זוהר (ספר): הבדלים בין גרסאות בדף

'''ספר הזּוֹהַר הקדוש''' הוא הספר המרכזי של תורת ה[[קבלה]]. הוא מורכב ממדרשים על ה[[תורה]] המחולקים לפי פרשות השבוע. הזוהר לא היה ידוע ומפורסם והועבר מדור לדור ליחידי סגולה בלבד, עד שרבי משה די-ליאון בספרד הפיץ את הזוהר והספר הפך לנחלת הכלל. לזוהר קמו מפרשים רבים שלימדו והרחיבו את תורת הקבלה, כמו ה[[רמ"ק]] - רבי משה קורדובירו, ה[[אריז"ל]] - רבי יצחק לוריא אשכנזי, ועוד פירושים מדורות מאוחרים יותר. לספר הזהר ישנם גם ביאורי הזוהר מכ"ק [[אדמו"ר הזקן]] (ראו ערך "[[ביאורי הזהר (אדמו"ר הזקן)]]"), וכן ביאורים מכ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]] (ראו ערך "[[ביאורי הזהר (אדמו"ר הצמח צדק)]]"). כמו כן ישנם ביאורים על ספר הזהר שכתב רבי לוי יצחק, אביו של הרבי (ראו ערך "[[ליקוטי לוי יצחק]]").

אנשי מעשה נהגו ללמוד או לומר בכל יום מימי הרחמים והסליחות של [[חודש אלול]] ועשרת ימי תשובה מספר דפים מתיקוני זוהר, על מנת לגמור אותו עד יום הכיפורים{{הערה|סוף הקדמת הספר כסא מלך מבעל מקדש מלך, אלף המגן סי' תקפא ס"ח סקי"ז.}} ו[[רבי פנחס מקוריץ]] אמר: 'אשרי למי שישלים ספר תיקוני זוהר בימים הללו'{{הערה|כך מקובל גם מפי ר"נ מברסלב שהתבטא ש"מה שנוהגין לומר תיקונים באלול, הניגון של התיקונים וגם מהחלישות הלב שיש לכל אחד מחמת שמתאחר ב[[ביהמ"ד]] יותר מרגילותו, מכל זה נעשה דברים עליונים ותיקונים גדולים למעלה", ובעל ה'בן איש חי' כותב: "כמעט רוב בעלי בתים מחזיקים בלימוד התיקונים. וזה דרכן ומנהגם בכל שנה ושנה מר"ח אלול עד יוה"כ . . והטעם שנתפשט לימוד התיקונים בימי התשובה יותר מן הזוהר, כי לפי בחינתו מתקן יותר במקום שהחטא פוגם, לכן בימי התשובה שהם מן חודש אלול רגילים הכל בספר התיקונים". וכן בחיד"א: 'אשר חנן לו א-להים עושר, חטאיו בצדקה יפרוק, וירבה בימים אלו בצדקה ובלימוד זוהר, תיקונין, משניות ותהלים' (אמרי פנחס שער ד, נט. שי' הר"ן קכז. הקדמת בניהו על תיקו"ז. עבוה"ק. מורה באצבע סי' ח רמח).}}.

בנוגע למנהג זה של לימוד "תיקוני זוהר" באלול,  אמר הרבי בשנת [[תשכ"ב]]: {{הערה|תורת מנחם, כרך לד, עמ' 303-302.}} "חיפשתי במקומות שונים אם התקבל מנהג זה בקרב חסידי חב"ד, ולא מצאתי ראיה מכרעת לכאן או לכאן ("לאחד משני הצדדים") עד שמצאתי בשיחת [[חג הפסח]] [[תרצ"ד]] שבה ישנו תיאור של חודש אלול ב[[ליובאוויטש]] ושם נאמר: "..אחרים אומרים תיקוני הזוהר..". לכאורה, מדוע נקט תיקוני-זוהר דווקא? – חודש אלול הוא הזמן המתאים ללמוד שער התשובה, דרך חיים וכדומה, וגם אם לומדים זוהר – מדוע דוקא תיקוני זוהר, ולא את ספר הזוהר עצמו? ומדברים אלו מוכח, שהמנהג האמור שבספר כסא המלך (לימוד תיקוני זוהר בחודש אלול) התקבל גם בליובאוויטש".

*[[רשב"י]] כותב על מי שלומד בספר הזוהר "די יפקון מן גלותא". היינו שבזכות לימוד הזוהר יצאו ישראל מן הגלות{{הערה|1=זהר פרשת נשא.}}

במהלך [[יחידות]] עם הרבנים הראשיים לישראל, הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]] שהתקיימה ב[[א' בכסלו]] [[תשד"מ]], הפליג [[הרבי]] במעלת וחשיבות לימוד [[פנימיות התורה]] בכלל - והזוהר בפרט, ברצונו שהרבנים יוציאו קריאה ("קול קורא") ללמוד את הספר. בין הדברים נאמר:

בשנת [[תש"נ]] במעמד [[חלוקת הדולרים]] עבר לפני הרבי הרב [[אברהם שמחה אשלג]], וביקש ממנו לחתום על קול קורא שכל עם ישראל ילמדו את תורת הקבלה, ובכך נקרב את ה[[גאולה]] השלימה - מבוסס על הנאמר ב[[ספר הזהר]] שבספר הזהר יצאו מה[[גלות]] ב[[רחמים]]. הרבי השיב לו, כי מקובל ב[[חב"ד]] ש[[חסידות]] חב"ד בנויה על פי יסודות הקבלה אך בשיטה של [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], וממילא מי שלומד תורת חב"ד לומד גם קבלה.

בשנת [[תשל"א]], לאחר צאת הספר [[לקוטי לוי יצחק]] - המכיל הערות וחידושים שכתב אביו רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] על עותק ספר הזוהר האישי שלו, החל הרבי לבאר מידי שבוע קטע מהם ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ה[[שבת]], וכן לאזכר מתוכם ב[[מאמר]]י החסידות. בשנת [[תש"נ]] החלו לצאת הביאורים מעובדים בעריכת הרב [[דוד פלדמן]] בסדרת הספרים [[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]].

 

בשיחת [[א' אב|ראש חודש מנחם-אב]] [[תש"מ]] הורה הרבי מספר הוראות שעניינם לפעול לשלילת וביטול ענין הגלות, ובין הדברים הורה הרבי ללמוד בספר הזהר, ובפרט בענייניו שהתבארו ב[[תורת החסידות]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק כ"ד עמוד 265.}}.

 

ב[[דבר מלכות תזריע מצורע|ו' אייר תנש"א]] הורה הרבי על [[לימוד עניני גאולה ומשיח]] מתוך חלקי ה[[תורה]] ובתוך הרשימה מנה הרבי: {{ציטוטון|וגם - ובמיוחד - בפנימיות התורה, החל מספר הזוהר (ש"בהאי חיבורא דילך דאיהו ספר הזהר כו' יפקון ביה מן גלותא ברחמים")}}{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תנש"א]] כרך ב' עמוד 501.}}.