2,765
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| (3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
==מתן תורה ואילך== | ==מתן תורה ואילך== | ||
{{ערך מורחב|מתן תורה}} | {{ערך מורחב|מתן תורה}} | ||
ב[[יציאת מצרים]], מיד לאחר שעברו את רפידים, בחודש השלישי ליציאתם, הגיעו [[עם ישראל]] אל [[מדבר סיני]], כמו שכתוב: "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי, וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר"{{הערה|[[שמות]] יט, א - ב.}}. במשך שהייתם למרגלות ההר ניתנה ה[[תורה]] ל[[בני ישראל]], והם נהיו לעם ה'. מאז, נקרא המעמד על שם ההר [[מעמד הר סיני]]. וכפי שאומרים [[חז"ל]] ב ב[[משנה]] הראשונה של[[פרקי אבות]]: {{ציטוטון|משה קיבל תורה מסיני}}. | ב[[יציאת מצרים]], מיד לאחר שעברו את רפידים, בחודש השלישי ליציאתם, הגיעו [[עם ישראל]] אל [[מדבר סיני]], כמו שכתוב: "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי, וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר"{{הערה|שם=ויחן|1=[[שמות]] יט, א - ב.}}. במשך שהייתם למרגלות ההר ניתנה ה[[תורה]] ל[[בני ישראל]], והם נהיו לעם ה'. מאז, נקרא המעמד על שם ההר [[מעמד הר סיני]]. וכפי שאומרים [[חז"ל]] ב ב[[משנה]] הראשונה של[[פרקי אבות]]: {{ציטוטון|משה קיבל תורה מסיני}}. | ||
משה רבינו עלה להר למשך ארבעים יום וארבעים לילה{{הערה|[[דברים]] ט, ט.}}, ו[[חז"ל]] מגלים (על פי הפסוק{{הערה|[[תהלים]] סח, יט.}}: "עלית למרום") שאותה עליה להר היתה בעצם עליה ל[[שמים]]{{הערה|[[מדרש רבה]] [[שמות]], כח.}}, שכשעלה משה להר הרכין ה' את השמים על ההר{{הערה|[[אור החיים]] על [[שמות]] יט, ג.}}, ובסוף הארבעים יום חטאו שם ישראל ב[[חטא העגל]]. לאחר החטא, נבנה למרגלותיו ה[[משכן]], ושם גם נפטרו [[נדב ואביהוא]] בעת [[חנוכת המשכן]] כשהקריבו [[קטורת]] שלא כדין {{הערה|כמו שכתוב ב[[במדבר]] ג, ד: "וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי יְהוָה בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה לִפְנֵי יְהוָה בְּמִדְבַּר סִינַי".}}. שנה לאחר מכן ציוה שם ה' על [[מצוה|מצוות]] [[קרבן|הקרבת]] [[קרבן|קרבן פסח]]{{הערה|[[במדבר]] ט, א.}}, ואחריו על [[פסח שני]]{{הערה|[[במדבר]] ט,ט.}}. כמו כן נצטוה שם משה למנות את עם ישראל{{הערה|[[במדבר]] א, א - ב.}}. [[יתרו]] בא אל משה בעת שהותו בהר, ושם מינה משה על פי עצתו [[עצת יתרו|שרי אלפים, שרי מאות, ושרי עשרות]] ל[[שופטים]] ב[[סנהדרין]]{{הערה|[[דברים]] א - ו ורש"י.}}. | משה רבינו עלה להר למשך ארבעים יום וארבעים לילה{{הערה|[[דברים]] ט, ט.}}, ו[[חז"ל]] מגלים (על פי הפסוק{{הערה|[[תהלים]] סח, יט.}}: "עלית למרום") שאותה עליה להר היתה בעצם עליה ל[[שמים]]{{הערה|[[מדרש רבה]] [[שמות]], כח.}}, שכשעלה משה להר הרכין ה' את השמים על ההר{{הערה|[[אור החיים]] על [[שמות]] יט, ג.}}, ובסוף הארבעים יום חטאו שם ישראל ב[[חטא העגל]]. לאחר החטא, נבנה למרגלותיו ה[[משכן]], ושם גם נפטרו [[נדב ואביהוא]] בעת [[חנוכת המשכן]] כשהקריבו [[קטורת]] שלא כדין {{הערה|כמו שכתוב ב[[במדבר]] ג, ד: "וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי יְהוָה בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה לִפְנֵי יְהוָה בְּמִדְבַּר סִינַי".}}. שנה לאחר מכן ציוה שם ה' על [[מצוה|מצוות]] [[קרבן|הקרבת]] [[קרבן|קרבן פסח]]{{הערה|[[במדבר]] ט, א.}}, ואחריו על [[פסח שני]]{{הערה|[[במדבר]] ט,ט.}}. כמו כן נצטוה שם משה למנות את עם ישראל{{הערה|[[במדבר]] א, א - ב.}}. [[יתרו]] בא אל משה בעת שהותו בהר, ושם מינה משה על פי עצתו [[עצת יתרו|שרי אלפים, שרי מאות, ושרי עשרות]] ל[[שופטים]] ב[[סנהדרין]]{{הערה|[[דברים]] א - ו ורש"י.}}. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==קדושתו== | ==קדושתו== | ||
{{ערך מורחב|הר סיני בימות המשיח}} | |||
לפני מתן תורה, בשלושת ימי ההגבלה, הצטוו עם ישראל להתרחק מההר וה' הזהיר את משה: "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת". אך לאחר סיום מעמד מתן תורה פקעה ממנו קדושתו, ככתוב: "בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר"{{הערה|שמות יט, יב - יג ופירוש [[רש"י]]}}. [[הרבי]] מסביר שקדושתו המיוחדת של ההר היתה מפאת גילוי ה' עליו, כי אז "וירד ה' על הר-סיני" וגילוי כל-כך נעלה המשיך קדושה גם בגשמיותו. אבל דוקא מכיון שהגילוי היה כל-כך נעלה הוא היה חד-פעמי בלבד, ו"במשוך היובל" – סימן לסילוק שכינה – פקעה ממנו קדושותו ונשאר כמקודם, חול{{הערה|לקוטי שיחות כרך כא עמודים 151 - 150. כרך כו עמוד 266.}}. אך למרות זאת אומר הרבי כי מוכרח הדבר שנתינת התורה על מקום זה היא גם מפאת מעלתו העצמית של ההר גם לפני מתן תורה{{הערה|ראו [[דבר מלכות בהר בחוקותי]].}}. כמו כן אומר הרבי שהיות ומתן תורה הוא ה"סיבה" לכל עניני התורה-ומצוות, שהם נצחיים, יקבל ההר את שכרו וייקבע ב[[ארץ ישראל]] יחד עם כל [[בית כנסת|בתי הכנסיות]]: {{ציטוטון|ויש-לומר, שעל-דרך-זה הוא גם בנוגע להר סיני, ואדרבה – במכל-שכן וקל-וחומר – להיותו ה"סיבה" לכל עניני התורה-ומצוות, שהם נצחיים (ראה תניא פרק כה: "יחוד זה למעלה הוא נצחי לעולם ועד, אלא שלמטה הוא תחת הזמן כו'" – בעולם הזה דוקא, עולם השינוי, מה-שאין-כן לעתיד לבוא – מצב שלמעלה משינוי). כולל גם השינוי שנעשה בהקדושה דהר סיני על-פי תורה – "במשוך היובל המה יעלו בהר" (יתרו יט, יג) – דלכאורה תמוה ביותר וביותר לומר שלעתיד-לבוא יישאר הר סיני במקומו עתה קרוב לרפידים וכו' ויישאר כן לנצח! ועל-כורחך-צריך-לומר שלעתיד לבוא יתבטל שינוי זה}}{{הערה|ראו ספר השיחות תשמ"ח כרך ב' עמ' 464; התוועדויות תנש"א כרך ג' עמ' 354.}}. | לפני מתן תורה, בשלושת ימי ההגבלה, הצטוו עם ישראל להתרחק מההר וה' הזהיר את משה: "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת". אך לאחר סיום מעמד מתן תורה פקעה ממנו קדושתו, ככתוב: "בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר"{{הערה|שמות יט, יב - יג ופירוש [[רש"י]]}}. [[הרבי]] מסביר שקדושתו המיוחדת של ההר היתה מפאת גילוי ה' עליו, כי אז "וירד ה' על הר-סיני" וגילוי כל-כך נעלה המשיך קדושה גם בגשמיותו. אבל דוקא מכיון שהגילוי היה כל-כך נעלה הוא היה חד-פעמי בלבד, ו"במשוך היובל" – סימן לסילוק שכינה – פקעה ממנו קדושותו ונשאר כמקודם, חול{{הערה|לקוטי שיחות כרך כא עמודים 151 - 150. כרך כו עמוד 266.}}. אך למרות זאת אומר הרבי כי מוכרח הדבר שנתינת התורה על מקום זה היא גם מפאת מעלתו העצמית של ההר גם לפני מתן תורה{{הערה|ראו [[דבר מלכות בהר בחוקותי]].}}. כמו כן אומר הרבי שהיות ומתן תורה הוא ה"סיבה" לכל עניני התורה-ומצוות, שהם נצחיים, יקבל ההר את שכרו וייקבע ב[[ארץ ישראל]] יחד עם כל [[בית כנסת|בתי הכנסיות]]: {{ציטוטון|ויש-לומר, שעל-דרך-זה הוא גם בנוגע להר סיני, ואדרבה – במכל-שכן וקל-וחומר – להיותו ה"סיבה" לכל עניני התורה-ומצוות, שהם נצחיים (ראה תניא פרק כה: "יחוד זה למעלה הוא נצחי לעולם ועד, אלא שלמטה הוא תחת הזמן כו'" – בעולם הזה דוקא, עולם השינוי, מה-שאין-כן לעתיד לבוא – מצב שלמעלה משינוי). כולל גם השינוי שנעשה בהקדושה דהר סיני על-פי תורה – "במשוך היובל המה יעלו בהר" (יתרו יט, יג) – דלכאורה תמוה ביותר וביותר לומר שלעתיד-לבוא יישאר הר סיני במקומו עתה קרוב לרפידים וכו' ויישאר כן לנצח! ועל-כורחך-צריך-לומר שלעתיד לבוא יתבטל שינוי זה}}{{הערה|ראו ספר השיחות תשמ"ח כרך ב' עמ' 464; התוועדויות תנש"א כרך ג' עמ' 354.}}. | ||
==מעלתו== | ==מעלתו== | ||
| שורה 19: | שורה 20: | ||
עוד מובא בחז"ל{{הערה|{{היברובוקס||מדרש|14295||ללא|עמוד=443}} שוחר טוב סח, ט.}} שהר סיני במקורו הוא חלק מ[[הר המוריה]], והוא המקום עליו היתה [[עקדת יצחק]], ונתלש מ[[הר המוריה]] במיוחד בשביל [[מתן תורה]] עליו. | עוד מובא בחז"ל{{הערה|{{היברובוקס||מדרש|14295||ללא|עמוד=443}} שוחר טוב סח, ט.}} שהר סיני במקורו הוא חלק מ[[הר המוריה]], והוא המקום עליו היתה [[עקדת יצחק]], ונתלש מ[[הר המוריה]] במיוחד בשביל [[מתן תורה]] עליו. | ||
==הסיבה שניתנה התורה על הר== | |||
ב[[תורת החסידות]] מבוארת הכוונה בנתינת התורה על ההר: ההר והמישור שניהם מ[[אדמה]], אלא שההר מוגבה. כוונת נתינת התורה היתה ש[[בני ישראל]] יזככו ו'יעלו' את [[גשמיות]] העולם. דבר זה מרומז ב'הר', שהוא עפר, אך עם זה הוא גבוה, דבר המסמל את עליית החומר והזדככותו{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]], ספר המאמרים [[ת"ש]] עמוד 114.}} כמו כן, [[לימוד התורה]] וידיעתה, וכן כללות [[עבודת השם]] – צריכים ליצור באדם הגבהת הלב, כדברי הפסוק {{ציטוטון|וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'}}{{הערה|[[דברי הימים]] ב, יז.}} והדבר ניכר במאמר [[רב יוסף]]{{הערה|[[מסכת פסחים]] סח.}} "{{מונחון|אי לאו האי יומא דקא גרים|לולא אותו היום}}, {{מונחון|כמה יוסף איכא בשוקא|כמה עוד 'יוסף' קיימים בשוק}}". עם זה, צריכים להיזהר מאוד שלא לבוא מהגבהה זו לידי [[גאווה]]. וזהו הפירוש הפנימי בפסוק "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר"{{הערה|שם=ויחן}} – יש צורך בזהירות רבה לעמוד נגד הגאווה העלולה לבוא מלימוד ומידיעת התורה. וזהו גם מה שנאמר לאחר מכן "הַגְבֵּל אֶת הָהָר"{{הערה|[[פרשת יתרו]] יט, כג.}} – יש להגביל ולהגדיר את ההגבהה{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]], ספר המאמרים [[תש"ג]] עמוד 136.}} | |||
== שמות ההר ומשמעותם == | == שמות ההר ומשמעותם == | ||
| שורה 45: | שורה 49: | ||
ב[[ספריית חב"ד]] מצויה תמונת אויר של הר סיני, עליה נרשם בכתב-יד-קודש הרבי: {{ציטוטון|הר סיני – אורי ע"ה שעני, אשקלון קיץ תשכ"ו}}. הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] משער, שכנראה אודות תמונה זו כותב הרבי את תודתו לאלמנת הצלם ב[[עשרת ימי תשובה]] [[תשל"ח]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] כרך י"ט עמוד 516}}: | ב[[ספריית חב"ד]] מצויה תמונת אויר של הר סיני, עליה נרשם בכתב-יד-קודש הרבי: {{ציטוטון|הר סיני – אורי ע"ה שעני, אשקלון קיץ תשכ"ו}}. הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] משער, שכנראה אודות תמונה זו כותב הרבי את תודתו לאלמנת הצלם ב[[עשרת ימי תשובה]] [[תשל"ח]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] כרך י"ט עמוד 516}}: | ||
{{ | {{ציטוט|תוכן=מובן שתודה מיוחדת על שימת לבבה לשלוח לי תשורה יקרה מצילומי בעלה ז"ל, צילום ממדבר סיני ומההר שקוראים לו "הר סיני", המראה לא רק כשרון מיוחד באמנות הצילום, אלא גם על ידי קביעת הנושא שיש בו ענין לבבי השייך לכל-אחד-ואחת מישראל, ש"כל הנשמות היו במעמד הר סיני" כשניתנה התורה לישראל.}} | ||
כמו כן, בחודש [[אדר א']] [[תשנ"ב]] קיבל הרבי אבן מהר סיני, והרבי רשם בפתק המצורף אליה: "אד"ר [=אדר ראשון] התשנ"ב". | כמו כן, בחודש [[אדר א']] [[תשנ"ב]] קיבל הרבי אבן מהר סיני, והרבי רשם בפתק המצורף אליה: "אד"ר [=אדר ראשון] התשנ"ב". | ||
| שורה 62: | שורה 66: | ||
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/520405 סיפור מתן תורה בחמש דקות]''' | *'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/520405 סיפור מתן תורה בחמש דקות]''' | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מתן תורה]] | |||
[[קטגוריה:חומש שמות]] | |||
[[קטגוריה:שבועות]] | |||