4,920
עריכות
שינויים
מ
ר' [[קובץ:יצחק צבי1.png|ממוזער|הרב יצחק צבי אייזנבך]]הרב '''יצחק צבי אייזנבך'''([[ט' כסלו]] [[תרצ"ה]] – [[ז' סיון]] [[תשע"ד]]) היה מוותיקי קהילת חב"ד ברושלים, מחבר הנהלת [[חסידי צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי חב"ד]] בבעיר (בעקבות הוראת הרבי) איש חינוך וממייסדי [[ירושליםרשת אהלי יוסף יצחק]] בארץ הקודש. מחבר סדרת הספרים 'בזאת תבחנו' על [[הרמב"ם]], בעל ומלחין ה[[ניגון]] [[אימתי קאתי מר (ניגון)|אימתי קאתי מר]].==תולדות חיים==הרב יצחק צבי נולד ביום [[ט' כסלו]] [[תרצ"ה]] לאביו הרב [[שמעון בן-ציון אייזנבך]] ולאמו מרת רעכיל. מצד אמו הינו נכד ל{{ה|רבנית מנוחה רחל}} וצאצא ל[[אדמו"ר הזקן]] {{ה|אדמו"ר האמצעי}}.
== תולדות חייו ==הרב הקים וניהל את בית הספר חב"ד שע"י רשת אהל יוסף יצחק צבי נולד ביום טבעיר גנים אזבסטונים, והעמיד אלפי תלמידים נאמנים לה' כסלו (לתורתו ולתורת החסידות.מסר שיעורים ברמב"ם ובמקצועות נוספים מדי יום הולדת והילולת אדמובקהילת קודש של חב"ר האמצעי שהוא מצאצאיו) לאביו הרב ד [[שמעון בנציון אייזנבך]] הי"ד ולאמו מרת רעכיל. מצד אמו הינו נכד ל{{הרמת שלמה|רבנית מנוחה רחל}} וצאצא ל[[אדמו"ר הזקןברמת שלמה]].למד בישיבת תורת אמת ושם הוסמך להוראה ע"י רבי ישראל יצחק רייזמן ורבי משה שפיראוכן היה ממשפיעי הקהילה ששמעה בצמא את דבריו בהתוועדויותיו המרתקות.
היה מראשוני מייסדי בתי הספר של רשת אהלי יוסף יצחק וקיבל הוראות מפורטות מהרבי באופן רציף בכל שלבי ייסוד בתי הספר.היה מבין חמשת החסידים שקיבלו את המברק של "ופרצת" באסרו חג תשי"ט כאשר בראש המברק התנוססה הכתובת: "אייזנבך ועוזריו"במשך השנים התעסק ב[[חינוך]] ובעניני בצעירותו למד בישיבת [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] תוך התמסרות מיוחדת לתלמידים גם בזמני חופשה, וזכה לקבל תשובות רבות מהרבי בנושאים אלו במכתבים שנשלחו אליו. רבים מהמכתבים פורסמו והודפסו בסדרת הספרים "[[אגרות קודש תורת אמת (אדמו"ר שליט"אירושלים)|אגרות קודשתורת אמת]]". וכן לאחרונה יצאו חמישים מכתבים ראשונים שלו בתשורה לחתונת נכדתו חנה רעכיל בוטמן (חדרה), ובמהלך שנות לימודיו בישיבה הוסמך להוראה על ידי רבי ישראל יצחק רייזמן ורבי משה שפירא.
בשנה האחרונה לחייו התגלתה בגופו מחלה קשההרב צבי אייזנבך שכבר ערך ליקוטים דומים על התורה, ולמרות הייסורים הרבים שהיו מנת חלקו הקפיד משנה והלכה החליט לערוך את המבחנים על [[מקווה|טבילה במקווה טהרה]] בכל בוקרארבעת הספרים הראשונים של הרמב"ם, [[תפילה]] במניין וקיום שאר מצוותמדע, אהבה, זמנים ונשים. נפטר ב[[ז' בסיוון]] [[תשעהמבחנים מקיפים את מרבית ההלכות ברמב"ד]], ונטמן ב[[בית העלמין הר המנוחות]] ב[[ירושלים]]ם.
לאחר שהתגלתה מחלתו תרם החלק הראשון מכיל כשש מאות עמודים, ובהקדמת הספר מפורסמים הסכמותיהם והמלצותיהם לספר של הרבנים הרב [[ספר תורהיצחק יהודה ירוסלבסקי]] לבית כנסת חב"ד בשכונת מגוריו, הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] והרב [[רמת שלמהיוסף יצחק הבלין]] בירושלים.
הוספת קטגוריה:מחברים תורניים באמצעות HotCat
התחתן עם מרת שרה (לבית משפחת רוזנבום).
בשנותיו האחרונות הקים וביסס שיעורים בחסידות, בשיעור היומי ברמב"ם, ובשיחות קודש בבית הכנסת 770 שברמת שלמה.
בשנה האחרונה לחייו התגלתה בגופו מחלה קשה, ולמרות הייסורים הרבים שהיו מנת חלקו הקפיד על [[מקווה|טבילה במקווה טהרה]] בכל בוקר, [[תפילה]] במניין וקיום שאר מצוות. נפטר ב[[ז' בסיוון]] [[תשע"ד]], ונטמן ב[[בית העלמין הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].
לאחר שהתגלתה מחלתו תרם [[ספר תורה]] לבית כנסת חב"ד בשכונת מגוריו, [[רמת שלמה]] בירושלים.
==פעילות ציבורית==
היה ממייסדי בתי הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] וקיבל הוראות מפורטות מהרבי באופן רציף בכל שלבי ייסוד בתי הספר.
ב[[אסרו חג]] ה[[סוכות]] [[תשי"ט]] קיבל מברק מ[[הרבי]] הממוען ל"אייזנבך ועוזריו", ובו הופיעו המילים: "[[ופרצת|ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה]]".
במשך השנים התעסק ב[[חינוך]] ובעניני [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] תוך התמסרות מיוחדת לתלמידים גם בזמני חופשה, וזכה לקבל תשובות רבות מהרבי בנושאים אלו במכתבים שנשלחו אליו. רבים מהמכתבים פורסמו והודפסו בסדרת הספרים "[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]]"{{הערה|ראו חמישים מכתבים ראשונים שלו בתשורה לחתונת נכדתו חנה רעכיל בוטמן (חדרה)}}.
במכתב של הרבי אל הרב יצחק צבי אייזנבך מ[[י"ג תשרי]] [[תש"כ]], כותב הרבי{{הערה|אגרות קודש, כרך יט, ז'מז.}}:
{{ציטוט|תוכן=ת"ח ת"ח על הבשורה טובה מהענינים בעיר גנים, ובודאי ההצלחה דעד עתה - תוסיף בהם, ובכללות המתעסקים ומשתדלים בעניני הרשת, כחות נוספים וחזקים, להרחבת הענינים ככל האפשרי, ואם המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא, עאכו"כ שנים-שלשה ועוד. והרי נראה לעינים, שבהשתדלות מתאימה - אפשר להוסיף עוד עשיריות תלמידים-ות בגן ובית הספר. מובן שהנ"ל צריך להעשות באופן שלא להכניס ענין הנצחנות בהכנגד, שהרי דברי ודרכי תורתנו הם דרכי נועם וכמודגש בתורת החסידות...
בברכת הצלחה בכל האמור, ועד לופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה, ועד לנחלה בלי מצרים, המחכה לבשו"ט.|מרכאות=כן|מקור=אגרות קודש, כרך יט, ז'מז.}}
==הניגון 'אימתי קא אתי מר'==
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגון אימתי קאתי מר]]}}
ב[[ר"ח אלול]] [[תשט"ז]] התקיימה חתונתו של הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]] באולם של ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] במשכנה הישן, בשכונת מאה שערים. באותה חתונה חיבר ר' יצחק צבי את ה[[ניגון]] המפורסם "[[אימתי קאתי מר (ניגון)|אימתי קאתי מר]]" על בסיס ניגון ירושלמי עתיק "מתי יבנה המקדש". חודשיים לאחר מכן, ב[[שמחת תורה]] [[תשי"ז]], היה בחצר הרבי ר' [[יונה גרינוולד]] שהיה נוהג לשיר "מזמרת הארץ" על פי הוראת הרבי ב[[התוועדות|התוועדויות]], ובאותה הזדמנות החל לנגן את הניגון של ר' יצחק צבי, הרבי עודד ומאז התקבל הניגון כניגון חב"ד.
הניגון הושר פעמים רבות בהתוועדויות, ובשמחת וב[[שמחת תורה ]] [[תשי"ט]] הורה הרבי לרב [[שמואל זלמנוב]], מחבר [[ספר הניגונים]], לעשות בניגון שינוי "שאינו חוזר לברייתו", ואז להכניסו כניגון חב"ד בספר הניגונים.בשנותיו האחרונות הקים וביסס שיעורים בחסידות, בשיעור היומי ברמב==בזאת תבחנו=={{ערך מורחב|בזאת תבחנו (סדרה)}}[[קובץ:בזאת.jpg|ממוזער|הספר השלישי]]בזאת תבחנו הוא ספר הבוחן את ידיעת לימוד ה[[רמב"ם, ובשיחות קודש בבית הכנסת 770 שברמת שלמה]]. לספר 4 חלקים. כמו כן הוציא לאור סדרת ספרים בחודש ניסן [[תשע"א]], ערך הרב [[יצחק צבי אייזנבך]] את הספר הראשון בסדרה - בזאת תבחנו" , ובו מבחנים עצמיים ללימוד הרמבעצמי של היד החזקה לה[[רמב"ם ובאמצע הכרך הרביעי שהיה אמור להשלים את סדרת הספרים השיב נשמתו ליוצרה]]. הסדרה יצאה לאור על ידי מערכת 'בזאת תבחנו' עם המלצותיהם והסכמותיהם של חלק מרבני חב"ד.
== משפחתו ==
;בניו
* ר' מענדל, [[כפר חב"ד]].* ר' הרב [[שמעון אייזנבך]], [[שליח|שליח הרבי]] ורב שכונת השחמון ב[[אילת]].* ר' הרב מנחם מענדל אייזנבך, כפר חב"ד.* הרב שלמה גדליה אייזנבך, גבעת זאב.* ר' הרב משה יהושע אייזנבך, ביתר עילית.
;בנותיו
* מרת צירה וקסלשטיין ע- נפטרה י"הט תמוז תשנ"ד - אשת הרב אהרן ווקסלשטיין - מחבר הספרים 'אבותינו' ו'רבותינו'.* מרת הדסה אורנשטיין, אשת הרב [[יעקב אורנשטיין]] - [[משגיח]] בישיבת [[תורת אמת ירושלים]].* מרת לאה בוטמן, אשת הרב [[יוחנן בוטמן]] - [[שליח|שליח הרבי]] ב[[חדרה]].;אחיו*ר' [[חנניה יוסף אייזנבך]] - מעורכי ה[[אנציקלופדיה תלמודית|אנציקלופדיה התלמודית]], וראש ישיבות [[תומכי תמימים קרית גת]] [[תומכי תמימים בני ברק]] בעברו. כיום ראש מכון ללימודי הוראה ב[[בריסל]].* ר' שלום לייב אייזנבך ממונטריאול* ר' אברהם אייזנבך מירושלים
== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%A8_%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%97%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9A_%D7%A2%D7%94_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%91%D7%95%D7%98%D7%9E%D7%9F_%D7%A0%D7%A4%D7%A8%D7%93_83180חדשות_חבד_בצער_רב_אחרי_מיטת_חמי_הרב_אייזנבך_עה_הרב_בוטמן_נפרד_83180.html טור פרידה מחתנו הרב יוחנן בוטמן] {{בםך}}*'''[http://shturem.net/images/news/89699_news_02082016_9949.pdf תשורה מנישואי נכדו המלקטת מאה אגרות שקיבל מהרבי]''',1 כפר חב"ד תמוז תשע"ו*;מכתבים מהרבי אליו שהודפסו ב"[[אגרות קודש]]":* [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4551 מכתב הרבי אליו מככ"ב תמוז תשט"ז]{{* }} [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/4816 מכתב הרבי אליו מוו' חשוון תשי"ז]{{* }} [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/18/7002 מכתב הרבי אליו מיי"ד אלול תשי"ט]{{* }} [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/19/7047 מכתב הרבי אליו מיי"ג תשרי תש"כ]{{* }} [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/22/8303 מכתב הרבי אליו מיי"ד טבת תשכ"ב]- באתר ספריית ליובאוויטש
*[https://col.org.il/news/83348 הכל , הכל שלך הוא! באתר {{חב"ד און ליין|}} ]
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: אייזנבך יצחק צבי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישיםבירושלים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]