שינויים

{{דמות|שם=רבי משה שניאורי|תמונה=הגהות הצצ להנחה.jpg|תיאור=הנחה ב[[כתב יד|כתב ידו]] של ר' משה, עם [[מוגה|הגהות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] בצידה{{הערה|ראה אודות הנחותיו [http://chabad.info/news/ספר-היסטורי-תולדות-רבי-משה-בן-אדמור-הז/ כאן] ו[http://chabad.info/news/בלעדי-פרק-מתוך-הספר-על-רבי-משה-בן-אדמור/ כאן].}}|תאריך לידה=[[תמוז]] [[תקל"ט]]/[[תקמ"ד]]|תאריך פטירה=בין השנים [[תרט"ו]] - [[תרל"א]]|אב=[[אדמו"ר הזקן]]|תפקידים נוספים=רבה של [[אולע]]}}הרב '''משה שניאורי''' (תמוז [[תקל"ט]]/[[תקמ"ד]] - לפני [[תר"ל]]{{הערה|ע"פ אחת הגרסאות נפטר בחודש [[סיוון]] [[תרל"ח]] (אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ אגרת א'תתפא - [[ט' חשוון]] [[תש"ג]])}}) היה בנו של [[אדמו"ר הזקן]] ורבה של העיירה [[אולע]]; בעל-כרחו נעצר ואולץ וניסו לאלצו להתנצר, אלא שהוא נמלט מידי שוביו ועד סוף ימיו נדד ממקום למקום.

== תולדותיו תולדות חיים =====ראשית חייו===נולד לאביו, ל[[אדמו"ר הזקן]], בתמוז ב[[תמוז]] [[תקל"ט]]{{הערת שולייםהערה|1=[httphttps://chabadlibrarybookshebrewbooks.comorg/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=5adb367a-158b-45a9-8dfa-ae341ac6538619806&st=%D7%97%D7%9C%D7%A4%D7%AA%D7%90&pgnum=20 תורת שמואל 158 ספר השיחותאדמו"ר הריי"צ]שיחת כ"ז סיוון סעיף ו'.}} , או לדעה אחרת בשנת [[תקמ"ד]] ב[[ליאזנא]]{{הערה|שם=הרייצ|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, ח"ז, עמ' ט"ז}}. בריתו נערכה על ידי [[הצדיקים הנסתרים|צדיק נסתר ]] בשם רבי בצלאל הרועה{{הערת שוליים|, והוא נקרא על שם.}}. בילדותו, כאשר ביקר [[אדמו"ר]] פולני אצל סבו של [[אדמו"ר הזקן]] ביקשו להחרים את [[הגר"א]], הרבי הזקן סירב ואמר כי דבר זה עלול להביא להשתמדות הגר"א ולחילול ה'; הצדיק כעס, הצביע על ר' משה שהי' ילד קטן ושיחק בחדר ואמר: 'הוא ייעשה לך [[חילול ה'משה פוזנר]]'{{הערה|עדברי ימי חיי כ"פ [[אגרות קודש ק אדמו"ר הריי"צ]] חי"ד הזקן, עמ' קסנ"וא}}. בגיל שמונה חלה במערכת העצביםמסופר ששנים עשר שנים לפני לידתו חי אדמו"ר הזקן בפרישות{{הערה|מגדל עז, נסע ל[[פטרבורג]] וטופל בידי גדולי הרופאיםהרב יהושע מונדשיין, במדור מעשה אבותי אות מא.}}.

בהיותו בגיל נישואיו כבר נרפא ממחלתובילדותו, ובהגיעו רבי [[חנוכהשלמה מקרלין]] שנת ורבי [[תקנברוך ממז'יבוז]] אל אדמו"חר הזקן, ואמרו לו בשיחה כבת כמה שעות כי החליטו [[החבריא קדישא]] נשא לאשה להחרים את [[שפרה (כלת הגר"א]], ואמרו כי עשו על כך שאלה בעולמות העליונים, וענו להם על כך כי בכדי לעשות זאת יש צורך בכך שאחד מהמחרימים יהיה חריף ביותר בתורת הנגלה, ולכן באו אליו בכדי שיצטרף אליהם להחרימו. [[אדמו"ר הזקן)|שפרה]]סירב באומרו כי פעולה כזו כרוכה בניתוק הנשמה המוחרמת משורשה העליון, בתו של וכיוון שכך עלול המוחרם להגיע לידי כפירה ואפיקורסות - דבר שיגרור [[חילול ה']] גדול באם יקרה ל[[גר"א]]. במענה לכך אמר רבי שלמה על ר' משה שהיה ילד קטן ושיחק בחדר: "הוא יעשה לך חילול ה'"{{הערה|על פי [[צבי הירש מאולעאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]]חלק י"ד עמ' קס"ו ורשימת דברי ימי חיי אדמו"ר הזקן. וברשימת הרבי הריי"צ מובא שאדה"ז הגיב על דבריו החריפים של ר' שלמה: "לא ישמע ה', ולה' הישועה" (ראו אוצר סיפורי חב"ד ח"ד ע' 298). לגירסה אחרת (מובאת בספר 'למען יידעו בנים יולדו' עמוד 258), רבי משה עבר להתגורר בבית חותנושלמה התבטא באופן כללי כי 'צאצאי אדמו"ר הזקן יעשו לו חילול השם', וענה לו על כך אדמו"ר הזקן כי גם אם כך יהיה - מובטח לו שהדבר לא יהיה בחייו, ושיעשו על כך תשובה. ראו גם בניצוצי אור (ויינגרטן) עמ' 172, אות קלט, אבל ראו בהערה 173 שם, והתמנה לאחר מכן לרב באולהובהערה 32 לקמן.}}.

רבי בגיל שמונה חלה ר' משה ניחן בזיכרון טובבמערכת העצבים, והיה והוסע ל[[חוזרפטרבורג]] המאמרים של שם טופל בידי גדולי הרופאים. ב[[בר מצווה]] שלו, חזר אדמו"ר הזקן]] בלשונו הזהב ממש, וגם היה רושם את הדברים. מאחת מג' המאמרים המופיעים ב[[הנחה|הנחותיוסידור]] נוצרו לאחר מכן כרכי ב"שער התפילין"{{הערה|ספר השיחות [[מאמרי אדמותרצ"ר הזקןו]]. אביו חיבב אותו באופן מיוחד, הוא היה אומר עליו: "בני משה הוא בעל כשרונות מצויינים, זכרונו המצויין לא ימוש ממנו עד עד"עמ' 113}}.

בתקופת מלחמות נפוליאון ופלישתו לרוסיהאביו שכר לו כ[[מלמד]] את ר' אליהו ראובן{{הערה|ספר השיחות, בשנת [[תקעת"בש]], נסע עמ' 54}}. למד גם אצל ר' [[אדמו"ר הזקןמשה מייזליש]] לעומק את השפה ה[[רוסיהרוסית]]. רבי משה ובני משפחתו לא הצטרפו למסעוהצרפתית{{הערה|דברי ימי חיי אדמוה"ז, וכאשר ניסה רבי משה להגיע לשקלוב, נפל בשבי הצבא הצרפתיעמ' קנז}}. הוא הואשם בריגול ונידון למוות, ולבסוף שוחררבנוסף היה לומד גם עם אביו{{הערה|אגספר השיחות ת"ק שם.ש, עמ' 158}}..

בהקדמת השולחן ערוך שנשרף בפעם הראשונה לאחר פטירת ב[[חנוכה]] [[תקנ"ח]] נשא את הרבנית [[שפרה (כלת אדמו"ר הזקן)|שפרה]], הוא היה חתום בין בני אדמובתו של רבי [[צבי הירש מאולע]]. כמה ימים לפני החתונה (ב[[ט"ו כסלו]] תקנ"ח) התקבל ר הזקן. כמו כן חתום עמהם על הקדמת והדפסת ' משה לאחד מה[[חבריא קדישא]] ב[[ליאזנא]]{{הערה|מתוך פנחס החבריא קדישא של העיר [[ספר התניאליאזנא]] שהודפס בשנת }}. בחתונתו אמר [[תקעאדמו"דר הזקן]] בצירוף אמר המאמר "וארשתיך לי לעולם"{{הערה|נדפס ב[[אגרת הקודשליקוטי תורה]] שהוסיפו אז, במדבר, ח, ב}}.

== מאסרו והנסיון לאלצו להמיר את דתו =ברבנות===לאחר נישואיו עבר רבי משה התלווה אל אחיולהתגורר בבית חותנו, והתמנה לרב באולע. היה מתכתב עם [[אדמו"ר האמצעיהצמח צדק]], לראיון עם קיסר רוסיה, בנושא יישוב היהודים במושבות. סגנון דיבורו הפתוח והישיר של רבי משה עורר עניין אצל הקיסר, והוא ביקשו להתווכח עם הכומר הראשי. אודות ענייני [[אדמו"ר האמצעיהלכה]] לא אהב את סגנונו של ר' משה, ולאחר הפגישה, בחששו, אמר לו "שכחת את "חכמים הזהרו בדבריכם"{{הערה|[[רשימות אדמושו"ר שליטת צמח צדק, חלק אהע"א]] עמ' רי"ב.}}. רבי משה נענה להצעהז, התווכח עם הכומר וניצחו בוויכוח. הנוצרים, שהתקשו לשאת את העלבון, אסרו את משה בכפייה, הביאוהו למנזר, והחתימוהו על כרחו{{הערה|יש טוענים (חוקרים שונים) שהוא הושקה לשכרה; בחבסקמ"ד קיימת מסורה שהוא הושקה בסם הזיה.}} על מסמך שבו הוא מבקש להמיר את דתו.

רבי משה ניחן בזיכרון טוב, והיה [[הרבנית סטערנאחוזר]] ואחיו שלחו מכתב אל הקיסר ובו הם כותבים שהוא אולץ בכפייה להמיר את דתוהמאמרים של [[אדמו"ר הזקן]], ורושם אותם. מ[[הנחה|הנחותיו]] נוצרו לאחר מכן כרכי [[מאמרי אדמו"ר הזקן]]. אביו חיבב אותו באופן מיוחד, והיה אומר עליו: "בני משה הוא בעל כשרונות מצויינים, הקיסר זכרונו המצויין במאוד מאוד לא נענה לבקשתםימוש ממנו עדי עד".{{הערה|ספר התולדות אדמו"ר הזקן, חלק ג, עמ' 744.}}. מראה פניו של ר' משה היה כמראה פניו של אביו אדמו"ר הזקן{{הערה|שם=בית רבי|[[בית רבי]], נ"ז, וטען שהוא חתם על מסמך ההמרה מרצונו החופשיא}}.

בהנהגתו של ר' משה הייתה בעשירות גדולה{{הערה|אגה"ק, אדמו"ר הריי"צ, ח"ד, עמ' קסז}}, מסופר שפעם הגיע ר' משה עם מרכבה רתומה לשלוש סוסים לאביו [[יאדמו"ר הזקן]]. כאשר ראה זאת אביו, אמר לו: {{ציטוטון|"ט כסלו תקעבמי אתה בוטח? בי, הרי גם את דלת חדרי בגן עדן לא תמצא"ו}}, והוסיף {{ציטוטון|"עצה אחת יש לי בשבילך, נשוק את ה[[ציצית|ציצה]] בעת שנסעו ר' משה ושוביו בעגלהשלי, נרדמו שוביו והוא קפץ מן העגלה ונמלטוחקוק תמונתה במוחך, אך כיון שחשש שיתפסוהו שובואז {{מונחון|קאן מען שפרינגען פון שפיץ פון העכסטען דאך}}"}} (=אפשר לקפוץ מראש הגג הגבוה ביותר) {{הערה|רשימות היומן, עמ' רבי. ובהערת המו"ל שם כתבו בדרך אפשר שאולי היה נודד בדרכים בזהות מוסתרתזה נתינת כוח שר' משה יוכל לברוח מהמנזר, כמסופר לקמן.}}.

הוא הסתובב בערי פולין וגלה מעיר לעיר. היה מסתובב ביערות ובא לעיר לבקש נדבות בשביל חייו ההכרחייםבעת [[מאסר אדמו"ר הזקן]] רצה ר' משה לנסוע ל[[פטרבורג]] כדי לשכנע את שרי הממשלה שישחררו את אביו, ואם היו רוצים לתת לו יותר אולם בסוף לא היה לוקח בשום אופןעלה הדבר בידו{{הערה|שם=דברי|"דברי ימי חיי אדמוה"ז" עמ' מט - נ"א}}. היה לן בעלית הגג בעת המאסר השני של בית המדרש, תחת ראשו היה מניח אבן ואת רגליו היה קושר בחבל[[אדמו"ר הזקן]] הצטרף ר' משה לאביו למאסר. הוא בעת המאסר היה חושב בבית המדרש כשטליתו מכסה על פניו, כאשר פעם גילה את פניו במהלך שיחה ר' משה מתווכח רבות עם יהודי בביהמ"ד, נפלה עליו אימה ופחד מתואר פניוהכמרים והשרים במקום{{הערת שולייםהערה|מגדל עוז, ראה מקורות באריכות שם.=דברי}}.

שום אדם לא ידע מיהו ומה מעשיו חוץ מאנשים בודדים שידעו שהוא בן אדמובשנת [[תק"ע]] החל ר הזקן ואמרו שהיה דומה מאוד לאדמו' משה להתעסק בעסקנות בכלל יחד עם [[אדמו"ר הזקןהצמח צדק]]{{הערה|[[שלשלת היחס]], פרק ג'.}}.

בדרך כלל היה נמצא באזור ערי קייב וזיטאמירבהקדמת השולחן ערוך שנדפס בפעם הראשונה לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, וגם בשטערקאם ראו אותו כמה פעמים אצל הרב הוא חתום בין בני אדמו"ר הזקן. כמו כן חתום עמהם על הקדמת והדפסת [[יעקב ישראל מטשרקאסספר התניא]], וגם בטשערנאביל אצל הרהשהודפס בשנת [[תקע"ק ר' ד]] בצירוף [[אהרן מצ'רנובילאגרת הקודש]]שהוסיפו אז.[[קובץ:הנחה.png|ממוזער|[[הנחה]] של רבי משה שניאורי מ[[סוכות]] [[תקס"ז]]]]

מסופר{{מקור}} שכאשר אמר הרב ===במלחמת נפוליאון===בתקופת [[מלחמת נפוליאון]] ופלישתו לרוסיה, בשנת [[שניאור זלמן גוראריהתקע"ב]] ל, נסע [[אדמו"ר הריי"צהזקן]] לעומק [[רוסיה]]. רבי משה ובני משפחתו לא הצטרפו למסע, והם התיישבו בעיר [[דרויא]] שם חנה הצבא הצרפתי. בעקבות בקיאותו בשפה הצרפתית התרועע ר' משה עם ראשי הצבא הצרפתי וריגל כנגדם. כאשר ניסה רבי משה להגיע ל[[שקלוב]] כי מקובל שבסוף ימיו עשה תשובה, הגיב הרבי כי לא היה לו על מה לעשות תשובהנפל בשבי הצבא הצרפתי. הוא הואשם בריגול ונידון למוות, ולבסוף שוחרר{{הערה|שם=דברי}}.

אשתו, [[שפרה (כלת אדמו"לאחר המלחמה חזר ר הזקן)|הרבנית שפרה]], עלתה ' משה יחד עם ילדיה למשפחתו לעיירה [[ארץ הקודשאולע]] והתיישבה בחברון{{הערה|"עטרת מלכות" עמ' 21}}.

בזמן === מאסרו והנסיון לאלצו להמיר את דתו ===זמן קצר לאחר [[נשיאותהסתלקות אדמו"ר הזקן]] התלווה רבי משה לאחיו, [[אדמו"ר המהר"שהאמצעי]] הופיע בעיר , לראיון עם קיסר [[ליובאוויטשרוסיה]] לכמה ימים, וביקר בנושא יישוב היהודים במושבות. סגנון דיבורו הפתוח והישיר של רבי משה עורר עניין אצל הקיסר, והוא ביקשו להתווכח עם הכומר הראשי. אדמו"ר האמצעי לא אהב את הרבי ובני משפחתו. זהותו נודעה לאנשי העיירה רק לאחר שעזב סגנונו של ר' משה, ולאחר הפגישה, בחששו, אמר לו "שכחת את העיר. באותה תקופה הוא נראה כחסיד חב"ד זקןחכמים הזהרו בדבריכם"{{הערה|מסיפורי ר' [[דובער חסקינדרשימות אדמו"ר שליט"א]] בתשורה לחתונת סברדלוברשימת היומן - תרצ"א, עמ' רי"ב -חסקינד רי"ג}}. רבי משה נענה להצעה, והחל בוויכוח עם הכמרים, הוויכוח ערך יותר משנה כשבסופו ר' משה ניצח. הנוצרים, שהתקשו לשאת את העלבון שיקרו שהם ניצחו, ואסרו את משה בכפייה בעיר [[תשס"זויאזמע]], ולאחר מכן הביאוהו למנזר{{הערה|רשימת היומן שם, עמ' ריג.}}, והחתימוהו על כורחו על מסמך שבו הוא מבקש להמיר את דתו.

בשנת [[תרל"חהרבנית סטערנא]] נפטר במהלך נידודיוואחיו שלחו מכתב אל הקיסר ובו הם כותבים שהוא אולץ בכפייה לחתום על כך שברצונו להמיר את דתו, וזכה להיקבר בקבר ישראל בעיר [[רודסמיל]]הקיסר לא נענה לבקשתם, וטען שהוא חתם על מסמך ההמרה מרצונו החופשי {{הערה|ראו בספר "עין תחת עין" להרב אליהו מטוסוב בכל הנ"ל.}}.

אשתוב[[י"ט כסלו]] [[תקע"ו]] בעת שנסעו ר' משה ושוביו בעגלה, נרדמו שוביו והוא קפץ מן העגלה ונמלט, אך כיון שחשש שיתפסוהו שוב, היה נודד בדרכים בזהות מוסתרת{{הערה| ראו ברשימות היומן שם, עמ' ריב. וראו גם אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ, כרך ז, איגרת א'תתפא, עמודים טו-טז.}}. ===נדודיו===לאחר שברח הסתובב ר' משה בערי [[פולין]] וגלה מעיר לעיר. היה מסתובב ביערות ובא לעיר לבקש נדבות בשביל חייו ההכרחיים, ואם היו רוצים לתת לו יותר לא היה לוקח בשום אופן. היה לן בעלית הגג של בית המדרש, תחת ראשו היה מניח אבן ואת רגליו היה קושר בחבל. הוא היה יושב בבית המדרש כשטליתו מכסה על פניו, כאשר פעם גילה את פניו במהלך שיחה עם יהודי בביהמ"ד, נפלה עליו אימה ופחד מתואר פניו{{הערה|מגדל עוז, ראה מקורות באריכות שם.}}. בדרך כלל היה נמצא באזור ערי קייב וזיטאמיר, וגם בטשרקאס ראו אותו כמה פעמים אצל הרב [[יעקב ישראל מטשרקאס]], וגם בטשערנאביל אצל הרה"ק ר' [[אהרן מצ'רנוביל]]{{הערה|שם=בית רבי}}. בזמן [[נשיאות]] [[אדמו"ר המהר"ש]] הופיע בעיר [[ליובאוויטש]] לכמה ימים, וביקר את הרבי ובני משפחתו. זהותו נודעה לאנשי ה[[עיירה]] רק לאחר שעזב את העיר. באותה תקופה הוא נראה כחסיד חב"ד זקן{{הערה|מסיפורי ר' [[דובער חסקינד]] בתשורה לחתונת סברדלוב-חסקינד, [[תשס"ז]]. ברשימת היומן משנת תרצ"א (עמ' ריג) כותב הרבי ש"פעם אחת בא ר' משה לליובאוויטש". וראו בניצוצי אור (ויינגרטן) עמ' 172 שפעם היה ר' משה בליובאוויטש אצל הרבי המהר"ש, וקרא הרבי המהר"ש לאשתו הרבנית שפרהכדי שר' משה יברכה. וראו שם בשם ר' יצחק הענדל [רב קהילת חב"ד במונטריאול] שבצעירותו בפולין הכיר יהודים זקנים שהכירו את ר' משה. עיי"ש.}}. בתקופת נדודיו היה אוכל מדי יום צנימים (סוחארקעס) מדגנים, וב[[שבת]] היה אוכל צנימים מקמח חיטה. פעמיים בשבוע היה מקבץ נדבות ועם הכסף היה קונה עצים להסקה בשביל יולדות. הוא לא היה עולה אף פעם ל[[קריאת התורה]], חוץ מפעם אחת אז עלה ב[[יום כיפור]] בשנה האחרונה לחייו. זהותו לא הייתה ידועה לאיש, חוץ ממספר אנשים בודדים שזיהו אותו על פי פניו, שהוא בנו של אדמו"ר הזקן {{הערה|שם=פטירה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, ח"ז, עמ' ט"ז - י"ח}}. נפטר במהלך נדודיו, ונקבר בעיר [[רודמיסל]]. ר' צבי חייקין, במכתבו אל [[אדמו"ר המהר"ש]] ביום [[כ' אדר]] [[תרל"ז]], כותב שלפני שש שנים, נפטר רב, שהיה נוכח בזמן פטירתו של רבי משה. אם כך, ר' משה נפטר לכל היותר בחורף שנת [[ה'תרל"א]]{{הערה|על פי אחת הגרסאות הוא נפטר בשנת [[תרט"ו]]{{הערה|שם=פטירה}}.}}. זמן קצר לפני פטירתו, כאשר שאלו אותו מה לכתוב על המצבה ענה שיכתבו "פ"נ משה"{{הערה|שם=פטירה}}. ==גילוי סיפור חייו==במשך שנים היה סיפור חייו של ר' משה לא ידוע, הספר [[בית רבי]] נמנע מלעסוק בסיפור מאסרו והתמקד בנדודיו לאחר המעשה, בשנת [[תרל"ו]] שלח החסיד ר' [[צבי חייקין]] מכתב לר' [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק]] נכד אדמו"ר הצ"צ בו הוא מספר לו אודות נדודיו של ר' משה מעדויות של אנשים, נפטרה מכתב נוסף אודות ר' משה שלח ר' צבי בשנת [[תרל"ז]] ל[[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|המכתבים מופיעים בספר "תולדות רבי משה בן אדמו"ר הזקן", עמ' 132 ואילך. "אהלי ליובאוויטש", גליון ב, ניסן-אייר תשנ"ה, עמ' 55 ואילך.}}. בשנת [[תרס"ח]] פגש [[אדמו"ר הריי"צ]] חסיד זקן שהכיר את ר' משה מתקופת נדודיו, וסיפר לו עליו מספר סיפורים{{הערה|שם=פטירה}}. בשעת התייסדות איגוד 'התמים' אמר אדמו"ר הריי"צ לרב מפוסטוב שהגיע הזמן להתגלות פרשת משה, והראה לו אחד עשר תכריכי כתבי יד בחסידות מרבי משה, והוסיף שאין איש יודע אודותם מאומה{{הערה|הרב יהושע מונדשיין, מגדל עז. ראו גם לקמן בהערה 33.}}. מסופר{{הערה|אוצר החסידים ניו יורק בערכו של הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]. וכן בשיחת אדמו"ר הריי"צ שבהערה הבאה.}} שכאשר אמר הרב [[שניאור זלמן גוראריה]]{{הערה|בניצוצי אור (ויינגרטן) עמ' 106 מובא בנוסח אחר משיחת הרבי הריי"צ "בר"ה תרצ"זאו תרצ"ו": "סיפר [=אדמו"ר הריי"צ] מר' טבת תרמשה בן אדה"ז. ושאל הרש"טג: ער האט תשובה געטאן? [=הוא עשה תשובה?], והשיב אד"ש [=אדמו"ר הריי"צ:] ח"ו, ער האט ניט געהאט אויף וואס תשובה צו טאן, ער איז געווען צדיק גמור [=ח"ו. לא היה לו על מה לעשות תשובה. הוא היה צדיק גמור]. וסיפר אד"ש שיש לו 11 ביכלעך דא"ח ממנו בכתב יד. אויף זיינס א ווארט רעכענט מען זיך אין חסידות (נוסח אחר: בויט מען אין דא"ח). וסיפר שאדה"ז אמר עליו: ער שרייבט ווי איך זאגט און מיין [=הוא כותב כפי שאני אומר וכפי שאני מתכוון]".}} ל[[אדמו"ר הריי"צ]] כי מקובל שבסוף ימיו עשה [[תשובה]], הגיב הרבי כי לא היה לו על מה לעשות תשובה.

בנו רבי * בתו, שרה רבקה, אשת הרב [[נחום יוסףשניאורסון]].::בניהם::* רבי [[שניאור זלמן שניאורסון (ירושלים)|שניאור זלמן (בעל 'נמוקי שזבנ"י')]]. עלה עם משפחתו לארץ :* השד"ר רבי [[חיים צבי שניאורסון]]{{הערה|1=דוד תדהר (עורך), "חיים צבי שניאורסון", אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, כרך א (1947). עמ' 38, אברהם יערי, שלוחי ארץ-ישראל בשנת 1844 והתיישב בחברון ובירושלים, עמ' 816–819.<REF>ראה אודותיו [httpישראל קלויזנר, רבי חיים צבי שניאורסון://wwwממבשרי מדינת ישראל, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשל'ג 1973.hebrewbooks}}.org/pdfpager:* רבי פנחס אליהו{{הערה|1=ספר הצאצאים עמ' 142}}.aspx?req=29141&hilite=605d8efa-7fca-4e6f-a4c2-bb6f4f3a5575&st=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%91 שם ושארית* בתו, רחל פונדמינסקי, אשת הרב משה צבי פונדמינסקי{{הערה| מספר 28 ב[[ספר הצאצאים]]</REF>.}}.

נכדיו בני ==קישורים חיצוניים==[[קובץ:תולדות רבי נחום יוסף ושרה רבקה, משה.jpg|שמאל|ממוזער|100px|כריכת הספר "תולדות רבי שניאור זלמן, השדמשה בן אדמו"ר רבי הזקן"]]*הרב [[חיים צבי שניאורסוןאליהו מטוסוב]]<REF>דוד תדהר (עורך), "חיים צבי שניאורסון"'''[https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=199643&pagenum=176 עין תחת עין - כיצד חוקרים אישים בישראל]''', אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניומחקר מקיף ונאמן למקורות על דמותו ותולדות חייו, כרך א [[תשע"ד]] (1947קישור למנויים בלבד). עמ' 38 , *הרב אליהו מטוסוב והרב אברהם יעריגולדשמיד, שלוחי ארץ-ישראל, עמ' 816-819''[https://tablet.otzar.org/he/book/book. ישראל קלויזנרphp?book=199645 תולדות רבי משה בן אדמו"ר הזקן]''', תולדותיו של רבי חיים צבי שניאורסון : ממבשרי מדינת ישראלמשה בן רבינו הזקן על פי המסורת האמינה של [[חסידות חב"ד]], מוסד הרב קוק[[תשע"ו]].*אברהם רייניץ, ירושלים, תשל'ג 1973''[http://beismoshiachmagazine.<org/katavot/2015/12/31/REF>060670313630.html תארו היה דומה הרבה לתואר רבינו]''' {{בית משיח}} {{קישור שבור|כ"ה אדר תשפ"א}}*שניאור ברגר, רבי פנחס אליהו<REF>ספר הצאצאים עמ' 142<''[https://REF>chabad.info/magazine/146733/l בן הרבי הקדוש שחייו היו לחידה]''' {{בית משיח}} ראיון עם הרב מטוסוב לרגל ההוצאה לאור של ספרו 'תולדות רבי משה', בתוך [[שבועון בית משיח]] [[אייר]] תשע"ו {{אינפו}}