'''סעודת שור הבר והלווייתן''' זה אחד מחזונות ההוא כינוי לסעודה שיערוך [[גאולההקדוש ברוך הוא]] ל[[צדיקים]] [[לעתיד לבוא]], ב[[ימות המשיח]] או ב[[עולם התחיה]] המתאר התגוששות בין בעלי חיים ענקיים בשם לווייתן ושור הבר, שתסתיים במותם בה יאכלו מבשרם של השניים ובאכילתם על-ידי [[בני ישראלשור הבר]] וה[[לווייתן]]ומאכלים מיוחדים נוספים.
==דעות הראשונים==חכמינו הראשונים מציגים גישות שונות בעניין האם מדובר במציאות אמיתית או רק במשל ודימוי לתהליך רוחני. הרמב"ם כותב כי זהו חזון רוחני: "הטובהקודם לסעודה זו תערך התגוששות הלוויתן ושור הבר, שאין אחריה טובה, והיא שהתאוו לה כל הנביאים... [ו]חכמים קראו לה דרך משל... סעודה". הביטוי 'סעודה' אינו אלא דימוי ההנאה שתהיה לנשמות ה[[צדיקים]] מה[[רוחניות]] – להנאה גופנית מאכילהבמהלכה ישחט הלוויתן את השור באמצעות סנפירו והשור יגח את הלווייתן באמצעות קרניו.
הראב==סעודה כפשוטה או לא==[[הרמב"ם]], בדבריו אודות [[העולם הבא]] כעולם רוחני ל[[נשמות]] בלי [[גוף|גופים]], אומר: {{ציטוטון|הטובה, שאין אחריה טובה, והיא שהתאוו לה כל הנביאים... [ו]חכמים קראו לה דרך משל... סעודה}}{{הערה|משנה תורה ל[[רמב"ם]], הלכות תשובה, פרק ח, הלכות ג, ד}}. היו שהבינו מדבריו שלא תתקיים סעודה גשמית לצדיקים בזמן הגאולה. ה[[ראב"ד (רבי אברהם בר דויד) ]], שהבין כך, משיג על פרשנות זו וכותבכך: "ואם זו היא הסעודה – - אין כאן [[כוס של ברכה]]!". כלומר: בתלמוד מסופר בגמרא מדובר על 'כוס (יין) של ברכה' שיישא מי שיברך שעליה יברכו את [[ברכת המזון בסעודת הלווייתן ושור-הברהזימון]] בסיום הסעודה{{הערה|פסחים קיט, ב. ראה להלן [[#התפריט]].}}, ואילו ואם הסעודה היא רק מושג רוחני – - על מה בדיוק יברכו [[ברכת המזון]]? בזוהר מופיעות שתי הגישות גם יחדאך [[הרמב"ן]] קבע שגם הרמב"ם לא טען שלא תתקיים סעודה, ואמר{{הערה|אגרת התנצלות על ספר המורה. מצד אחד נאמר}} {{ציטוטון|ואמת שמענו, כי שהרב הגדול [הרמב"היין ם] מחזיק במדרשי רבותינו ובאגדותיהן, שכל הדברים יהיו כהווייתן בסעודה העתידה ביין המשומרולויתן}}. גם ה[[כסף משנה]] מסביר את כוונת הרמב" שיישתה בסעודה האמורה – ם כך, שלא התכוון שסעודת הצדיקים היא משל, וכשדיבר על סעודה כמשל לעולם הבא התכוון לביטוי "הכל מתוקן לסעודה"אלו דברים עתיקים שלא נגלו לאדם שב[[פרקי אבות]]{{הערה|פרק ג, משנה טז. }}. ועתידים להתגלות לצדיקים כך נקבע גם ב[[תורת החסידות]] במקומות רבים, שהסעודה לעתיד לבואתהיה גשמית{{הערה|1=לקוטי תורה תחילת פרשת צו. הובא ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ב', אגרת ר], הערה 23.}}. מעניין שבן הרמב"ם ר' אברהם במכתבים שנמצאו לאחרונה כתב שבסעודות שבת בבית אביו היה אומר הרמב"ם: ש"צריכים להתגעגע ללווייתן" {{הערה| מפי הרב [[זלמן נוטיק]]}} ==מעלותיהם של שור הבר והלויתן=={{להשלים}}המהר"ל{{הערה|גור אריה בראשית א, כא}} מבאר, שהלויתן ושור הבר הינם מציאות שונה מהותית משאר חיות ובהמות, כפירות גן עדן השונים באופן מהותי מהפירות שבעולם הזה. דברים דומים האלשיך{{הערה|איוב מא, י:}} מבאר שבלויתן יש איכות רוחנית. בלקוטי תורה{{הערה|ריש פרשת שמיני}} מבואר שהצדיקים שעבודתם ברוחניות בלבד הם בחי' לוייתן. והם יעלו את הצדיקים שמתעסקים בגשמיות שהם בחי' שור הבר, ועיי"ז יפעל בהם עלי' גם מופיעים כן. עוד מוסבר בחסידות שלויתן רומז על רמ"ח [[מצוות עשה]], ושור הבר על שס"ה [[מצוות לא תעשה]].==שחיטת שור הבר==שור-הבר והלווייתן. אך מצד שניישחט על ידי [[הקב"ה]], נאמר באמצעות סנפיריו החדים של הלויתן{{הערה|שם בהמשך הדברים=ויקר}}. [[חכמים]] ב[[מדרש]] מקשים על כך ששחיטה זו אינה על פי גדרי ה[[הלכה]] מכיון ששחיטה כשרה היא רק באם זה נעשה על ידי אדם עם סכין, כי אכן תתקיים סעודה גשמית ממשר' אבין מתרץ ש"[[תורה חדשה מאיתי תצא]]". ==התיווך של [[אדמוהרבי]] מסביר{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש"א}} את התשובה של ר שליט' אבין ש"תורה חדשה מאיתי תצא"אאין הכוונה שה[[תורה]] תשתנה מכיון שהתורה נצחית ולא תתחלף, אלא שמשיח ילמד שדיני ה[[שחיטה]] הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה, ודבריו יתקבלו להלכה על ידי [[בית הדין הגדול]]. ה[[צמח צדק]] מסביר את הטעם הרוחני לכך ששחיטה זו תהיה כשרה, שזהו מפני ש'פגימה' אותיות [[מגיפה]], וזה בעייתי רק בזמן הגלות ולא [[לעתיד לבוא]]כש"ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ{{הערה|זכריה י"ג ב}}".===שחיטת שור הבר בחסידות===לאמתו ב[[תורת החסידות]], שור הבר והלויתן מורים על שני דרגות ב[[עבודת ה']] של דברהאדם. הלויתן מקומו ב[[ים]], "[[עלמא דאתכסיא]]" (העולם המכוסה), שזה מורה על העבודה ה[[רוחנית]] ביחוד יחודים עליונים ונעלים. שור הבר מקומו ב[[יבשה]], אומר הרבי מליובאוויטש "[[עלמא דאתגליא]]" (העולם המגולה), שמורה על העבודה בבירור [[גשמיות]] העולם. לעתיד לבוא על ידי זה שהלויתן ישחט את השור הוא בעצם יעלה את ה[[בירור הניצוצות|בירורים]] שלו לדרגות העליונות ב[[קדושה]]{{הערה|[[מלך המשיחליקוטי תורה]] – אין תחילת פרשת שמיני.}}. בשור הבר והלויתן, יהיו ניצוצות מהנשמות של בני ישראל שעבודתם הייתה בזמן הגלות, בבחינה הקטנה היותר של ממלא כל עלמין, ועל ידי אכילת הצדיקים שלעתיד לבא, שעובדים את ה' בבחינת סובב כל מחלוקת בדברעלמין, וגם הרמב"ם סבור שתהיה יתעלו נשמות אלו לדרגה הגבוהה יותר של סובב{{הערה|ליקוטי תורה צו ז, ג.}}. ==התפריט==בסעודה זו יאכלו המשתתפים מבשרו של הלוויתן. וכך אומרת הגמרא:{{ציטוט|תוכן=אמר [[רבה]] {{מונחון|אמר|בשם}} [[רבי יוחנן]]: עתיד [[הקדוש ברוך הוא]] לעשות סעודה פיזיתל[[צדיקים]] מבשרו של לויתן, שנאמר: 'יכרו עליו חברים', ואין 'כרה' אלא סעודה, שנאמר: 'ויכרה להם כרה גדולה ויאכלו וישתו', ואין 'חברים' אלא תלמידי חכמים, שנאמר: 'היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני'; {{מונחון|והשאר|ומה שישאר מבשרו}} מחלקין אותו ועושין בו סחורה בשוקי [[ירושלים]], שנאמר: 'יחצוהו בין כנענים', ואין כנענים אלא תגרים, שנאמר: 'כנען בידו מאזני מרמה לעשוק אוהב'. וכפי שכותב הרמב"ןואי בעית אימא, מהכא: "ואמת שמענו, שהרב הגדול 'אשר סוחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ'.|מרכאות=כן|מקור=[[תלמוד בבלי]] [[הרמב"םמסכת בבא בתרא]] מחזיק במדרשי רבותינו ובהגדותיהןעה, שכל הדברים יהיו כהווייתן א}}בסעודה העתידה ביין זו יגישו גם מה[[מן]] - לחם מן השמים. לקינוח יגישו עסיס רימונים. לאחר [[ברכת המזון]] על כוס מ[[יין המשומר ולויתן"]], יטעמו כולם מה[[כוס של ברכה]]. אלא שיחד ==המשתתפים בסעודה==על פי ה[[מדרש]]{{הערה|שם=ויקר|ויקרא רבה יג, ג.}} ישתתפו בסעודה כל ה[[צדיקים]] ביחד עם זאתשלושת האבות, [[משה רבינו]], תוביל הסעודה את המשתתפים בה לדרגות [[קדושהאהרן הכהן]] ו[[דוד המלך]]. ב[[ברכת המזון]] גבוהותיסרב כל אחד מהם לזמן - בתואנות שונות: בשור הבר ובלווייתן טמונים [[ניצוצות קדושהאברהם]] יסרב מפני שיצא ממנו [[ישמעאל]], [[יצחק]] מפני שיצא ממנו [[עשיו]], [[יעקב]] נשגביםמפני שנשא שתי אחיות בחייהן, שכאשר ייספגו ב[[נשמותמשה רבינו]] הסועדים – הם יעלו את הנשמות אל מדרגות נעלותמפני שלא זכה להכנס לארץ, אותן מכנה הרמבוכו' - עד שיגיע [[דוד המלך]] ויענה בפסוק "ם: "השכר שאין שכר למעלה ממנוכוס ישועות אשא ובשם השם אקרא{{הערה|תהלים קטז, יג.}}", אכן לי נאה ולי יאה לברך. הכוס עליו יזמן דוד, יכיל מאתיים עשרים ואחד לוג, ב[[גימטריא]] של (כוסי) רויה{{הערה|יומא עו, א}}. ==זמן הסעודה=מקורות=על זמנה של הסעודה ישנן דעות שונות{{הערה|שם=אגק|1=ויקרא רבה[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ב', אגרת ר], פרשה יגהערה 23. פסחים קיט}}: לפי רוב הדעות, תיערך הסעודה ב[[עולם הבא]], הוא העולם שאחרי [[תחיית המתים]]. זוהראמנם ישנו קושי על כך, שהרי אמרו חז"ל ש"העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה"{{הערה|ברכות יז, חלק א.}}, דף קלהוכיצד תיערך בו סעודה גשמית? לשיטה אחת, הסעודה אכן תערך ב[[ימות המשיח]], עוד לפני זמן תחיית המתים{{הערה|רבי אברהם בן הרמב"ם בספרו מלחמות השם. ובקונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש"אהערה 108, מוכיח זאת הרבי מעצם שאלת חכמים במדרש - כיצד שחיטה זאת מסתדרת עם גדרי ההלכה; ובאם היה מדובר בזמן שלאחר תחית המתים לא הייתה שאלה זו תקפה, מכיון שבזמן זה [[מצוות בטלות לעתיד לבוא|יתבטלו המצוות]]}}. זוהר חדש, ויצאה[[אבן עזרא]] סובר שהצדיקים יקומו לתחיה פעם אחת בימות המשיח ויזכו לסעודה, דף כחואחר כך ישובו לעפרם ויקומו בשנית בתחיית המתים{{הערה|בפירושו לדניאל יב, ב. משנה תורה לרמב}}. לשיטה שניה, יכולה הסעודה להיערך גם בעולם הבא: ה[[רשב"א]]{{הערה|בפירושי אגדות הש"םס לבבא בתרא שם.}} ו[[רבינו בחיי בן אשר|רבינו בחיי]]{{הערה|בפירושו לבראשית א, כא.}}, הלכות תשובהלפי פירוש אחד, פרק חמסבירים שמכיון שהמאכלים בסעודה זו הינם זכים ונועדו במיוחד עבור כך מששת ימי בראשית, הלכות גלכן אין מניעה שיאכלו אותם גם בעולם הבא. מעין פירוש זה מופיע גם ב[[תורת החסידות]]{{הערה|1=ב[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s2/6/2/422d.htm תורת חיים ויקהל תכב, ד(בהוצאה החדשה)], שהשור הבר והלויתן הם מאכלים רוחניים, שלכן אין מניעה לאכילתם בעולם הבא. וב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31645&st=&pgnum=76&hilite= אור התורה עקב חלק ב' ע' תקמד], שלמרות שיהיו מאכלים גשמיים, הם שונים מהמאכלים הגשמיים היום, בכך שבהם יאירו בגילוי האורות האלוקיים שבהם.}}. לפי פירוש נוסף, זה שאין אכילה ושתיה בעולם הבא - הכוונה רק שלא יהיה צורך באכילה ושתיה עבור קיום הגוף, אבל תהיה אכילה ושתיה למטרות אחרות, ולכן תיערך אז הסעודה{{הערה|שם=אגק}}. איגרת ההתנצלות לרמב לפי פירושם השני של הרשב"ן על מורהא ורבינו בחיי, הסעודה תיערך בזמן שבו עוד יהיו אכילה ושתיה, ומיד אחריה תתחיל התקופה בה לא יהיו אכילה ושתיה{{הערה|1=פירוש זה של הרשב"א הובא ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31660&st=&pgnum=316 אור התורה נ"ך חלק א ע' שט כחלק מהביאור במאמר שם].}}. גם בתורת החסידות מובאת חלוקה דומה לשתי תקופות -נבוכיםהאחת שבה תתקיים הסעודה, והשניה שבה לא תהיה אכילה ושתיה. ספר הליקוטים בחלק מהמקומות מובא שהתקופה הראשונה היא ימות המשיח, והשניה תחיית המתים (כשיטה הראשונה הנ"ל); ובחלקם מובא שיהיו שתי תקופות בעולם הבא גופא (ומתאים לשיטה השניה הנ"ל){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/23/193.htm ד"ה והיה עקב תשכ"ז], ובהערות שם.}}. ==ראו גם==*[[יין המשומר]]*[[אדמו"ר הצמח צדקאריסטון]] ==לקריאה נוספת==*הרב שמואל רסקין, ערך 'לווייתן''לאכול, ושוב לאכול, ושוב לאכול''', במדור 'רואים שזה בא', שבועון כפר חב"ד גליון 2002 עמוד 78 ==קישורים חיצוניים==* [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}};מאמרים באתר {{חב"ד בישראל}}*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=55&article=2667 שחיטה בסנפיר]*[http://www. chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=4253 השפים שיכינו את סעודת הגאולה]*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=4228 [[אגרות קודשבשר]] לרבי מליובאוויטשצלוי, כרך ב עמודים עועסיס רימונים ולחם מן השמים]*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/692549/ רבי לילדים: הַסְּעוּדָה הַגְּדוֹלָה • משיח – לחוות ולחיות]''' {{וידפו}}* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/21427.htm הסוכה שאלוקים בונה לנו] באתר הגאולה {{הגאולה}}* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/23434.htm היין המשובח בעולם ייחשף בקרוב, שריינו לעצמכם מקום במעמד ההשקה] באתר הגאולה {{הגאולה}}* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/24637.htm השחיטה האסורה -עז.חידוש תורה?] באתר הגאולה {{הגאולה}} {{תבנית:גאולה ומשיח}}{{הערות שוליים}}[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]