שינויים

{{לעריכה|אי דיוקים רבים}}ה'''שיטת הציונותציונות''' היא שיטה שנתייסדה תנועה לאומית שנוסדה לפני כמאה ועשרים שנה, ונחשבת כפסולה על ידי כלל הציבור החרדיקבוצת הוגים יהודים ביניהם: בנימין זאב הרצל, ומשה הס. במרכזה של האידאולוגיה הציונית עומדת ה{{מונחון|לאומיות|כלומר: אידאולוגיה, ובתוכם חסידי חבלפיה יש לעם זכות לקיים ממשל עצמי}} כאשר לקיום התורה והמצוות ישנה עדיפות משנית, אם בכלל. לרעיון זה התנגדו [[רבותינו נשיאינו]] בכל תוקף. למרות התנגדותם לשיטה, יחסם למוסדות שמיסודה של התנועה כמו השלטון הנוכחי בארץ ו[[צה"דל]] היה בצורה מרוככת, בשל היות הקמתם מוכרחת מכורח הנסיבות.{{הערה|ראה בערכים עליהם בהרחבה}}

מיסודות השיטה: לאומיות{{הערת שוליים|1=מתוך =מקור השם==השם [[אגרות קודש אדמוציונות]], שהוטבע על ידי נתן בירנבאום, בתיאור תנועת "ר הרשחובבי ציון"ב, לקוח מהפסוק "וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה", כשבפסוק מכונה [[ירושלים]]בשם ציון.}} הבאה בראש סדר העדיפויות בקונגרס הציוני הראשון, התקבל שם זה ככינוי הרשמי של כל יהודי, והפרדת הדת ממהות עם ישראלהתנועה.

== דעת רבותינו האידאולוגיה הציונית==ההשקפה הציונית סוברת שהלאומיות{{הערה|1=מתוך [[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]].}} היינו מדינה שפה או מוצא אחיד, באה בראש סדר העדיפויות של כל יהודי; זו הדרך לאחד את העם היהודי ולשומרו כעם; שמירת המצוות נצרכה רק מחוץ לארץ ישראל, כמכנה משותף בין היהודים מכל העולם. אך כעת, כיון שקיים מכנה משותף אחר, אין צורך בהן. מקימי הציונות, ראו צורך חיוני בהקמת מדינה ליהודים. יעדים נוספים של ה[[ציונות]], הוגדרו בקונגרסים שהתקיימו במשך השנים, כשהם משתנים בהתאם לזמן.

[[אדמו"ר הרש"ב]] נלחם ==זרמים בציונות בצורה חריפה==*ציונות מדינית - בהנהגתם של בנימין זאב הרצל ונורדאו. גרסה, שיש להשיג הסכם מדיני עם האומות ולאחר מכן להקים את המדינה.*ציונות מעשית - בהנהגתם של מ. ליליינבלום וי. ל. פינסקר. סוברת, כי יש לזרז עליה לארץ והתיישבות יהודית, על מנת לבסס את הבית הלאומי. *ציונות סוציאליסטית - בהנהגת נ. סירקין, ד. ב. ברוכוב, ח. ארלוזורוב וב. כצנלסון. שילוב ערכים סוציאליסטים של שיוויון ועבודה.עם זאת*המזרח"י - בהנהגת הרב יצחק יעקב ריינס, מנהיג תנועת "המזרחי".*[[ציונות דתית|דתיים לאומיים]] - ציונות על פי משנת [[הרביהרב קוק]] והרב [[יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק]] סבר כי יש להבדיל בין האיש והשיטה, ומעולם לא דחה בשתי ידיים את מנהיגי הציונות. אלא ניסה לקרבם לתורה ולמצוות בפנים מאירות ובדרכי נועם*ציונות רוויזיוניסטית (מהפכנית) - בהנהגת זאב ז'בוטינסקי.

== מלחמה רוחנית בציונות =הציונות הדתית==={{ערך מורחב|ערך=[[ציונות דתית]]}}'''הציונות הדתית''', רואה את ההתעוררות להקמת ריבונות יהודית בארץ ישראל כחלק מ'תהליך הגאולה'. עיקר השקפת הציונים הדתיים מבוססת על פי משנתו של הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]].

הרבי נלחם בציונות בדרכים שונות==דעת רבותינו ==[[קובץ:הכתב והמכתב. הרב jpg|ממוזער|200px|כריכת הקונטרס 'הכתב והמכתב', דעת [[יהודה פלדיאדמו"ר הרש"ב]] נתבקש עבשלילת [[התנועה הציונית|הציונות]] (הדפסה מחודשת משנת תש"י ל)]]{{ערך מורחב|ערך=[[הכתב והמכתב]]}}ב[[קונטרס ומעין]] מובאת התכתבות בין [[אדמו"ר הרש"ב]] לרב [[שלמה אהרון אהרונסון]] בקשר להתנגדות של הרבי לתנועה הציונית. במכתב התשובה של אדמו"ר הרש"ב, מבוארת הבעייתיות שבשיטה זו. ושהיא אף הרעה לעשות מערכה ציבורית בעניןמחברת מפיצי ההשכלה, כולל פרסום מאמרים בעיתונות בעניינים אלה בהסברה נאותהשהרי מי שנהיה למשכיל יודע שבכך עוזב את מסורת ישראל סבא, והיה לא כן הציונים שפרקו מעליהם עול תומ"צ ואעפ"כ מחשיבים עצמם למחזיקי היהדות, כפי שכתבו "אשר לא זהו יהודי מי שמקיים את המצוות, כי אם מי שהוא ציוני אף שאינו מניח תפילין ואינו שומר את השבת רח"ל". כיוון שלטענתם יהודי הוא לאומי. וגם מה שלפתע נתעוררו לעלות לאה"ק, הוא לא מפני הקדושה שם, אלא מפני שכבר כמעט ונתערבו בגויים רק שהאנטישמיות לא נתנה להם להיות אזרחים במדינתם, ולכן חיפשו הגדרה לעצמם ובזה נתעורר הרצון הלאומי, אך כלל לא אכפת אם יהיה זה באתערותא דלעילא ביוזמתו של הרבי מבלי כל התעוררות מצדו<REF>בארץ ישראל או בארץ אחרת. ולכן נלחמו רבותינו נשיאנו ברעיון הציוני. [[שבועון כפר חב"דהרבי]]דוגל בשיטה שיש להפריד בין האיש והשיטה, ומעולם לא דחה את מנהיגי הציונות, גל’ 1210</REF>אלא ניסה לקרבם לתורה ולמצוות.

כן גם הסופר הרב [[פרץ אוריאל צימראדמו"ר הרש"ב]] ביסס את עמדתו בעיקר על איסור 'שלושת השבועות'{{הערה|ולא רק משום שלא שמרו תורה ומצוות.}} - המובא ב[[מסכת כתובות]]{{הערה|דף קי"א ע' א'}}, שהיה ידוע בדעותיו הקנאיות בנושא הציונות והמדינהאיסור הכולל בין היתר ניסיונות ל[[קץ הגלות|דחיקת הקץ]] על ידי ריבוי תפילות ותחנונים - וקל וחומר במעשים גשמיים. {{ציטוטון|הנה גם אם היו האנשים האלה שלמים עם ה' ותורתו וגם היה מקום לחשוב שישיגו מטרתם אין לנו לשמוע להם לדבר הזה לעשות את גאולתנו בכח עצמינו, נצטווה עוהלא '''אין אנו רשאים גם לדחוק את הקץ''' להרבות תחנונים על זה, ו'''כל שכן בכחות ותחבולות גשמיים'''{{הערה|כפירוש ה[[מהרש"א]]:"שלא יעלו יחד ביד חזקה ולבנות להם חומת ירושלים"י הרבי.}}, להרבות בכתיבה אנטי ציונית. וזאת על אף דהיינו לצאת מהגלות בזרוע אין אנו רשאים ו'''לא בזה תהיה גאולתינו ופדות נפשינו''' ובפרט שהוא היה אז כבר מפורסם כמקושר לרבי ומקורב אליו ביותר וגם זכה לשמש כנגד תקותינו האמיתי, כי כל צפיותינו ותקוותינו הוא שיביא ה[[מזכירקב"ה]] אצלולנו משיח צדקנו במהרה בימינו אמן, ומכאן שהרבי לא חשש להודיע בת רבים את דעת חבכל חפצם לפרוק עול התורה והמצוות והלאומיות תהיה יהדות|ממכתב הרבי הרש"ד בענינים אלוב{{הערה|נדפס בספר [[אור לישרים]] עמוד 57}}}}.

למרות רצונו העז להפסיק מלכתוב בנושאים אלו ושטח את תחנוניו לפני הרבי שיפטור אותו מזה בטענה גם [[אדמו"ר הריי"אינני סאטמארערצ]] נלחם בציונות, ואף התבטא ואמר:"...כאן אנו נמצאים בגלות בידי אומות העולם, זה לא עזר בארץ ישראל נמצאים בגלות בידי יהודים, וקשה יותר להיות בגלות אצל רשעי ישראל מאשר אצל רשעי אומות העולם. הגלות בידי הגויים טובה מהגלות בידי יהודים, הגוי מחזיק את הגוף היהודי בגלות אך עם הנשמה היהודית אין לו במאומהעסק, והרבי ציווה עליו בתוקף לכתוב עוד ועודואילו הרשע היהודי מכניס את הנשמה היהודית בגלות ומחפש לטמא את הנשמה. ואכן בהוראת הרבי כתב חלק מסוים מרשעי ישראל שהתאספו בארץ ישראל '''מחפשים לטמא את הספר הנשמות היהודיות, לטמא את קדושת הארץ, לטמא את לשון הקודש'''. והתגברות הקליפה היא גדולה כל כך שהם מחפשים לינוק מן הקדושה באמצעות שמות של לשון הקודש, שהם קוראים למוסדות הרשע שלהם בהם הם משמדים ילדי ישראל, הם רוצים היו לא תהיה להכחיד את הניצוץ היהודי בילדי ישראל. בלשון הקודש שבה ברא הקב"[[יהדות ה את עולמו ונתן לנו את התורה והמדינה]], הם מדברים דברי חול ואיסור, מעלה אחת בכך שהוסיפו הרבה מילים חדשות עד שאין זה לשון הקודש, והלואי שהיו מוסיפים עוד יותר מילים, עד שלא ישאר בשפתם שום מילים של לשון הקודש, אז לא תהיה לקליפה יניקה מהקדושה. אלה שנמצאים כאן יכולים להיות שבעי רצון על שלא נמצאים שם בארעא דישראל הגלותי, שהאנשים היראים הגרים שם הם עבדים תחת ידי פריצי עמך"{{הערה|ספר השיחות תש" - על יחס היהדות החרדית למדינה ול[[יום העצמאות]]ג.}}.

באחת ההזדמנויות<REF>בההתנגדות לציונות נמשכה על ידי הרבי; הרבי אמר לרב [[יחידותחיים מנחם טייכטל]]לגבי אביו, רבי [[ישכר שלמה טייכטל] ביום כ] מחבר הספרים "ג משנה שכיר" ו"אם הבנים שמחה", שכשיבוא ל[[שבטארץ ישראל]] ידפיס את כתבי אביו, ויפרסם שהוא היה {{ציטוטון|אַ ערליכער איד און ווייט פון ציונות}} (=יהודי [[תשי"חירא שמים]].</REF> סיפר לו הרביורחוק מציונות), שכמה אישי ציבור וחברי כנסת חרדייםזאת בעקבות טענות שבסוף ימיו רבי ישכר נעשה ציוני{{הערה|{{היברובוקס||הקדמת בן המחבר|53692|'''אם הבנים שמחה''', מהעומדים בראש מפלגה חרדית חשובה, בקשו מהרבי שיפעל עליו להפסיק לכתוב, אבל הוראת הרבי אליו היתה שדוקא משום כך עליו לרבות בכתיבהירושלים תשע"ג|ללא|עמוד=21}}.}}.

באותה יחידות הוא גם סיפר לרבילמרות זאת, שעסקני חב"ד בארה"ק התרעמו על שפירסם דברים שהרבי הרבי אמר לו ביחידות קודמת בנושא זה, מכיון שסברו שהדברים יפים לאמרם בצינעא ובחדרי חדרים ביחידות, אך פירסום הדברים בעיתונות יכול להזיק לתדמיתה של חב”ד ואולי גם לתקציבים שהיא מקבלת מן השלטון. תשובת הרבי היתה: שבהקמת [[מדינת ישראל|המדינה]] לא רק שניחא לי בפירסום הדברים, אלא זו הוראה מפורשת מצדי לפרסמם <REF>צילום מכתבו עברו על האיסור של הר”א צימר בנושא זה"[[קץ הגלות|דחיקת הקץ]]", עם עוד הרבה מכתבים שלו, התפרסמו בתשורה לשמחת נישואין משום שהיו אז במצב של משפחת בלוי, טבריה, אלול תשספיקוח נפש וזה היה מוכרח{{הערה|מובא בספר "[[בין אור לחושך]]"ה, ע’ 63עמוד 23.</REF>}}.

לאחד שהדפיס מאמר לשלילת הדיעה הרואה בהקמת המדינה אתחלתא דגאולה==דרכי נועם==הרבי לא גורס ויכוח ציבורי בנושא, כתב הרבי: ...כבר הבעתי תשואות חן ושביעת רצון מרובה ממאמרו שהדפיס על כיון שאינו מביא לשום דבר הטעות המצערת והמבהילה אשר קוראים לגלות מר וחשך כפול ומכופל בשם אתחלתא דגאולה וכו’ , ויכול אף לגרום לנזקים. וזכות הרבים מסייעת לכל אחד המוחה נגד הרב [[יוסף הכט]] רבה של אילת מספר לפני שנים רבות, בעקבות חילוקי דעות שנתעוררו בבית הכנסת שלו מסביב לאמירת מי שברך למדינה, עלה בדעתו לערוך דיון ציבורי בנושא זה. וכמובן אין מקום לנפילת רוח שהמחאה אינה מתקבלת באופן שצריכה להתקבל, אף שתקוותי שבכל אופן עושה רושםדיון שהיה גולש מטבע הדברים, ומי עמד בסוד הוי’ לידע התוצאות. וכמובן שאין זה פוטר מלמחות עוד הפעם ועוד הפעםגם לשאלות נוספות כגון שאלת היחס למדינה ולציונות בכלל, ובפרט ע”פ המדובר ומבואר כמה פעמים אודות רציניות העניין וההיזק גיוס ל[[צה"ל|צבא]] (כולל של כינוי המצב הנוכחי בשם אתחלתא דגאולה...<REF>כל בחורי ישיבות ושל בנות) וכיוצא בזה, והוא שאל את הרבי אם לקיים את הדיון והסימפוזיון הזה, ועל זה נלקח מתוך הוא זכה לקבל את המענה בזה"ל: "מיעוט הויכוח בכיו"ב ישובח"{{הערה|1=מפי מי ששמע מפיו, מובא ב[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28823 חב"ד אינפו].</REF>}}.

עם זאת, הרבי לא גרס ויכוח ציבורי בנושא שאינו מביא לשום דברסיפר באותה הזדמנות שעל ידי שקירב מספר מהציונים בדרכי נועם, ויכול אף הצליח לגרום לנזקיםלמנוע אירוע מסוים שהיה גורם חילול ה' נורא ועצום. הרב באותה הזדמנות הביע הרבי את מורת רוחו מגן הפסלים הממוקם באה"ק, שם יש ענינים שהם [[יוסף הכטעבודה זרה]] רבה של אילת מספר לפני שנים רבות, בעקבות חילוקי דעות שנתעוררו בבית הכנסת שלו מסביב לאמירת מי שברך למדינה, עלה בדעתו לערוך דיון ציבורי בנושא זה, דיון שהיה גולש מטבע הדברים, גם לשאלות נוספות כגון שאלת היחס למדינה ולציונות בכלל, גיוס לצבא (כולל של בחורי ישיבות ושל בנות) וכיו"ב, והוא שאל את הרבי אם לקיים את הדיון והסימפוזיון הזה, ועל זה הוא זכה לקבל את המענה בזה”ל: “מיעוט הויכוח בכיו"ב ישובח”.<REF>מפי מי ששמע מפיו, מובא בממש!{{הערה|1=[http://chabadwww.infohebrewbooks.org/indexpdfpager.phpaspx?urlreq=4596&hilite=article_he9dca0992-1e3d-4214-86d9-91fe597f8dc5&idst=28823 חב%D7%92%D7%9F+%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%9D&pgnum=440 שיחות קודש [[תשכ"ד אינפוז]] (440)].</REF>}}

כאשר מישהו שאל את הרבי כיצד לשלב בין השיטה במספר הזדמנויות במענה לאלו ששאלו אודות התרחקותה של [[חב"ד נגד ]] מסממנים ציוניים שונים השיב [[הרבי]] שאחת מסיבותיה של הנהגה זו נובעת מחשש שעל ידי הזדהות עם הציונותתיפגע הפעילות ל[[הפצת היהדות]] בחוגים שונים המתנגדים לה{{הערה|בקשר לחגיגת יום העצמאות - אגרות קודש חלק כ"א ע' כ"ח, ובאגרת מתש"מ למי שתמהה מדוע לא מניפים את דגל ישראל בתהלוכות ל"ג בעומר - קובץ 'ניצוצי אור' ע' 114}}, עם השיטה של או משום שהדבר יפגע בפעילות חב"ד לקרב כל אחד ואחדבמדינות ערב השונות{{הערה|מכתב ה[[מזכירות]] מי"א ניסן תש"כ לרב [[שניאור זלמן סרברנסקי]] - [https://chabad. השיב הרבי כי צריך לקרב את האנשים באופן אישי, אבל לא לקרב יחד איתם את הציונות שבהם, מכיון שהם יהודים וצריך לקרבםinfo/beis-medrash/594953/ לצילום המכתב]}}.

==פירסום הטעות שברעיון "אתחלתא דגאולה"=={{ערך מורחב|אתחלתא דגאולה}}למרות ש[[הרבי סיפר ]] הורה שלא להילחם בנושא, הרבי הורה לעסוק בשלילת הטעות החמורה שכביכול ה[[מדינת ישראל|מדינה]] הינה "[[אתחלתא דגאולה]]". דבר שנוגד להלכה שהרי הרמב"ם שהוא הפוסק היחידי בעניין פוסק שהגאולה תבוא על ידי משיח בלבד, ולכן כל "גאולה" שאינה על ידי משיח אין עליה שם גאולה כלל גם באותה הזדמנות שעל ידי שקירב מספר מהציונים בדרכי נועםלא אתחלתא.לאחר ששלל הרבי את הרעיון בשיחה חריפה בחג השבועות{{הערה|נדפס ב"[[תורת מנחם]]" חי"ד עמוד 125 הערה 101}} בשנת [[תשט"ו]], אמר הרבי:'''"ישנם החושבים שדיבורים אלו יזיקו, הצליח לגרום למנוע אירוע מסוים שהיה גורם חילול האך האמת היא שלא זו בלבד שלא יזיקו – אלא שתהיה מהם גם תועלת"''' נורא ועצום. באותה הזדמנות הביע  הרבי גם התבטא{{הערה|‏וגם עתה לא הייתי כותב את מורת רוחו מגן הפסלים הממוקם כל הנ"ל באם לא ראיתי בזה – '''הכרזת "[[אתחלתא דגאולה]]"''' - עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש(לע"ע) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים באה"קת"ו וביניהם אפילו כאלו שניצולו מהשואה וראו נסים גלויים בזה, ובכל זה נפלו באה"ק ת"ו וג"כ באופן בלתי טבעי כנ"ל" [[אגרות קודש]], שם יש ענינים שהם אגרת ט'תריג. וראה באגרת ג'קד‏.}} כי הסיבה היחידה שמצא לנפילת החללים הרבים – היא ההכרזה של ה"[[עבודה זרהאתחלתא דגאולה]] ממש"! הרב [[יהודה פלדי]] נתבקש על ידי הרבי לעשות מערכה ציבורית בענין, כולל פרסום מאמרים בעיתונות בעניינים אלה בהסברה נאותה, והיה זה ביוזמתו של הרבי מבלי כל התעוררות מצדו{{הערת שולייםהערה|1=[http://www[שבועון כפר חב"ד]], גל' 1210}}.hebrewbooksהסופר הרב [[אוריאל צימר]], שהיה ידוע בדעותיו הקנאיות בנושא הציונות והמדינה, נצטווה על ידי הרבי, להרבות בכתיבה אנטי ציונית.org/pdfpagerלמרות רצונו העז להפסיק מלכתוב בנושאים בטענה "אינני {{מונחון|סאטמר|סאטמערער|חסיד סאטמר}}", למרות זאת ציווה עליו הרבי להמשיך בתוקף – "ודווקא בכיוון שכותב".aspx?req=4596&hilite=9dca0992ואכן בהוראת הרבי כתב את הספר "[[יהדות התורה והמדינה]]" -1e3d-4214-86d9-91fe597f8dc5&stעל יחס היהדות החרדית למדינה ול[[יום העצמאות]]. כשראה הרבי את החוברת – התבטא כי היא כתובה בפחות מדי חריפות... באחת ההזדמנויות{{הערה|1=%D7%92%D7%9F+%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%9D&pgnumב[[יחידות]] ביום כ"ג [[שבט]] [[תשי"ח]].}} סיפר הרבי לר' אוריאל שכמה עסקנים חרדיים, מהעומדים בראש מפלגה חרדית חשובה, בקשו מהרבי שיפעל עליו להפסיק לכתוב, אבל הוראת הרבי אליו הייתה שדוקא משום כך עליו להרבות בכתיבה.  באותה [[יחידות]] הוא גם סיפר לרבי, שעסקני חב"ד בארה"ק התרעמו על שפירסם דברים שהרבי אמר לו ב[[יחידות]] קודמת בנושא זה, מכיון שסברו שהדברים יפים לאמרם בצינעא ובחדרי חדרים ביחידות, אך פירסום הדברים בעיתונות יכול להזיק לתדמיתה של חב"ד ואולי גם לתקציבים שהיא מקבלת מן השלטון. תשובת הרבי הייתה: לא רק שניחא לי בפירסום הדברים, אלא זו הוראה מפורשת מצדי לפרסמם{{הערה|1=440 שיחות קודש תשכצילום מכתבו של הר"א צימר בנושא זה, עם עוד הרבה מכתבים שלו, התפרסמו בתשורה לשמחת [[נישואין]] של משפחת בלוי, טבריה, [[אלול]] תשס"ה, ע' 63.}}.  לאחד שהדפיס מאמר לשלילת הדיעה הרואה בהקמת המדינה אתחלתא דגאולה, כתב הרבי:... כבר הבעתי תשואות חן ושביעת רצון מרובה ממאמרו שהדפיס על דבר הטעות המצערת והמבהילה אשר קוראים לגלות מר וחשך כפול ומכופל בשם אתחלתא דגאולה וכו'. וזכות הרבים מסייעת לכל אחד המוחה נגד זה. וכמובן אין מקום לנפילת רוח שהמחאה אינה מתקבלת באופן שצריכה להתקבל, אף שתקוותי שבכל אופן עושה רושם, ומי עמד בסוד הוי' לידע התוצאות. וכמובן שאין זה פוטר מלמחות עוד הפעם ועוד הפעם, ובפרט על פי המדובר ומבואר כמה פעמים אודות רציניות העניין וההיזק של כינוי המצב הנוכחי בשם [[אתחלתא דגאולה]]... עם זאת כאשר הכין ר' [[שלום דובער וולף]] [[דובר חב"ז ד]], ידיעה לתקשורת אודות דברי הרבי בסוגיית תיקון חוק [[מיהו יהודי]] בה כלל גם דברים שהשמיע הרבי באותה הזדמנות בשלילת האמירה שישנה כבר [[אתחלתא דגאולה]], הורה לו הרבי להשמיט את הנושא ולא להיכנס אליו והסביר זאת בכותבו: {{ציטוטון|פשוט שכוונת השידורים (440והפרסום בכלל) היא: 1)]שיפור '''ותיקון''' דהנ"ל 2) שזהו '''דורש זהירות''' שלא להכניס הצד שכנגד לנצחנות, מלחמה וכיוצא בזה, 3) לא לעורר התנגדות דחוגים המסכימים לתיקון זה, אבל מחולקים עם כו' בעניין אחר, על ידי שיצרפו גם זה לדרישת התיקון. מובן גם כן, שהכתיבה צריכה להיות באופן שיהיה סיכוי שידפיסוהו.וק"ל}}{{הערות שולייםהערה|פתקים משולחנו של הרבי, ח"ג ע' 319}}.

== ראו עוד גם ==*[[ציונות דתית]]