פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 901 בתים ,  26 פברואר
==מקור המנהג ומשמעותו==
המקור הראשוני של המנהג הוא הוספה בפירוש ב[[פירוש רש"י ]] לספר מיכה, על הפסוק "ותושיה יראה שמך"{{הערה|מיכה ו', ט'.}}, שכל מי שאומר בכל יום פסוק המתחיל ומסיים כמו שמתחיל ומסיים שמו, התורה מצילה אותו מן ה[[גהינום]].
ההסבר לכך הוא ששמו של האדם הוא צינור החיות של נשמתו{{הערה|זוהר-חדש רות פדפ"ד'. ספר הבהיר אות פ ' ובאור בהיר שם.}}. ובזוהר נאמר שהרשעים בגהינום אינם זוכרים את שמותיהם.
וב{{ה|של"ה}} מובא שאם האדם שוכח את שמו בשעה שנפטר ודנים אותו בבית דין של מעלה, גורם לו הדבר לייסורים רבים ואף קשים, ולכן צריך להשתדל להתגבר ולזכור את שמו (המורה על שליחותו בעולם), ומביא שם 2 אפשרויות, הראשונה, לומר מידי תפילה בסיום שמונה עשרה פסוק שהאות הראשונה שבו מתחילה באות הראשונה של שמו. והאות האחרונה שבפסוק מסתיימת באות האחרונה של שמו, והאפשרות השניה, פסוק הכולל בתוכו את שמו של האדם{{הערה|"בעת פטירתו של אדם שואלים אותו איך קראו לו. והוא שוכח את שמו, דבר שגורם לו ייסורים רבים וקשים. סגולה שלא ישכח את שמו ליום הדין יאמר בחייו בכל יום בסוף תפילת שמונה עשרה לפני הפסוק: 'יהיו לרצון…' שבסיום, פסוק אחד שמתחיל באות הראשונה של שמו ומסתיים באות האחרונה. ואם מצא פסוק שיש בו אזכור שמו מה טוב, ואין צורך באותיות ראשונה ואחרונה".}}, והמנהג צוטט אף בספרי האחרונים{{הערה|בכף החיים אורח חיים סוף סימן קכ"ב, ובערוך השולחן סימן קכבקכ"ב, ח'.}}.
ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] הוסיף, שאותיות פסוקים אלו מטהרות את הארת הנשמה שבגוף מהלכלוך של חומריות הגוף, והעיד על אחד מהחסידים שעם התמימות והפשטות שאמר פסוקים אלו, פעל את אותה פעולה שפועלים חסידים אחרים עם ביאורים והשכלות עמוקות{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ]] חלק ו' עמוד ערבער"ב.}}.
===שמות שאין פסוק בתנ"ך שמתאים לשמם===
===מנהגים והוראות===
*'''אמירת הפסוק של הרבי:''' כחלק ממנהגי ה[[התקשרות]] נוהגים [[חסידים ]] לומר (לפני הפסוק הפרטי שלהם) את פסוקי שמו של [[הרבי]]: {{ציטוטון|'''מ'''אור עיניים ישמח לב, שמועה טובה תדשן עצ'''ם'''"{{הערה|מתאים לשם 'מנחם'; משלי טוט"ו, ל'.}}}}, ו{{ציטוטון|'''מ'''ה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישרא'''ל'''"{{הערה|מתאים לשם 'מענדל'; במדבר כדכ,"ד, ה'.}}{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמוד 12, מהערת [[הרבי ]] בקונטרס צט צ"ט ([[אדמו"ר הריי"צ]]) עמוד קזק"ז, מיוסד על דברי [[אדמו"ר הצמח צדק ]] המובאים שם. וכן באגרות ב[[אגרות קודש ]] חלק יח י"ח עמ' יזי"ז, וב[[שערי הלכה ומנהג ]] עמ' קפהקפ"ה.}}}}. חסידים בדורות קודמים נהגו לומר בשם 'מנחם' דווקא את הפסוק "מגדיל ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו", כחלק מביטוי האמונה [[הרבי כמלך המשיח|שהרבי הוא המשיח]]{{הערה|תשורה מנישואי משפחות נוטיק-דורון [[כ"ה חשון]] [[תשע"ח]] עמוד 72.}}.*'''מקום אמירת הפסוקים{{הערה|1=[http://www.haoros.com/archive/index.asp?kovetz=911&cat=9&haoro=11 ראו גם בהערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס ה' טבת דידן נצח - ש"פ ויגש - תשס"ו].}}:''', בסיום תפילת שמונה עשרה, קודם 'יהיו לרצון' השני{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמוד 12.}}, או לפני יהי רצון{{הערה|אג"ק חלק יח עמ' יז, שערי הלו"מ עמ' קפה, בספר הליכות מנחם נכתב משום מה שדברי הרבי הינם טעות דפוס ויש (לנהוג כמובא בספר המנהגים ו)לומר את הפסוקים קודם יהיו לרצון.}}.*'''האמירה לפי הכתיב ולא לפי הקרי:''' הרבי מעיד שאחד הפסוקים שאדמוש[[אדמו"ר הרש"ב ]] הורה לבנו [[אדמו"ר הריי"צ ]] לומר הוא "ה' יגמור בעדי", למרות שבהגיה הוגים את המילה הראשונה באל"ף ולא ביו"ד{{הערה|אגרות קודש חלק ב' אגרת תדת"ד.}}.*'''כאשר יש שמות עם פסוקים זהים:''' כאשר יש לאדם 2 שמות עם אותיות פותחות וסוגרות זהות, או כאשר שמו זהה לשם של הרבי, יש לומר את הפסוקים פעמיים{{הערה|1='''[http://haoros.com/archive/index.asp?kovetz=996&cat=11&haoro=3 סגולה אחת לשני אנשים]''', בתוך קובץ הערות וביאורים אהלי תורה קראון הייטס, [[י"א ניסן ]] [[תש"ע]].}}.*'''בחירת פסוק בעל משמעות חיובית:''' מהוראה פרטית של הרבי ניתן להסיק שכאשר יש אפשרות, כדאי לבחור בפסוק בעל משמעות חיובית{{הערה|כאשר ר' [[צבי רוכוורגר]] נכנס ל[[יחידות]] בחודש ב[[חודש תשרי ]] [[תשל"ז ]] ושאל את הרבי אם ייתכן שהועבדה שקשה לו בחיים היא בגלל שהפסוק האישי שאומר לאחר 'אלוקי נצור' הוא בעל משמעות שלילית, "צר ומצחוק מצאוני מצוותיך שעשועי", והרבי הוא לו לשאול רב בעניין, ולאחר התייעצות עם הרב [[זלמן שמעון דבורקין ]] החליף את הפסוק. [[שבועון בית משיח]] [[י"ח כסלו]] [[תשפ"א]] עמוד 38.}}.
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=146394&width=-17&scroll=0&udid=16054733709109092&pagenum=3 פסוק לי פסוקך]''', ר' חיים צבי קעניג, נצרת עלית י' שבט תשנ"C ב (עורכים שותפים: הרב [[מנחם מענדל הנדל]] והרב [[גרשון בורקיס]])
*'''[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=697&CategoryID=68 אמירת פסוקים בסיום תפלת שמונה עשרה]''' במדור השו"ת באתר צעירי חב"ד
*'''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49197&st=&pgnum=748 מאיר עוז חלק ד' - אמירת פסוק כשמו]''', עמוד תרפ"ב ואילך, סימן קכב סעיף ג
5,273

עריכות