הבדלים בין גרסאות בדף "שניאור זלמן רודרמן"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(143 גרסאות ביניים של 66 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:רודרמן.jpg|left|thumb|250px|הרב זלמן רודרמן]]
+
[[קובץ:שנז רודרמן.jpg|ממוזער|הרב שניאור זלמן רודרמן מציג את אחד מספריו (תש"פ)]]
הרב '''שניאור זלמן רודרמן''' ("אורי אופן") הינו סופר ועיתונאי חב"די. נולד בשנת [[תשכ"ח]] ב[[פתח תקווה]]. כיום מתגורר ב[[כפר חב"ד]]. מפרסם כתבות וסיפורים  בעיתונים חרדים. כמו כן כותב ספרים למבוגרים ולבני נוער.
+
הרב '''שניאור זלמן רודרמן''' (יליד שנת [[תשכ"ח]], 1968) הינו סופר ועיתונאי חב"די המתגורר ב[[כפר חב"ד]]. בעבר שימש ככותב ועורך בעיתונים 'בקהילה', 'המבשר', '[[תורתך שעשועי]]', ועוד. כמו כן כותב ספרים למבוגרים ולבני נוער, והוציא עד היום למעלה מחמישים כותרים. כיום משמש כחבר ההנהלה הרוחנית של [[תלמוד תורה כפר חב"ד]].
 +
[[קובץ:רודרמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן רודרמן]]
  
המאבק בתנועת חב"דהרב שך יצא נגד רבים מחידושיו ותקנותיו של הרבי מלובביץ', בהם: תקנתו שכל ילדה מגיל 3 תדליק נרות שבת בברכה, תקנת לימוד הרמב"ם היומי, הנחת תפילין ברחובות קריה לחילונים, תהלוכות לילדים בל"ג בעומר, פעילות בעניין שבע מצוות בני נח לגויים ועוד. ויכוח מאפיין נרשם ביניהם על הגישה לחוק מיהו יהודי בו ראה הרבי מלובביץ' עיקר גדול, בעוד בעיני
+
==תולדות חיים==
הרב שך היה החוק פרט שולי בחוק השבות. באופן כללי הייתה גישתו שעל עם ישראל למרכז את מאמציו במסגרת קיום התורה והמצוות האישיים ולא במבצעים רעשניים כפי שראה את מבצעי חב"ד. המאבק פרץ לכותרות בשנות השמונים, כאשר הרב שך כיונה מדינית גינה את מלחמת שלום הגליל, והרבי מלובביץ' ביקר אותו כנכנע לאומות העולם. בתגובה פרסם הרב שך את דעתו כי ביטול השינה בסוכה אצל חסידי חב"ד היא עקירת דבר מן התורה. כאשר פתחה חב"ד בקמפיין המשיחי שלה, ראה בכך הרב שך כפירה בחלק מי"ג העיקרים ונזעק למערכה כבדה נגדה, התנגדותו הייתה כפולה: הוא טען כי הרבי מלובביץ' הוא משיח שקר וכי הדגש שנותנת חב"ד על הצורך והביטחון בביאת המשיח עתה עומדים בסתירה לדברי הנביא חבקוק "אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא", הרב שך צפה את משבר האמונה שעתידים מאמיני הרבי מלובביץ' לעמוד בו עם מותו.
+
נולד ב[[פתח תקווה]] ב[[כ"ה מנחם אב]] [[תשכ"ח]] לאביו ר' [[יצחק רודרמן]] ולאמו מרת מלכה בת הרב [[חנניה יוסף הלפרין]].
  
בכל מאבקיו בחב"ד נימק את מאבקו הן בגישה הכללית של חב"ד והן בביקורת מקומית על התקנה, את הדלקת הנרות לבנות הגדיר כברכה לבטלה, את הנחת תפילין ביקר מחשש שאין גופם של המניחים נקי ואסורים הם בתפילין, את לימוד הרמב"ם ביקר שיבואו לפסוק הלכה ממנו בלי עיון בשולחן ערוך, יוצאת מן הכלל היא הפעילות על שבע מצוות בני נח אותה ביקר רק מהנימוק "כאילו רק זה חסר לנו עכשיו".
+
את מסלול לימודיו עשה בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[בית הר"מ]] שב[[נחלת הר חב"ד]], ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בשנת [[תשמ"ח]] נסע ללמוד בחצר הרבי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].
  
באגרותיו של הרב שך ישנם מכתבים רבים בנושא חב"ד (בכינוי "הכת הידועה"), בהם הוא מתפלמס עמה, ודורש להתרחק מחסידי חב"ד.
+
ב[[חודש סיון]] [[תנש"א]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו גיטא לבית ר' יואל ניימרק, וכאשר שהה בחצר הרבי בתקופה שבין השידוך לחתונה, העביר לרבי במתנה כלי ששימש לבישול ביצים בחג הפסח אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] שהתקבל ב[[ירושה]] אצל בני משפחתו, וקיבל את ברכתו הקדושה של הרבי בנוסח: {{ציטוטון|תשואות חן תשואות חן תשואות חן והזמן גרמא וכו' וכו', [[אזכיר על הציון]]}}{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/07/05-07-2019-21-33-57-ליקוט-מענות-קודש-תנשא.pdf ליקוט מענות קודש תנש"א] מענה תנט}}. קודם תפילת מנחה של י"ח בסיון, לאחר שהרבי נתן לו את הסידור ובירכו (כרגיל לחתנים): {{ציטוטון|שתבקש כל הדברים הטובים, שיהיה בשעה טובה ומוצלחת}}, נתן לו הרבי מטבעות באמרו: {{ציטוטון|זהו עבור היישר כח על הכלי}}, ואחר כך נתן לו הרבי עוד מטבעות באמרו: {{ציטוטון|וזה כדי לתת לצדקה}}.
  
הרב שך הדגיש כל ימיו כי המאבק עם הרבי מלובביץ' אינו אישי (אף שבכנס בהיכל התרבות כינה אותו "כופר", ואת חב"ד "כפירה ומינות") ואף התפלל עליו בימי מחלתו, את פעולתו האחרונה נימק גם בצורך למנוע משבר אמונה ממאמיניו.[8]
+
לאחר נישואיו, קבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]], ופועל שם במקביל לעבודתו הספרותית כחבר ועד הנהלת [[בית הכנסת]] לצעירים על שם הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]] ("רייטשיק שול") {{מקור}}.
  
המאבק בחב"ד הוסיף שמן ליחסים העכורים בין החסידים והליטאים בשנות השמונים. חסידי חב"ד טענו כי מאבקו של הרב שך איננו מיוחד נגד חב"ד אלא נגד החסידות כולה. הרב שך הכחיש נמרצות בפומבי את ההאשמה ואף התבטא בחריפות, בנוסח "אני מרים את ידי לשמיים, שאף פעם לא עלתה על דעתי, ולא על דעת אף אחד, לעורר המחלוקת של חסידים ומתנגדים". כמו כן, העמיד על נס את משרתו בשנות השלושים בישיבת קרלין ואת יחסו החם לתלמידים חסידיים שלמדו בישיבותיו. הוא צירף למועצת גדולי התורה של דגל התורה את האדמו"ר מבעלז.
+
בשנת [[תש"פ]] התמנה לחבר ההנהלה הרוחנית של ה[[תלמוד תורה]] ב[[כפר חב"ד]], מוסד המנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל כהן (ביתר)|מנחם מענדל כהן]].
 +
בשנת [[תשפ"א]] התמנה למשפיע בית הכנסת '''דן יואל'ס שול''' שבהנהלת הרב [[שלמה וינפלד]]
  
בפברואר 1986 החריף העימות, לאחר פטירתו של הרב יעקב לנדא, רב העיר בני ברק. הרב לנדא היה מחסידי חב"ד, אך נמנע מלהתערב בעימות בגלוי, נמנע מלהתייחס בגלוי לסוגיית המשיחיות, והיה בעל תדמית ציבורית כללית. בצוואתו ביקש הרב לנדא למנות את בנו, רבי משה יהודא ליב לנדא, כיורשו. הרב לנדא הבן, היה חסיד חב"ד מוצהר, ור"מ בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד. הליטאים התנגדו נמרצות למינוי, ודרשו לקיים בחירות לרבנות העיר, אך ראש העיר משה אירנשטיין התעלם מעמדתם והכריז על מינויו של הרב לנדא הבן לרב העיר עוד במהלך לוייתו של האב. הרב שך ראה במעשה זה משום קביעת עובדות בשטח, ואף התבטא בעניין בחריפות, (הוא אף הזכיר את עניין המקווה כשיטת בעל התניא שבנה לנדא) במהלך עצרת הבחירות בכיכר הישיבה, ערב הבחירות לראשות עיריית בני ברק, בהם, לראשונה, הציגה דגל התורה מועמד משלה לתפקיד, כמו כן, הכריז כי הליטאים אינם מכירים במרותו של הרב החדש. במקביל, פנה לרב חיים שאול קרליץ, בבקשה להקים מערכת קהילתית נפרדת, שתכלול בית דין, מינוי רבני שכונות, מערכת כשרות, רישום נישואין וכו'. המערכת הליטאית הנפרדת מכונה "שארית ישראל" והיא מתפקדת עד היום.
+
=== פועלו הספרותי ===
 
 
הסכסוך עם חב"ד תרם גם לפרישת הליטאים מ"אגודת ישראל", לאחר שהעיתון "המודיע" השייך למפלגה סירב להסתייג מפעילות חסידי חב"ד, כפי שדרש הרב שך.
 
 
 
== דרכו כסופר ==
 
 
את דרכו בכתיבה, החל רודרמן ביומנים אישיים שכתב ופרסם בשנת ה[[קבוצה|קבוצה שלו]] - [[תשמ"ח]], ב[[שבועון כפר חב"ד]]. בשלהי שנת תשמ"ח ראו אור היומנים, בספר '[[יומן שנת הקהל תשמ"ח]]'.
 
את דרכו בכתיבה, החל רודרמן ביומנים אישיים שכתב ופרסם בשנת ה[[קבוצה|קבוצה שלו]] - [[תשמ"ח]], ב[[שבועון כפר חב"ד]]. בשלהי שנת תשמ"ח ראו אור היומנים, בספר '[[יומן שנת הקהל תשמ"ח]]'.
  
בין השנים [[תשמ"ט]] - [[תשס"ו]] כתב ב[[שיחת השבוע]] את המדורים "מעשה שהיה" (סיפורים על [[אדמו"רי חב"ד]], על כלל גדולי ישראל, וסיפורים פרטיים של מופת-אישי) ו"חיים יהודיים" (ראיונות עם אישים מכל מגוון הקשת היהודית-דתית). בשנת [[תשס"ו]] עזב רודרמן את העלון.
+
בין השנים [[תשמ"ט]] - [[תשס"ו]] כתב ב[[שיחת השבוע]] את המדורים "מעשה שהיה" (סיפורים על [[אדמו"רי חב"ד]], על כלל גדולי ישראל, וסיפורים פרטיים של מופת-אישי) ו"חיים יהודיים" (ראיונות עם אישים מכל מגוון הקשת היהודית-דתית). בשנת תשס"ו עזב רודרמן את העלון.
  
בין השנים [[תשנ"ב]] - [[תשנ"ה]] ערך רודרמן את ידיעון [[צעירי חב"ד בפעולה]].  
+
בין השנים [[תשנ"ב]] - [[תשנ"ה]] ערך רודרמן את ידיעון [[צעירי חב"ד בפעולה]]. והשתמש באותם שנים בשם העט "אורי אופן".
  
בשנת [[תשנ"ד]] היה שותף בעריכת העיתון [[כל הארץ]].
+
בשנת [[תשנ"ד]] היה שותף בעריכת העיתון [[כל הארץ]], ובין השנים [[תשנ"ה]] ל[[תשס"ו]] ערך רודרמן את גליון [[התקשרות (גליון)|התקשרות]] שהוא קונטרס פנים חב"די, הכולל שיחות, הלכות, ליקוטים בנושים שונים ועוד.
 
 
בין השנים [[תשנ"ה]] ל[[תשס"ו]] ערך רודרמן את קונטרס [[התקשרות (קונטרס)]] שהוא קונטרס פנים חב"די, הכולל שיחות, הלכות, ליקוטים בנושים שונים ועוד.
 
  
 
בין השנים [[תשמ"ט]] ל[[תשס"ט]] פרסם ב[[שבועון כפר חב"ד]] כתבות במגוון נושאים וכן [[סיפור חסידי|סיפורים חסידיים]], שחלקם התפרסמו בספר [[אוצרות חסידיים]].
 
בין השנים [[תשמ"ט]] ל[[תשס"ט]] פרסם ב[[שבועון כפר חב"ד]] כתבות במגוון נושאים וכן [[סיפור חסידי|סיפורים חסידיים]], שחלקם התפרסמו בספר [[אוצרות חסידיים]].
  
בשנת [[תש"ס]] החל לכתוב בעיתון הילדים "[[תורתך שעשועי]]" של [[מרכז חינוכי חסידותי]]. רודרמן כותב שם את "סיפור לשבת" ומדור קבוע של סיפורים בהמשכים. במסגרת המדור התפרסמו, בין השאר, הסדרות "שני צדדים למטבע", "תעלומת כזריה", "מאחורי המסך", "[[דרכים נסתרות]]" - סיפורי [[ספר הזכרונות]] מעובדים ו[[קריאה לעזרה]]. סיפורים אלו מיועדים בעיקר לבני הנעורים.
+
בשנת [[תש"ס]] החל לכתוב בעיתון הילדים "[[תורתך שעשועי]]" של [[מרכז חינוכי חסידותי]], שם כתב את המדור "סיפור לשבת" ומדור קבוע של סיפורים בהמשכים המיוסדים על המקורות. במסגרת המדור התפרסמו, בין השאר, הסדרות "שני צדדים למטבע", "תעלומת כזריה", "מאחורי המסך", "[[דרכים נסתרות]]" - סיפורי [[ספר הזכרונות]] מעובדים ו[[קריאה לעזרה]]. סיפורים אלו מיועדים בעיקר לבני הנעורים.
  
בראשית [[תשס"ח]] מונה לעורך המגזין של השבועון, תפקיד אותו מילא עד חודש [[תשרי]] [[תשס"ט]].  
+
בראשית [[תשס"ח]] מונה לעורך המגזין של השבועון, תפקיד אותו מילא עד חודש [[תשרי]] [[תשס"ט]].
  
בעת יסוד היומון החרדי "המבשר" ב[[כסלו]] [[תשס"ט]], מונה לעורך המוסף השבועי. בשלהי [[תשס"ט]] חדל לערוך את המוסף, על רקע שינויים מערכתיים נרחבים בעיתון.
+
בעת יסוד היומון החרדי "המבשר" ב[[כסלו]] תשס"ט, מונה לעורך המוסף השבועי. בשלהי תשס"ט חדל לערוך את המוסף, על רקע שינויים מערכתיים נרחבים בעיתון.
  
בנוסף לזאת, מפרסם רודרמן בשבועון החרדי "בקהילה", מדור סיפורים שבועי בשם "בין הדגים לזמירות", ובין השנים[[תשס"ב]] - [[תשס"ז]] פירסם בעיתון כתבות.
+
בנוסף לזאת, מפרסם רודרמן בשבועון החרדי "בקהילה", מדור סיפורים שבועי בשם "בין הדגים לזמירות", ובין השנים [[תשס"ב]] - [[תשס"ז]] פירסם בעיתון כתבות.
  
 
==ספריו==
 
==ספריו==
[[תמונה:שחור ולבן.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר 'שחור ולבן']]
+
[[קובץ:שחור ולבן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר 'שחור ולבן']]
 +
{{טורים|
 
*'''יומן שנת הקהל תשמ"ח''' - יומן [[שנת הקהל תשמ"ח]] ב[[770]].
 
*'''יומן שנת הקהל תשמ"ח''' - יומן [[שנת הקהל תשמ"ח]] ב[[770]].
*'''לפתע פתאום''' - סיפורים שונים לבני הנוער, שני חלקים.
+
*'''לפתע פתאום''' - סיפורים לבני הנוער, ארבעה חלקים.
 
*'''הלוחם''' - סיפור עלילתי לילדים המבוסס על תולדות חייו של ה'חתם סופר'.
 
*'''הלוחם''' - סיפור עלילתי לילדים המבוסס על תולדות חייו של ה'חתם סופר'.
 
*'''סיפורי מופת - הבעל שם טוב''' - סיפורי מופת על [[הבעל שם טוב]].
 
*'''סיפורי מופת - הבעל שם טוב''' - סיפורי מופת על [[הבעל שם טוב]].
 
*'''סיפורי מופת - המגיד ממזריטש''' - סיפורי מופת על [[המגיד ממעזריטש]].
 
*'''סיפורי מופת - המגיד ממזריטש''' - סיפורי מופת על [[המגיד ממעזריטש]].
 
*'''סיפורי מופת - בעל התניא''' - סיפורי מופת על [[אדמו"ר הזקן]].
 
*'''סיפורי מופת - בעל התניא''' - סיפורי מופת על [[אדמו"ר הזקן]].
*'''שחור ולבן''' - הרפתקאותיו של ילד ממשפחה חסידית, הגדל ברוסיה הסובייטית. פורסם לראשונה כסדרה בשבועון [[כפר חב"ד]]. מבוסס על סיפורו של הרב [[שמואל לוין]].  
+
*'''שחור ולבן''' - הרפתקאותיו של ילד ממשפחה חסידית, הגדל ב[[רוסיה]] הסובייטית. פורסם לראשונה כסדרה בשבועון [[כפר חב"ד]]. מבוסס על סיפורו של הרב [[שמואל לוין]], תשס"ט.
*'''נפש תחת נפש''' - סיפור [[מסירות נפש|מסירות נפשה]] של [[הרבנית דבורה לאה]], וסיפורים שונים על [[אדמו"ר הזקן]].
+
*'''נפש תחת נפש''' - סיפור [[מסירות נפש]]ה של [[הרבנית דבורה לאה]], וסיפורים שונים על [[אדמו"ר הזקן]].
 
*'''תשובה בחג הגאולה'''.
 
*'''תשובה בחג הגאולה'''.
 
*'''הכל בהשגחה פרטית''' - סיפורים אודות [[הרבנית חיה מושקא]].
 
*'''הכל בהשגחה פרטית''' - סיפורים אודות [[הרבנית חיה מושקא]].
 
*'''עשרת המבצעים לילדים''' - סיפורים בחרוזים אודות [[עשרת המבצעים]].
 
*'''עשרת המבצעים לילדים''' - סיפורים בחרוזים אודות [[עשרת המבצעים]].
*'''דרכים נסתרות''' - עיבוד של פרקי [[ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ|ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ]] של אדמו"ר הריי"צ שפירסם, ויצאה כספר.
+
*'''דרכים נסתרות''' - עיבוד ל[[ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר הזכרונות]] של [[אדמו"ר הריי"צ]].
 +
*'''בתלת מימד''' - סיפורים לנוער, מזווית אחרת, תש"ע.
 +
*'''ילדים גיבורים''' - עלילות אמיתיות על גיבורים צעירים בני זמננו, טבת תשע"ב.
 +
*'''נתנאל''' - "לא לכל הילדים החיים מאירים פנים", מנחם-אב תשע"ב.
 +
*'''אלה הם מועדיי''' - שיחות הרבי מעובדות על חגי ומועדי ישראל, כפי שהופיעו בעריכתו בעלוני [[שיחת החג]], טבת תשע"ב. מהדורה שנייה מורחבת ומחודשת, אלול תשע"ז.
 +
*'''חסידים אנשי מעשה''' - סיפורים אותנטיים מרגשים על גדולי חסידי חב"ד, טבת תשע"ג.
 +
*'''מול כוחות הרשע''' - חיי מסירות נפש של הרה"ח ר' [[אליעזר ננס]] מותאם לילדים ובני הנוער, תשע"ג.
 +
*'''בין הדגים לזמירות''' - סיפורים לשולחן שבת וחג, שלושה חלקים, תשע"ג-תשע"ד-תשע"ה.
 +
*'''[[האנציקלופדיה החסידית]]''' - אנציקלופדיה על עולם המושגים החב"די לילדים. שני כרכים.
 +
*'''הצלה מהתופת''' - סיפור הצלתו המופלאה של [[אדמו"ר הריי"צ]] מאירופה בתקופת השואה, מותאם לילדים, פורמט אלבומי מלווה בציורים מרהיבים, טבת תשע"ה.
 +
*'''כשהיינו ילדים''' - ארבעה מבוגרים חוזרים אל סיפורי-ילדותם המסעירים, תשע"ה.
 +
*'''למען ידעו''' - פרקי היסטוריה לנערים בגילאי תיכון מאז [[גזירות ת"ח ות"ט]] ועד [[מלחמת העולם השנייה]] ([[תשע"ד]], בהוצאת ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]]).
 +
*'''חד בדרא''' - ספר ביוגרפי על הרבי המיועד עבור הציבור החרדי. בהוצאת '[[תורת חב"ד לבני הישיבות]]', [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשע"ו.
 +
*'''משפט סעדיה''' - סיפור עלילתי לבני הנעורים העוסק בפרשת [[חטיפת ילדי תימן]] ומבוסס על מקרה אמיתי, כסלו תשע"ז.
 +
*'''המסע להאדיטש''' - עלילה היסטורית חסידית שבמרכזה מסעו של [[אדמו"ר הזקן]] בתקופת [[מלחמת נפוליאון]] בצאר הרוסי אלכסנדר הראשון (תקע"ב-ג) - מ[[ליאדי]] ל[[האדיטש]], טבת תשע"ז.
 +
*'''אבודה''' - סיפור מתקופת [[מלחמת העולם השנייה]], על תינוקת שבדרכי מרמה הוצאה מחיק משפחתה היהודייה ולאחר [[נפילת מסך הברזל]] יוצאים בני המשפחה למסע חיפושים אחריה, כסלו תשע"ח.
 +
*'''70 פנים לכפר חב"ד''' - במלאת 70 שנים ל[[כפר חב"ד]] (תש"ט-תשע"ט) מספר הספר את סיפורו של היישוב דרך עלילות חייהם של 70 מתושביו, מנחם אב תשע"ח.
 +
*'''ההבטחה''' - סיפורה המטלטל של חבורת נערים יהודים תחת הכיבוש הנאצי בהולנד, כסלו תשע"ט.
 +
*'''ר' בערל חסיד ומחנך''' - סיפור חייו של החסיד ואיש מסירות הנפש ר' [[יששכר דב גורביץ']], מנהל בית רבקה בצרפת, שבט תש"פ.
 +
* '''לפתע פתאום''' - סדרה בעלת ארבעה כרכים הכוללות סיפורים עלילתיים שקרו בעבר הקרוב והרחוק בקהילות ישראל, בנוסף ישנן התייחסויות חב"דיות לחלק מהעלילות תשע"ג(?) - תשע"ו.
 +
* '''לחצות את הגבול''' - חלק ראשון בסדרת 'סיפורי מורשת' ובו שלוש עלילות חב"דיות ישנות, מעובדות ומוגשות לילדים ולבני הנעורים, כסלו תשפ"ג.
 +
* '''סבא הגיבור שלי''' - עלילת חייו של החסיד ר' יהושע רסקין ז"ל מלונדון. ספר לילדים שהוא מיזם של צאצאיו, משפחת פרידמן מצפת ובנם הזמר החסידי שמחה פרידמן ("שמחה פרידמן מספר"), טבת תשפ"ג, 152 עמ'
 +
* '''אורות באפלה''' - חלק שני בסדרת 'סיפורי מורשת' ובו שלוש עלילות חב"דיות עתיקות מעובדות ומוגשות לילדים ולבני הנעורים, כסלו תשפ"ד, 304 עמ'.
 +
}}
 +
 
 +
==משפחתו==
 +
*בנו, הרב [[מנחם מענדל רודרמן]], [[ר"מ]] ב[[תומכי תמימים מוסקבה (קטנה)|ישיבה קטנה מוסקבה]]
 +
*בנו, ר' חנניה יוסף רודרמן
 +
*גיסו, הרב [[מנחם ברוד]], דובר ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]] לשעבר.
 +
*אחיו, הרב [[צבי הירש רודרמן]], [[שליח]] הרבי בשוק מחנה יהודה, ירושלים.
 +
 
 +
== קישורים חיצוניים ==
 +
* [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הסודות_של_הסופרים_החבדיים_פרויקט_מיוחד_83304.html הסודות של הסופרים החב"דיים ● פרויקט] באתר {{בםך}}
 +
*{{קישור שטורעם|84566|news|עורך 'חד בדרא' בראיון מיוחד: "לא הכרתי את הרבי שלי!"|מנחם רז|ו' בטבת תשע"ו}} {{קישור שבור|ב' סיון תשפ"ג}}
  
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|רודרמן שניאור זלמן]]
+
{{הערות שוליים}}
 +
{{מיון רגיל:רודרמן, שניאור זלמן}}
 +
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
 +
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
 +
[[קטגוריה: אנשי תקשורת]]
 +
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ח]]
 +
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
 +
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
 +
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
 +
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ח]]
 +
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
 +
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה כפר חב"ד]]

גרסה אחרונה מ־22:44, 2 במרץ 2024

הרב שניאור זלמן רודרמן מציג את אחד מספריו (תש"פ)

הרב שניאור זלמן רודרמן (יליד שנת תשכ"ח, 1968) הינו סופר ועיתונאי חב"די המתגורר בכפר חב"ד. בעבר שימש ככותב ועורך בעיתונים 'בקהילה', 'המבשר', 'תורתך שעשועי', ועוד. כמו כן כותב ספרים למבוגרים ולבני נוער, והוציא עד היום למעלה מחמישים כותרים. כיום משמש כחבר ההנהלה הרוחנית של תלמוד תורה כפר חב"ד.

הרב זלמן רודרמן

תולדות חיים[עריכה]

נולד בפתח תקווה בכ"ה מנחם אב תשכ"ח לאביו ר' יצחק רודרמן ולאמו מרת מלכה בת הרב חנניה יוסף הלפרין.

את מסלול לימודיו עשה בישיבות תומכי תמימים לוד, בית הר"מ שבנחלת הר חב"ד, ובישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, בשנת תשמ"ח נסע ללמוד בחצר הרבי בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770.

בחודש סיון תנש"א נשא את רעייתו גיטא לבית ר' יואל ניימרק, וכאשר שהה בחצר הרבי בתקופה שבין השידוך לחתונה, העביר לרבי במתנה כלי ששימש לבישול ביצים בחג הפסח אצל אדמו"ר הצמח צדק שהתקבל בירושה אצל בני משפחתו, וקיבל את ברכתו הקדושה של הרבי בנוסח: "תשואות חן תשואות חן תשואות חן והזמן גרמא וכו' וכו', אזכיר על הציון"[1]. קודם תפילת מנחה של י"ח בסיון, לאחר שהרבי נתן לו את הסידור ובירכו (כרגיל לחתנים): "שתבקש כל הדברים הטובים, שיהיה בשעה טובה ומוצלחת", נתן לו הרבי מטבעות באמרו: "זהו עבור היישר כח על הכלי", ואחר כך נתן לו הרבי עוד מטבעות באמרו: "וזה כדי לתת לצדקה".

לאחר נישואיו, קבע את מגוריו בכפר חב"ד, ופועל שם במקביל לעבודתו הספרותית כחבר ועד הנהלת בית הכנסת לצעירים על שם הרב יוסף יצחק רייטשיק ("רייטשיק שול") [דרוש מקור].

בשנת תש"פ התמנה לחבר ההנהלה הרוחנית של התלמוד תורה בכפר חב"ד, מוסד המנוהל על ידי הרב מנחם מענדל כהן. בשנת תשפ"א התמנה למשפיע בית הכנסת דן יואל'ס שול שבהנהלת הרב שלמה וינפלד

פועלו הספרותי[עריכה]

את דרכו בכתיבה, החל רודרמן ביומנים אישיים שכתב ופרסם בשנת הקבוצה שלו - תשמ"ח, בשבועון כפר חב"ד. בשלהי שנת תשמ"ח ראו אור היומנים, בספר 'יומן שנת הקהל תשמ"ח'.

בין השנים תשמ"ט - תשס"ו כתב בשיחת השבוע את המדורים "מעשה שהיה" (סיפורים על אדמו"רי חב"ד, על כלל גדולי ישראל, וסיפורים פרטיים של מופת-אישי) ו"חיים יהודיים" (ראיונות עם אישים מכל מגוון הקשת היהודית-דתית). בשנת תשס"ו עזב רודרמן את העלון.

בין השנים תשנ"ב - תשנ"ה ערך רודרמן את ידיעון צעירי חב"ד בפעולה. והשתמש באותם שנים בשם העט "אורי אופן".

בשנת תשנ"ד היה שותף בעריכת העיתון כל הארץ, ובין השנים תשנ"ה לתשס"ו ערך רודרמן את גליון התקשרות שהוא קונטרס פנים חב"די, הכולל שיחות, הלכות, ליקוטים בנושים שונים ועוד.

בין השנים תשמ"ט לתשס"ט פרסם בשבועון כפר חב"ד כתבות במגוון נושאים וכן סיפורים חסידיים, שחלקם התפרסמו בספר אוצרות חסידיים.

בשנת תש"ס החל לכתוב בעיתון הילדים "תורתך שעשועי" של מרכז חינוכי חסידותי, שם כתב את המדור "סיפור לשבת" ומדור קבוע של סיפורים בהמשכים המיוסדים על המקורות. במסגרת המדור התפרסמו, בין השאר, הסדרות "שני צדדים למטבע", "תעלומת כזריה", "מאחורי המסך", "דרכים נסתרות" - סיפורי ספר הזכרונות מעובדים וקריאה לעזרה. סיפורים אלו מיועדים בעיקר לבני הנעורים.

בראשית תשס"ח מונה לעורך המגזין של השבועון, תפקיד אותו מילא עד חודש תשרי תשס"ט.

בעת יסוד היומון החרדי "המבשר" בכסלו תשס"ט, מונה לעורך המוסף השבועי. בשלהי תשס"ט חדל לערוך את המוסף, על רקע שינויים מערכתיים נרחבים בעיתון.

בנוסף לזאת, מפרסם רודרמן בשבועון החרדי "בקהילה", מדור סיפורים שבועי בשם "בין הדגים לזמירות", ובין השנים תשס"ב - תשס"ז פירסם בעיתון כתבות.

ספריו[עריכה]

כריכת הספר 'שחור ולבן'
  • יומן שנת הקהל תשמ"ח - יומן שנת הקהל תשמ"ח ב770.
  • לפתע פתאום - סיפורים לבני הנוער, ארבעה חלקים.
  • הלוחם - סיפור עלילתי לילדים המבוסס על תולדות חייו של ה'חתם סופר'.
  • סיפורי מופת - הבעל שם טוב - סיפורי מופת על הבעל שם טוב.
  • סיפורי מופת - המגיד ממזריטש - סיפורי מופת על המגיד ממעזריטש.
  • סיפורי מופת - בעל התניא - סיפורי מופת על אדמו"ר הזקן.
  • שחור ולבן - הרפתקאותיו של ילד ממשפחה חסידית, הגדל ברוסיה הסובייטית. פורסם לראשונה כסדרה בשבועון כפר חב"ד. מבוסס על סיפורו של הרב שמואל לוין, תשס"ט.
  • נפש תחת נפש - סיפור מסירות נפשה של הרבנית דבורה לאה, וסיפורים שונים על אדמו"ר הזקן.
  • תשובה בחג הגאולה.
  • הכל בהשגחה פרטית - סיפורים אודות הרבנית חיה מושקא.
  • עשרת המבצעים לילדים - סיפורים בחרוזים אודות עשרת המבצעים.
  • דרכים נסתרות - עיבוד לספר הזכרונות של אדמו"ר הריי"צ.
  • בתלת מימד - סיפורים לנוער, מזווית אחרת, תש"ע.
  • ילדים גיבורים - עלילות אמיתיות על גיבורים צעירים בני זמננו, טבת תשע"ב.
  • נתנאל - "לא לכל הילדים החיים מאירים פנים", מנחם-אב תשע"ב.
  • אלה הם מועדיי - שיחות הרבי מעובדות על חגי ומועדי ישראל, כפי שהופיעו בעריכתו בעלוני שיחת החג, טבת תשע"ב. מהדורה שנייה מורחבת ומחודשת, אלול תשע"ז.
  • חסידים אנשי מעשה - סיפורים אותנטיים מרגשים על גדולי חסידי חב"ד, טבת תשע"ג.
  • מול כוחות הרשע - חיי מסירות נפש של הרה"ח ר' אליעזר ננס מותאם לילדים ובני הנוער, תשע"ג.
  • בין הדגים לזמירות - סיפורים לשולחן שבת וחג, שלושה חלקים, תשע"ג-תשע"ד-תשע"ה.
  • האנציקלופדיה החסידית - אנציקלופדיה על עולם המושגים החב"די לילדים. שני כרכים.
  • הצלה מהתופת - סיפור הצלתו המופלאה של אדמו"ר הריי"צ מאירופה בתקופת השואה, מותאם לילדים, פורמט אלבומי מלווה בציורים מרהיבים, טבת תשע"ה.
  • כשהיינו ילדים - ארבעה מבוגרים חוזרים אל סיפורי-ילדותם המסעירים, תשע"ה.
  • למען ידעו - פרקי היסטוריה לנערים בגילאי תיכון מאז גזירות ת"ח ות"ט ועד מלחמת העולם השנייה (תשע"ד, בהוצאת ישיבת תומכי תמימים קריית גת).
  • חד בדרא - ספר ביוגרפי על הרבי המיועד עבור הציבור החרדי. בהוצאת 'תורת חב"ד לבני הישיבות', י"ט כסלו תשע"ו.
  • משפט סעדיה - סיפור עלילתי לבני הנעורים העוסק בפרשת חטיפת ילדי תימן ומבוסס על מקרה אמיתי, כסלו תשע"ז.
  • המסע להאדיטש - עלילה היסטורית חסידית שבמרכזה מסעו של אדמו"ר הזקן בתקופת מלחמת נפוליאון בצאר הרוסי אלכסנדר הראשון (תקע"ב-ג) - מליאדי להאדיטש, טבת תשע"ז.
  • אבודה - סיפור מתקופת מלחמת העולם השנייה, על תינוקת שבדרכי מרמה הוצאה מחיק משפחתה היהודייה ולאחר נפילת מסך הברזל יוצאים בני המשפחה למסע חיפושים אחריה, כסלו תשע"ח.
  • 70 פנים לכפר חב"ד - במלאת 70 שנים לכפר חב"ד (תש"ט-תשע"ט) מספר הספר את סיפורו של היישוב דרך עלילות חייהם של 70 מתושביו, מנחם אב תשע"ח.
  • ההבטחה - סיפורה המטלטל של חבורת נערים יהודים תחת הכיבוש הנאצי בהולנד, כסלו תשע"ט.
  • ר' בערל חסיד ומחנך - סיפור חייו של החסיד ואיש מסירות הנפש ר' יששכר דב גורביץ', מנהל בית רבקה בצרפת, שבט תש"פ.
  • לפתע פתאום - סדרה בעלת ארבעה כרכים הכוללות סיפורים עלילתיים שקרו בעבר הקרוב והרחוק בקהילות ישראל, בנוסף ישנן התייחסויות חב"דיות לחלק מהעלילות תשע"ג(?) - תשע"ו.
  • לחצות את הגבול - חלק ראשון בסדרת 'סיפורי מורשת' ובו שלוש עלילות חב"דיות ישנות, מעובדות ומוגשות לילדים ולבני הנעורים, כסלו תשפ"ג.
  • סבא הגיבור שלי - עלילת חייו של החסיד ר' יהושע רסקין ז"ל מלונדון. ספר לילדים שהוא מיזם של צאצאיו, משפחת פרידמן מצפת ובנם הזמר החסידי שמחה פרידמן ("שמחה פרידמן מספר"), טבת תשפ"ג, 152 עמ'
  • אורות באפלה - חלק שני בסדרת 'סיפורי מורשת' ובו שלוש עלילות חב"דיות עתיקות מעובדות ומוגשות לילדים ולבני הנעורים, כסלו תשפ"ד, 304 עמ'.

משפחתו[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים