שינויים

[[תמונהקובץ:יהודה חיטריק.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|הרב יהודה חיטריק]]הרב '''יהודה חיטריק''' נולד ב([[ראש חודשל' אב]] [[אלולתרנ"ט]] – [[תרני"ז שבט]] [[תשס"ו]]) היה חסיד חב"טד [[בעל שמועה]] שזכה להסתופף בצילם של שלושה אדמו"רים: [[אדמו"ר הרש"ב]], [[עיירהאדמו"ר הריי"צ]] קרסנלוקי השוכנת במחוז בוריסוב שבפלך מינסק, ביילורוסיה, להוריו הרב ו[[צבי הירש חיטריק (האב)|צבי הירש חיטריקהרבי]] ומרת חיה.

הרב יהודה זכה להסתופף בצילם של שלושה אדמו"רים: ==תולדות חיים==נולד ב[[ל' באב]] [[אדמו"ר הרשתרנ"ט]] ב[[עיירה]] קרסנלוקי השוכנת במחוז [[בוריסוב]] שבפלך [[מינסק]], אדמוביילורוסיה, להוריו הרב [[צבי הירש חיטריק (האב)|צבי הירש חיטריק]] ומרת חיה. נפטר ב[[י"ר הרייז שבט]] [[תשס"צ ו[[הרבי]]בגיל 106.

סדר יומו של === שנות צעירותו ===הרב חיטריק היה נולד בתוך אווירה של תורה וחסידות משעת קימתו, בטרם זרחה החמה, ועד עלותו על משכבו. קודם [[תפילת שחרית]] אביו היה לומד חסידות במשך שעתיים ולאחר מכן התפלל באריכות. מעבר ללימוד המעמיק בשעות הבוקר, הקדיש שעות נוספות לשיעוריו הקבועים: 'מגיע לשמוע [[לקוטי תורהדא"ח]]' וספרי חסידות רבים. כשייסד [[הרבי]] את בקביעות בבית המדרש של ה[[תקנת הרמב"םעיירה]] היומי, שאל היכן יוכל למצוא זמן ללימוד זה. אך מובן שכחסידכבר במלאת לבנו שלוש שנים, עסק בלימוד היה לוקח אותו בכל [[הרמב"םשבת]] היומי בלהט ובחיותקודש לשמוע חסידות, אף שלעיתים היה נרדם במקום.

אחד המחזות המיוחדים שראו באי בהיותו ילד כבן 11, נסע ללמוד בישיבה בעיר [[770בוריסוב]] שם למדו כחמישים תלמידים בשלוש כיתות. לאחר כשנתיים ביקש מאביו לנסוע ללמוד בישיבה גדולה. באותה תקופה הגיעו לאוזניו שמען של שלוש ישיבות מפורסמות: [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בשנים האחרונות, היה לראות את הרב חיטריק יושב ולומד בצוותא עם החברותאראדין ומיר, הרב והוא ואביו התחבטו להיכן ייסע. לבסוף הוחלט שייסע לישיבה ב[[מאיר איטקיןליובאוויטש]]. באותה תקופה, אירע לאביו אסון, כאשר [[קובץ:חיטריק חמשה דורות בתמונהשריפה]] גדולה כילתה שלוש חנויות וכמה בתים שהיו שייכים לו. המצב הכספי הקשה ערער את בטחונו לגבי נסיעת בנו לליובאוויטש, שמא לא יוכל לכלכל את בנו כראוי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|''כשהשיח את דאגתו בפני החסיד ר'חמשה דורות בתמונה אחת''' - הרב יהודה חיטריק לצד בנו הרב [[צבי הירש חיטריק|צבי הירשאליהו הבר]], נכדו הרב נתן זה לנער מכתב המלצה אל ה[[יוסף יצחק חיטריק|יוסף יצחקמשגיח]], נינו הרב מנחם מענדל ובן נינו[[יחזקאל הימלשטיין]]. === בליובאוויטש === לכבוד יום הולדתו ה-‏105, שיגר אליו נשיא ארהבשנת [[תרע"ב ג]], נסע ר'ורג' בוש מכתב ברכה מיוחד ובו כתב: יהודה ללמוד בישיבה בליובאוויטש.{{הערה|והיה מאחרוני התמימים שהתקבלו לישיבה}}

"לורה ואני מקווים שהאירוע המיוחד הזה מלא לאחר בחינה ממושכת, התקבל יהודה הצעיר לישיבה הליובאוויטשית, ולא היה זה דבר של מה בכך, שכן כשמונים תלמידים ביקשו להתקבל לישיבה, ורק שלושים וששה מתוכם התקבלו. כחודש ימים למד גמרא [[אהבהבבא מציעא]] אצל הרב [[יחיאל קומיסר]] ושמחה. עמנו מכיר לך טובה על המורשת היוצאת מן הכלל שלך, של רחמים, פטריוטיות, תקווה ואחריות. הישגיך הרבים וניסיונך הם מקור השראה לאחרים. אנו משתתפים עם בני משפחתך וידידיך בשיגור מיטב האיחולים לבריאות ושמחה. אלוקים יברך אותך. בהוקרה ג'ורג' וו. בוש"שהוא היה הבוחן הכללי לתלמידים חדשים שבאו להתקבל בישיבת תומכי תמימים.

== שנות צעירותו == הרב חיטריק נולד בתוך אווירה של תורה וחסידות. אביו היה מגיע לשמוע מאוחר יותר עבר ללמוד אצל המגיד שיעור ר' [[דא"חאברהם מסענע]] בקביעות בבית המדרש של ה[[עיירה]]. כבר במלאת לבנו שלוש שנים, היה לוקח אותו בכל ואצל ר' [[שבתשמואל ניסנוויטש]] קודש לשמוע חסידות, אף שלעתים היה נרדם במקוםכולם תלמידי חכמים מופלגים.

בהיותו ילד כבן 11ר' יהודה היה ביישן מופלג מטבעו, נסע ללמוד בישיבה בעיר בוריסוב שם למדו כחמישים תלמידים בשלוש כיתותוהוא התבייש לאכול אצל 'בעלי בתים' כפי שאכלו שאר התלמידים. הכסף שאביו שלח למחייתו, לא הספיק. לאחר כשנתיים ביקש מאביו לנסוע ללמוד את סעודות ימי החול אכל אפוא בישיבה גדולה. באותה תקופה הגיעו לאוזניו שמען של שלוש ישיבות מפורסמות: , ובשבתות, דאג לו חברו הטוב [[תומכי תמימים ליובאוויטשישראל חיים זרחי]], ראדין ומירשהיה תושב ליובאוויטש, והוא ואביו התחבטו להיכן ייסעהזמינו לביתו לסעודות שבת. לבסוף הוחלט שייסע לישיבה ב[[ליובאוויטש]]במשך שנתיים סעד בבית חברו.

באותה תקופה, אירע לאביו אסון, כאשר לקראת [[ראש השנה]] [[תרע"ח]] נסעה קבוצת תלמידים לשהות עם הרבי הרש"ב ב[[שריפהרוסטוב]] גדולה כילתה שלוש חנויות וכמה בתים שהיו שייכים לו. המצב הכספי הקשה ערער את בטחונו לגבי נסיעת בנו לליובאוויטש, שמא לא יוכל לכלכל את בנו כראויובהם גם הרב חיטריק. כשהשיח את דאגתו בפני החסיד ר' בזכרונותיו הוא מספר: "פתאום קרא ה[[אליהו הברמשגיח]], נתן זה לנער מכתב המלצה אל ה[[משגיחמשפיע]] הרב ר' [[יחזקאל הימלשטייןשילם קוראטין]]להבחורים הקשישים" - - "ואמר להם שהגיע מאדמו"ר הריי"צ אלף רובל עבור הוצאות הנסיעה לרוסטוב, והיות שאז נמצאו באולם הגדול מאה תלמידים, ינתן לכל אחד עשרה רובל עבור כרטיס".

תקופה קצרה לאחר בחינה ממושכתמכן, התקבל יהודה הצעיר לישיבה הליובאוויטשית, ולא היה זה דבר התפרקה הישיבה המרכזית בליובאוויטש. קבוצות רבות של מה בכךתמימים עזבו את ליובאוויטש והלכו לערים אחרות. אחת הקבוצות, שכן כשמונים תלמידים ביקשו להתקבל לישיבהובה הרב חיטריק, ורק שלושים וששה מתוכם התקבלו. כחודש ימים למד גמרא הגיעה ל[[בבא מציעאחרקוב]] אצל הרב במטרה להמשיך לעבר [[יחיאל קומיסרקרמנצ'וג]], שהוא היה הבוחן הכללי לתלמידים חדשים שבאו להתקבל בישיבת תומכי תמימיםאך כשהגיעו לעיר התברר להם שצבא גרמניה כבש את קרמנצ'וג וקו הרכבות הופסק.

מאוחר יותר עבר ללמוד אצל המגיד שיעור ר' התמימים נשארו אפוא בעיר כמה חודשים, עד קיץ [[אברהם מסענעתרע"ח]], ואצל רכאשר לאחר מכן עברו בהוראת הרבי הרש"ב לקרמנצ' וג, שם המשיכו בלימודיהם ב[[שמואל ניסנוויטשתומכי תמימים קרמנצ'וג]], כולם תלמידי חכמים מופלגים.

ר' יהודה היה ביישן מופלג מטבעו, והוא התבייש לאכול אצל 'בעלי בתים' כפי שאכלו שאר התלמידים. הכסף שאביו שלח למחייתו, לא הספיק. את סעודות ימי החול אכל אפוא בישיבה, ובשבתות, למרבה המזל, דאג לו חברו הטוב בסוף קיץ [[ישראל חיים זרחיתר"פ]]עבר יחד עם התמימים המבוגרים לרוסטוב, שם למדו בבית רבותינו נשיאינו, שהיה תושב ליובאוויטשבצלו של אדמו"ר הריי"צ. הקשיים היו עצומים: תקופת מה הרבי חלה בצורה קשה, והתמימים נאלצו לעזוב לבית אחר; לאחר מכן פרצה מגיפת הטיפוס, והוא הזמינו לביתו לסעודות שבתושוב נאלצו לנדוד. במשך שנתיים סעד ר' יהודה וחבריו המשיכו אפוא ללמוד בבית חברוכנסת שהיה בחצר 'בית החיים' הרוסטובי.

לקראת רדיפותיהם של אנשי ה'[[ראש השנהיבסקציה]] ' לא הקלו. בסוף חורף [[תרעתרפ"חא]] נסעה קבוצת תלמידים לשהות עם הרבי הרשהחלו לרדוף את חסידי חב"ב ב[[רוסטוב]], ובהם ד ברוסטוב. לאחר משפט פומבי החליטו לסגור את הישיבה. הם גם הרב חיטריק. בזכרונותיו הוא מספר: "פתאום קרא ה[[משגיח]] ה[[משפיע]] ר' [[שילם קוראטין]] להבחורים הקשישים" - - "ואמר להם שהגיע מאדמו"ר ערכו חיפוש בבית הריי"צ אלף רובל עבור הוצאות הנסיעה לרוסטוב, והיות שאז נמצאו באולם הגדול מאה תלמידים, ינתן לכל אחד עשרה רובל עבור כרטיסהחרימו רכוש רב והטילו מעצר בית על הרבי הריי"צ.

בואם הרב חיטריק היה נוכח בעת המאורעות ההיסטוריים הללו. הוא עצמו הגיע בדיוק לבית הרבי בעיצומו של מאה תמימים לרוסטוב בבת-אחת, יצר בעיות קשות. לאחר מכן נענה אדמו"ר הריי"צ, שכוונתו הייתה שרק עשרה [[תמימים]] יבואו ולכל אחד יינתן מאה רובלים להוצאות לכל חודש [[תשרי]]החיפוש, אבל מה שנעשה נעשהוהיה עד לזוועה שהתחוללה שם.

== הוא אף היה נוכח בחתונתה של בת אדמו"ר הריי"צ עם [[הרש"ג]] שהתקיימה בחודש [[סיון]] באותה שנה. מספר ימים לאחר החתונה, המשיך במסכת נדודיו ==, עם כעשרים וחמשה מחבריו, אל העיר [[פולטבה]] שבאוקראינה.

באותה תקופה קצרה לאחר מכן, התפרקה הישיבה המרכזית בליובאוויטש. קבוצות רבות מצבן הכלכלי של תמימים עזבו את ליובאוויטש והלכו לערים אחרות. אחת הקבוצותהישיבות היה בכי רע, ובה הרב חיטריקוכאחד מהמבוגרים שבתמימים, הגיעה לנשלח לגייס כספים עבור הישיבה בקרב [[חרקובאנ"ש]] במטרה להמשיך לעבר ברחבי [[קרמנצ'וגרוסיה]]. לשם כך היה נדרש עוז, אומץ לב והרבה [[מסירות נפש]], שכן אם היה נתפס, אחת דינו. אף על פי כן, הרב חיטריק יצא לדרך ארוכה בקרב קהילות החסידים, אך כשהגיעו לעיר התברר להם שצבא גרמניה כבש את לא ראה ברכה מרובה בעמלו. [[קרמנצ'וגמלחמת העולם הראשונה]] וקו הרכבות הופסקיחד עם המהפכה, הרסו לחלוטין את כלכלת ברית המועצות, ואנ"ש עצמם היו רשים וחסרי כל.

התמימים נשארו אפוא בעיר כמה חודשיםבמקביל לגיוס הכספים, עד קיץ [[תרע"ח]], כאשר לאחר מכן עברו בהוראת הרבי הרש"ב לקרמנצ'וגבכל מקום אליו הגיע, שם המשיכו בלימודיהם בהיה חוזר [[תומכי תמימים קרמנצ'וגמאמר]]י חסידות.

בסוף קיץ [[תר"פ]] עבר יחד עם התמימים המבוגרים לרוסטוב, שם למדו בבית רבותינו נשיאינו, בצלו של אדמו"ר הריי"צ. הקשיים היו עצומים: תקופת מה הרבי חלה בצורה המצב הכלכלי היה כה קשה, והתמימים נאלצו לעזוב לבית אחר; לאחר מכן פרצה מגיפת הטיפוסשאפילו את דמי כרטיסי הנסיעה ברכבת, ושוב נאלצו לנדוד. ר' יהודה וחבריו המשיכו אפוא ללמוד בבית כנסת שהיה בחצר 'בית החיים' הרוסטובילא הצליח לגייס.

רדיפותיהם של אנשי בשנת [[תרפ"ה]] החל ללמוד שחיטה אצל החסיד ר'[[יבסקציהמאיר נח לרמן]], ושנה לאחר מכן, הגיע בברית ה[[נישואין]]' לא הקלו. בסוף חורף עם מרת קיילא, בתו של הרב [[תרפ"אאהרן תומרקין]] החלו לרדוף את חסידי חב, רב ואב"ד ברוסטובב[[חרקוב]]. לאחר משפט פומבי החליטו לסגור הזוג הצעיר קבע את הישיבהמקום מגוריו בחרקוב, לא הרחק ממגורי הורי רעייתו. הם גם ערכו חיפוש בבית הריי"צבמשך השנים מסר שיעורי חסידות בבתי כנסת, החרימו רכוש רב והטילו מעצר בית על הרבי הריי"צוהתפרנס משחיטה.

הרדיפות כנגד שומרי המצוות הלכו ותכפו. המצב נהיה קשה מיום ליום. אף על פי כן, כאשר הגיעו ילדיו לגיל חינוך, הרב חיטריק היה נוכח בעת המאורעות ההיסטוריים הללולא שלחם ל'שקולע' שם חינכו בדרכי הקומוניזם. הוא עצמו הגיע בדיוק כשהשלטונות החלו במעקבים, קנה הרב חיטריק לילדיו ילקוטים, ומידי בוקר, בשעה שכל התלמידים יצאו אל בית הספר, יצאו אף ילדיו מהבית עם הילקוטים היישר לבית הרבי בעיצומו של החיפושסבם, הרב אהרן תומרקין. כך היה גם בשובם, והיה עד לזוועה שהתחוללה שםשעה שתלמידי בתי הספר היו צועדים הביתה בסיום יום הלימודים.

באותה תקופה מצבן הכלכלי של הישיבות היה בכי רעארע מקרה, שכמעט נתפס בכף, וכאחד מהמבוגרים שבתמימיםובעקבותיו חש כי עליו לעבור להתגורר בגרוזיה, נשלח לגייס כספים עבור הישיבה בקרב שם הרדיפות היו פחות קשות: "בשנת [[אנתרצ"שט]] ברחבי [[רוסיה]]. לשם כך , הבטתי מהחלון ונדמה היה נדרש עוז, אומץ לב והרבה לי שדוד איצ'ה [[מסירות נפש'מוסר' שבגינו נעצרו חסידי חב"ד בכמה ערים בבריה"מ]], שכן אם היה נתפס, אחת דינועובר לפני ביתי. אף על פי כןאני הכרתיו עוד מרוסטוב, הרב חיטריק יצא לדרך ארוכה בקרב קהילות החסידים, אך ואמרתי לזוגתי שלבי אומר לי שמועה לא ראה ברכה מרובה בעמלו. [[מלחמת העולם הראשונה]] יחד עם המהפכה, הרסו לחלוטין את כלכלת ברית המועצות, ואנ"ש עצמם היו רשים וחסרי כלטובה.

במקביל לגיוס הכספים"בלילה באו אחדים מאנ"ש לביתי, בכל מקום אליו הגיעוסיפרו לי שדוד איצ'ה היה בבית הכנסת מאצ'נסקי, ושם היה חוזר אברך לא חכם, ושאל אותו דוד איצ'ה אם יש כאן אברכים בוגרי ישיבות '[[תומכי תמימים]]'. האברך השיב לו שיש כאן יהודה חיטריק, אם דרוש לכם איזו תמיכה, או כרטיס רכבת תבקשהו ויתן לך. גם יש פה אברך [[מאמר|מאמרינחום יצחק פינסון]] חסידות, ואם לאחד מאברכי 'תומכי תמימים' ודרוש לו אכסניה, אצלו ישיג אכסניה בפנים יפות, והוליך אותו לבית משפחת פינסון, ושם לן. בדרך הילוכו עם האברך הלז, נודע לו מכל אברכי התמימים הדרים בחרקוב! כן נודע לנו למחרתו כשנסע, ופחד גדול נפל עלינו".

המצב הכלכלי היה כה קשההרב חיטריק התייעץ עם גיסיו והם הסכימו כי הגיע הזמן להעתיק את מקום מגוריהם לגרוזיה, שם הרדיפות היו פחות אינטנסיביות. עד אז, נמנע ר' יהודה לישון בביתו, שאפילו את דמי כרטיסי הנסיעה ברכבתמחשש שמא ייתפס בכף, ואף לא הצליח לגייסללכת לבית הכנסת הקבוע.

בשנת [[תרפבאחת השבתות, כאשר עמד לצאת מביתו יחד עם בנו לעבר בית הכנסת, נכנס לביתו גוי רחב גרם, נראה בעליל כאיש חזק. "שאל אותי לשמי ואם אני גר פה"ה]] החל ללמוד שחיטה אצל החסיד , סיפר ר' [[מאיר נח לרמן]]יהודה. "השבתי לו, ושנה לאחר מכןומיד שאלתיו מי הוא? ולשם מה איש כמוהו בא לבקר בביתי? מיד הראה לי תעודה המעידה עליו כי הינו חוקר ג.פ.או., הגיע בברית ה[[נישואין]] ובתגובה שאלתיו מה יש לי עם מרת קיילאהג.פ.או. ומניין ידע כתובתי? והוא השיב: 'אל תירא אין שום דבר, בתו של הרב [[אהרן תומרקין]]אלא שאחד הנקרא חיטריק, רב ואב"ד ב[[חרקוב]]עשה דבר נגד השלטונות, ואנו מבקשים אותו. הזוג הצעיר קבע מסרו לי את מקום מגוריו בחרקוב, לא הרחק ממגורי הורי רעייתו. במשך השנים מסר שיעורי חסידות בבתי כנסת, והתפרנס משחיטההתיק שלו והורו לי לחפש את כל מי שכינויו חיטריק".

הרדיפות כנגד שומרי המצוות הלכו ותכפובתום חקירה קצרה הלך החוקר לדרכו. המצב נהיה קשה מיום ליוםבאותו לילה נודע לו כי באותו זמן ביקרו חוקרי הג. אף על פי כן, כאשר הגיעו ילדיו לגיל חינוך, הרב חיטריק לא שלחם ל'שקולע' שם חינכו בדרכי הקומוניזםפ.או. כשהשלטונות החלו במעקבים, קנה הרב חיטריק לילדיו ילקוטים, ומידי בוקר, בשעה שכל התלמידים יצאו אל בית הספר, יצאו אף ילדיו מהבית עם הילקוטים היישר לבית סבם, הרב אהרן תומרקיןבבתיהם של כמה מהחסידים וערכו חקירות נמרצות. כך היה בעקבות זאת ירד למחתרת גם בשובםבשעות היום. "מהיום ההוא התחלתי להיות נחבא עוד יותר, שעה שתלמידי בתי הספר במערה מלאה סמרטוטים.. ושם היו צועדים הביתה בסיום יום הלימודיםמגוריי מ[[חנוכה]] עד אחר [[פורים]] [[תרצ"ט]]".

== במוצאי [[שושן פורים]] תרצ"ט, חל ה-8 במרץ הנחשב בעולם ל"יום האשה". הרב חיטריק חשב כי הגויים משתתפים במסיבות ושותים לשוכרה, ומשום כך לא יבצעו מעצרים בלילה כזה. אבל אנשי הג.פ.או. בחרקוב ==כלל לא חגגו. בשעות של לפנות בוקר, נשמעו נקישות על חלון בית משפחת חיטריק. הדופק היה אחד מבני משפחת פינסון שסיפר כי בלילה זה נאסרו אביו ר' נחום יצחק, וכן ר' [[שמואל כצמן]], ר' [[מאיר גורקוב]], ר' [[צמח גורביץ]] והרב [[אברהם ברוך פבזנר]].

באותה תקופה ארע מקרה, שכמעט נתפס בכף, ובעקבותיו חש כי עליו לעבור להתגורר בגרוזיה, שם הרדיפות היו פחות קשות: "בשנת בעקבות זאת נמלט עם רעייתו וילדיו ל[[תרצ"טסמרקנד]], הבטתי מהחלון ונדמה שם היה לי שדוד איצ'ה ['מוסר' שבגינו נעצרו חסידי יחד עם קבוצה גדולה מחסידי חב"ד בכמה ערים בבריה"מ], עובר לפני ביתי. אני הכרתיו עוד מרוסטוב, ואמרתי לזוגתי שלבי אומר לי שמועה לא טובה.

הרב חיטריק התייעץ בתום [[מלחמת העולם השנייה]] - בשנת [[תש"ו]] - הצליח לצאת את ברית-המועצות ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] יחד עם גיסיו והם הסכימו כי הגיע הזמן להעתיק את מקום מגוריהם לגרוזיה, שם הרדיפות היו פחות אינטנסיביותעוד כאלף נפשות. עד אז, נמנע ר' יהודה לישון בביתו, מחשש שמא ייתפס בכףלאחר תקופת נדודים קצרה, ואף לא ללכת לבית הכנסת הקבועהתיישב ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה.

באחת השבתותעם הגיעו לבלגיה, כאשר עמד לצאת מביתו יחד עם בנו לעבר בית הכנסתהרב [[חיים חייקין]], נכנס לביתו גוי רחב גרם, נראה בעליל כאיש חזק. הורה להם אדמו"ר הריי"צ לדאוג לחיזוק היהדות וחינוך הכשר במקום מגוריהם החדש: "ברוך בואם לשלום ויעזרם השי"ת להסתדר בטוב ויצליחם בעבודתם הק' בחיזוק היהדות וחינוך הכשר"{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"שאל אותי לשמי ואם אני גר פהצ)|אגרות קודש]] [[אדמו", סיפר ר' יהודה. הריי"השבתי לו, ומיד שאלתיו מי הוא? ולשם מה איש כמוהו בא לבקר בביתי? מיד הראה לי תעודה המעידה עליו כי הנו חוקר ג.פ.או.צ]], ובתגובה שאלתיו מה יש לי עם הג.פ.או. ומניין ידע כתובתי? והוא השיב: חלק ט'אל תירא אין שום דבר, אלא שאחד הנקרא חיטריק, עשה דבר נגד השלטונות, ואנו מבקשים אותו. מסרו לי את התיק שלו והורו לי לחפש את כל מי שכינויו חיטריקעמוד קע"ח}}.

בתום חקירה קצרה הלך החוקר לדרכו. באותו לילה נודע לאחר כשנה הורה לו כי באותו זמן ביקרו חוקרי הג.פ.או. בבתיהם של כמה מהחסידים וערכו חקירות נמרצות. בעקבות זאת ירד למחתרת גם בשעות היום. "מהיום ההוא התחלתי להיות נחבא עוד יותרהרבי לבקר בהולנד, במערה מלאה סמרטוטים.. ושם היו מגוריי מ[[חנוכה]] עד אחר [[פורים]] [שנת תרצ"ט]ולבדוק אם חסידי חב"ד יכולים להסתדר שם במשרה של רבנות שחיטה או מסחר.

במוצאי בחודש [[שושן פוריםכסלו]] תרצ"ט, חל ה-‏8 במרץ הנחשב בעולם ל"יום האשה". הרב חיטריק חשב כי הגויים משתתפים במסיבות ושותים לשוכרה, ומשום כך לא יבצעו מעצרים בלילה כזה. אבל אנשי הג.פ.או. בחרקוב כלל לא חגגו. בשעות של לפנות בוקר, נשמעו נקישות על חלון בית משפחת חיטריק. הדופק היה אחד מבני משפחת פינסון שסיפר כי בלילה זה נאסרו אביו ר' נחום יצחק, וכן ר' [[שמואל כצמןתש"ח]], ר' ביקש ממנו [[מאיר גורקובהרבי]], ר' מלך המשיח דיווח על מצב החינוך "במקומות שהשפעתו מגעת או יכולה שתגיע". כמו כן הציע שיקח על עצמו הפצת ומכירת ספרי [[צמח גורביץ]] והרב [[אברהם ברוך פבזנרקה"ת]]בבלגיה.

בעקבות זאת נמלט עם רעייתו וילדיו ל[[סמרקנד]]הרב חיטריק לא הסתפק בלימוד עצמי, שם היה יחד עם קבוצה גדולה מחסידי חבאלא פעל ללמד חסידות גם בקרב רחוקים מדרך התורה והחסידות. בנושא זה פרש את התלבטותו בפני הרבי, האם ללמד גם צעירים הנמצאים תחת חסותם של 'אגודת ישראל', ועל כך השיב לו הרבי: "אינו מבאר מפני מה תגרע השפעתו על תלמידיו עתה, אם יקח חלק גם בחינוך הצעירים שתחת יד האגודה. ולפי עניות דעתי, הרי אדרבה"{{הערה|אגרות קודש חלק כ"דא עמוד פא}}.

== בבלגיה =במונטריאול===

בתום שנים אחדות לאחר מכן, בשנת [[מלחמת העולם השניהתש"י]] - בשנת , היגר ל[[תש"ומונטריאול]] - הצליח לצאת את ברית-המועצות בשבקנדה, ומונה על ידי אדמו"ר הריי"צ למנהלה הרוחני של ישיבת [[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועהתומכי תמימים מונטריאול]] יחד עם עוד כאלף נפשות. לאחר תקופת נדודים קצרה, התיישב על כך כתב לו אדמו"ר הריי"צ: "במענה על מכתבו מכ"ב[[אנטוורפןאלול]] שבבלגיההעבר התענגתי לדעת כי נכנס לעבודת הקודש בתור מנהל רוחני של תומכי תמימים ליובאוויטש בעי"ת מאנטרעאל יע"א, יתן השי"ת שתהיה בהצלחה מרובה.

ודאי הוא כי צריכים להדריך את התלמידים יחיו בדרך החסידות, אבל בהתחשב עם הגיעו לבלגיהמצבם הנוכחי, יחד עם הרב צריכים לסדר אשר לבד לימוד ה[[תניא]] יקבעו עבורם גם הלימוד של שער השלישי מ[[חיים חייקיןשערי תשובה]], הורה להם אדמו"ר הריי"צ לדאוג לחיזוק היהדות וחינוך הכשר במקום מגוריהם החדש: "ברוך בואם לשלום ויעזרם השי"ת להסתדר בטוב ויצליחם בעבודתם הק' בחיזוק היהדות וחינוך הכשרוילמדו זאת בשעות אשר בהן החובה על כל התלמידים להמצא בהישיבה"{{הערת שולייםהערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ]], חלק טי' עמוד קע"חרנה-ו}}.

לאחר כשנה הורה לו הרבי לבקר בהולנד, ולבדוק אם חסידי חב=== מקושר לאדמו"ד יכולים להסתדר שם במשרה של רבנות שחיטה או מסחר. ר שליט"א ===

בחודש לאחר [[כסלוהסתלקות]] [[תשו של אדמו"ר הריי"ח]]צ, ביקש ממנו [[הרביהתקשרות|התקשר]] מלך המשיח דיווח בלב ונפש לרבי. הרב חיטריק אף נמנה על מצב החינוך משלחת חסידי חב"במקומות שהשפעתו מגעת או יכולה שתגיעד ממונטריאל שהגישו לרבי את כתב ההתקשרות עליו חתמו חסידי חב"ד במונטריאול. כמו כן הציע שיקח הוא אף הוסיף ואיחל לרבי באופן אישי "שכל מה שלא הספיק להפעל על עצמו הפצת ומכירת ספרי [[קהידי הרבי הריי"צ, שיפעל על ידי הרבי"ת]] בבלגיה, והיה ניכר כי הרבי נהנה מהברכה.

הרב חיטריק לא הסתפק בלימוד עצמיפעם סיפר, אלא פעל ללמד חסידות גם בקרב רחוקים מדרך התורה והחסידותכי לאחר שהרבי אמר את ה[[מאמר]] הראשון [[באתי לגני]], הוא אמר לרבי "המאמר לקח" (כלומר, המאמר 'קנה' את החסידים). בנושא זה פרש הוא הוסיף וביקש לברך את התלבטותו בפני הרבי, האם ללמד גם צעירים הנמצאים תחת חסותם של והרבי אמר שיאמר 'אגודת ישראל[[לחיים]]', ועל כך השיב לו הרבי: "אינו מבאר מפני מה תגרע השפעתו על תלמידיו עתה, אם יקח חלק גם בחינוך הצעירים שתחת יד האגודה. ולפי עניות דעתי, הרי אדרבה" (אגרות קודש חלק כ"א עמוד פא).

שנים אחדות לאחר מכן, בשנת [[תש"י]], היגר ל[[מונטריאול]] שבקנדה, ומונה על ידי אדמו"ר הריי"צ למנהלה הרוחני של ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]]. על כך כתב בתקופה זו היו לו אדמו"ר הריי"צ: "במענה על מכתבו מכ"ב [[אלול]] העבר התענגתי לדעת כי נכנס לעבודת הקודש בתור מנהל רוחני של תומכי תמימים ליובאוויטש בעי"ת מאנטרעאל יע"אכמה שיעורים קבועים בבית הכנסת, יתן השי"ת שתהיה בהצלחה מרובהבעיקר בחסידות ובהלכה.

ודאי הוא כי צריכים להדריך את התלמידים יחיו בדרך החסידות, אבל בהתחשב עם מצבם הנוכחי===בקראון הייטס===[[קובץ:חיטריק חמשה דורות בתמונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''חמשה דורות בתמונה אחת''' - הרב יהודה חיטריק לצד בנו הרב [[צבי הירש חיטריק|צבי הירש]], צריכים לסדר אשר לבד לימוד הנכדו הרב [[תניאיוסף יצחק חיטריק|יוסף יצחק]] יקבעו עבורם גם הלימוד של שער השלישי מ, נינו הרב [[שערי תשובהמנחם מענדל חיטריק|מנחם מענדל]]ובן נינו]]לאחר פטירת רעייתו מרת קיילא בתאריך כא ניסן תשמ"ג, וילמדו זאת בשעות אשר בהן החובה על כל התלמידים להמצא בהישיבה" (עבר להתגורר בשכונת [[אגרות קודשקראון הייטס]] הריי"צ חלק י' עמוד רנה-ו).

== מקושר לאדמוסדר יומו של הרב חיטריק היה תורה וחסידות משעת קימתו, בטרם זרחה החמה, ועד עלותו על משכבו. קודם [[תפילת שחרית]] היה לומד חסידות במשך שעתיים ולאחר מכן התפלל באריכות. מעבר ללימוד המעמיק בשעות הבוקר, הקדיש שעות נוספות לשיעוריו הקבועים: '[[לקוטי תורה]]' וספרי חסידות רבים. כשייסד [[הרבי]] את [[תקנת הרמב"ר שליטם]] היומי, שאל היכן יוכל למצוא זמן ללימוד זה. אך מובן שכחסיד, עסק בלימוד [[הרמב"א ==ם]] היומי בלהט ובחיות.

לאחר אחד המחזות המיוחדים שראו באי [[הסתלקות|הסתלקותו770]] של אדמו"ר הריי"צבשנים האחרונות, היה לראות את הרב חיטריק יושב ולומד בצוותא עם החברותא, הרב [[התקשרות|התקשרמאיר איטקין]] בלב ונפש לרבי. הרב חיטריק אף נמנה על משלחת חסידי חב"ד ממונטריאל שהגישו לרבי את כתב ההתקשרות עליו חתמו חסידי חב"ד במונטריאול. הוא אף הוסיף ואיחל לרבי באופן אישי "שכל מה שלא הספיק להפעל על ידי הרבי הריי"צ, שיפעל על ידי הרבי", והיה ניכר כי הרבי נהנה מהברכה.

פעם סיפר, כי לאחר שהרבי אמר את לכבוד יום הולדתו ה[[מאמר]] הראשון [[באתי לגני]], הוא אמר לרבי "המאמר לקח" (כלומר, המאמר 'קנה' את החסידים). הוא הוסיף וביקש לברך את הרבי-105, והרבי אמר שיאמר שיגר אליו נשיא ארצות הברית ג'[[לחיים]]ורג'. בוש מכתב ברכה מיוחד ובו כתב:

במשך חצי יובל שנים שימש כמחנך בישיבת תומכי תמימים במונטריאל משנת [[תש"י]] עד לורה ואני מקווים שהאירוע המיוחד הזה מלא [[תשל"האהבה]]ושמחה. תלמידיו מתקופה זו מעידים עמנו מכיר לך טובה על שיעורים מיוחדים המשלבים לימוד גמרא והלכה לצד סיפורי חסידים מרתקיםהמורשת היוצאת מן הכלל שלך, של רחמים, פטריוטיות, תקווה ואחריות. הישגיך הרבים וניסיונך הם מקור השראה לאחרים. אנו משתתפים עם בני משפחתך וידידיך בשיגור מיטב האיחולים לבריאות ושמחה. אלוקים יברך אותך. בהוקרה ג'ורג' וו. בוש".

בתקופה זו היו לו כמה שיעורים קבועים בבית הכנסת, בעיקר בחסידות ובהלכה===פטירתו===נפטר ב[[י"ז שבט]] [[תשס"ו]] בגיל 106.

בשנת בהלוויתו שעברה ליד [[תשמ770]] השתתפו המוני אנ"גש ו[[תמים|התמימים]], לאחר פטירת רעייתו מרת קיילא, עבר להתגורר בשכונת נטמן בחלקת אגודת חב"ד שב[[ניו יורק]] בסמוך ל[[קראון הייטסהאוהל|אוהל]]הק'.

== ממעתיקי בעל שמועה ==

בשנים בהן שהה ב[[ארצות הברית]], הוציא לאור את זיכרונותיו העשירים. הוא אגר בזיכרונו רגעים חשובים שראה אצל רבותינו נשיאינו וגדולי החסידים, שמע אלפי סיפורים שעברו מדור לדור, והוא העלם על הכתב בספריו "רשימות דברים" (ארבעה כרכים) ו"משולחן השבת של אבא".

רוב הסיפורים מקורם ב[[משפיע]] ר' [[גרונם]] אסתרמן, ומיעוטם - ב[[חסיד]] ר' [[יצחק הורביץ]] ובעוד [[תמימים]] ו[[חסיד]]יםוחסידים.

בשנת [[תשס"ט]] הוציאו בני המחבר (ובראשם הרב [[אהרון חיטריק]]) מהדורה חדשה של הספר (בכרך אחד), הסיפורים סודרו לפי מדורים (מדור [[רבותינו נשיאנו]], מדור [[צדיק]]ים ומדור [[חסיד]]ים) והושמטו סיפורים כפולים, ונוספה רשימת הזכרונות של המחבר מהשנים [[תר"ס]] - [[תש"ז]] והשלמת תולדותיו מהשנים [[תש"ז]] - [[תשס"ו]]. במהדורה החדשה נוספו מראי מקומות ונערכו השוואות עם מקורות אחרים. המהדורה החדשה נערכה בידי נין המחבר הרב מנחם מנדל קפלן, [[דטרויט]].

==פטירתו==נפטר בהמהדורה החדשה נערכה בידי נין המחבר הרב [[י"ז שבט]] [[תשס"ו]] בגיל 106. בהלוויתו שעברה ליד [[770]] השתתפו המוני אנ"ש ו[[תמים|התמימים]], נטמן בחלקת אגודת חב"ד שב[[ניו יורק]] בסמוך ל[[האוהלמנחם מענדל קפלן (דטרויט)|אוהלמנחם מענדל קפלן]] הק'.

'''בניו:'''

*ר' [[אהרון חיטריק]].

'''בנותיו:''' *מרת חיה ליברמן- נפטרה כ"ה שבט תשע"ג, אשת ר' [[דוד משה ליברמן]], רב ואב"ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה, וממייסדי [[מרכז רבני אירופה]].*מרת שיינדל שניאורסון - נפטרה י"ד אייר תשפ"ג, אשת הרב [[שלום דובער שניאורסון (פלטבוש)|שלום דובער שניאורסון]].

הותיר אחריו בנים, נכדים, נינים ובני נינים - כולם חסידי חב"ד, ורבים מהם מכהנים כשלוחי הרבי ברחבי העולם.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

[[קטגוריה:קהילת חב"ד סמרקנד: אישיםבסמרקנד]][[קטגוריה:קהילת חב"ד מונטריאול: אישיםבמונטריאול]][[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים מונטריאול]]