שינויים

{לעריכה}}[[תמונהקובץ:שנז רודרמן.jpg|left|thumb|250pxממוזער|הרב שניאור זלמן רודרמןמציג את אחד מספריו (תש"פ)]]הרב '''שניאור זלמן רודרמן''' (יליד שנת [[תשכ"ח]], 1968) הינו סופר ועיתונאי חב"די. נולד בשנת המתגורר ב[[תשככפר חב"חד]] ב. בעבר שימש ככותב ועורך בעיתונים 'בקהילה', 'המבשר', '[[פתח-תקווהתורתך שעשועי]]. מתגורר בכפר-חב"ד. מפרסם כתבות וסיפורים בז'אנרים שונים, בעיתונים חרדיםועוד. כמו כן כותב ספרים למבוגרים ולבני נוער, והוציא עד היום למעלה מחמישים כותרים. כיום משמש כחבר ההנהלה הרוחנית של [[תלמוד תורה כפר חב"ד]].[[קובץ:רודרמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן רודרמן]]

את דרכו בכתיבה, החל רודרמן ביומנים אישיים שכתב ופרסם בשנת הקבוצה שלו - תשמ==תולדות חיים==נולד ב[[פתח תקווה]] ב[[כ"ח, בשבועון 'כפר חב"ד'. בשלהי שנת תשמ"ח ראו אור היומנים, בספר 'יומן שנת הקהל תשמה מנחם אב]] [[תשכ"ח]] לאביו ר'[[יצחק רודרמן]] ולאמו מרת מלכה בת הרב [[חנניה יוסף הלפרין]].

'שיחת השבוע'. במשך 17 שנים כתב באת מסלול לימודיו עשה בישיבות [[שיחת השבועתומכי תמימים לוד]] עלון המיועד בעיקר למתפללי בתי הכנסת, את המדורים [[בית הר"מעשה שהיהמ]] שב[[נחלת הר חב" (סיפורים על אדמו"רי ד]], ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], על כלל גדולי ישראל, וסיפורים פרטיים של מופת-אישי) ובשנת [[תשמ"חיים יהודיים" (ראיונות עם אישים מכל מגוון הקשת היהודיתח]] נסע ללמוד בחצר הרבי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-דתית). לפני מספר שנים סיים את תפקידו בעלון זה[[770]].

ב[[חודש סיון]] [[תנש"א]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו גיטא לבית ר'התקשרות'. בין השנים תשניואל ניימרק, וכאשר שהה בחצר הרבי בתקופה שבין השידוך לחתונה, העביר לרבי במתנה כלי ששימש לבישול ביצים בחג הפסח אצל [[אדמו"ה לתשס"ו ערך רודרמן ר הצמח צדק]] שהתקבל ב[[ירושה]] אצל בני משפחתו, וקיבל את קונטרס ברכתו הקדושה של הרבי בנוסח: {{ציטוטון|תשואות חן תשואות חן תשואות חן והזמן גרמא וכו' וכו', [[התקשרותאזכיר על הציון]]}}{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/07/05-07-2019-21-33-57-ליקוט-מענות-קודש-תנשא.pdf ליקוט מענות קודש תנש"א] המופץ בעיקר בקהילות חבמענה תנט}}. קודם תפילת מנחה של י"דח בסיון, לאחר שהרבי נתן לו את הסידור ובירכו (כרגיל לחתנים): {{ציטוטון|שתבקש כל הדברים הטובים, שיהיה בשעה טובה ומוצלחת}}, נתן לו הרבי מטבעות באמרו: {{ציטוטון|זהו עבור היישר כח על הכלי}}, ואחר כך נתן לו הרבי עוד מטבעות באמרו: {{ציטוטון|וזה כדי לתת לצדקה}}.

'כפר חב"ד'. פרסם לאחר נישואיו, קבע את מגוריו ב[[שבועון כפר חב"ד]] כתבות במגוון נושאים וכן , ופועל שם במקביל לעבודתו הספרותית כחבר ועד הנהלת [[סיפור חסידי|סיפורים חסידייםבית הכנסת]].בראשית לצעירים על שם הרב [[תשס"חיוסף יצחק רייטשיק]] מונה לעורך המגזין של השבועון, תפקיד אותו מילא עד חודש כסלו [[תשס("רייטשיק שול"ט]]. ומאז הפסיק הקשר שלו עם עיתון זה) {{מקור}}.

'המבשר'. בעת יסוד היומון החרדי בשנת [[תש"המבשר" בפ]] התמנה לחבר ההנהלה הרוחנית של ה[[כסלותלמוד תורה]] ב[[תשסכפר חב"טד]], מונה לעורך המוסף השבועימוסד המנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל כהן (ביתר)|מנחם מענדל כהן]]. בשלהי בשנת [[תשסתשפ"טא]] התמנה למשפיע בית הכנסת '''דן יואל'ס שול''' שבהנהלת הרב [[שלמה וינפלד]] סיים את תפקידו, על רקע שינויים מערכתיים נרחבים בעיתון.

'תורתך שעשועי'. ב=== פועלו הספרותי ===את דרכו בכתיבה, החל רודרמן ביומנים אישיים שכתב ופרסם בשנת ה[[תש"סקבוצה|קבוצה שלו]] החל לכתוב בעיתון הילדים "- [[תורתך שעשועיתשמ"ח]]" של , ב[[מרכז חינוכי חסידותישבועון כפר חב"ד]]. ר' זלמן רודרמן כותב שם את "סיפור לשבת" ומדור קבוע של סיפורים בהמשכים. במסגרת המדור התפרסמו, בין השאר, הסדרות "שני צדדים למטבעבשלהי שנת תשמ"ח ראו אור היומנים, "תעלומת כזריה", "מאחורי המסך" ו"בספר '[[דרכים נסתרות]]יומן שנת הקהל תשמ" - סיפורי [[ספר הזכרונותח]] מעובדים. סיפורים אלו מיועדים בעיקר לבני הנעורים'.

עיתון 'בקהילה'בין השנים [[תשמ"ט]] - [[תשס"ו]] כתב ב[[שיחת השבוע]] את המדורים "מעשה שהיה" (סיפורים על [[אדמו"רי חב"ד]], על כלל גדולי ישראל, וסיפורים פרטיים של מופת-אישי) ו"חיים יהודיים" (ראיונות עם אישים מכל מגוון הקשת היהודית-דתית). בשנת תשס"ו עזב רודרמן את העלון. בין השנים [[תשנ"ב]] - [[תשנ"ה]] ערך רודרמן את ידיעון [[צעירי חב"ד בפעולה]]. והשתמש באותם שנים בשם העט "אורי אופן".  בשנת [[תשנ"ד]] היה שותף בעריכת העיתון [[כל הארץ]], ובין השנים [[תשנ"ה]] ל[[תשס"ו]] ערך רודרמן את גליון [[התקשרות (גליון)|התקשרות]] שהוא קונטרס פנים חב"די, הכולל שיחות, הלכות, ליקוטים בנושים שונים ועוד. בין השנים [[תשמ"ט]] ל[[תשס"ט]] פרסם ב[[שבועון כפר חב"ד]] כתבות במגוון נושאים וכן [[סיפור חסידי|סיפורים חסידיים]], שחלקם התפרסמו בספר [[אוצרות חסידיים]]. בשנת [[תש"ס]] החל לכתוב בעיתון הילדים "[[תורתך שעשועי]]" של [[מרכז חינוכי חסידותי]], שם כתב את המדור "סיפור לשבת" ומדור קבוע של סיפורים בהמשכים המיוסדים על המקורות. במסגרת המדור התפרסמו, בין השאר, הסדרות "שני צדדים למטבע", "תעלומת כזריה", "מאחורי המסך", "[[דרכים נסתרות]]" - סיפורי [[ספר הזכרונות]] מעובדים ו[[קריאה לעזרה]]. סיפורים אלו מיועדים בעיקר לבני הנעורים. בראשית [[תשס"ח]] מונה לעורך המגזין של השבועון, תפקיד אותו מילא עד חודש [[תשרי]] [[תשס"ט]]. בעת יסוד היומון החרדי "המבשר" ב[[כסלו]] תשס"ט, מונה לעורך המוסף השבועי. בשלהי תשס"ט חדל לערוך את המוסף, על רקע שינויים מערכתיים נרחבים בעיתון. בנוסף לזאת, מפרסם רודרמן בשבועון החרדי "בקהילה", מדור סיפורים שבועי בשם "בין הדגים לזמירות", ובעבר אף ובין השנים [[תשס"ב]] - [[תשס"ז]] פירסם ב'בקהילה' בעיתון כתבות.

* [[יומן שנת הקהל תשמ"ח]]==משפחתו==* בנו, הרב [[לפתע פתאוםמנחם מענדל רודרמן]]- שני חלקים* , [[הלוחםר"מ]] - סיפור עלילתי לילדים המבוסס על תולדות חייו של ה'חתם סופר'* ב[[סיפורי מופת - הבעל שם טובתומכי תמימים מוסקבה (קטנה)|ישיבה קטנה מוסקבה]]* [[סיפורי מופת - המגיד ממזריטש]]* [[סיפורי מופת - בעל התניא]]בנו, ר' חנניה יוסף רודרמן* גיסו, הרב [[שחור ולבןמנחם ברוד]] - הרפתקאותיו של ילד ממשפחה חסידית, הגדל ברוסיה הסובייטית. פורסם לראשונה כסדרה בשבועון דובר ארגון [[כפר צעירי אגודת חב"דבישראל]]. מבוסס על סיפורי ילד חב"די מסמרקנדלשעבר. * אחיו, הרב [[נפש תחת נפשצבי הירש רודרמן]].* , [[תשובה בחג הגאולהשליח]]* [[הכל בהשגחה פרטית]]* [[עשרת המבצעים לילדים]] הרבי בשוק מחנה יהודה, ירושלים.

{{הערות שוליים}}{{מיון רגיל:רודרמן, שניאור זלמן}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א|רודרמן שניאור זלמן]][[קטגוריה:סופרים חב"דיים]][[קטגוריה: אנשי תקשורת]][[קטגוריה:קבוצה תשמ"ח]][[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]][[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]][[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ח]][[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]][[קטגוריה:צוות תלמוד תורה כפר חב"ד]]