שינויים

{{אין תמונה}}רבי '''דב בעריש ווידנפלד''' נולד בהידוע יותר בכינוי '''הגאון מטשיבין (מטשעבין)''' ([[ה' בשבטשבט]] [[תרמתרפ"א]] בעיר הרימלוב שבפולין לרבי יעקב ווידנפלד מהרימלוב מחבר הספר "כוכב מיעקב", מגדולי פוסקי הדור בתקופתו. שהיה - [[רבי' חשוון]] העיר ומחסידי הוסיאטין. אביו נפטר בעודו נער, ובגיל 19 נישא ועבר לעיר טשיבין שבגליציה. לצד עיסוקיו בניהול בתי העסק של המשפחה שקד שעות רבות בלימוד [[תורהתשכ"ו]] והתפרסם בכל רחבי ) היה מחשובי הרבנים בפולין, ולאחר עלייתו לארץ הקודש ייסד את ישיבת 'כוכב יעקב - טשעבין' ב[[פוליןירושלים]] בגאונותו, חריפותו, וידיעותיו הרבות. עמד בקשר עם גדולי רבני ואדמו"רי פולין שכיבדוהו מאוד, ובהם רבי מאיר אריק, רבי שלום מרדכי שבדרון, רבי מנחם זמבה ורבים אחרים, ושמו התפרסם כאחד מגדולי רבני פוליןועמד בראשה.

עם פרוץ נולד ב[[מלחמת העולם השנייהה' בשבט]] ופלישת הנאצים לפולין ב[[תרצתרמ"טא]] התעורר חשש כבד לחיי הרב, מאחר שדמותו הייתה מפורסמת מאוד, ובעיתון המפלגה הנאצית דר שטירמר הוא תואר כ"גדול התלמודיים בעולם". הרב נמלט מפולין ללבוב שבברית המועצות, והתגורר בבית האדמו"ר מהוסיאטין. בקיץ בעיר הרימלוב שב[[ת"שפולין]] נעצר בידי . אביו היה רבי יעקב ווידנפלד מהרימלוב מחבר הספר "כוכב מיעקב", מגדולי פוסקי הדור בתקופתו, שהיה [[המשטרה החשאיתרב]] כנתין זר וגורש עם משפחתו ליערות סברדלובסק בסיבירהעיר ומחסידי הוסיאטין. אביו נפטר בעודו נער, שם הועסק בעבודת פרךובגיל 19 נישא ועבר לעיר טשיבין שבגליציה. מסופר כי בשנים אלו עסק בחשאי לצד עיסוקיו בניהול בתי העסק של המשפחה, שקד שעות רבות בלימוד [[תורה]] בעל-פה עם חתנו, רבי ברוך שמעון שניאורסון. בשנת והתפרסם בכל רחבי [[תש"גפולין]] הועבר לבוכרהבגאונותו, חריפותו, ובשנת וידיעותיו הרבות. עמד בקשר עם גדולי רבני ו[[תשאדמו"ור]] הצליח לצאת מ[[רוסיה]] והגיע ל[[ארץ ישראל]] עם משפחתו ששרדה עמוי פולין שכיבדוהו מאוד, ובהם רבי מאיר אריק, רבי שלום מרדכי שבדרון, רבי מנחם זמבה ורבים אחרים, ושמו התפרסם כאחד מגדולי רבני פולין.

בארץ הלך שמו של הרב לפניו והוא זכה באופן מיידי למעמד חשוב בהנהגת הציבור החרדי לצד למרות ההפצרות הרבות סירב לקבל משרת רבנות והתעקש לעסוק לפרנסתו במסחר, אך לאחר שפשט את הרגל ב[[החזון אישתרע"ח]] והרב מבריסק רבי נאלץ בעל כרחו לקבל משרת [[יצחק זאב סולובייצ'יקמורה הוראה]], כאשר שלושתם נחשבו ל"גדולי הדורובשנת [[תרפ"ג]] התמנה לרב העיר טשיבין. הרב מטשיבין כיהן כאחד מראשי מועצת גדולי התורה של הוא הקים בעיר ישיבה גדולה בשם "אגודת ישראלכוכב מיעקב" ועמד בראש מאבקיה הציבוריים. למרות תמיכתו ב"אגודת ישראל" שררו יחסי הערכה בינו ובין האדמו"ר מסאטמר רבי [[יואל טייטלבוים]](על שם אביו) שהייתה אחת הישיבות המפורסמות בפולין, ודמותו נערצת מאז ועד היום גם בקרב חוגי הקנאים החרדייםוזכה למעמד חשוב בין רבני פולין וגם מצד השלטונות.

הוא התגורר בשכונת שערי חסד בירושליםעם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ופלישת הנאצים לפולין ב[[תרצ"ט]] התעורר חשש כבד לחייו, מאחר שדמותו הייתה מפורסמת מאוד, וייסד את ישיבת ובעיתון המפלגה הנאצית 'דר שטירמר' תואר כ-"גדול התלמודיים בעולם"כוכב מיעקב - טשיבין. הרב נמלט מפולין ללבוב שב[[ברית המועצות]], והתגורר בבית האדמו" ביחד עם חתנו רבי ברוך שמעון שניאורסוןר מהוסיאטין.

נפטר בירושלים בינכדתו, בתם של לאה והרב ברוך הלברשטאם שנולדה בתש"ג בלבוב כאשר ברחו, נמסרה למיילדת פולנייה בשם סקריביילא על תנאי לקבל אותה חזרה אחרי המלחמה, אך לאחר המלחמה לא הצליחו לשחררה, הרבי הריי"צ{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ מתאריך כ"א טבת תש"ז, חלק יז אגרת ו' בתרנא. (במהדורה שנערכה על ידי הרב [[חשווןשלום דובער לוין]] ).}} השתדל לפדותה ושלח את הרב [[תשכ"ושלום מענדל קלמנסון]]להשתדל לפדותה. אך כפי הנראה המיילדת מסרה אותה לזוג פולני חשוך ילדים, אצלם נשארה גם לאחר המלחמה.

בצעירותו נכנס פעם הבארץ זכה למעמד חשוב בהנהגת הציבור החרדי לצד [[החזון איש]] והרב מבריסק רבי [[יצחק זאב סולובייצ'כוכב מיעקב' לשוחח בלימוד עם רבה של לבוב היק]], כאשר שלושתם נחשבו ל"שואל ומשיבגדולי הדור" וגיסו הגאון ה'מפרשי הים'. לאחר שיחה הרב מטשיבין כיהן כאחד מראשי מועצת גדולי התורה של כמה שעות קם רבה של לבוב בהתרגשות מכסאו ואמר: "אברך, איני מתפלא על מה שהנכם זוכרים הכל בעל פה ואינכם מאבדים אפילו טיפה אחת ממה שלמדתם, אבל תמה אני מתי הספקתם ללמוד את כל זהאגודת ישראל"ועמד בראש מאבקיה הציבוריים..למרות תמיכתו ב"אגודת ישראל" שררו יחסי הערכה בינו ובין האדמו"ר מסאטמר רבי [[יואל טייטלבוים]], ודמותו נערצת מאז ועד היום גם בקרב חוגי הקנאים החרדיים.

בהוא התגורר בשכונת שערי חסד בירושלים, וייסד את ישיבת "כוכב מיעקב - טשיבין" ביחד עם חתנו רבי [[ירושלים]] אף ייסד את ישיבתו מחדש כאשר הוא קורא לחתנו הגאון רבי ברוך שמעון שניאורסון שכיהן עד אז כראש ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[לוד]] לעמוד ולכהן בראשה. השם "ישיבת הגאון מטשעבין כוכב מיעקב" ניתן על ידי הגאון מטשעבין בעצמו כאשר הוא אומר כי למען הישיבה הוא מוסר אפילו את עצמו ואם זה לתועלת הישיבה אין הוא מסתכל על שום דבר. במשך השנים הוציאה הישיבה אלפי בוגרים לשם ולתפארת.

== שמן ששון מחבריך ==רבי הרב מטשעבין נפטר בירושלים בי' ב[[חיים גוטניקחשוון]] היה מספר שבאחד מביקוריו אצל הגאון התבטא על [[הרביתשכ"ו]] שיש לו "כתפיים רחבות" להנהיג עולם ומלואו.

== פועלו ==ב[[ירושלים]] ייסד את ישיבתו מחדש כאשר הוא קורא לחתנו הגאון רבי [[ברוך שמעון שניאורסון]] שכיהן עד אז כראש ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] לעמוד ולכהן בראשה. השם "ישיבת הגאון מטשעבין כוכב מיעקב" ניתן על יחסו המיוחד של הרבי אליו תעיד העובדה הבאה: כשביקר ה'פני מנחם' מגור אצל הרבי גילה לו הרבי באחד השיחות אשר התכוון פעם לצאת חוצץ נגד הנוהג הנפסד להטמין מגילת יסוד באדמה בעת הנחת אבן-פינה לבתי-תורה ותפילה, שלדעתו יש בזה משום הליכה בדרכי הגויים, אך נמנע מלעשות כן בשל תמונה שהגיעה לידו ובה נראה ידי הגאון מטשעבין חותם בעצמו כאשר הוא אומר כי למען הישיבה הוא מוסר אפילו את עצמו ואם זה לתועלת הישיבה אין הוא מסתכל על מגילת יסוד לישיבתושום דבר. במשך השנים הוציאה הישיבה אלפי בוגרים לשם ולתפארת.

ובעלות == קשריו עם הרבי על כס ==לאחר שהרבי קיבל את [[קבלת הנשיאות של הרבי|הנשיאות שיגר ]] ב[[י' שבט]] [[תשי"א]], שלח לו הגאון מטשעבין מברק ברכה:{{ציטוט|תוכן=לרגלי הכתרתו הנני מברכו בברכת מז"ט. יהא רעווא שינהל את עדת בני ישראל על מבועי התורה והיראה, לרומם את קרן החסידות, כאוות-נפשם הטהורה. מחותנו דב בעריש וויינפעלד.|מרכאות=כן}}

בשנת תשי"לרגלי הכתרתו הנני מברכו בברכת מז"טד, מצבו הבריאותי של הרב מטשעבין התדרדר במאוד. הרופאים גילו גידול ממאיר בגופו. תלמידיו וחתנו הרב ברוך שמעון שניאורסון חרדו מאד לשלומו וחייו היו בסכנה מוחשית. יהא רעווא שינהל את עדת בני ישראל תלמידיו של הגאון הבריקו מברק בהול לרבי ובו דיווחו על מבועי התורה והיראהמצבו של הגאון מטשעבין וביקשו ברכה לרפואה. הסיכויים שיבריא היו קלושים עד אפסיים, לרומם את קרן החסידותאך ביודעם ש'צדיק גוזר והקב"ה מקיים', כאוות-נפשם הטהורה. מחותנו דב בעריש וויינפעלד"לא וויתרו ועשו הכל כדי שהגאון יאריך ימיו ושנותיו.

כשביקרוהו יבתגובה שיגר הרבי מכתב נדיר בתוכנו וחסר תקדים ובו נותן הבטחה שהגאון מטשעבין יתרפא, דבר נדיר ביותר.במכתב כותב הרבי: "מחותני הרה"ג והרה"ח והרה"צ נו"ב האברכים שלוחי הרבי בשנת תשטנ עוסק בצ"צ ענף עץ אבות כו וכו', מוה"ר דוב בעריש שליט"א. שלום וברכה, זה היום קיבלתי ידיעה אשר מצב בריאותו אינו כדבעי. ובהשגחה פרטית נתקבלה הידיעה היום, וטרם נסיעתי לציון הקדוש של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. והזכרתיו שם לרפואה קרובה. ובוודאי מעורר כ"ק מו"ח אדמו"ר רחמים רבים להטבת בריאות כת"ר. ומובטחני שיוכל לבשרני טובות, מאשר מצבו הולך וטוב"ז. - כלומר, קיבלם בסבר פנים מיוחד וביקש להזכיר שמו ושם אמו לפני הבטחה מפורשת שיבריא. ואכן באורח פלא בלתי מוסבר חי הגאון מטשיבין קרוב ל-12 שנה מאז אותו מאורע. {{הערה|ראו בקישורים חיצוניים לערך זה את המכתב.}}.הרביבמכתבו לגאון מטשעבין, קורא לו 'מחותני', בגלל הקרבה המשפחתית של חתנו של הגאון, רבי ברוך שמעון שניאורסון, לרבי. (ראו בעררך הרב ברוך שמעון שניאורסון).

יצויין שכאשר סיפר הגרפ"מ כאשר ביקרו את הדברים לחתנו של הגאון הרב מטשעבין הגרבי"ש שניאורסון גילה שבאמת לא נטמנה מגילה זו בארץב אברכים משלוחי הרבי בשנת [[תשט"ז]], קיבל אותם בסבר פנים מיוחד, וביקש להזכיר את שמו ושם אמו לפני הרבי.

נפטר בהרב [[חודש חשווןחיים גוטניק]] סיפר, שבאחד מביקוריו אצל הגאון התבטא על [[תשכ"והרבי]]שיש לו "כתפיים רחבות" להנהיג עולם ומלואו.

כאשר ביקר ה'[[קטגוריהפני מנחם]]' מ[[גור]] אצל הרבי, גילה לו הרבי באחד השיחות אשר התכוון פעם לצאת חוצץ נגד הנוהג הנפסד להטמין מגילת יסוד באדמה בעת הנחת אבן-פינה לבתי-תורה ותפילה, שלדעתו יש בזה משום הליכה בדרכי הגויים, אך נמנע מלעשות כן בשל תמונה שהגיעה לידו ובה נראה הגאון מטשעבין חותם על מגילת יסוד לישיבתו. הרב [[יוסף בוקסבוים]] סיפר{{הערה|בראיון לשבועון כפר חב"ד בקיץ תשס"ה}} שבעת ששוחח פעם עם הרבי אודות אי-ביקורו ב[[ארץ ישראל]] התבטא הרבי ואמר כי אילו היה בא, אחת הסיבות הייתה כדי לפגוש את שכנו של הרב בוקסבוים, הגאון מטשעבין... ב"טו"ב בסיון" תשכ"ג, כתב הרב מטשעבין מכתב לרבי. בתחילת המכתב כותב הרב מטשעבין:רבנים"לכבוד ידי"נ [=ידיד נפשי] עוז, הרב הגאון הצדיק המפורסם חו"פ [=חסידא ופרישא] תפארת ישראל, כקש"ת [=כבוד קדושת שם תפארתו] מוהרמ"מ שניאורסון שליט"א, אדמו"ר מליבוויטש". הרב מטשעבין מבשר לרבי במכתב זה על חנוכת הבית לישיבת "כוכב מיעקב", ומבקש את ברכת הרבי. הרב מטשעבין חותם על המכתב "דוב בעריש ווידענפעלד בן רחל". הרבי השיב לרב מטשעבין במכתב ברכה מפורט במוצאי שבת מברכים תמוז תשכ"ג. {{הערה|ווינפלד המכתבים נדפסו בקובץ היכל הבעש"ט, כסלו תשע"ה, עמ' עו -עח. [זמין במאגר "רבי דרייב"].}}.   ==קישורים חיצוניים==*'''[https://col.org.il/news/127445 ההבטחה של הרבי לגאון מטשיבין: "מובטחני שיבשר טוב"]''' {{COL}}==לקריאה נוספת==*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 151.{{הערות שוליים}}{{מיון רגיל:וידנפלד, דוב בעריש}}[[קטגוריה:ראשי ישיבות]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ו]]