שינויים

'''שיטת הציונות''' היא שיטה שנתייסדה לפני כמאה ועשרים שנה==מקור השם==השם [[ציונות]], ונחשבת כפסולה שהוטבע על ידי כלל הציבור החרדינתן בירנבאום, ובתוכם חסידי חבבתיאור תנועת "דחובבי ציון", לקוח מהפסוק "וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה", כשבפסוק מכונה [[ירושלים]] בשם ציון. בקונגרס הציוני הראשון, התקבל שם זה ככינוי הרשמי של התנועה.

מיסודות השיטה: לאומיות==האידאולוגיה הציונית==ההשקפה הציונית סוברת שהלאומיות{{הערת שולייםהערה|1=מתוך [[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב.]].}} הבאה היינו מדינה שפה או מוצא אחיד, באה בראש סדר העדיפויות של כל יהודי; זו הדרך לאחד את העם היהודי ולשומרו כעם; שמירת המצוות נצרכה רק מחוץ לארץ ישראל, והפרדת הדת ממהות עם ישראלכמכנה משותף בין היהודים מכל העולם. אך כעת, כיון שקיים מכנה משותף אחר, אין צורך בהן. מקימי הציונות, ראו צורך חיוני בהקמת מדינה ליהודים. יעדים נוספים של ה[[ציונות]], הוגדרו בקונגרסים שהתקיימו במשך השנים, כשהם משתנים בהתאם לזמן.

== דעת רבותינו זרמים בציונות==*ציונות מדינית - בהנהגתם של בנימין זאב הרצל ונורדאו. גרסה, שיש להשיג הסכם מדיני עם האומות ולאחר מכן להקים את המדינה.*ציונות מעשית - בהנהגתם של מ. ליליינבלום וי. ל. פינסקר. סוברת, כי יש לזרז עליה לארץ והתיישבות יהודית, על מנת לבסס את הבית הלאומי.*ציונות סוציאליסטית - בהנהגת נ. סירקין, ד. ב. ברוכוב, ח. ארלוזורוב וב. כצנלסון. שילוב ערכים סוציאליסטים של שיוויון ועבודה.*המזרח"י - בהנהגת הרב יצחק יעקב ריינס, מנהיג תנועת "המזרחי".*[[ציונות דתית|דתיים לאומיים]] - ציונות על פי משנת [[הרב קוק]] והרב [[יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק]].*ציונות רוויזיוניסטית (מהפכנית) - בהנהגת זאב ז'בוטינסקי.

===הציונות הדתית==={{ערך מורחב|ערך=[[אדמו"ר הרש"בציונות דתית]] נלחם בציונות בצורה חריפה. }} עם זאת'''הציונות הדתית''', רואה את ההתעוררות להקמת ריבונות יהודית בארץ ישראל כחלק מ'תהליך הגאולה'. עיקר השקפת הציונים הדתיים מבוססת על פי משנתו של הרב [[הרביאברהם יצחק הכהן קוק]] סבר כי יש להבדיל בין האיש והשיטה, ומעולם לא דחה בשתי ידיים את מנהיגי הציונות. אלא ניסה לקרבם לתורה ולמצוות בפנים מאירות ובדרכי נועם.

== מלחמה רוחנית בציונות דעת רבותינו ==[[קובץ:הכתב והמכתב.jpg|ממוזער|200px|כריכת הקונטרס 'הכתב והמכתב', דעת [[אדמו"ר הרש"ב]] בשלילת [[התנועה הציונית|הציונות]] (הדפסה מחודשת משנת תש"ל)]]{{ערך מורחב|ערך=[[הכתב והמכתב]]}}ב[[קונטרס ומעין]] מובאת התכתבות בין [[אדמו"ר הרש"ב]] לרב [[שלמה אהרון אהרונסון]] בקשר להתנגדות של הרבי לתנועה הציונית. במכתב התשובה של אדמו"ר הרש"ב, מבוארת הבעייתיות שבשיטה זו. ושהיא אף הרעה לעשות מחברת מפיצי ההשכלה, שהרי מי שנהיה למשכיל יודע שבכך עוזב את מסורת ישראל סבא, לא כן הציונים שפרקו מעליהם עול תומ"צ ואעפ"כ מחשיבים עצמם למחזיקי היהדות, כפי שכתבו "אשר לא זהו יהודי מי שמקיים את המצוות, כי אם מי שהוא ציוני אף שאינו מניח תפילין ואינו שומר את השבת רח"ל". כיוון שלטענתם יהודי הוא לאומי. וגם מה שלפתע נתעוררו לעלות לאה"ק, הוא לא מפני הקדושה שם, אלא מפני שכבר כמעט ונתערבו בגויים רק שהאנטישמיות לא נתנה להם להיות אזרחים במדינתם, ולכן חיפשו הגדרה לעצמם ובזה נתעורר הרצון הלאומי, אך כלל לא אכפת אם יהיה זה בארץ ישראל או בארץ אחרת. ולכן נלחמו רבותינו נשיאנו ברעיון הציוני. [[הרבי]] דוגל בשיטה שיש להפריד בין האיש והשיטה, ומעולם לא דחה את מנהיגי הציונות, אלא ניסה לקרבם לתורה ולמצוות.

הרבי נלחם בציונות בדרכים שונות[[אדמו"ר הרש"ב]] ביסס את עמדתו בעיקר על איסור 'שלושת השבועות'{{הערה|ולא רק משום שלא שמרו תורה ומצוות. הרב }} - המובא ב[[יהודה פלדימסכת כתובות]] נתבקש {{הערה|דף קי"א ע' א'}}, איסור הכולל בין היתר ניסיונות ל[[קץ הגלות|דחיקת הקץ]] על ידי ריבוי תפילות ותחנונים - וקל וחומר במעשים גשמיים. {{ציטוטון|הנה גם אם היו האנשים האלה שלמים עם ה' ותורתו וגם היה מקום לחשוב שישיגו מטרתם אין לנו לשמוע להם לדבר הזה לעשות את גאולתנו בכח עצמינו, והלא '''אין אנו רשאים גם לדחוק את הקץ''' להרבות תחנונים על זה, ו'''כל שכן בכחות ותחבולות גשמיים'''{{הערה|כפירוש ה[[מהרש"י הרבי לעשות מערכה ציבורית בעניןא]]:"שלא יעלו יחד ביד חזקה ולבנות להם חומת ירושלים".}}, כולל פרסום מאמרים בעיתונות בעניינים אלה בהסברה נאותהדהיינו לצאת מהגלות בזרוע אין אנו רשאים ו'''לא בזה תהיה גאולתינו ופדות נפשינו''' ובפרט שהוא נגד תקותינו האמיתי, והיה זה באתערותא דלעילא ביוזמתו של הרבי מבלי כי כל התעוררות מצדו<REF>צפיותינו ותקוותינו הוא שיביא ה[[בטאון כפר חבקב"דה]]לנו משיח צדקנו במהרה בימינו אמן, גל’ 1210</REF>כל חפצם לפרוק עול התורה והמצוות והלאומיות תהיה יהדות|ממכתב הרבי הרש"ב{{הערה|נדפס בספר [[אור לישרים]] עמוד 57}}}}.

כן גם הסופר הרב [[פרץ אוריאל צימראדמו"ר הריי"צ]]נלחם בציונות, ואף התבטא ואמר:" ...כאן אנו נמצאים בגלות בידי אומות העולם, בארץ ישראל נמצאים בגלות בידי יהודים, וקשה יותר להיות בגלות אצל רשעי ישראל מאשר אצל רשעי אומות העולם. הגלות בידי הגויים טובה מהגלות בידי יהודים, הגוי מחזיק את הגוף היהודי בגלות אך עם הנשמה היהודית אין לו עסק, ואילו הרשע היהודי מכניס את הנשמה היהודית בגלות ומחפש לטמא את הנשמה. חלק מסוים מרשעי ישראל שהתאספו בארץ ישראל '''מחפשים לטמא את הנשמות היהודיות, לטמא את קדושת הארץ, לטמא את לשון הקודש'''. והתגברות הקליפה היא גדולה כל כך שהם מחפשים לינוק מן הקדושה באמצעות שמות של לשון הקודש, שהיה ידוע בדעותיו הקנאיות בנושא הציונות והמדינהשהם קוראים למוסדות הרשע שלהם בהם הם משמדים ילדי ישראל, נצטווה עהם רוצים היו לא תהיה להכחיד את הניצוץ היהודי בילדי ישראל. בלשון הקודש שבה ברא הקב"י הרביה את עולמו ונתן לנו את התורה, להרבות בכתיבה אנטי ציוניתהם מדברים דברי חול ואיסור, מעלה אחת בכך שהוסיפו הרבה מילים חדשות עד שאין זה לשון הקודש, והלואי שהיו מוסיפים עוד יותר מילים, עד שלא ישאר בשפתם שום מילים של לשון הקודש, אז לא תהיה לקליפה יניקה מהקדושה. וזאת אלה שנמצאים כאן יכולים להיות שבעי רצון על אף שהוא היה אז כבר מפורסם כמקושר לרבי ומקורב אליו ביותר וגם זכה לשמש כ[[מזכיר]] אצלושלא נמצאים שם בארעא דישראל הגלותי, ומכאן שהרבי לא חשש להודיע בת רבים את דעת חבשהאנשים היראים הגרים שם הם עבדים תחת ידי פריצי עמך"{{הערה|ספר השיחות תש"ד בענינים אלוג.}}.

למרות רצונו העז להפסיק מלכתוב בנושאים אלו ושטח את תחנוניו לפני ההתנגדות לציונות נמשכה על ידי הרבי; הרבי שיפטור אותו מזה בטענה אמר לרב [[חיים מנחם טייכטל]] לגבי אביו, רבי [[ישכר שלמה טייכטל]] מחבר הספרים "אינני סאטמארערמשנה שכיר" ו"אם הבנים שמחה", זה לא עזר לו במאומה, והרבי ציווה עליו בתוקף לכתוב עוד ועוד. ואכן בהוראת הרבי כתב את הספר "שכשיבוא ל[[יהדות התורה והמדינהארץ ישראל]]" - על יחס היהדות החרדית למדינה ולידפיס את כתבי אביו, ויפרסם שהוא היה {{ציטוטון|אַ ערליכער איד און ווייט פון ציונות}} (=יהודי [[יום העצמאותירא שמים]]ורחוק מציונות), זאת בעקבות טענות שבסוף ימיו רבי ישכר נעשה ציוני{{הערה|{{היברובוקס||הקדמת בן המחבר|53692|'''אם הבנים שמחה''', ירושלים תשע"ג|ללא|עמוד=21}}.}}.

באחת ההזדמנויות<REF>בלמרות זאת, הרבי אמר שבהקמת [[יחידותמדינת ישראל|המדינה]] ביום כלא עברו על האיסור של "ג [[שבטקץ הגלות|דחיקת הקץ]] ", משום שהיו אז במצב של פיקוח נפש וזה היה מוכרח{{הערה|מובא בספר "[[תשי"חבין אור לחושך]]" עמוד 23.</REF> סיפר לו הרבי, שכמה אישי ציבור וחברי כנסת חרדיים, מהעומדים בראש מפלגה חרדית חשובה, בקשו מהרבי שיפעל עליו להפסיק לכתוב, אבל הוראת הרבי אליו היתה שדוקא משום כך עליו לרבות בכתיבה}}.

באותה יחידות הוא גם סיפר לרבי, שעסקני חב"ד בארה"ק התרעמו על שפירסם דברים שהרבי אמר לו ביחידות קודמת ==דרכי נועם==הרבי לא גורס ויכוח ציבורי בנושא זה, מכיון שסברו שהדברים יפים לאמרם בצינעא ובחדרי חדרים ביחידותכיון שאינו מביא לשום דבר, אך פירסום הדברים בעיתונות יכול להזיק לתדמיתה ויכול אף לגרום לנזקים. הרב [[יוסף הכט]] רבה של חב”ד ואולי גם לתקציבים שהיא מקבלת מן השלטון. תשובת הרבי היתה: לא רק שניחא לי בפירסום הדבריםאילת מספר לפני שנים רבות, בעקבות חילוקי דעות שנתעוררו בבית הכנסת שלו מסביב לאמירת מי שברך למדינה, אלא זו הוראה מפורשת מצדי לפרסמם <REF>צילום מכתבו של הר”א צימר עלה בדעתו לערוך דיון ציבורי בנושא זה, עם עוד הרבה מכתבים שלודיון שהיה גולש מטבע הדברים, גם לשאלות נוספות כגון שאלת היחס למדינה ולציונות בכלל, התפרסמו בתשורה לשמחת נישואין גיוס ל[[צה"ל|צבא]] (כולל של משפחת בלויבחורי ישיבות ושל בנות) וכיוצא בזה, טבריהוהוא שאל את הרבי אם לקיים את הדיון והסימפוזיון הזה, אלול תשסועל זה הוא זכה לקבל את המענה בזה"הל: "מיעוט הויכוח בכיו"ב ישובח"{{הערה|1=מפי מי ששמע מפיו, ע’ 63מובא ב[http://old2.ih.chabad.<info/REF>index.php?url=article_he&id=28823 חב"ד אינפו].}}.

לאחד שהדפיס מאמר לשלילת הדיעה הרואה בהקמת המדינה אתחלתא דגאולה, כתב ביחידות פרטית לרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] בכ"ב סיון תשכ"ז ששאל כיצד לתווך את שיטת חב"ד נגד הציונות עם דרך הקירוב של שיטת חב"ד אמר הרבי: ...כבר הבעתי תשואות חן ושביעת רצון מרובה ממאמרו שהדפיס על דבר הטעות המצערת והמבהילה אשר קוראים לגלות מר וחשך כפול ומכופל בשם אתחלתא דגאולה וכו’ . וזכות הרבים מסייעת לכל אחד המוחה "אמנם צריכים להיות נגד זה. וכמובן אין מקום לנפילת רוח שהמחאה אינה מתקבלת הציונות, אך את האנשים המחזיקים בה באופן שצריכה להתקבלאישי יש לקרב, אף שתקוותי שבכל אופן עושה רושםכלומר: מקרבים כל יהודי מאחר שהוא יהודי, ומי עמד בסוד הוי’ לידע התוצאותאך לא מקרבים יחד איתו את הציונות שבו ח"ו{{הערה|שיחות קודש תשכ"ז ח"ב ע' 407. וכמובן שאין זה פוטר מלמחות עוד הפעם ועוד הפעם, ובפרט ע”פ המדובר ומבואר כמה פעמים אודות רציניות העניין וההיזק של כינוי המצב הנוכחי בשם אתחלתא דגאולה...<REF>כל זה נלקח מתוך [http://chabad.info/indexוראה תשורה פרידמן תשע"ה ע' 37.php?url=article_he&id=28823 חב"ד אינפו]}}.</REF>

הרבי סיפר באותה הזדמנות שעל ידי שקירב מספר מהציונים בדרכי נועם, הצליח לגרום למנוע אירוע מסוים שהיה גורם חילול ה' נורא ועצום. באותה הזדמנות הביע הרבי את מורת רוחו מגן הפסלים הממוקם באה"ק, שם יש ענינים שהם [[עבודה זרה]] ממש!{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req= דרכי נועם 4596&hilite=9dca0992-1e3d-4214-86d9-91fe597f8dc5&st=%D7%92%D7%9F+%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%9D&pgnum=440 שיחות קודש [[תשכ"ז]] (440)].}}

במספר הזדמנויות במענה לאלו ששאלו אודות התרחקותה של [[חב"ד]] מסממנים ציוניים שונים השיב [[הרבי]] שאחת מסיבותיה של הנהגה זו נובעת מחשש שעל ידי הזדהות עם זאתהציונות תיפגע הפעילות ל[[הפצת היהדות]] בחוגים שונים המתנגדים לה{{הערה|בקשר לחגיגת יום העצמאות - אגרות קודש חלק כ"א ע' כ"ח, הרבי ובאגרת מתש"מ למי שתמהה מדוע לא גרס ויכוח ציבורי בנושא שאינו מביא לשום דברמניפים את דגל ישראל בתהלוכות ל"ג בעומר - קובץ 'ניצוצי אור' ע' 114}}, ויכול אף לגרום לנזקים. הרב או משום שהדבר יפגע בפעילות חב"ד במדינות ערב השונות{{הערה|מכתב ה[[יוסף הכטמזכירות]] רבה של אילת מספר לפני שנים רבות, בעקבות חילוקי דעות שנתעוררו בבית הכנסת שלו מסביב לאמירת מי שברך למדינה, עלה בדעתו לערוך דיון ציבורי בנושא זה, דיון שהיה גולש מטבע הדברים, גם לשאלות נוספות כגון שאלת היחס למדינה ולציונות בכלל, גיוס לצבא (כולל של בחורי ישיבות ושל בנות) וכיו"ב, והוא שאל את הרבי אם לקיים את הדיון והסימפוזיון הזה, ועל זה הוא זכה לקבל את המענה בזה”ל: “מיעוט הויכוח בכיוא ניסן תש"ב ישובח”.<REF>מפי מי ששמע מפיו, מובא בכ לרב [[שניאור זלמן סרברנסקי]] - [httphttps://chabad.info/index.php?url=article_he&id=28823 חב"ד אינפוbeis-medrash/594953/ לצילום המכתב]}}.</REF>

כאשר מישהו שאל את ==פירסום הטעות שברעיון "אתחלתא דגאולה"=={{ערך מורחב|אתחלתא דגאולה}}למרות ש[[הרבי]] הורה שלא להילחם בנושא, הרבי כיצד לשלב בין השיטה של חבהורה לעסוק בשלילת הטעות החמורה שכביכול ה[[מדינת ישראל|מדינה]] הינה "[[אתחלתא דגאולה]]". דבר שנוגד להלכה שהרי הרמב"ד נגד הציונותם שהוא הפוסק היחידי בעניין פוסק שהגאולה תבוא על ידי משיח בלבד, עם השיטה של חבולכן כל "ד לקרב כל אחד ואחדגאולה" שאינה על ידי משיח אין עליה שם גאולה כלל גם לא אתחלתא. השיב לאחר ששלל הרבי כי צריך לקרב את האנשים באופן אישיהרעיון בשיחה חריפה בחג השבועות{{הערה|נדפס ב"[[תורת מנחם]]" חי"ד עמוד 125 הערה 101}} בשנת [[תשט"ו]], אבל לא לקרב יחד איתם את הציונות שבהםאמר הרבי:'''"ישנם החושבים שדיבורים אלו יזיקו, מכיון שהם יהודים וצריך לקרבםאך האמת היא שלא זו בלבד שלא יזיקו – אלא שתהיה מהם גם תועלת"'''.

הרבי סיפר גם באותה הזדמנות שעל ידי שקירב מספר מהציונים בדרכי נועם, הצליח לגרום למנוע אירוע מסוים שהיה גורם חילול ההתבטא{{הערה|‏וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ"ל באם לא ראיתי בזה – '''הכרזת "[[אתחלתא דגאולה]]"''' נורא ועצום- עניין של סכנה. באותה הזדמנות הביע הרבי את מורת רוחו מגן הפסלים הממוקם כי זהו הביאור היחידי ש(לע"ע) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים באה"ק ת"ו וביניהם אפילו כאלו שניצולו מהשואה וראו נסים גלויים בזה, ובכל זה נפלו באה"קת"ו וג"כ באופן בלתי טבעי כנ"ל" [[אגרות קודש]], שם יש ענינים שהם אגרת ט'תריג. וראה באגרת ג'קד‏.}} כי הסיבה היחידה שמצא לנפילת החללים הרבים – היא ההכרזה של ה"[[עבודה זרהאתחלתא דגאולה]] ממש"! הרב [[יהודה פלדי]] נתבקש על ידי הרבי לעשות מערכה ציבורית בענין, כולל פרסום מאמרים בעיתונות בעניינים אלה בהסברה נאותה, והיה זה ביוזמתו של הרבי מבלי כל התעוררות מצדו{{הערת שולייםהערה|1=http://www[[שבועון כפר חב"ד]], גל' 1210}}.hebrewbooksהסופר הרב [[אוריאל צימר]], שהיה ידוע בדעותיו הקנאיות בנושא הציונות והמדינה, נצטווה על ידי הרבי, להרבות בכתיבה אנטי ציונית.org/pdfpagerלמרות רצונו העז להפסיק מלכתוב בנושאים בטענה "אינני {{מונחון|סאטמר|סאטמערער|חסיד סאטמר}}", למרות זאת ציווה עליו הרבי להמשיך בתוקף – "ודווקא בכיוון שכותב".aspx?req=4596&hilite=9dca0992ואכן בהוראת הרבי כתב את הספר "[[יהדות התורה והמדינה]]" -1e3d-4214-86d9-91fe597f8dc5&stעל יחס היהדות החרדית למדינה ול[[יום העצמאות]]. כשראה הרבי את החוברת – התבטא כי היא כתובה בפחות מדי חריפות... באחת ההזדמנויות{{הערה|1=%D7%92%D7%9F+%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%9D&pgnumב[[יחידות]] ביום כ"ג [[שבט]] [[תשי"ח]].}} סיפר הרבי לר' אוריאל שכמה עסקנים חרדיים, מהעומדים בראש מפלגה חרדית חשובה, בקשו מהרבי שיפעל עליו להפסיק לכתוב, אבל הוראת הרבי אליו הייתה שדוקא משום כך עליו להרבות בכתיבה.  באותה [[יחידות]] הוא גם סיפר לרבי, שעסקני חב"ד בארה"ק התרעמו על שפירסם דברים שהרבי אמר לו ב[[יחידות]] קודמת בנושא זה, מכיון שסברו שהדברים יפים לאמרם בצינעא ובחדרי חדרים ביחידות, אך פירסום הדברים בעיתונות יכול להזיק לתדמיתה של חב"ד ואולי גם לתקציבים שהיא מקבלת מן השלטון. תשובת הרבי הייתה: לא רק שניחא לי בפירסום הדברים, אלא זו הוראה מפורשת מצדי לפרסמם{{הערה|1=440 שיחות קודש תשכצילום מכתבו של הר"א צימר בנושא זה, עם עוד הרבה מכתבים שלו, התפרסמו בתשורה לשמחת [[נישואין]] של משפחת בלוי, טבריה, [[אלול]] תשס"ה, ע' 63.}}.  לאחד שהדפיס מאמר לשלילת הדיעה הרואה בהקמת המדינה אתחלתא דגאולה, כתב הרבי:... כבר הבעתי תשואות חן ושביעת רצון מרובה ממאמרו שהדפיס על דבר הטעות המצערת והמבהילה אשר קוראים לגלות מר וחשך כפול ומכופל בשם אתחלתא דגאולה וכו'. וזכות הרבים מסייעת לכל אחד המוחה נגד זה. וכמובן אין מקום לנפילת רוח שהמחאה אינה מתקבלת באופן שצריכה להתקבל, אף שתקוותי שבכל אופן עושה רושם, ומי עמד בסוד הוי' לידע התוצאות. וכמובן שאין זה פוטר מלמחות עוד הפעם ועוד הפעם, ובפרט על פי המדובר ומבואר כמה פעמים אודות רציניות העניין וההיזק של כינוי המצב הנוכחי בשם [[אתחלתא דגאולה]]... עם זאת כאשר הכין ר' [[שלום דובער וולף]] [[דובר חב"ז ד]], ידיעה לתקשורת אודות דברי הרבי בסוגיית תיקון חוק [[מיהו יהודי]] בה כלל גם דברים שהשמיע הרבי באותה הזדמנות בשלילת האמירה שישנה כבר [[אתחלתא דגאולה]], הורה לו הרבי להשמיט את הנושא ולא להיכנס אליו והסביר זאת בכותבו: {{ציטוטון|פשוט שכוונת השידורים (440והפרסום בכלל)]היא: 1) שיפור '''ותיקון''' דהנ"ל 2) שזהו '''דורש זהירות''' שלא להכניס הצד שכנגד לנצחנות, מלחמה וכיוצא בזה, 3) לא לעורר התנגדות דחוגים המסכימים לתיקון זה, אבל מחולקים עם כו' בעניין אחר, על ידי שיצרפו גם זה לדרישת התיקון. מובן גם כן, שהכתיבה צריכה להיות באופן שיהיה סיכוי שידפיסוהו.וק"ל}}{{הערות שולייםהערה|פתקים משולחנו של הרבי, ח"ג ע' 319}}.

== ראו עוד גם ==*[[ציונות דתית]]