שינויים

{{רבדמות|שם=הרב מרדכי מנטליק|תמונה= [[תמונה:הרב מרדכי מענטליק.jpgjpeg|250pxתיאור = ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]]770| כינוי =|כתוביתתאריך לידה =הרב מנטליק במהלך [[כינוס תורהי"ט חשון]] ב[[770תרע"ג]]|תאריך מקום לידה=[[תער"ב]]גליציה|תאריך פטירה=[[כ"ה [[תשרי]] [[תשמ"ח]]|מקום פעילותפטירה =| מקום קבורה =| מדינה =| השכלה =| מקום מגורים =[[ניו יורק]]|נושאים בהם עסקשנות הפעילות =| התחלת הפעילות =| סיום הפעילות =[[נגלה]]|תפקידהשתייכות =[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים המרכזית]]תחומי עיסוק =|תפקידים נוספים=חבר בהנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ו[[חברא קדישא אגודת חסידי חב"ד]], ממייסדי [[אחי תמימים נוארק]]|רבותיו=הרב [[יהודה הבר]]|תלמידיו=מאות תלמידים| בני דורו =|חיבוריו=[[אמרי מרדכי]] על [[מסכת בבא בתרא]]| בת זוג =| אב =| אם =| צאצאים =| מספר צאצאים =| אתר אינטרנט =| פרסים והוקרה =| חתימה =}}הרב '''מרדכי מנטליק''' ([[י"ט חשון]] [[תרע"ג]] - [[כ"ה תשרי]] [[תשמ"ח]]) היה מחשובי חסידי חב"ד ב[[ארצות הברית]], חתנו של החסיד הנודע ומהמקושרים הראשונים לכ"ק אדמו"ר' [[דוד שטוקהאמר]] וגיסו של ר' [[פנחס משה כשליט"ץ]], א. כיהן במשך שנים רבות כראש כ[[ראש ישיבה|ראש ישיבת ]] [[תומכי תמימים המרכזית]], חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ו[[חברא קדישא אגודת חסידי חב"ד]], היה ממיסדי וממחזיקי [[אחי תמימים נוארק]], שימש במסירות כ[[שר המשקים]] של [[הרבי]] קרוב לשלושים שנה, חיבר סדרת ספרים על הש"ס בשם [[אמרי מרדכי]], נפטר בכ"ה [[תשרי]] [[תשמ"ח]] בשם טוב.

==תולדותיו באירופהתולדות חיים==[[קובץ:מנטליק ועוד.png|ממוזער|הרב מנטליק בעת השבע ברכות שלו לשמאלו יושבים: המזכיר הרב [[יחזקאל פייגין]], חבר ההנהלה הרב [[שרגא פייביש זלמנוב]], ראש-הישיבה הרב [[יהודה עבער]], המזכיר הרב [[משה לייב רודשטיין]]]][[קובץ:יוניק מטליק וקלמנסון בזאל הקטן.jpg|שמאל|ממוזער|יושבים ב"זאל הקטן" ב-[[770]]; הרב [[דובער יוניק]] (מימין) - [[שוחט]] ו[[מזכיר]] של [[הרבי]], הרב מרדכי מנטליק (באמצע) - ראש הישיבה ב-[[770]] והרב [[ישראל שמעון קלמנסון]] (משמאל) - השוחט של הרבי]]נולד ב[[י"ט חשון]] [[תרע"ג]] למשפחת ר' פנחס מענטליק, יהודים המקפידים על קלה כבחמורה. הוא נולד במדינת גליציה, בה התנהלו חצרות חסידיים שונים - להם השתייכה גם משפחתו. הוריו וכל משפחתו נספו בשואה.

הרב מרדכי עבסביבות שנת [[תרצ"ז]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים אטוואצק]], שם התגורר [[אדמו"ר הריי"ה נולד בשנת צ]] באותה שעה. באחד הימים, שלח ר' [[תערדוד שטוקהמר]] מארה"ב- שהיה יהודי ירא שמים גדול (ב[[אגרות קודש]] לר' פנחס וזוגתו מענטליקנדפסו מכתבים רבים אליו מרבותינו נשיאינו) - את שתי בנותיו לאטוואצק, יהודים המקפידים על קלה כבחמורהמנת שיינשאו לשני בחורים מתלמידי הישיבה. הוא נולד במדינת גליציהעשה זאת בהמלצתו של ר' [[מרדכי חפץ]] - שהגיע באותה עת לארה"ב כשד"ר של אדמו"ר הריי"צ. כך הווה, בה התנהלו חצרות חסידיים שונים – להם השתייכה גם משפחתו. הוריו וכל משפחתו נספו בשואהובאטווצק התקיימו שתי החתונות בהפרש קצר - הראשונה של הרב מרדכי מענטליק ש[[נישואין|נשא]] את מרת גיטל, הי"דולאחר שבוע נישא ר' משה פנחס כץ למרת מינדל.

בסביבות שנת כבר אז, בהיותו באטווצק, שימש הרב מענטליק כ'חוזר' של אדמו"ר הריי"צ, באין שם איש אחר שיוכל לעשות זאת. בעוד [[תרצ"זהרבי]] נכנס ללמוד בישיבת נוהג לומר [[תומכי תמימים אטוואצקמאמר]], שם התגורר כ"ק [[אדמודא"ר הריי"צח]] באותה שעה. באחד הימיםבעיניים עצומות, שלח ר' דוד שטוקמהר מארה"ב – שהיה יהודי ירא שמים גדול (באג"ק נדפסו מכתבים רבים אליו מרבותינו אמרו רבותינו נשיאינו) – שלפניו את שתי בנותיו לאטוואצקהמאמרים בעיניים פקוחות, והיו מביטים במשך כל הזמן אל מישהו אחד, על מנת שיינשאו לשני בחורים מתלמידי הישיבה. הוא עשה זאת בהמלצתו של כדי לא להסיח את הדעת ([[אדמו"ר' מרדכי חפץ – שהגיע באותה עת לארההרש"ב כשד]] נהג להביט על בנו יחידו - אדמו"ר של כהריי"ק צ). מספרים כי בהיותו באטווצק, נהג אדמו"ר מהורייהריי"צ. כך הווה, ובאטווצק התקיימו שתי החתונות בהפרש קצר – הראשונה להסתכל בשעת אמירת המאמרים בפניהם של הרב ר' מרדכי מענטליק עור' [[שמואל זלמנוב]] (שנקראו אז "דער שוואַרצער (זלמנוב) און דער געלער (מענטליק)"ה שנישא למרת גיטל, ולאחר שבוע נישא ר' משה פנחס כץ למרת מינדל). הבטה זו יש בה כדי להראות עד כמה היו בטלים וקשורים לרבי.

כבר אזבנוסף לכך, בהיותו באטווצק, שימש זכה הרב מענטליק כ'חוזר' של כשאדמו"ר הריי"ק צ ימכור לו את החמץ לפני פסח - כמנהג אדמו"ר מהוריירי חב"צד למכור את החמץ לרב, באין שם איש אחר שיוכל לעשות זאת. בעוד שהוא ימכור אותו לגוי ב[[הרבי שליט"אערב קבלן]] נוהג לומר . נוסח מכירה זו שהגיע לידינו, נדפס ב[[מאמראגרות קודש]] דא"ח בעיניים עצומות, אמרו רבותינו נשיאינו שלפניו את המאמרים בעיניים פקוחות, והיו מביטים במשך כל הזמן אל מישהו אחד, כדי לא להסיח את הדעת (כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע נהג להביט על בנו יחידו – כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ). מספרים כי בהיותו באטווצק, נהג כ"ק אדמו"ר מהורייהריי"צ להסתכל בשעת אמירת המאמרים בפניהם של ר' מרדכי מענטליק ור' [[שמואל זלמנוב]] ע{{הערה|חלק י"ד אגרת ה (שנקראו אז "דער שוואַרצער (זלמנוב) און דער געלער (מענטליק)"). הבטה זו יש בה כדי להראות עד כמה היו בטלים וקשורים לרבי'רלז}}.

בנוסף לכך, זכה הרב מענטליק שכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ימכור לו את החמץ לפני פסח – כמנהג אדמו"רי חב"ד למכור את החמץ לרב, שהוא ימכור אותו לגוי באותו זמן שימש גם כמשגיח בכיתות המכינה ב[[ערב קבלןתומכי תמימים ווארשא]]. נוסח מכירה זו שהגיע לידינו, נדפס באג"ק אדמו"ר הריי"צ חי"ד אגרת ה'רלז.

==מעברו לארהכמה שנים לאחר מכן, עזבו שני הזוגות את אטוואצק, והפליגו ל[[ארצות הברית]] אל בית חמיהם. אדמו"ר הריי"צ הורה לר' מרדכי לחזור [[חסידות]] במקום בו ישהו בדרכם. הם הגיעו ל[[עיירה]] מרסיי באמצע השבוע, ור' מרדכי חיפש מקום בו יבצע את הוראת הרבי ויחזור מאמר דא"ח. בהגיע ערב שבת, ור' מדרכי טרם מצא מקום מתאים לכך, ביקש להישאר בעיר בשבת. קברניט הספינה סירב בתקיפות, והודיע להם ברורות - שאם רצונם להישאר בשבת, ייאלצו להישאר שם גם במשך הזמן הלא-קרוב, מאחר ולא מתוכננת עוד הפלגה של ספינה לארצות הברית... אמון על דברי רבו, התעקש ר' מרדכי ונשאר שם לחזור [[דא"ח]] בשבת, ורק מספר ימים מאוחר יותר הפליגו לארצות הברית. אז התברר, כי האוניה הקודמת בה היו אמורים לנסוע, ואשר לא חיכתה להם, הוטבעה על ידי הגרמנים ימ"ש... בהגיעם לארצות הברית, גרו הרב מענטליק וזוגתו בנוארק שבניו ג'רסי. הרב מענטליק נכנס ללמד כמגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים 770]], והיה נוסע בכל יום מנוארק לניו יורק וחזרה. במשך כל שנותיו הקפיד על זמני הסדרים בדיוק הכי גדול, כך שלסדר [[נגלה]] היה מגיע בדיוק בשעה אחת עשרה - שעת תחילת הסדר. בשנים מאוחרות יותר, כאשר עבר לגור בקראון הייטס, היה מגיע גם לסדר חסידות ב==[[שבת]] בבוקר - בשעה שמונה בדיוק.

כמה שנים לאחר מכן, עזבו שני הזוגות את אטוואצק, והפליגו לארצות הברית אל בית חמיהם. כביו"ד שבט [[תש"ק י]] - כאשר הסתלק אדמו"ר מהורייהריי"צ הורה לר' מרדכי לחזור , באו ל 770- חסידי [[חסידותחב"ד]] במקום בו ישהו בדרכם. הם הגיעו לעיירה מרסיי באמצע השבוערבים משכונת בראנזוויל ששכנה בסוף רחוב איסטערן פארקוויי, ור' מרדכי חיפש מקום בו יבצע את הוראת הרבי ויחזור מאמר דא"ח. בהגיע ערב שבת, ור' מדרכי טרם מצא מקום מתאים לכך, ביקש להישאר בעיר בשבת. קברניט הספינה סירב בתקיפות, והודיע להם ברורות – שאם ועז היה רצונם להישאר בשבת, ייאלצו להישאר שם גם במשך הזמן הלא-קרוב, מאחר ולא מתוכננת עוד הפלגה של ספינה לארצות הברית... אמון על דברי רבו, התעקש ר' מרדכי ונשאר שם לחזור דא"ח בשבת, ורק מספר ימים מאוחר יותר הפליגו לארצות הבריתבמקום לאחר תפילת שחרית. אך הרבי (שנקרא אז התברר, כי האוניה הקודמת בה היו אמורים לנסוע, ואשר לא חיכתה להם, הוטבעה על ידי הגרמנים ימהרמ"ש... בהגיעם לארצות הברית) הורה להם לחזור לבתיהם, גרו הרב מענטליק וזוגתו בנוארק שבניו ג'רסי. הרב מענטליק נכנס ללמד כמגיד שיעור בישיבת ואמר שב[[תומכי תמימים 770שבת]]אין עצב, והיה נוסע בכל יום מנוארק לניו יורק וחזרהומוכרחים לאכול סעודת שבת. פנה אז הרב מענטליק אל החסידים וקרא בהתרגשות: "יש לנו רבי"!... במשך כל שנותיו הקפיד - כבר אז קיבל על זמני הסדרים בדיוק הכי גדולעצמו את מלכותו של הרבי כנשיא הדור, כך שלסדר נגלה היה מגיע בדיוק בשעה אחת עשרה – שעת תחילת הסדר. בשנים מאוחרות יותרוזה היווה סמל לעוצמת ההתקשרות האיתנה שלו לרבי, כאשר עבר לגור בקראון הייטס, היה מגיע גם לסדר חסידות בשבת בבוקר – בשעה שמונה בדיוקבכל פרט ופרט ובכל ימי חייו.

ביו"ד שבט תש"י – כאשר הסתלק כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע, באו ל 770כבר מראשית נשיאותו של הרבי - חסידי בשנת ה'[[חבתשי"דא]] רבים משכונת בראנזוויל ששכנה בסוף רחוב איסטערן פארקוויי, ועז החל הרב מענטליק להיות '[[שר המשקים]]' של הרבי. בתחילת כל [[התוועדות]] היה רצונם להישאר במקום לאחר תפילת שחריתמוזג [[יין]] לכוסו של הרבי, וחוזר וממלאה בשעת ההתוועדות. אך פעם אחת, בשנת תשי"א, ביקש הרבי שליט"מהרב מענטליק שימזוג לחיים למשתתפים בהתוועדות. כשאמר א (שנקרא אז הרמ' שהוא רוצה מ[[אדמו"ש) הורה להם לחזור לבתיהםר הזקן]] בעצמו, החל הרבי לדבר אודות המובא בקבלה ובחסידות, ואמר שבשבת אין עצבשישנם ב' אופנים בהגדרת הקו - האם הוא קו אחד ארוך מתחילתו עד סופו, ומוכרחים לאכול סעודת שבתאו שהוא מורכב מנקודות, ועל פי זה ביאר שכל [[רבותינו נשיאינו]] הינם עצם אחד. פנה אז הרב לאחר מכן אמר לאותו א', שהרב מענטליק אל החסידים וקרא בהתרגשות: הוא "יש לנו רבישר המשקים"!... – כבר אז קיבל על עצמו את מלכותו של הרבי כנשיא הדור, וזה היווה סמל לעוצמת ההתקשרות האיתנה שלו לרבי, בכל פרט ופרט ובכל ימי חייווממנו יקבלו.

כבר מראשית נשיאותו של כ"ק אדמו"ר שליט"א – בשנת ה'הרב [[מיכאל חנוך גאלאמב]], [[תשי"אמשפיע]]בישיבה המרכזית ב-770, מספר: "באחת השבתות - היה זה כבר בשנותיו האחרונות, החל בתקופה בה סבל ממחלה קשה - התאמץ הרב מענטליק להיות והגיע כמנהגו למלאות את תפקידו כ'שר המשקים' של הרבי. בתחילת כל [[התוועדות]] היה מוזג יין ידיו רעדו, אך הוא התעקש וניסה למזוג מהיין לכוסו של הרבי, וחוזר וממלאה בשעת ההתוועדותללא הצלחה. פעם אחתהרבי לקח בידיו הק' את הקנקן מידיו, בשנת תשי"א, ביקש הרבי מהרב מענטליק שימזוג לחיים למשתתפים בהתוועדותומזג בעצמו לכוסו. כשאמר אלרבים היה נראה שיש כאן משהו ' שהוא רוצה מאדמו"ר הזקן בעצמו, החל הרבי לדבר אודות המובא בקבלה ובחסידות, שישנם בשמימי' אופנים בהגדרת הקו – האם הוא קו אחד ארוך מתחילתו עד סופו. ואכן, או זו הייתה הפעם האחרונה שהוא מורכב מנקודותמזג את היין - מאז נפל למשכב, ועל פי זה ביאר שכל [[רבותינו נשיאינו]] הינם עצם אחד. לאחר מכן אמר לאותו א', שהרב מענטליק הוא ממנו לא קם עוד"שר המשקים" שלו, וממנו יקבלו.

פעם אחרת, התבטא הרבי [[מלך המשיחקובץ:מרדכי מענטליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הישיבה ב-[[770]] הרב מרדכי מנטליק בחג הסיום של לימודי [[שחיטה]] וקבלת התעודות]] בהתוועדות "הנני מאושר מכך שהרב מספר שנים לאחר בואו, התמנה הרב מענטליק משמש אותי"לראש הישיבה ב-770. את ההתבטלות שלו לרבי ראו בכל פרט ופרטבין לבין, במיוחד בעניין זה של מזיגת היין. האופן בו ניגש למזוג את היין – מתוך יראת הרוממות ויראת הכבודעבר לישיבת תומכי תמימים ברחוב בעדפורד, ניכרו והורגשו בכל פעם מחדש. גם בכוס של ברכה היה עומד שעות ארוכות עם קנקן בידיושם שימש כראש ישיבה, וממלא את כוסו של הרבי מיד כשזו נגמרתובאותה תקופה החליפו בתפקיד ראש הישיבה ב-770 הרב [[חיים מאיר בוקיעט]].

הרה"ח ר' מתוקף תפקידו, היה מוסר שיעורים בנגלה מידי שבוע. הרב [[מיכאל חנוך גאלאמביוסף יצחק וילשנסקי]], משפיע בישיבה המרכזית בראש הישיבה בצפת, מספר, כי ההתמקדות -770ההבנה הישרה בנושאים המדוברים, מספר: "באחת השבתות – היה זה כבר בשנותיו האחרונותלפתח וללבן אותם מכל צד, בתקופה בה סבל ממחלה קשה – התאמץ הרב מענטליק והגיע כמנהגו למלאות את תפקידו כ'שר המשקים' של הרביהייתה ניכרת בכל שיעור מחדש. ידיו רעדו, אך הוא התעקש וניסה למזוג מהיין לכוסו היה מהעורכים העיקריים של הרביהספר "[[שערי יהודה]]" על הש"ס, ללא הצלחה. הרבי לקח בידיו הקויש האומרים שסגנון שיעוריו דמו לאלו של רבו - ר' את הקנקן מידיו, ומזג בעצמו לכוסו. לרבים היה נראה שיש כאן משהו 'שמימי'. ואכן, זו היתה הפעם האחרונה שהוא מזג את היין – מאז נפל למשכב, ממנו לא קם עוד"[[יהודה עבער]] - מחבר הספר.

מספר שנים לאחר בואובשנים בהן החל הרבי לשלוח 'מכתב כללי' לקראת [[ראש השנה]] וחג הפסח - המדבר אודות תוכנו של החג וקביעותו, התמנה הרב מענטליק לראש הישיבה ב 770 . בין לבין, עבר לישיבת תומכי תמימים ברחוב בעדפורד, שם שימש כראש ישיבה, ובאותה תקופה החליפו בתפקיד ראש הישיבה ב 770 הרב היה יושב שעות על גבי שעות ופותח ומעיין בכל ה'[[חיים מאיר בוקיעטמראי מקומות]] ע', וימים ספורים לאחר צאת המכתב, היה מלמד בהשתתפות תלמידי הישיבה ואנ"ש את המכתב כללי, עם כל ה'מראי מקומות' שניתנו מהרבי למכתב.

מתוקף תפקידו, במקרים שהיו לו שאלות במכתב - היה מוסר שיעורים בנגלה מידי שבוע. הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], ראש הישיבה בצפת, מספר, כי ההתמקדות – ההבנה הישרה בנושאים המדוברים, לפתח וללבן אותם מכל צדפונה בשאלות אל הרבי, היתה ניכרת והיה זוכה למענות והסברים בכל שיעור מחדשמה שביקש. הוא היה מהעורכים העיקריים של הספר "[[שערי יהודא]]" על הש"ס, ויש האומרים שסגנון שיעוריו דמו לאלו של רבו – ר' [[יהודה עבער]] הי"ד – מחבר הספרמענות אלו לא שמר לעצמו אלא מיד עם קבלתם פרסמם לרבים.

הרב מענטליק הוציא לאור ספר בשם "[[אמרי מרדכי]]"היה גם אחראי על קורס 'שחיטה' לתלמידי הישיבה. מינוי זה הגיע, ובו חידושים במסכת בבא בתראכך מספרים, לפי שיטת הלימוד המיוחדת שלומהרבי מלך המשיח עצמו. כן הו"ל קונטרסים בעניינים שונים, כמו "הפלפול וההגיון", הוא העסיק עמו כ'שם דברשוחט' שמאפיין גם את סגנון לימודו – ההרב בער'ל יוניק, שמאוחר יותר אף החליף אותו בתפקיד זה וגם בתפקיד 'הגיוןשר המשקים'של הרבי - לאחר פטירתו.

מידי שבוע היה מוסר שיעור גמרא לאנ=== פטירתו ===במוצאי שבת בראשית, בסיום ההתוועדות, הרבי הבדיל על הכוס וחילק "ש בביתו כוס של הרהברכה"ח ר' צבי הירש שי' חיטריק. שיעור נוסף לאנ, ובמהלכה עבר אחיינו של הרב מענטליק, הרב [[זאב יחזקאל כ"ץ]], גבאי ביהמ"ש היה מוסר בכל יום ראשון בבוקר בשיחות הרביד 770, תוך שהוא משלב מה'מראי מקומות' וה'ציונים'והרבי נתן לו בקבוק משקה עבור הרב מענטליק, ומבאר את השיחה בעמקות נפלאה. שיעור זה התקיים עד לשנותיו האחרונות ממששהיה מאושפז אז בבית הרפואה.

בשנים בהן החל בסיום כוס של ברכה הרבי מלך המשיח לשלוח 'מכתב כללי' לקראת ראש השנה וחג הפסח – המדבר אודות תוכנו של החג וקביעותונסע לביתו, היה יושב שעות על גבי וכמה שעות ופותח ומעיין בכל ה'מראי מקומות', וימים ספורים לאחר צאת המכתבמכן, היה מלמד בהשתתפות תלמידי הישיבה ואנ"ש את המכתב כלליבשעת בוקר מוקדמת, עם כל ה'מראי מקומות' שניתנו מהרבי למכתבהרב מענטליק נפטר.

במקרים שהיו לו שאלות במכתב בשעה 10:00 בבוקר של אסרו חג – היה פונה בשאלות אל כך סיפר הרב [[בנימין קליין]] – הוא המתין עם הרכב ליד הבית של הרבי כדי להביא את הרביל-770. בנימין קיבל עדכון לפנות בוקר על פטירתו של הרב מענטליק, והיה זוכה למענות והסברים בכל מה שביקש. מענות אלו ואילו הרבי עדיין לא שמר לעצמו אלא מיד עם קבלתם פרסמם לרביםעודכן על כך.

הרב מענטליק היה גם אחראי על קורס 'שחיטה' לתלמידי הישיבה. מינוי זה הגיע"חככתי בדעתי, האם להודיע זאת לרבי כעת, כך מספריםבמהלך הנסיעה ברכב, מהרבי מלך המשיח עצמו. הוא העסיק עמו כ'שוחט' גם כדי לעדכן את הרב בער'ל יוניקהרבי במאורע ככל המוקדם, שמאוחר יותר אף החליף אותו בתפקיד זה וגם בתפקיד 'שר המשקים' של הרבי – לאחר פטירתואו שמא לחכות עם מסירת ההודעה על כך עד שהרבי ייכנס לחדרו ב-770".

הוא התלבט בענין, כי הוא מעולם לא פתח בשיחה עם הרבי ברכב – כאשר הרבי יושב במושב האחורי של הרכב. בנסיעות לאוהל וממנו, הרבי היה יושב במושב הקדמי ליד הנהג, אבל בנסיעות לבית או למקוה הרבי היה יושב מאחור, ומפאת הכבוד, בנימין לא פתח בשיחה עם הרבי כשהרבי היה יושב מאחורה. לא מתאים לדבר לרבי כשהגב מופנה אליו, או לדבר איתו באמצעות המראה של הרכב. כשהוא מהרהר כך במחשבתו, הרבי שאל אותו, מה שלומו של הרב מענטליק? ואז בנימין השיב לרבי: "ער איז אויסגעפעלט פאר-טאג" (הוא "נעדר" לפנות בוקר). והרבי הגיב בבהלה: "אוי". לאחר מכן הרבי אמר לו, "טאמער איז דיר נישט שווער" (באם לא קשה לך הדבר), כשתגיע למשרד, תברר אצל הרב כץ האם הוא הספיק למסור לו את הבקבוק. ==לקריאה נוספתספריו ==* '''ראש הישיבה ושר המשקים''', מאת שלום יהודה לייב גינזבורג, בהוראתו של הרבי הוציא הרב מענטליק לאור את הספר "אמרי מרדכי". את שמו של הספר "אמרי מרדכי" בחר הרבי בעצמו מתוך שלש שמות שהציע הרב מענטליק. החיבור הזה הוא על [[התמים (בית משיח)מסכת בבא בתרא]] גליון ל, השיעורים שאמר הרב מענטליק לפני הבחורים ב-770 בשנת תשי"אז, ודן בכמו עשרים סוגיות החמורות בבבא בתרא כפי שיטת הלימוד המיוחדת שלו.

[[קטגוריהאופן השיעורים והביאורים הוא:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"א) בירור הענינים בכל סוגיא לפי שיטות הראשונים כפי שהם מתבארים במפרשים ואחרונים בתוספת ביאורים והערות.ב|מנטליק מרדכי]]) מברר כל שיטה ושיטה בהסברת הענינים על דרך ההגיון, והחילוקים בין שיטה ושיטה.ג) מניח הנחות יסודיות בגדרי הענינים שבהסוגיא, ומשתדל למצוא מקור לדבריו בדברי הראשונים והאחרונים.ד) מבאר את הענינים בהטעמה מיוחדת, ומסבירם כל כך יפה, עד אשר אחר העיון בהם רואים אשר דברויו נאמרו בפירוש בדברי הגמרא ומפרשים.

[[קטגוריהבעררו על תוכן הספר כותב בין השאר:חסידים מתקופת אדמו"ר הרייכוונתי באופן השיעורים היא להראות לתלמידים את הסדר בלימוד העיוני, בבירור והבנת הדברים"צ|מנטליק מרדכי]].

כאשר [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"נסיעה לרבי|טס לרבי]] הרב [[ניסן נמנוב]], העניק לו הרבי את ספרו של הרב מענטליק למען יקח אותו עמו בשובו לישיבה בצרפת בה שימש ר שליט"א|מנטליק מרדכי' ניסן כ[[משפיע]].

==לקריאה נוספת==*'''ושמו מרדכי''', תולדות חייו של ר' מרדכי מנטליק בהוצאת '''[[ועד תלמידי התמימים העולמי]]''', תשע"ה.*יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג.*שלום יהודה לייב גינזבורג, '''ראש הישיבה ושר המשקים''', [[התמים (בית משיח)|התמים]] גליון ל"א.*'''בטל בתכלית''', שבועון כפר חב"ד גליון 1961 עמוד 40 {{מיון רגיל:מנטליק, מרדכי}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]][[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים אטווצק]][[קטגוריה:ראשי ישיבות|מחב"ד בעבר]][[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]][[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ח]][[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]][[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ורשה]]