פתיחת התפריט הראשי

שינויים

[[קובץ:ג'ייקובסון, ישראל (5).jpg|ממוזער|250px|הרב ישראל ג'ייקובסון]]
[[קובץ:;l;l;l;l.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב ג'ייקובסון]]
הרב '''ישראל ג'ייקובסון''' {{הערה|מאויית ב[[יידיש]] גם '''דזייקאבסאן''', או '''דזשייקאבסאן'''.}} (במקור: '''פארעצקין) (באידיש: דזייקאבסאן''', דזשייקאבסאן[[ג' כסלו]] [[תרנ"ו]] - [[י"ז סיוון]] [[תשל"ה]]) היה מחשובי עסקני [[חסידות חב"ד]] בשנותיה הראשונות ב[[ארצות הברית]]. עמד בראש ארגון [[אגודת חסידי חב"ד העולמית|אגודת חסידי חב"ד]] ונחשב אחד ממקימי חצר חב"ד בארצות הברית. עסק בהצלתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מ[[פולין]] הכבושה בזמן [[מלחמת העולם השנייה]]. כיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[הדר התורה ]] שהקים עבור תלמידים אמריקאים שהתקרבו לחב"ד והיה חבר בהנהלת [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב[[ניו יורק]].
==תולדות חיים==
[[קובץ:ישראל ג'ייקובסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל ג'ייקובסון בשנות צעירותו]]
הרב ישראל ג'ייקובסון נולד ב[[רוסיה]] ב[[ג' בכסלוכסלו]] שנת ה'[[תרנ"ו]] (1896) בעיר [[זוראוויטש]], למשפחה חבדית לאביו הרב [[יעקב לייב]] - משפחה חב"דית וותיקה, מצאצאי [[השל"ה]].תחילה למד אצל מלמד מקומי ולאחמ"כ ולאחר מכן רצה ללמוד בישיבה, המלמד המליץ לו ללמוד בישיבת הרב ריינעסריינס{{הערה|רב ליטאי [[ציונות|ציוני ]] ממקימי תנועת [[הציונות הדתית|ה"מזרחי"]].}} בעיר לידא{{הערה|מכיון ששם למדו [[עברית]] ולימודי חול.}}, ורק מחמת מקרה שבדרך לישיבת לידא שכנע אותו א'ובדרך לשם פגש בו ובאביו ב[[שד"ר]] של ישיבת הרב ריינס שהמליץ להם דווקא על ישיבת תומכי תמימים{{הערה|בזכרונתיו מספר: "נגש אלינו איש גבה קומה, זקנו מיושרה בתספורת, והתחיל לשוחח: בטח נוסעים אתם להישיבה? כן! השיב אבי מורי. והתחיל לדבר מעניני הישיבה, ובהתעניינות גדולה התחיל אבי מורי להוציא ממנו מלין.הוא אמר שהוא משולח עבור הישיבה, ומתוך דבריו נודענו שנכון להשתדל שאלמוד בהמיצר, לא בהחומה, כי שם בחורים גדולים וספרי חול נמצאים בתיקם, וגם עלולים לעשן מקטורת ביום השבת. . ובשבתנו שם נכנס איש אחד בהדרת פנים, זקנו לבן, ושאל גם כן לאן אנו נוסעים, בטח ללידא, והתחיל לדבר על הרב ריינעס. אינני זוכר פרטי הדברים, אבל רושם דבריו בהתרגשות, ואמר: לאיש שעמד על הבימה עם אשה חציה ערומה תמסרו את בנכם? וסיים דבריו: אני מתנגד, חפצים אתם שבנכם ישאר איין ערליכער איד, פירט אים אין ליובאוויטש".}} הלך להבחן ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]], שם התקבל כתלמיד ב[[חיידר|חדרים]] ולאחר מכן באולם של [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[עיירה]] [[לובביץ']] שם נשאר עד לשנת [[תרע"ז]] (1916) אז עקרה הישיבה לעיר [[קרמנצ'וג]] על גדת נהר ה[[דנייפר]] ומאוחר יותר עבר לסניף הישיבה ב[[חרסון]]. בין השאר, למד בישיבות: [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], [[תומכי תמימים שצעדרין]], [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] ו[[תומכי תמימים חרסון]] - בשנים [[תרס"ח]]-[[תר"פ]]. התגורר בעיר [[הומיל]] ביילורוסיה, בשנים [[תר"פ]]-[[תרפ"ה]].
וכן בשנת [[תרפ"ובשבתנו שם נכנס איש אחד בהדרת פניםו]] (1926), זקנו לבןלאחר אסיפה בין חסידי חב"ד, ושאל גם כן לאן אנו נוסעים, בטח ללידא, והתחיל לדבר על הרב ריינעס.אינני זוכר פרטי הדברים, אבל רושם דבריו בהתרגשות, ואמר: לאיש שעמד על הבימה עם אשה חצי' ערומה תמסרו את בנכם? וסיים דבריו: אני מתנגדבה הוחלט לעורר תעמולה בין החסידים, חפצים אתם שבנכם ישאר איין ערליכער איד, פירט אים אין ליובאוויטש".}} הלך להבחן ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]לעידוד ההגירה מרוסיה, נבחר להיות שליחם בארצות הברית ולהשתדל שם התקבל כתלמיד ב[[חיידר|חדרים]] ולאחמ"כ באולם של [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[עיירה]] [[לובביץ']] להשגת אשרות עבור חסידים המעוניינים להגר לארצות הברית ומאוחר יותר לעזור בקליטתם שם נשאר . בפרק הזמן לאחר החלטתו להגר עד לשנת [[תרע"ז]] הגירתו בפועל (1916כשלושה חודשים) אז עקרה הישיבה לעיר [[קרמנצ'וג]] מונה על גדת נהר הידי [[דנייפר]] ומאוחר יותר עבר לסניף הישיבה ב[[חרסון]]. בין השאר, למד בישיבות: [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], [[תומכי תמימים שצעדרין]], [[תומכי תמימים קרמנצ'וגיוסף יצחק שניאורסון|האדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש]] ול[[תומכי תמימים חרסוןמשפיע]] - בשנים [[תרסקהילת חב"ח]]-[[תר"פ]]. התגורר ד בעיר [[הומיל]] ביילורוסיה, בשנים [[תר"פ]]-[[תרפ"ה]]שברוסיה.
בשנת לאחר מכן היגר לארצות הברית, שינה את שמו לג'ייקובסון, התגורר בשכונת בראנזוויל ב[[תרפ"וברוקלין]] (1926), לאחר אסיפה בין חסידי חב"ד, בה הוחלט לעורר תעמולה בין החסידים, לעידוד ההגירה מרוסיה, נבחר להיות שליחם בארצות הברית ולהשתדל שם להשגת אשרות עבור חסידים המעוניינים להגר לארצות הברית ומאוחר יותר לעזור בקליטתם שם, אך בתפקיד זה לא נחל הצלחה רבה כשלחלק מהחסידים הצליח לעזור רק ביציאה מרוסיה ולחלקם לא הצליח לסייע כללשבניו יורק. בפרק הזמן לאחר החלטתו להגר עד הגירתו בפועל (כשלושה חודשים) ולאחר זמן מונה על ידי לרב [[יוסף יצחק שניאורסון|האדמו"ר הריי"צ מליובאוויטשבית הכנסת]] לבשכונת מגוריו - [[משפיעבראנזוויל]] קהילת חב"ד בעיר הומיל שברוסיה.
לאחר מכן היגר לארצות הברית===עסקנות ציבורית===כאמור, שינה את שמו לג'ייקובסון, התגורר בשכונת בראנזוויל בכבר ברוסיה מונה על ידי [[יוסף יצחק שניאורסון|אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ברוקליןמשפיע]] שבניו יורק. ולאחר זמן קהילת חב"ד בעיר הומיל שברוסיה, לאחר הגעתו לארצות הברית מונה לרב לחבר הנהלת [[בית הכנסתאגודת חסידי חב"ד העולמית|אגודת חסידי חב"ד]] בשכונת מגוריו - בראנזווילולאחר פטירת המנהל חיים קרמר מונה תחתיו כמנהל.
==פעולותיו==כאמור, כבר ברוסיה מונה על ידי [[יוסף יצחק שניאורסון|הקים בהוראת אדמו"ר הריי"צ]] לאת '[[משפיעאגודת התמימים]] קהילת ' שמטרותיה היו: א: ליכוד חסידי חב"ד בעיר הומיל שברוסיה, לאחר הגעתו לארצות בארצות הברית מונה לחבר הנהלת שעד אז לא היו מאורגנים כקהילה. ב: הקמת שיעורי [[אגודת חסידות]]. ג: השתדלות עבור חסידי חב"ד העולמית|אגודת חסידי חבשנותרו באירופה וצריכים סיוע. ד: השתדלות וגיוס כספים עבור אדמו"ר הריי"ד]] ולאחר פטירת המנהל חיים קרמר מונה תחתיו כמנהלצ ומוסדותיו.
הקים בהוראת האדמולאחר שחרורו של אדמו"ר הריי"צ ממאסרו, סייע לו במאמציו לצאת מרוסיה בעיקר באמצעות משלוח סכומי כסף עבורו. בשנת [[תרצ"ב]] (1932) הקים בניו יורק את '[[אגודת התמימיםישיבה|ישיבת]]' שמטרותיה היו: א: ליכוד חסידי חב"אחי תמימים" עבור צעירים יהודיים שהתקרבו באותה תקופה לחבבארצות הברית שעד אז לא היו מאורגנים כקהילה. , בשנת [[תרצ"ט]] (1939) נסע ביחד עם תלמידי הישיבה ל[[פולין]] על מנת לשלבם ב: הקמת שיעורי [[חסידותישיבת תומכי תמימים]]בעיר אטווצק. ג: השתדלות עבור חסידי חב"ד שנותרו באירופה וצריכים סיוע. ד: השתדלות וגיוס כספים עבור האדמו"ר ומוסדותיועם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] נמלטו תלמידי הישיבה חזרה לארצות הברית ומאוחר יותר השתלבו בישיבת תומכי תמימים המרכזית.
לאחר שחרורו של באותה עת סייע ג'ייקובסון לאדמו"ר הריי"צ ממאסרושנותר ב[[פולין]] לברוח לארצות הברית, בין השאר, סייע לו במאמציו לצאת מרוסיה בעיקר באמצעות משלוח סכומי כסף עבורו. בשנת להשיג אשרת כניסה ל[[תרצ"בלטביה]] (1932משם טס אדמו"ר הריי"צ לשוודיה ומשם הפליג באונייה לארצות הברית) . עם הגעתו של אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית הקים בניו יורק שם את [[ישיבה|ישיבתתומכי תמימים המרכזית]] ומינה את ג'ייקובסון לחבר בהנהלתה וכ[[משפיע]] בישיבה. בשנת [[תש"אחי תמימים" א]] (1941) סייע ג'ייקובסון בהשגת אשרות הכניסה לארצות הברית עבור צעירים יהודיים שהתקרבו באותה תקופה לחב"ד, בשנת [[תרצ"טהרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (1939אשת אדמו"ר שליט"א) נסע ביחד עם תלמידי הישיבה ל|הרבנית חיה מושקא]]. כמו כן ניסה, ללא הצלחה, להשיג אשרות כניסה עבור בתו השנייה של אדמו"ר הריי"צ - [[פוליןשיינא הורנשטיין|שיינא]] על מנת לשלבם בובעלה [[ישיבת תומכי תמימיםמנחם מענדל הורנשטיין]] בעיר אטווצק. עם פרוץ בשנת [[מלחמת העולם השנייהתש"ד]] נמלטו תלמידי הישיבה חזרה לארצות הברית ומאוחר יותר השתלבו בישיבת תומכי תמימים הקים מספר סניפים לישיבה המרכזיתבמספר ערים, ביניהם, פיטסבורג, ניו הייבן, וברובע ברונקס (שם כיהן חתנו, הרב [[מרדכי דובער אלטיין]], כ[[ראש ישיבה]]).
באותה עת סייע ג'ייקובסון לאדמו"ר הריי"צ שנותר בפעל רבות בענין [[פולין]] לברוח לארצות הברית, בין השאר, סייע לו להשיג אשרת כניסה ל[[לטביה]] (משם טס האדמו"ר הריי"צ לשוודיה ומשם הפליג באונייה לארצות הברית). עם הגעתו קבלת הנשיאות של אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית הקים שם את [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ומינה את ג'ייקובסון לחבר בהנהלתה וכ[[משפיע]] בישיבה. בשנת [[תש"א]] (1941) סייע ג'ייקובסון בהשגת אשרות הכניסה לארצות הברית עבור [[הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]]. כמו כן ניסה, ללא הצלחה, להשיג אשרות כניסה עבור בתו השנייה של האדמו"ר - [[שיינא הורנשטיין|שיינא]] ובעלה [[מנחם מענדל הורנשטיין]] (לבסוף השניים נספו ב[[שואה]]). בשנת [[תש"ד]] הקים מספר סניפים לישיבה המרכזית במספר ערים, ביניהם, פיטסבורג, ניו הייבן, וברובע ברונקס (שם כיהן חתנו, הרב [[מרדכי דובער אלטיין]], כ[[ראש ישיבה]]). עם הגעתם לאחר המלחמה של רבים מחסידי חב"ד לארצות הברית, נחלשה פעילותו הציבורית, אך המשיך למסור שיעורי חסידות בישיבת הדר התורה, כמו כן, כיהן כמנהל בית הספר "בית רבקה", שיועד לבנות חב"דיות, עד לפטירתו בשנת תשל"ה.
===אחרית ימיו===
[[קובץ:מצבה ישראל ג'קבסון.jpg|ממוזער|מצבת ר' ישראל דזשייקאבסאן בבית החיים מנטפיורי בקווינס.]]
עם הגעתם לאחר המלחמה של רבים מחסידי חב"ד לארצות הברית, נחלשה פעילותו הציבורית, אך המשיך למסור שיעורי חסידות בישיבת הדר התורה, כמו כן, כיהן כמנהל בית הספר [[בית רבקה (קראון הייטס)|בית רבקה]], שיועד לבנות חב"דיות. מאז פרישתו לפנסיה והפסקת עבודתו כשוחט, הקדיש את כל זמנו הפנוי ללימוד תורה, ובשנים אלו אף ערך פעמיים מסיבה מפוארת של [[סיומי מסכתות|סיום הש"ס]]{{הערה|עדות ביתו במוסת 'נשי' לשבועון כפר חב"ד 1859 עמוד 19.}}. נפטר ב[[ניו יורק]] בגיל 79 ב[[י"ז בסיוון]] [[תשל"ה]] (1975), ונטמן בחלקת חב"ד ב[[בית העלמין על שם מונטיפיורי]] ברובע קווינס שבניו יורק, בסמיכות ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]].
==תפקידיו==
 
* יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]].
* חבר הנהלת [[אגודת התמימים]].
* [[משפיע]] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]].
* יו"ר ומנהל ארגון [[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה ניו יורק]].
* גבאי כללי לחברה קדישא.
* [[משפיע]] מחלקת [[תומכי תמימים נוארק]].
== משפחתו ==
 הרב ג'ייקובסון היה *גיסו של , ר' [[אהרון אליעזר צייטלין]], (שניהם היו חתניו של ר' [[יהושע העשל לוין]]).*אשתו, מרת שיינא.לר*בתו, מרת חי' ישראל היו שלש בנות: * ה שרה הכט רעייתו של , רעיית הרב [[שלמה זלמן העכטהכט]] - [[שיקגו]] משיקגו.* בתו, מרת רחל אלטיין רעייתו של דוואשא, רעיית הרב [[מרדכי דוב אלטיין]] - שלוחים ב'ברונקס', ניו יורק, ובסוף ימיהם שבו ל [[קראון הייטס]].* בתו, מרת חוה קפלן(רוזן בזיוו"ר), רעיית מיכאל| 'מייקל' הרטהיימר - רו"ח - (בזיוו"ש), להם 2 ילדים, [[מנהטן]], [[ניו יורק]].
==לקריאה נוספת==
==קישורים חיצוניים==
*[httphttps://chabadlibrary.org/books/arum/zikaron/index.htm '''זכרון לבני ישראל'''] ספר זכרונותיו באתר ספריית-ליבאוויטש.*[https://anash.org/our-man-in-america/ Our Man in America], כתבה אודות ר' ישראל באתר {{anashאנש}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי ועד לבנין האוהל]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ו]]
[[קטגוריה:אישים בבראנזוויל]]
[[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]
משתמש אלמוני