כאשר כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נסע מזמן קצר לפני [[רוסטובמלחמת עולם השנייה]] ביקש ר' זלמן לנסוע ל[[לנינגרדוורשה]], בשנת תרפ[[אדמו"ר הריי"ד, הצטרפה אחר צ]] שלל זאת ובזכות כך גם משפחת גורארי’חייו ניצלו מהמלחמה. בלנינגרד לא היה מלמד לר’ זלמן, והרבי בזמן המלחמה אמר אדמו"ר הריי"צ שלח אותו לר' זלמן להגר ל[[נעוועלארצות הברית]], אל החסיד ר’ ולאחר בואו סייע ל[[מאיר שמחה חןהצלת אדמו"ר הריי"צ]], ובמקביל שלח לרב חן מכתב בו הוא מבקשו להשיג לר’ זלמן מלמד.

הרב חן לא הצליח למצוא לו מלמד פרטי בנעוול, וניסה להכניס אותו לישיבת ===בארצות הברית===[[תומכי תמימים נעוועל]]קובץ:רויטבלאט. בתחילה לא אבתה ההנהלה לקבלו, מפאת גילו הצעיר, עד שהרבי הריי"צ שלח את [[מזכירjpg|ממוזער|מזכירור' זלמן יושב שני משמאל]]לאחר חתונתו התגורר ר' זלמן אצל חמיו, הרב [[יחזקאל פייגין]], שידאג להכניסו לישיבה. עד שנכנס לישיבהבשכונת איסט-סייד, למד איתו הרב חן בין השאר את פתח השער של "[[אמרי בינה]]"-הקדמה ארוכה המורכבת מחסידות עמוקה ביותרבמנהטן.

כאשר ייסד [[קובץ:הרב גוראריה בוורשה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב גוראריה (משמאל) מוסר שיעור לפני תלמידי הישיבה בוורשההרבי הריי"צ]]בשנת את ישיבת [[תרפ"התומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים בארצות הברית]] היגרה משפחת גורארי’ ל, מונה ר' זלמן לר"מ בישיבה, כמו כן הוא עמד בראשות הוועד של הישיבה יחד עם הרש"ג, ר' [[פוליןשמואל לויטין]], ור’ זלמן נכנס ללמוד בר' [[תומכי תמימים וורשהישראל ג'ייקובסון]]. באותה תקופה זכה לאגרות מהרבי הריי"צ, בהן הדריך אותו הרבי במה ללמוד וכו’. בין השאר הורה לו הרבי ללמוד "ר' [[דרך חייםאליהו ייאכיל סימפסון]]" ל, ור' [[אדמו"ר האמצעימרדכי מענטליק]]. בדאגתו לחינוכו, ירד הרבי לפרטים הקטנים ביותר, ופעם אף הורה לו ללמוד דקדוק כדי לשפר את הכתיבה, ולהשתדל לשפר את כתב ידו.

ב[[קיץ]] [[תרפלפני חג הפסח קרא לו הרבי ואמר:"ז]]היות שאני הוריתי לצאת מבית חמיך, בהיותו בן חמש עשרההרי זה על אחריותי, לקה בדלקת התוספתן (אפנדיציט)אבל לפסח -תלך אל חמיך. ואם אתה חושב שאי אפשר לאכול שם בפסח, והרופאים אמרו שעליו לעבור ניתוח. הוא אמר לרופאים שאינו יכול לבצע את הניתוח ללא הסכמתו של הרביאומר לך, שאילו הייתי שם, הייתי אוכל שם!" ר' זלמן המשיך לעמוד ולהרהר, ומכיוון שבאותה תקופה היה ואז פנה אליו הרבי במאסרשוב ואמר "אם נדמה לך שאני לא יודע, ולא היה שייך לשאול אותו על כךואתה יודע יותר ממני -אמר ר’ זלמן לרופאים שאינו מוכן שינתחו אותו. לפועל הם לא ניתחואומר לך שוב: אילו הייתי שם, ובדרך נס הבריא ר’ זלמן ללא ניתוחהייתי אוכל!".

לקראת [[ראש השנה]] [[תרפ"ט]]באותה יחידות, עשה ר’ זלמן מאמצים רבים להגיע אל הורה לו הרבי הריי"צשעליו לעזור לאשתו, ששהה אז ב[[ריגא]]. למרות הקושי הכספי והקשיים בהשגת רשיונות הנסיעהוזאת בשל כך שכאשר התגורר ליד חמיו, הצליח ר’ זלמן להגיע לרבי ולשהות במחיצתו בחודש החגים. מאז ועד השנההיה לה עזרה, זכה ר’ זלמן להיות בכל ראש-השנה אצל [[רבותינו נשיאינו]] -מלבד ראש השנה [[תר"צ]]אבל כעת, שאז שהה הרבי הריי"צ ב[[ארצות הברית]]שהוא גר ליד הישיבה, וראש השנה [[ת"ש]], אז שהה הרבי הריי"צ ב[[וורשה]] המופגזת ור’ זלמן היה בריגאאין מי שיעזור לאשתו.

בחודש בשנים הראשונות לבואו לארצות הברית, החל ר' זלמן לסבול מהכליות. הרופאים הציעו להוציא את אחת הכליות, ור' זלמן שאל על כך את הרבי. אמר לו הרבי:"אם [[כסלוהקב"ה]] תרפנתן לאדם שתי כליות - סימן שצריך אותן, ושלא יוציא"ט זכה להיות נוכח בחתונת [[. ר' זלמן ציית להוראת הרבי]] [[מלך המשיח]] ו[[הרבנית חיה מושקא]] ע"ה, ולמרות שבמשך שנים ארוכות אחר-כך סבל מאוד מהכליות, ונזקק לטיפולים, לא הוציא את הכליה במשך שנים רבות.

כאשר כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע עמד לנסוע ל' זלמן התעסק גם באיסוף [[ארץ ישראלדמי מעמד]], נסע הרבי אל מחוץ לעיר לפני י. בסוף שנות השי"ז ב[[תמוז]]ן, כדי להתחיל את הנסיעה לפני בהוראת [[בין המצריםאדמו"ר הריי"צ]]. ר’ זלמן זכה להצטרף לרבי בנסיעתו מחוץ לעירהוא החל להיכנס לתחום העסקים.

בשנת היה חבר בהנהלת [[תרצהוצאת ספרים קה"א]] רקם כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע תוכנית להרחבת רשת הישיבות החב"דיות. לשליחות מיוחדת זו נבחר ר’ זלמן גורארי’, שנסע לבדוק את מצב הישיבות בערים שונות בגליל וואהלין, לחזק את לימוד החסידות בעיירות ולייסד ישיבות חדשות במקומות המתאימים בין העיירות שנשלח היו [[קאוועל]] [[לודמיר]] [[לוקאטש]] [[מאציוב]] לפתוח בהם ישיבות [[קארעץ]] [[ראוונא]] ו[[מזריטשת]].

לפני שיצא לר' זלמן היה ידוע כחסיד מקושר, שהתמסר להוראות [[שליחותהרבי]], קרא לו הרבי ובמיוחד ל"[[יחידותעשרת המבצעים]]", ואמר: כששולחים שליח, החכמות אותם קיים בהידור. היה ידוע בחביבותו המיוחדת להידור במצוות. היה מהדר מאוד לקבל [[=ההצלחותסנדק] - הם על שם השליח]אות, והשטויות הרבי בהזדמנות אף שיבח{{הערה|שיחת אחרי- על שם המשלח. "אל תעשה שטויות, כך שלא ייזקפו על שמימות קדושים תשמ"ה}} את הידורו של ר' זלמן בקשר לסנדקאות.

"מהי שליחותך? שליחותך היא לעשות חסידיםלצד העסקים הגדולים והעסקנות העניפה שניהל, הקפיד ר' זלמן לקבוע עיתים ללימוד תורה. בכל יום היה מוסר שני שיעורים בגמרא בבית הכנסת, בשעה חמש וחצי בבוקר ובשעה שמונה בערב. כיצד עושים חסידים? כשהשליח בעצמו חסידבשנותיו האחרונות, אז הוא מסוגל לעשות חסידים ["ווען מען איז אליין אחסידכאשר מצבו הרפואי הקשה עליו את ההליכה לבית הכנסת, קען מען מאכן חסידים"]"קיים את השיעור בביתו.

במהלך שליחות זובשנותיו האחרונות, קיבל הרב גורארי’ הוראות מפורטות בעשרות אגרות מהרבי הריי"צ (שנדפסו מכבר ב"ר' זלמן היה גם השליח של [[אגרות קודש אדמו"ר הרייאנ"צש]]" חלק יא, ולאחרונה גם בחלק טז). במהלך השליחות שיגר ר’ זלמן עשרות מכתבים למסור לרבי הרייאת ה[[פ"צ, בהם הוא מוסר דוח מפורט מעבודתו. העתקים ממכתבים אלונ כללי]], שנשמרו בארכיונו של לברך את הרבי הרייביום הולדתו [[י"א ניסן תרס"צ, הגיעו בשנים האחרונות לידיו של הרב גורארי’, והוא מסר אותם לפירסום ב[[שבועון בית משיח|י"א ניסן]], ועוד.

שליחותו של ר’ ר' זלמןהיה מראשי העוסקים בבניית והרחבת [[ספרית אגודת חסידי חב"ד]]. היה חבר ב[[וועד הבניין]], שהוסיף לנסוע לעיירות נוספותומלבד תרומותיו האישיות, נמשכה התרים גם רבים מידידיו להרחבת הספרייה. כאשר הרבי ביקש בשנת [[תרצתשמ"בח]]שישלחו ספרים לספריית ליובאוויטש, פנה ר' זלמן לספרנים, וביקש שיבואו לראות אוסף הספרים שלו, והציע שכל ספר שעדיין לא נמצא בספרייה - שיקחו לספרייה. גם מתקופה זו נשמרו העתקי מכתביו אל הרבי הריי"צ שבהם דין-וחשבון - ויודפסו ברצות ה’ בהזדמנות קרובהמספר הספרים שנלקחו באותו יום לספרייה היה קרוב לחמשת אלפים ספרים.

במסגרת השליחות מסר שיעורים רבים ובנגלה ובחסידותבשנים מאוחרות יותר בנה ר' זלמן כמה [[מקוה טהרה|מקוואות]] ברחבי השכונה, ונפגש עם והוא תמך רבות ב[[ארגון הכנסת אורחים]]. מעל [[מקווה יוניון]] שהקים היו לו כמה וכמה מגדולי הרבנים וראשי הישיבותדירות אותם מסר להכנסת אורחים. לאחר שסיים את השליחות, חזר ר’ זלמן לוורשה, שם שימש כמגיד-שיעור במכינה של ישיבת תומכי תמימיםבדירות אלו השתמשו [[אש"ל הכנסת אורחים]] עד לשנת [[תשס"ה]]. גם בתקופה זו ניכר היחס האישי המיוחד מהרבי כמו אצל אדמו"ר הריי"צ, שהיה אחראי באופן אישי למשכורתוגם אצל הרבי הוא היה הגזבר האחראי על כל הוצאות ביתו של הרבי, וכל ענייני הרפואה של הרבי ו[[הרבנית חיה מושקא]]. ר' זלמן בנה בריכה ל[[תשליך]] ליד [[770]] בכדי לא להטריח את [[הרבי]] ב[[ראש השנה]].

===פטירתו===בערב [[ראש השנה]] [[תשס"שר החצרד]] בעת ששהה הרב גוראריה ב[[אוהל הרבי הריי"צ|אוהל]] עבר התקף לב והובל לבית רפואה שם נפטר למחרת בראש השנה [[א' בתשרי]] תשס"ד{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url= article&id=2577 אלפים בהלוויתו של הרב גוראריה] באתר {{חב"ד אינפו}}.}}.

בתרצ"ב זכה ר’ זלמן להיות נוכח בחתונת הרב בשנת [[מנחם מענדל הורנשטיין (חתן אדמו"ר הרייתשע"צ)א]] הייצא ספר ביוגרפיה על הרב גוראריה בשם "ד עם בתו של כבכל ביתי נאמן הוא"ק אדמושנערך על ידי העיתונאים החב"דיים ר מהוריי"צ, ' [[יוסף יצחק אליטוב]] ור' [[שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית שיינאבנימין ליפקין]] הי"ד.

בהיותו בעיר דרוזקניק (עיירת מרפא)==עסקנות ציבורית==[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|ממוזער|ר' זלמן שני מימין, בעת אמירת [[מאמר]] על גבול פולין וליטאידי [[הרבי]]]]בשלהי שנות הכ"פים, שהה כ"ק אדמו"כאשר רבים [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס|ברחו]] משכונת [[קראון הייטס]], דאג ר מהוריי' זלמן שאנ"צ במלוןש לא יעזבו את השכונה, בהוראת הרבי והציע שכל מי שיקנה דירה בקראון הייטס יקבל ממנו 5, והיה זקוק למניין000 דולר הלוואה{{הערה|באותה תקופה מחיר דירה ב[[קראון הייטס]] עמד על כ-15.000 דולר}}. ר' זלמן שמר על ר’ זלמן הוטל לדאוג לספר תורה, אך דא עקא שבעיר זו היה בנמצא רק ספר תורה שהיה כתוב בו "פצוע דכה" בה"א, שלא כמנהג חב"דקשרים עם גדולי ישראל והיה נציגו של [[הרבי]] ב[[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה]].

ר’ זלמן שאל את כבשנת [[תשמ"ק אדמוה]] מינה אותו הרבי לחבר בהנהלה הראשית של וועד [[אגודת חסידי חב"ר מהורייד ארה"צ -באמצעות חתנא דבי נשיאהב]]. במסגרת זו זכה לעשרות הוראות בקשר למשפט הספרים שהתנהל באותה תקופה, הרב וכן בעסקנות הכלל. בשנת [[שמריהו גוראריהתש"נ]] ז"ל -מה לעשות, והשיב לו, שקבלה בידינו שחידש את פעילות [[אדמו"ר הזקןועד רבני ליובאוויטש העולמי]] שהה פעם בעיר בה היה רק ספר תורה שכתוב בו . כשכתב על כך לרבי, נענה במענה חריף השולל את חידושו המהיר של הוועד ללא מחשבה יתירה. הוא כתב על כך בחזרה לרבי כי הוא מבטל את רעיונו, אך הרבי ענה לו: {{ציטוטון|בטל ומבוטל לגמרי – כמה רגעים חשב עד"פצוע דכהז? השאל את הועד קודם שביטל (הכותב) דעתם?.. כנראה אין לו סבלנות לקרוא מכ' הנכתבים אליו – כלל וכלל, ומחליט תומ" בהי מה שנופל ברעיונו!}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תש"אנ, הוא קרא בספר זה, או עלה לתורה כשקראו בועמ' 47 - 48.}}. לבסוף נתן הרבי את הסכמתו לחידוש הוועד.

בהיותו שם, דאג ר’ ר' זלמן לצורכי בית רבי, וזכה שהרבי הריי"צ כינה אותו בשם "מיניסטר דווארא" היה מראשי העוסקים בהפצת בשורת ה[=שר החצר[גאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] וה[[משיח|גואל]].

==בשנת [[תשל"ז]], כאשר מעוררי המחלוקת נגד [[חסידות חב"ד]] ניסו להיאחז באמונת החסידים ש[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]] כדי להגביר את אש המחלוקת, קבוצת עסקנים שניסו להשקיט את המחלוקת, חשבו לנקוט בשורת צעדים להשקיט את העניין. בין הרבנים היה גם ר' זלמן, שהתקשר לרב חדקוב כדי לדון איתו בעניין. הרב [[חודקוב]] מטבעו הסכים עם הרבי הריי"צ בוורשה== דברי ר' זלמן והסתייג מפרסום האמונה שהרבי הוא מלך המשיח.

כאשר הגיע כ"ק אדמו"בעודם מדברים, שמע ר מהוריי"צ לוורשה, היו צריכים למצוא מאפייה לאפיית [[מצה|מצות]]' זלמן שיעול על קו הטלפון. ר’ זלמן היה מראשי המתעסקים בענייןזה סימן שהרבי עלה על הקו. בתחילה מצאו מאפייה ב[[אוטווצק]]היה שקט על הקו במשך שתי דקות, אך בעת הכשרת התנור פרצה שריפה ונשרף התנור. אחר-כך מצאו מאפייה בעיירה הסמוכה פארניטש. אך בפארניטש היו הרבה רבנים ו[[אדמו"ואז חזר הרב חדקוב לדבר עם ר' זלמן, אלא שלפתע השתנתה דעתו מן הקצה אל הקצה: ר|אדמו"רים]]' זלמן, והיה כמעט בלתי אפשרי לאפות מצה בערב [[פסח]]הוא אמר, כי היו רבים שרצו לאפות אז. ניגש ר’ זלמן לרבי הריי"צ ושאלו מה לעשות, שהרי קבלה בידינו לאפות מצה בערב פסח אחר חצות. השיב לו אכפת לך שחסידים אומרים על הרבישהוא משיח? הרי כך היה מאז ומתמיד, שאפשר לאפות לפני השעה 12כפי שמובא בגמרא, וכך אמנם עשושהתלמידים היו אומרים על רבותיהם שהם הראויים להיות משיח.

באותה תקופה ביקש הרבי הריי"צ מר’ ר' זלמן לבנות מודל הבין מיד שהשינוי הפתאומי בדעתו של הרב חדקוב נבע מדברים ששמע מהרבי, ושינה גם הוא את דעתו מן הקצה אל הקצה. בהתלהבות חסידית התקשר ר' זלמן לאחד המזכירים וביקשו לקנות בקבוק [[בית המקדשמשקה]] מעץ. היה בורשה יהודי שעשה מודל של בית המקדשולהתוועד על הגילוי הגדול שזכו באותו יום, בדיוק לפי התיאורים המופיעים בגמרא, והרבי רצה שר’ זלמן יעשה בדיוק כפי שההוא עשה. מכיון שלא רצה שיבואו אליו בטענות, שלא עשה כאשר הרבי גילה את הדוגמא של בית המקדש נכון, והיות שהמחיר היה צריך להיות גבוה, ובאם לא יעשה בדיוק חשש ר’ זלמן דעתו שחסידים צריכים לפרסם שהרבי יבוא אליו בטענות שבזבז כסף מיותר -חיפש ר’ זלמן כל מיני אמתלות שאינו מוכשר ואינו מסוגל לכך וכו’ וכו’. אמר לו הרבי: הוא מלך המשיח{{הערה|ראו "איך לערן מיט דיר אורח חיים, און דו לערנסט מיט מיר חושן משפט!לשליחות היחידה נאמן הוא" בתוך [=אני לומד אתך אורח חיים, ואתה לומד אתי חושן משפטhttp://old2.ih.chabad.info/images/notimage/84284_he_1.pdf גיליון המלך מס' 1].}}.

כשהרבי הריי"צ הגיע ל[[אטוואצק]]מיני אז עמד ר' זלמן בראש מפיצי בשורת הגאולה והגואל, מונה ר’ זלמן לגבאי האחראי על הכנסת אנשים לרבי ל[[יחידות]]. הקהל התגורר בעיקר בורשה והיו באים בערב כדי להכנס לרבי ליחידותוהיה מראשי הדוברים בכינוסים לחיזוק האמונה.

ב[[תרצ"ד]] זכה ר’ ר' זלמן להיות האחראי תמך בפרסום מודעות בעיתונות המבשרות על ההוצאה לאור זהותו של הקובץ התורני החשוב "הרבי מלך המשיח וקוראות לציבור להוסיף במעשים טובים כדי לקבל את פניו. כאשר יצאו מערערים על העניין, ביקש ר' זלמן ממזכירו של הרבי הרב [[התמיםיהודה לייב גרונר]]"שישאל על כך שוב את הרבי, ויכתוב לו במדוייק את המענה של הרבי. חלק גדול מרשימותיו כך התפרסמה דעתו הק' של הרבי הריי"צ על גדולי החסידים, נדפסו ב’התמים’ בזכות ר’ זלמן, שהיה מגיע לרבי הריי"צ ואומר שאין חומר להדפיס, ואז הרבי היה מתיישב לכתוב עוד רשימהשתמך בצורה הברורה ביותר בפרסום המודעות בעיתונים.

בשנים ההן השקיע ר’ זלמן הרבה עבודה בקובץ "התמים". כחודשיים לאחר שהקובץ הופיעמכן, היו מזקני החסידים שדיברו נגד הקובץ. אחיו, ר’ הערשל גוראריה היב[[חודש אדר]] [[תשנ"ג]] כאשר כתב לרבי שרוצים להוציאו מוועד הפועל של [[אגודת חסידי חב"דבארצות הברית]] עקב כך שמכריז בגלוי שהרבי הוא מלך המשיח ושאל את הרבי האם הוא צריך להילחם בזה עד כדי [[מסירות נפש]], הגיע אז לרבי, וכנראה גם הוא לא נחה דעתו מהקובץ. אמר לו נענע הרביבראשו לחיוב{{הערה|[https: //hageula.com/uploads/source/-00770-/80-05-28b/mkodesh-52-3-4.pdf ליקוט מענות קודש תשנ"דו ווייסט נישט וויפיל בעלי תשובה האט דער התמים געמרכט [=איך יודע כמה בעלי תשובה ה’התמים’ עשהג מענה סט]".}}.

==לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], הרבה לעודד את החסידים, ושם דגש מיוחד על האמונה בהתממשות נבואתו של הרבי הריימלך המשיח, ועל כך "שדבר אחד מדבריו לא ישוב ריקם"צ מציל את ר’ זלמן וכלתו==.

בשנת [[תרצ"ט]] הוצע לר’ זלמן להשתדך עם ==משפחתו==רעייתו, הרבנית חוה, בת האדמוגוראריה - נפטרה כ"ר מקופישניץ זצד אדר תשס"לו. באותה תקופה היה הרבי הריי"צ במקום מרפא ליד * בנו הרב [[יצחק מאיר גוראריה]]* בנו הרב [[ריגאנתן גוראריה (בופולו)]], והאדמו"ר מקופישניץ הגיע אליו לביקור עם * בתו. שאל האדמו"ר את הרבי הריי"צ האם ר’ זלמן תלמיד-חכם?אמר לו הרבי: אצלנו תלמיד-חכם זה משהו שונהמרת אסתר, אבל במובן הפשוט הוא תלמיד-חכם. הוא שאל אם ר’ זלמן ירא-שמים, ואמר הרבי: אני מחזיק מהיראת-שמים שלו. רעיית הרב [[מנחם נחום שטרנברג]]

הרבי הריי"צ, שהתרשם לטובה מבתו של האדמו"ר מקופישניץ, כתב לרבנית שניכר על פניה שהיא ממשפחת אדמו"רים, והתבטא בשבחים נעלים אודותיה. האדמו"ר מקופישניץ, שהיה בדרכו ל[[ארה"ב]], השאיר את בתו בריגא, והרבי הורה לחסידים שידאגו עבורה לסידור מתאים.  השידוך נסגר לקראת פסח, וסעודת התנאים נערכה בביתו של הרה"ח ר’ מרדכי חפץ. הרבי הורה לר’ זלמן לקנות טבעת יקרה לכלה. מכיוון שלא היה לו כסף, הוציא הרבי סכום כסף גדול, ונתן לו כדי לקנות לכלה טבעת מתאימה. הרבי הריי"צ אף ביקשו להראות לו את הטבעת לפני שיתן אותה לכלה.  בתקופה זו ביקש ר’ זלמן לחזור לוורשה, אולם הרבי שלל זאת. גם לפני פסח, כאשר ביקש לעשות את החג בבית אמו בוורשה, לא נתן לו הרבי את ברכת הדרך. כאשר אמר לרבי שברצונו לנסוע לפסח כי הוא לא אוכל מחוץ לבית, אמר לו הרבי: האם תמיד תוכל לאכול אצל אמך? בשעתו הדברים היו סתומים, אולם כמה חודשים אחר-כך כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]], ואמו של ר’ זלמן נהרגה בשואה -הובנה משמעות הדברים.  גם ל[[חג השבועות]] לא הרשה לו הרבי לנסוע לוורשה. במקביל, הורה לו הרבי לבקש מחותנו שידאג מיד לאשרות כניסה לארצות הברית -לו ולכלתו. לאחר כמה חודשים של שתדלנות הצליח חותנו להשיג את אשרות הכניסה, וב[[כסלו]] [[ת"ש]] הגיעו ר’ זלמן וכלתו לארצות הברית. באותם ימים החלו להגיע השמועות על השואה האיומה המתחוללת באירופה, ור’ זלמן הבין שהרבי מנע ממנו לנסוע לורשה, ושלח אותו לארצות הברית, כדי להצילו מגיא ההריגה.  בבואו לארצות הברית נרתם ר’ זלמן למאמצים הכבירים שנעשו להצלת הרבי הריי"צ. הוא גייס סכומי כסף גדולים מחותנו, ושלח לרבי הריי"צ להוצאות הדרך ותשלום עבור אשרות הכניסה. ==מנהל ישיבת תומכי תמימיםלקריאה נוספת==  לאחר חתונתו התגורר ר’ זלמן אצל חמיו, בשכונת איסט-סייד, במנהטן. בתקופה זו שאל ר’ זלמן את הרבי הריי"צ שתי שאלות. הראשונה: האם עליו להסב ביושבו בליל הסדר אצל חמיו, היות שהרבי שלו הוא כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, ולא חמיו. השניה: היות שהוא סובל ממיגרנה, האם מותר לו להשתמש בתרופה "פראשקעס" (אבקת אספרין) בפסח. ענה לו הרבי: כבוד עצמו ואהבת עצמו יש לו שיעור. לא להסב, ולא לקחת פראשקעס.  כאשר ייסד הרבי הריי"צ את ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים בארצות הברית]], מינה את ר’ זלמן לר"מ בישיבה, והורה לו לעבור לגור ליד הישיבה. לפני חג הפסח קרא לו הרבי ואמרקובץ: היות שאני הוריתי לצאת מבית חמיך, הרי זה על אחריותי, אבל לפסח -תלך אל חמיך. ואם אתה חושב שאי אפשר לאכול שם בפסח, אומר לך, שאילו הייתי שם, הייתי אוכל שם! ר’ זלמן המשיך לעמוד ולהרהר, והרבי פנה אליו שוב ואמר: אם נדמה לך שאני לא יודע, ואתה יודע יותר ממני -אומר לך שוב: אילו הייתי שם, הייתי אוכל!  באותה יחידות, אמר לו הרבי שעליו לעזור לאשתו. כאשר התגורר ליד חמיו, היה לה עזרה, אבל כעת, שהוא גר ליד הישיבה, אין מי שיעזור לאשתו. בהקשר לזה סיפר לו הרבי, שבצעירותו, היה אביו (כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) מנדנד את העגלה שלו, ובשעת מעשה היה מחזיק [[מאמר]] חסידות.  באותה תקופה נכנס פעם ל[[יחידות]] אצל הרבי הריי"צ, והרבי התבטא אליו בכאב "מדוע לא רואים אצלנו את ה’ונפלינו’!" (שאנו לא עדינים יותר). לר’ זלמן כאב מאוד העוגמת נפש שיש לרבי, והוא אמר: אינני יודע מדוע אנחנו איננו רואים, אולם אחרים כן רואים עלינו, ומתנהגים אלינו בדרך ארץ. הרבי מאוד שמח לשמוע את הדברים, ומצב רוחו נהיה מרומם. מאוחר יותר פנו בני הבית לר’ זלמן ושאלו אותו מה קרה בעת היחידות שחולל את השינו הגדול במצב רוחו של הרבי.  בתחילת ייסוד ישיבת תות"ל בארצות הברית, עומד בראשה ועד בראשות הרש"ג, ר’ [[שמואל לויטין]], ר’ [[ישראל ג'ייקובסון]], ר’ [[אליהו ייאכיל סימפסון]], ר’ [[מרדכי מענטליק]] ור’ זלמן. באחת היחידויות שאל ר’ זלמן את הרבי הריי"צ: למי מחברי הוועד עליו לציית? ענה לו הרבי שיציית לר’ שמואל לויטין, כי בכל ביתי נאמן הוא לא מונח בפוליטיקה. ר’ זלמן הסתכל על פני הרבי בתמיהה (לדבר לא היה שייך. רק להסתכל), והרבי אמר: הרי הוא לא צריך להיות מונח בפוליטיקה.  באותה תקופה זכה ר’ זלמן לעשרות אגרות ומענות מהרבי הריי"צ בקשר לעבודתו בישיבה (רובם נדפסו בסדרת [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]]).  ר’ זלמן היה מתעסק באיסוף [[דמי מעמד]]. בשנים הראשונות לבואו לארצות הברית, החל ר’ זלמן לסבול מהכליות. הרופאים הציעו להוציא את אחת הכליות, ור’ זלמן שאל על כך את הרבי. אמר לו הרבי: אם הקב"ה נתן לאדם שתי כליות - סימן שצריך אותן, ושלא יוציא. ר’ זלמן ציית להוראת הרבי, ולמרות שבמשך שנים ארוכות אחר-כך סבל מאוד מהכליות, ונזקק לטיפולים, לא הוציא את הכלייה במשך שנים רבות. הוא היה מוכן לסבול, העיקר לקיים את דברי הרבי.  בסוף שנות השי"ן, הורה לו הרבי הריי"צ לפנות לעסקים. עם השנים החל לראות חיל בעסקיו. גם בתחום זה לא עשה ר’ זלמן צעד ושעל מבלי לשאול ולקבל את ברכתו של הרבי הריי"צ. ==עם אדמו"ר שליט"א == אחרי [[הסתלקותJPG|שמאל|התסלקותו]] של הרבי הריי"צ, [[התקשרותממוזער|התקשר]] ר’ זלמן ל[[אדמו"ר שליט"א150px|רבי מלך המשיח]] בלב ונפש. העובדה שהיה קשור מאוד, וקרוב מאוד, לרבי הריי"צ, לא העיבה על התקשרותו האיתנה לרבי.  כמעט כריכת הספר 'בכל יום כתב ר’ זלמן לרבי ביתי נאמן הוא' שנכתב על כל מעשיו ביום זה, וכל צעד שעשה היה בהסכמת ובברכת הרבי. מספר המכתבים והמענות שקיבל מהרבי במשך השנים מגיע לאלפים רבים! ==התמסרות מוחלטת למוסדות הרבי==  בתקופה הראשונה, כאשר הרבי סירב לקבל את הנשיאות באופן רשמי, נכנס ר’ זלמן לרבי ואמר שברצונו להכנס ל’יחידות’. הרבי חייך ואמר: מה, גם אתה מאלה. . . אמר ר’ זלמן: "מיט [[חיההרב גוראריה]] *[[יחידהשלום דובער לוין]], שפילט מען זיך נישט'''זכרון הרש" [= עם [[חיה]] [[יחידה]] לא משחקים]. הרבי נהיה רציני, וקיבל אותו ליחידות.  באותה תקופה פעל וועד מיוחד לטיפול בעניינים הקשורים בהעברת הנשיאות. בין חברי הוועד היה ר’ זלמן, שסיפר כי הקמת הוועד הייתה ביוזמת הרבי מה"מ, שקרא לחברי הוועד ומינה אותם לאחראים על העניין. באותה תקופה מסר ר’ זלמן את נפשו בפועל למען קבלת הנשיאות של הרבי מה"מ.  ר’ זלמן עשה ככל יכולתו שהרבי יקבל את כל ענייני הנשיאות. כאשר ראה שהרבי לא מכניס לחדרו את [[חוזר|ה’חוזרים’]] לאחר אמירת מאמר, כפי שהיה נהוג אצל הרביים הקודמים ז גוראריה''' -נכנס ליחידות, ושאל את הרבי מדוע לא יעשה ‘חזרה’? הסביר לו הרבי, שהרביים הקודמים היו מדייקים במילים, ורק ה[[אדמו"ר האמצעי]] לא היה מדייק כל כך במילים אלא בעניין. גם אני, אמר לו הרבי, לא מדייק במילים, וממילא אין צורך כל כך ב’חזרה’.  התמסרותו למוסדותיו של הרבי לא ידעה גבולות. במיוחד נרגשה התמסרותו בצד הכלכלי, כאשר התרים גבירים רבים שהכיר בעסקיו, למען מוסדותיו של הרבי. הוא עצמו הפריש עשרות מליוני דולרים במשך השנים לטובת מוסדות הרבי. ר’ זלמן היה חבר הנהלת קה"ת, ובזכותו היה מוסד זה לאחד המוסדות המפוארים ביותר של ליובאוויטש בעשרות השנים האחרונות. מאות ספרי מאמרים מתורתם של התכתבות רבותינו נשיאינו נדפסו בחמישים שנה האחרונות, וברובם מימן ר’ זלמן את כל הוצאות הדפוס. כ"ק אדמו"ר מה"מ התייחס כמה פעמים אף ברבים בעת ההתוועדויות על גודל זכותו במימון הדפסת הספרים.  ר’ זלמן ניחן בפקחות חסידית מיוחדת. באחת השנים הראשונות לנשיאות, הגיע הרבי מהאוהל אחרי שקיעה, ועדיין לא התפלל מנחה. פנה הרבי לר’ זלמן ושאל: מתי השקיעה בתקופה הזאת של השנה. ענה ר’ נשיאנו עם שניאור זלמן: חמש דקות אחרי שהרבי מסיים מנחה. הרבי חייך בקורת רוח, וניגש להתפלל מנחה.  ==עסקים בהדרכת הרבי==  ב[[תשי"ח]] ביקר הרבי אצל האדמו"ר מקופישניץ לניחום אבלים על אחיו. באותו ביקור דיבר הרבי על כך שיהודים צריכים להיות עשירים, והאדמו"ר מקופישניץ לא אחז בשיטה זו, מכיוון שפחד מניסיון העשירות. בסופו של דבר הצליח הרבי לפעול עליו שיסכים שחתנו ר’ זלמן יהיה עשיר.  פעם ביקש הרב [[שמריהו גוראריה]] מר’ זלמן שיקח אותו לגבירים שהוא מכיר מעסקיו בברזיל. כדרכו, אמר ר’ זלמן שהוא מסכים בתנאי שיקבל הסכמה מהרבי, אבל הוא גם רוצה שבזכות זה הרבי יברך אותו. הרשתשס"ג נכנס לרבי וקיבל את הסכמתוו. לאחר שהרש"ג חזר מביקורו בברזיל, נכנס ר’ זלמן ליחידות, והחל לבקש ברכות לעסקיו. עצר אותו הרבי ואמר: כעת אתה צריך לבקש ברכות לבנים חסידיים.  ==חיזוק השכונה==  בשלהי שנות הכ"פים, כאשר הרבי עורר על חיזוק השכונה, היה ר’ זלמן מראשי העוסקים בעניין. הוא קנה כמה וכמה בתים ובתי כנסיות שעמדו למכירה לגויים, ואף פירסם בין אנ"ש שכל מי שיקנה דירה יקבל ממנו 5000 דולר הלוואה בתנאים נוחים. בתקופה בה מחיר דירה ב*[[קראון הייטסיוסף יצחק אליטוב]] עמד על 15.000 דולר, היה זה סכום גדול ביותר.  בשנים מאוחרות בנה ר’ זלמן כמה מקוואות ברחבי השכונה, ואלפי ו[[אנ"שבנימין ליפקין]] וה[[תמימים]] נהנים מהמקוואות שלו. במקווה שבפינת הרחובות קינגסטון ויוניון, בה משתמשים אלפי התמימים והאורחים, כל ההוצאות מומנו על ידו.  מנהלי המוסדות בשכונה ידעו תמיד שאצל ר’ זלמן הם יכולים לקבל עזרה בעיתות מצוקה. '''בכל ביתי נאמן הוא היה מלווה סכומי עתק''', ואף תרם סכומים נכבדים. חביבות מיוחדת הייתה לו ל[[מרכז ישיבות תומכי תמימים]], שהוא היה יו"ר מועצת המנהלים שלו, ובשנים האחרונות מסר את נפשו להצלתה.  גם אנתשע"ש נהנו מרוחב לבו של ר’ זלמן, שהחזיק גמ"ח פרטי והלווה במשך השנים לאלפים מאנ"ש סכומים גדולים לתקופות ארוכות.  חביבות מיוחדת הייתה לו להכנסת אורחים, והוא תמך רבות ב[[ארגון הכנסת אורחים]]. מעל המקווה בצומת הרחובות יוניון-קינגסטון היו לו כמה דירות אותם מסר להכנסת אורחים, ובמשך כל ימות השנה נהנו מאות אורחים מדירות אלו.  {{הערה|1==זכות עד סוף כל הדורות==  כמו אצל הרבי הריי"צ, שזיכה אותו בתואר "שר החצר", כך אצל הרבי מה"מ מונה ר’ זלמן לגזבר האחראי על כל הוצאות ביתו של הרבי, וכל ענייני הרפואה של הרבי ו[[הרבנית חיה מושקא]].  ב[[כ"ב שבט תשמ"ח]], שעות ספורות לאחר הסתלקות הרבנית, קרא הרבי לר’ זלמן לחדרו בבית, ובפנים רציניות אמר לו (בין השאר), שהזכות להיותו המטפל העיקרי בנפטרת, מספיקה עבורו, עבור הילדים והנכדים -עד סוף כל הדורות.  כאחד שהיה ער לצרכים של הרבי, הגה ר’ זלמן רעיון לבנות מקום מיוחד לתשליך ליד 770, כדי לחסוך לרבי את ההליכה עד לפארק. לאחר שקיבל את הסכמתו וברכתו של הרבי, הביא ר’ זלמן חברת חפירות שמצאה מעיין מתחת ל-‏770, ומשם מגיעים המים למתקן המיוחד של התשליך. לפני ראש השנה העביר הרבי לר’ זלמן הוראות שונות בקשר לתשליך, שיהיו עצים מסביב, וכמובן דגים. בכל השנים דאגה המשפחה להביא את הדגים בהתאם להוראות הרבי. אגב, ממעיין זה שואבים גם עבור ה’מים שלנו’.  כאשר הרבי רצה להעיר על הנהגה מסויימת, אך לא רצה לדבר על כך בהתוועדות, היה הרבי קורא את ר’ זלמן ל’יחידות’, ומעביר דרכו את הדברים. רק לדוגמאhttp: בשנים הראשונות נהג הרבי להשאר בסוכה בעת שהקהל בירך על הד’ מינים של הרבי//www. פעם פנה הרבי לר’ זלמן ואמר שחבל על זמנו, ואם אפשר לסדר משהו שיחסוך את זמנוcol. ר’ זלמן סידר אז שהרב [[מאיר הרליג]] יקח את הד’ מינים מהרבי, וחסך את זמנו היקר של הרביorg. מלבד זאת, עשרות הוראות והנהגות עברו דרכו במהלך השניםil/files/0. בקשר לבר מצוות של ילדיו, ומאוחר יותר כאשר נישאו, זכה ר’ זלמן לקבל הוראות והנהגות מהרבי67259945994_1765226.  בשנים האחרונות היה ר’ זלמן השליח של אנ"ש למסור לרבי את הפ"נ כללי, וכן לברך את הרבי ביום הולדתו [[pdf פרק י"א ניסן תרס"ב|י"א ניסןמתוך הספר]], ועודלקריאה און ליין {{PDF}} {{COL}}}}.  ==עסקן חסידי==  קשריו הענפים עם גדולי התורה מכל החוגים נוצלו על ידו להעברת דבריו של הרבי לחוגים שונים. הוא גם כיהן בתפקיד חשוב באגודת הרבנים, אחד הארגונים היהודיים החשובים ביותר בארצות הברית של אותן שנים, ושימש למעשה כנציג הרבי. הוראות רבות לארגון הועברו על ידי ר’ זלמן. הוא היה עומד בקשר תמידי עם הרב חדקוב, שהעביר לו את הוראות הרבי. פעמים רבות אירע שהרבי עלה על קו הטלפון בעת שהשניים שוחחו, ואמר לחדקוב מה לומר לר’ זלמן.  ר’ זלמן היה מחשובי העסקנים של ליובאוויטש, עד שאפשר לומר, שכמעט לא היה עניין אחד של עסקנות בליובאוויטש שהוא לא היה מעורב בו. כאשר כל דבר נעשה בהדרכתו הצמודה של הרבי. הוא זכה ליחס מיוחד מהרבי* יוסף אשכנזי, וכאשר עבר בחייו תקופה קשה, התבטא הרבי שכל כמה דקות הוא חושב עליו, וכל זמן קצר הוא שואל אודותיו.  בשנת תשמ"ה מינה אותו הרבי לחבר בהנהלה הראשית של וועד [[אגודת חסידי חב"ד ארה"ב]]. במסגרת זו זכה לעשרות הוראות בקשר למשפט הספרים שהתנהל באותה תקופה, וכן בעסקנות הכלל.  ר’ זלמן הגן על כבוד ליובאוויטש ומוסדותיה בעוז, בגאון ובקומה זקופה. כאשר חוגים ידועים, שמסיבות ידועות צרה עינם בהצלחה האלקית של הרבי, ניסו להצר לחב"ד -היה זה ר’ זלמן שלא נשא פני איש בענין שנוגע בכבודו של הרבי, ובתוקף החסידי האופיני לו, ובדרכים המיוחדות לו, הצליח להשתיקם.  חשוב לציין, שלצד העסקים הגדולים והעסקנות העניפה שניהל, הקפיד ר’ זלמן לקבוע עיתים ללימוד תורה. בכל יום היה מוסר שני שיעורים בגמרא בבית הכנסת, בשעה חמש וחצי בבוקר ובשעה שמונה בערב. בשנים האחרונות, כאשר מצבו הרפואי הקשה עליו את ההליכה לבית הכנסת, קיים את השיעור בביתו.  ==הידור במצוות עד מסירות נפש==  חביבות מיוחדת הייתה לו להידור במצוות. שום סכום כסף לא היה עוצר אותו מהידור במצוות. הוא הידר מאוד לקבל [[סנדקאוצר החסידים (ספר)|סנדקאותאוצר החסידים]], והיה מוכן לממן את כל הברית מכיסו כדי לזכות במצווה מיוחדת זו. אברכי כולל רבים שלא היה באפשרותם לערוך ברית כיאות, היו נותנים לו את זכות הסנדקאות, והוא היה משלם את כל הוצאות הברית. גם בשנים האחרונות, כאשר מבחינה בריאותית היה קשה לו להיות סנדק, התעקש לקיים את המצווה בכל מחיר. בשיחת אחרי-מות קדושים תשמ"ה, שיבח הרבי את הידורו אישיותם ומשנתם החסידית של ר’ זלמן בקשר לסנדקאות.  כאשר הרבי הכריז על [[עשרת המבצעים]], התמסר ר’ זלמן לכל מבצע ומבצע. כאשר הרבי הכריז על מבצע "[[בית מלא ספרים]]" מילא ר’ זלמן בפשטות את דברי הרבי, ורכש כמויות עצומות של ספרים, בהם ספרים יקרים ונדירים, שפיארו את כל קירות ביתו!  ר’ זלמן היה מראשי העוסקים בבניית והרחבת [[ספרית אגודת חסידי משפיעי חב"ד]]. היה חבר ב[[וועד הבניין]], ומלבד תרומותיו האישיות, התרים גם רבים מידידיו להרחבת הספרייה. כאשר הרבי ביקש בשנת תשמ"ח שישלחו ספרים לספריית ליובאוויטש, פנה ר’ זלמן לספרנים, וביקש שיבואו לראות אוסף הספרים שלו, וכל ספר שעדיין לא נמצא בספרייה בניו- שיקחו לספרייה. מספר הספרים שנלקחו באותו יום לספרייה היה קרוב לחמשת אלפים ספרים!  לאחר שהכריז הרבי על [[תקנת רמב"ם]]יורק, דייק ר’ זלמן ללמוד את בהוצאת [[תקנת הרמב"םחזק (בית הוצאה לאור)|שיעור הרמב"ם היומיחזק]] בבוקר. הוא היה אומר שלמרות שמדובר בלימוד נגלה - הרי מכיוון שזאת תקנה של הרבי, צריכים למלא אותה מיד בתחילת היום, את הלימוד היה מקיים עם חברי הכולל תשע"תפארת זקנים לוי יצחק" בעזרת הנשים של 770 אחרי תפילת שחרית.[[ע"פ עדות ממקור ראשון]]ג ==מפיץ בשורת הגאולה והגואל== ר’ זלמן היה מראשי העוסקים בהפצת בשורת ה[[גאולה]] ו[[משיח|הגואל]]. בחיות חסידית מיוחדת הוביל את האמונה הטהורה ברבי מלך המשיח.  פעם סיפר ר’ זלמן על נקודת התפנית שבה הבין שהרבי רוצה שיפרסמו את זהותו כמלך המשיח: היה זה בשנת [[תשל"ז]], כאשר מעוררי המחלוקת נגד [[חסידות חב"ד]] ניסו להאחז באמונת החסידים שהרבי הוא מלך המשיח כדי להגביר את אש המחלוקת.  קבוצת עסקנים שניסו להשקיט את המחלוקת*'''אני מגדל אותו עם עיני''', חשבו לנקוט בשורת צעדים להשקיט את העניין. בין הרבנים היה גם ר’ זלמןפנינים מזכרונותיו, שהתקשר לרב חדקוב כדי לדון איתו בעניין. הרב [[חודקוב]] מטבעו הסתייג מפירסום האמונה שהרבי הוא מלך המשיח, וכמובן שהסכים עם דבריו של ר’ זלמן. 'ובאותו הזמן' גליון 1 עמוד 72 תוך כדי שהם מדברים*'''החסיד שעסק בהקמת ממלכת הדור השביעי''', שמע ר’ זלמן שיעול על קו הטלפון. היה זה סימן שהרבי עלה על הקו. היה שקט על הקו במשך שתי דקות, ואז חזר הרב חדקוב לדבר עם ר’ זלמן, אלא שלפתע השתנתה דעתו מן הקצה אל הקצה: ר’ זלמן, הוא אמר, מה אכפת לך שחסידים אומרים על הרבי שהוא שבועון בית משיח? הרי כך היה מאז ומתמיד, כפי שמובא בגמרא, שהתלמידים היו אומרים על רבותיהם שהם הראויים להיות משיח.גליון 1200 עמוד 28 ר’ זלמן הבין מיד שהשינוי הפתאומי בדעתו של הרב חדקוב נבע מדברים ששמע מהרבי, ושינה גם הוא את דעתו מן הקצה אל הקצה. בהתלהבות חסידית התקשר ר’ זלמן לאחד המזכירים וביקשו לקנות בקבוק משקה ולהתוועד על הגילוי הגדול שזכו באותו יום, כאשר הרבי גילה את דעתו שחסידים צריכים לפרסם שהרבי הוא מלך המשיח.  מיני אז עמד ר’ זלמן בראש מפיצי בשורת הגאולה והגואל, והיה מראשי הדוברים בכינוסים לחיזוק האמונה הטהורה. בשנות הנו"נים, לאחר ההתעוררות הגדולה בשיחותיו של הרבי בנושא הגאולה, הוא היה מדבר בחום חסידי על ה"תקופה החדשה" שאנו נמצאים בעיצומה, תקופת התגלות המשיח, ועל משמעות הקריאה של "*'''[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]" במעמד הרבי, ועורר לניצול ההזדמנות הגדולה הזאת כראוי לפירסום בשורת הגאולה לקהל הרחבhttps://drive.  ר’ זלמן תמך בפירסום מודעות בעיתונות המבשרות על זהותו של הרבי מלך המשיח וקוראות לציבור להוסיף במעשים טובים כדי לקבל את פניוgoogle. כאשר יצאו מערערים על העניין, ביקש ר’ זלמן ממזכירו של הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]] שישאל על כך שוב את הרבי, ויכתוב לו במדוייק את המענה של הרבי. כך התפרסמה דעתו הק’ של הרבי שתמך בצורה הברורה ביותר בפירסום המודעות בעיתונים.  בשנים האחרונות, לאחר הניסיון של [[ג’ תמוז תשנ"ד]], הרבה לעודד ולחזק את צעירי הצאן ואנ"ש בכלל, ושם דגש מיוחד על האמונה בהתממשות נבואתו של הרבי מלך המשיח, שדבר אחד מדבריו לא ישוב ריקם. הוא היה נוהג לומר ש"כמופת הייתי לרבים" -הוא, שראה במוחש שכל מה שהרבי הבטיח לו במשך השנים, התקיים -יכול לומר בוודאות מוחלטת, מניסיון אישי, שדבר אחד מדבריו הק’ לא ישוב ריקם.  בכל נאומיו בשנים האחרונות הזכיר את אמונתם של חסידים ברבי מלך המשיח, והיה מסיים את נאומיו בהכרזת הקודש "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד". ==פטירתו== בערב [[ראש השנה]] [[תשס"ד]] נסע הרב גורארי’ כנהוג ל[[אוהל]] הק’, ובעודו עומד ומעתיר תפילה במקום הקודש, לקה בלבו והתמוטט על-יד הציון הק’. אנשי חברת ‘הצלה’ מיהרו להבהיל אותו לבית רפואה com/drive/folders/1btj509mCTI2_L4B_BUt2OUenkBSHlHUl אני מרגיש שחזרתי קרוב, שם נאבקו הרופאים על חייו.  ביום ה[[שבתלשמונים שנה לאחור]] קודש יום א’ דראש השנה תשס"ד, ברגעים הקדושים של כניסת השנה החדשה, עלתה נשמתו השמיימה. ==ספר עתידי== משפחתו מתעתדת להוציא ספר אודות מפעלי חייו ותולדותיו בשם "[[אחד ויחיד]]". על הספר עמלים שניים מבכירי העיתונאים החב"דיים ר' [[יוסף יצחק אליטוב]] ור' [[בנימין ליפקין]]', שבועון בית משיח גליון 193 עמוד 59.

*[http://wwwold2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61227 במה שהרבי "קאכט זיך" - בכך עלינו לעסוק!] דברים שאמר בכנס התעוררות ב-[[‏770770]] בכ"ז ניסן ה'תשנ"ג{{PDF}}{{תמונה}} *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=68330 "הרבי מראה בעצמו דוגמא, אז מה השקו"ט?"]''' - {{אינפווידפו|}}*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Sputz-Sternberg%20Sivan%209%2C%205788.PDF מענות שזכה לקבל מהרבי - א (שפוץ שטרנברג)] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/9/91/תשורה_סלונים-ריבקין.pdf ב (סלונים-ריבקין)]''' בתוך תשורה מנישואי צאצאיו

{{הערות שוליים|יישור=ימין}}{{מיון רגיל:גוראריה, שניאור זלמן}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|גוראריה שניאור]][[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א|גוראריה שניאור]][[קטגוריה:חברי ישיבת צוות תומכי תמימים המרכזית|גוראריה שניאור]][[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|]][[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]][[קטגוריה:גבירים חב"דיים]][[קטגוריה:משפחת גוראריה שניאור זלמן]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ד]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ב]][[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]][[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ורשה]]