[[תמונהקובץ:יהודה חיטריק.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|הרב יהודה חיטריק]]הרב '''יהודה חיטריק ע"ה''' נולד ב([[ל' אב]] [[תרנ"ט]] – [[י"ז שבט]] [[ראש חודשתשס"ו]] ) היה חסיד חב"ד [[אלולבעל שמועה]] שזכה להסתופף בצילם של שלושה אדמו"רים: [[תרנאדמו"ר הרש"טב]] בעיירה קרסנלוקי השוכנת במחוז בוריסוב שבפלך מינסק, ביילורוסיה, להוריו הרה[[אדמו"ח ר' הריי"צ]] ו[[צבי הירש חיטריק (האב)|צבי הירש חיטריקהרבי]] ומרת חיה.
הרב יהודה זכה להסתופף בצילם של שלושה אדמו"רים: ==תולדות חיים==נולד ב[[ל' באב]] [[אדמו"ר הרשתרנ"ט]] ב[[עיירה]] קרסנלוקי השוכנת במחוז [[בוריסוב]]שבפלך [[מינסק]], ביילורוסיה, להוריו הרב [[אדמוצבי הירש חיטריק (האב)|צבי הירש חיטריק]] ומרת חיה. נפטר ב[[י"ר הריי"צז שבט]] ו[[הרביתשס"ו]]בגיל 106.
סדר יומו של === שנות צעירותו ===הרב חיטריק היה נולד בתוך אווירה של תורה וחסידות משעת קימתו, בטרם זרחה החמה, ועד עלותו על משכבו. קודם תפילת שחרית אביו היה לומד חסידות במשך שעתיים ולאחר מכן התפלל באריכות. מעבר ללימוד המעמיק בשעות הבוקר, הקדיש שעות נוספות לשיעוריו הקבועים: 'מגיע לשמוע [[לקוטי תורהדא"ח]]' וספרי חסידות רבים. כשייסד בקביעות בבית המדרש של ה[[הרביעיירה]] את . כבר במלאת לבנו שלוש שנים, היה לוקח אותו בכל [[תקנת הרמב"םשבת]] היומיקודש לשמוע חסידות, שאל היכן יוכל למצוא זמן ללימוד זה. אך מובן שכחסיד, עסק בלימוד הרמב"ם היומי בלהט ובחיותאף שלעיתים היה נרדם במקום.
אחד המחזות המיוחדים שראו באי בהיותו ילד כבן 11, נסע ללמוד בישיבה בעיר [[בוריסוב]] שם למדו כחמישים תלמידים בשלוש כיתות. לאחר כשנתיים ביקש מאביו לנסוע ללמוד בישיבה גדולה. באותה תקופה הגיעו לאוזניו שמען של שלוש ישיבות מפורסמות: [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ראדין ומיר, והוא ואביו התחבטו להיכן ייסע. לבסוף הוחלט שייסע לישיבה ב[[ליובאוויטש]]. באותה תקופה, אירע לאביו אסון, כאשר [[770שריפה]] בשנים האחרונותגדולה כילתה שלוש חנויות וכמה בתים שהיו שייכים לו. המצב הכספי הקשה ערער את בטחונו לגבי נסיעת בנו לליובאוויטש, היה לראות שמא לא יוכל לכלכל את בנו כראוי. כשהשיח את דאגתו בפני החסיד ר' [[אליהו הבר]], נתן זה לנער מכתב המלצה אל ה[[משגיח]] הרב חיטריק יושב ולומד בצוותא עם החברותא[[יחזקאל הימלשטיין]]. === בליובאוויטש === בשנת [[תרע"ג]], נסע ר' יהודה ללמוד בישיבה בליובאוויטש.{{הערה|והיה מאחרוני התמימים שהתקבלו לישיבה}} לאחר בחינה ממושכת, התקבל יהודה הצעיר לישיבה הליובאוויטשית, ולא היה זה דבר של מה בכך, שכן כשמונים תלמידים ביקשו להתקבל לישיבה, ורק שלושים וששה מתוכם התקבלו. כחודש ימים למד גמרא [[בבא מציעא]] אצל הרב [[מאיר איטקיןיחיאל קומיסר]], שהוא היה הבוחן הכללי לתלמידים חדשים שבאו להתקבל בישיבת תומכי תמימים.
לכבוד יום הולדתו ה-105מאוחר יותר עבר ללמוד אצל המגיד שיעור ר' [[אברהם מסענע]], שיגר אליו נשיא ארה"ב גואצל ר'ורג' בוש מכתב ברכה מיוחד ובו כתב: [[שמואל ניסנוויטש]], כולם תלמידי חכמים מופלגים.
"לורה ואני מקווים שהאירוע המיוחד הזה מלא אהבה ושמחהר' יהודה היה ביישן מופלג מטבעו, והוא התבייש לאכול אצל 'בעלי בתים' כפי שאכלו שאר התלמידים. עמנו מכיר לך טובה על המורשת היוצאת מן הכלל שלךהכסף שאביו שלח למחייתו, של רחמיםלא הספיק. את סעודות ימי החול אכל אפוא בישיבה, פטריוטיותובשבתות, תקווה ואחריות. הישגיך הרבים וניסיונך הם מקור השראה לאחרים. אנו משתתפים עם בני משפחתך וידידיך בשיגור מיטב האיחולים לבריאות ושמחה. אלוקים יברך אותך. בהוקרה ג'ורג' וודאג לו חברו הטוב [[ישראל חיים זרחי]], שהיה תושב ליובאוויטש, והוא הזמינו לביתו לסעודות שבת. בוש"במשך שנתיים סעד בבית חברו.
== שנות צעירותו == לקראת [[ראש השנה]] [[תרע"ח]] נסעה קבוצת תלמידים לשהות עם הרבי הרש"ב ב[[רוסטוב]], ובהם גם הרב חיטריק נולד בתוך אווירה של תורה וחסידות. אביו היה מגיע לשמוע בזכרונותיו הוא מספר: "פתאום קרא ה[[משגיח]] ה[[דא"חמשפיע]] בקביעות בבית המדרש של העיירה. כבר במלאת לבנו שלוש שנים, היה לוקח אותו בכל ר' [[שבתשילם קוראטין]] קודש לשמוע חסידותלהבחורים הקשישים" - - "ואמר להם שהגיע מאדמו"ר הריי"צ אלף רובל עבור הוצאות הנסיעה לרוסטוב, אף שלעתים היה נרדם במקוםוהיות שאז נמצאו באולם הגדול מאה תלמידים, ינתן לכל אחד עשרה רובל עבור כרטיס".
בהיותו ילד כבן 11בואם של מאה תמימים לרוסטוב בבת-אחת, נסע ללמוד בישיבה בעיר בוריסוב שם למדו כחמישים תלמידים בשלוש כיתותיצר בעיות קשות. לאחר כשנתיים ביקש מאביו לנסוע ללמוד בישיבה גדולה. באותה תקופה הגיעו לאוזניו שמען של שלוש ישיבות מפורסמות: מכן נענה אדמו"ר הריי"צ, שכוונתו הייתה שרק עשרה [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ראדין ומיר, והוא ואביו התחבטו להיכן ייסע. לבסוף הוחלט שייסע לישיבה ביבואו ולכל אחד יינתן מאה רובלים להוצאות לכל חודש [[ליובאוויטשתשרי]], אבל מה שנעשה נעשה.
באותה תקופה, אירע לאביו אסון, כאשר שריפה גדולה כילתה שלוש חנויות וכמה בתים שהיו שייכים לו. המצב הכספי הקשה ערער את בטחונו לגבי נסיעת בנו לליובאוויטש, שמא לא יוכל לכלכל את בנו כראוי. כשהשיח את דאגתו בפני החסיד ר' [[אליהו הבר]], נתן זה לנער מכתב המלצה אל המשגיח הרב [[יחזקאל הימלשטיין]] הי"ד. === נדודיו ===
== תקופה קצרה לאחר מכן, התפרקה הישיבה המרכזית בליובאוויטש ==. קבוצות רבות של תמימים עזבו את ליובאוויטש והלכו לערים אחרות. אחת הקבוצות, ובה הרב חיטריק, הגיעה ל[[חרקוב]] במטרה להמשיך לעבר [[קרמנצ'וג]], אך כשהגיעו לעיר התברר להם שצבא גרמניה כבש את קרמנצ'וג וקו הרכבות הופסק.
בשנת התמימים נשארו אפוא בעיר כמה חודשים, עד קיץ [[תרע"גח]], נסע רכאשר לאחר מכן עברו בהוראת הרבי הרש"ב לקרמנצ'וג, שם המשיכו בלימודיהם ב[[תומכי תמימים קרמנצ' יהודה ללמוד בישיבה בליובאוויטשוג]].
לאחר בחינה ממושכתבסוף קיץ [[תר"פ]] עבר יחד עם התמימים המבוגרים לרוסטוב, התקבל יהודה הצעיר לישיבה הליובאוויטשיתשם למדו בבית רבותינו נשיאינו, ולא היה זה דבר בצלו של אדמו"ר הריי"צ. הקשיים היו עצומים: תקופת מה בכךהרבי חלה בצורה קשה, שכן כשמונים תלמידים ביקשו להתקבל לישיבהוהתמימים נאלצו לעזוב לבית אחר; לאחר מכן פרצה מגיפת הטיפוס, ורק שלושים וששה מתוכם התקבלוושוב נאלצו לנדוד. כחודש ימים למד גמרא בבא מציעא אצל הרב [[יחיאל קומיסר]], שהוא היה הבוחן הכללי לתלמידים חדשים שבאו להתקבל בישיבת תומכי תמימיםר' יהודה וחבריו המשיכו אפוא ללמוד בבית כנסת שהיה בחצר 'בית החיים' הרוסטובי.
מאוחר יותר עבר ללמוד אצל המגיד שיעור ררדיפותיהם של אנשי ה' [[אברהם מסענעיבסקציה]], ואצל ר' לא הקלו. בסוף חורף [[שמואל ניסנוויטשתרפ"א]]החלו לרדוף את חסידי חב"ד ברוסטוב. לאחר משפט פומבי החליטו לסגור את הישיבה. הם גם ערכו חיפוש בבית הריי"צ, כולם תלמידי חכמים מופלגיםהחרימו רכוש רב והטילו מעצר בית על הרבי הריי"צ.
ר' יהודה הרב חיטריק היה ביישן מופלג מטבעו, והוא התבייש לאכול אצל 'בעלי בתים' כפי שאכלו שאר התלמידים. הכסף שאביו שלח למחייתו, לא הספיקנוכח בעת המאורעות ההיסטוריים הללו. את סעודות ימי החול אכל אפוא בישיבה, ובשבתות, למרבה המזל, דאג לו חברו הטוב [[ישראל חיים זרחי]], שהיה תושב ליובאוויטשהוא עצמו הגיע בדיוק לבית הרבי בעיצומו של החיפוש, והוא הזמינו לביתו לסעודות שבת. במשך שנתיים סעד בבית חברווהיה עד לזוועה שהתחוללה שם.
לקראת ראש השנה הוא אף היה נוכח בחתונתה של בת אדמו"ר הריי"צ עם [[תרעהרש"חג]] נסעה קבוצת תלמידים לשהות עם הרבי הרש"ב בשהתקיימה בחודש [[רוסטובסיון]], ובהם גם הרב חיטריקבאותה שנה. בזכרונותיו הוא מספר: "פתאום קרא המשגיח ה[[משפיע]] ר' [[שילם קוראטין]] להבחורים הקשישים" - - "ואמר להם שהגיע מכ"ק ימים לאחר החתונה, המשיך במסכת נדודיו, עם כעשרים וחמשה מחבריו, אל העיר [[אדמו"ר הריי"צפולטבה]] אלף רובל עבור הוצאות הנסיעה לרוסטוב, והיות שאז נמצאו באולם הגדול מאה תלמידים, ינתן לכל אחד עשרה רובל עבור כרטיס"שבאוקראינה.
בואם באותה תקופה מצבן הכלכלי של מאה תמימים לרוסטוב בבת-אחתהישיבות היה בכי רע, וכאחד מהמבוגרים שבתמימים, יצר בעיות קשותנשלח לגייס כספים עבור הישיבה בקרב [[אנ"ש]] ברחבי [[רוסיה]]. לאחר מכן נענה אדמו"ר הריי"צלשם כך היה נדרש עוז, שכוונתו הייתה שרק עשרה אומץ לב והרבה [[תמימיםמסירות נפש]] יבואו ולכל אחד יינתן מאה רובלים להוצאות לכל חודש , שכן אם היה נתפס, אחת דינו. אף על פי כן, הרב חיטריק יצא לדרך ארוכה בקרב קהילות החסידים, אך לא ראה ברכה מרובה בעמלו. [[תשרימלחמת העולם הראשונה]]יחד עם המהפכה, אבל מה שנעשה נעשההרסו לחלוטין את כלכלת ברית המועצות, ואנ"ש עצמם היו רשים וחסרי כל.
== נדודיו ==במקביל לגיוס הכספים, בכל מקום אליו הגיע, היה חוזר [[מאמר]]י חסידות.
תקופה קצרה לאחר מכןהמצב הכלכלי היה כה קשה, התפרקה הישיבה המרכזית בליובאוויטש. קבוצות רבות של תמימים עזבו שאפילו את ליובאוויטש והלכו לערים אחרות. אחת הקבוצותדמי כרטיסי הנסיעה ברכבת, ובה הרב חיטריק, הגיעה ל[[חרקוב]] במטרה להמשיך לעבר [[קרמנצ'וג]], אך כשהגיעו לעיר התברר להם שצבא גרמניה כבש את קרמנצ'וג וקו הרכבות הופסקלא הצליח לגייס.
התמימים נשארו אפוא בעיר כמה חודשים, עד קיץ בשנת [[תרעתרפ"חה]] החל ללמוד שחיטה אצל החסיד ר' [[מאיר נח לרמן]], כאשר ושנה לאחר מכן עברו בהוראת הרבי הרש, הגיע בברית ה[[נישואין]] עם מרת קיילא, בתו של הרב [[אהרן תומרקין]], רב ואב"ב לקרמנצ'וג, שם המשיכו בלימודיהם ד ב[[תומכי תמימים קרמנצ'וגחרקוב]]. הזוג הצעיר קבע את מקום מגוריו בחרקוב, לא הרחק ממגורי הורי רעייתו. במשך השנים מסר שיעורי חסידות בבתי כנסת, והתפרנס משחיטה.
בסוף קיץ [[תר"פ]] עבר יחד עם התמימים המבוגרים לרוסטובהרדיפות כנגד שומרי המצוות הלכו ותכפו. המצב נהיה קשה מיום ליום. אף על פי כן, כאשר הגיעו ילדיו לגיל חינוך, הרב חיטריק לא שלחם ל'שקולע' שם למדו בבית רבותינו נשיאינוחינכו בדרכי הקומוניזם. כשהשלטונות החלו במעקבים, בצלו של אדמו"ר הריי"צ. הקשיים היו עצומים: תקופת מה הרבי חלה בצורה קשהקנה הרב חיטריק לילדיו ילקוטים, ומידי בוקר, בשעה שכל התלמידים יצאו אל בית הספר, והתמימים נאלצו לעזוב יצאו אף ילדיו מהבית עם הילקוטים היישר לבית אחר; לאחר מכן פרצה מגיפת הטיפוססבם, ושוב נאלצו לנדודהרב אהרן תומרקין. ר' יהודה וחבריו המשיכו אפוא ללמוד בבית כנסת שהיה בחצר 'בית החיים' הרוסטוביכך היה גם בשובם, שעה שתלמידי בתי הספר היו צועדים הביתה בסיום יום הלימודים.
רדיפותיהם של אנשי ה'[[יבסקציה]]' לא הקלו. בסוף חורף [[תרפ"א]] החלו לרדוף את חסידי חב"ד ברוסטוב. לאחר משפט פומבי החליטו לסגור את הישיבה. הם גם ערכו חיפוש בבית הריי"צ, החרימו רכוש רב והטילו מעצר בית על הרבי הריי"צ. === בחרקוב ===
הרב חיטריק באותה תקופה ארע מקרה, שכמעט נתפס בכף, ובעקבותיו חש כי עליו לעבור להתגורר בגרוזיה, שם הרדיפות היו פחות קשות: "בשנת [[תרצ"ט]], הבטתי מהחלון ונדמה היה נוכח בעת המאורעות ההיסטוריים הללולי שדוד איצ'ה ['מוסר' שבגינו נעצרו חסידי חב"ד בכמה ערים בבריה"מ], עובר לפני ביתי. הוא עצמו הגיע בדיוק לבית הרבי בעיצומו של החיפושאני הכרתיו עוד מרוסטוב, והיה עד לזוועה שהתחוללה שםואמרתי לזוגתי שלבי אומר לי שמועה לא טובה.
הוא אף היה נוכח בחתונתה של בת אדמו"ר הרייבלילה באו אחדים מאנ"צ עם ש לביתי, וסיפרו לי שדוד איצ'ה היה בבית הכנסת מאצ'נסקי, ושם היה אברך לא חכם, ושאל אותו דוד איצ'ה אם יש כאן אברכים בוגרי ישיבות '[[הרש"גתומכי תמימים]] שהתקיימה בחודש '. האברך השיב לו שיש כאן יהודה חיטריק, אם דרוש לכם איזו תמיכה, או כרטיס רכבת תבקשהו ויתן לך. גם יש פה אברך [[סיוןנחום יצחק פינסון]] באותה שנה. מספר ימים לאחר החתונה, המשיך במסכת נדודיוואם לאחד מאברכי 'תומכי תמימים' ודרוש לו אכסניה, אצלו ישיג אכסניה בפנים יפות, והוליך אותו לבית משפחת פינסון, ושם לן. בדרך הילוכו עם כעשרים וחמשה מחבריוהאברך הלז, אל העיר [[פולטבה]] שבאוקראינהנודע לו מכל אברכי התמימים הדרים בחרקוב! כן נודע לנו למחרתו כשנסע, ופחד גדול נפל עלינו".
באותה תקופה מצבן הכלכלי של הישיבות היה בכי רעהרב חיטריק התייעץ עם גיסיו והם הסכימו כי הגיע הזמן להעתיק את מקום מגוריהם לגרוזיה, וכאחד מהמבוגרים שבתמימים, נשלח לגייס כספים עבור הישיבה בקרב [[אנ"ש]] ברחבי [[רוסיה]]שם הרדיפות היו פחות אינטנסיביות. לשם כך היה נדרש עוז, אומץ לב והרבה [[מסירות נפש]]עד אז, שכן אם היה נתפסנמנע ר' יהודה לישון בביתו, אחת דינו. אף על פי כןמחשש שמא ייתפס בכף, הרב חיטריק יצא לדרך ארוכה בקרב קהילות החסידים, אך ואף לא ראה ברכה מרובה בעמלו. [[מלחמת העולם הראשונה]] יחד עם המהפכה, הרסו לחלוטין את כלכלת ברית המועצות, ואנ"ש עצמם היו רשים וחסרי כלללכת לבית הכנסת הקבוע.
במקביל לגיוס הכספיםבאחת השבתות, בכל מקום אליו הגיעכאשר עמד לצאת מביתו יחד עם בנו לעבר בית הכנסת, היה חוזר [[מאמר|מאמרי]] חסידותנכנס לביתו גוי רחב גרם, נראה בעליל כאיש חזק. "שאל אותי לשמי ואם אני גר פה", סיפר ר' יהודה. "השבתי לו, ומיד שאלתיו מי הוא? ולשם מה איש כמוהו בא לבקר בביתי? מיד הראה לי תעודה המעידה עליו כי הינו חוקר ג.פ.או., ובתגובה שאלתיו מה יש לי עם הג.פ.או. ומניין ידע כתובתי? והוא השיב: 'אל תירא אין שום דבר, אלא שאחד הנקרא חיטריק, עשה דבר נגד השלטונות, ואנו מבקשים אותו. מסרו לי את התיק שלו והורו לי לחפש את כל מי שכינויו חיטריק".
המצב הכלכלי היה כה קשהבתום חקירה קצרה הלך החוקר לדרכו. באותו לילה נודע לו כי באותו זמן ביקרו חוקרי הג.פ.או. בבתיהם של כמה מהחסידים וערכו חקירות נמרצות. בעקבות זאת ירד למחתרת גם בשעות היום. "מהיום ההוא התחלתי להיות נחבא עוד יותר, שאפילו את דמי כרטיסי הנסיעה ברכבת, לא הצליח לגייסבמערה מלאה סמרטוטים.. ושם היו מגוריי מ[[חנוכה]] עד אחר [[פורים]] [[תרצ"ט]]".
בשנת במוצאי [[תרפשושן פורים]] תרצ"ט, חל ה-8 במרץ הנחשב בעולם ל"יום האשה". הרב חיטריק חשב כי הגויים משתתפים במסיבות ושותים לשוכרה, ומשום כך לא יבצעו מעצרים בלילה כזה. אבל אנשי הג.פ.או. בחרקוב כלל לא חגגו. בשעות של לפנות בוקר, נשמעו נקישות על חלון בית משפחת חיטריק. הדופק היה אחד מבני משפחת פינסון שסיפר כי בלילה זה נאסרו אביו ר' נחום יצחק, וכן ר' [[שמואל כצמן]] החל ללמוד שחיטה אצל החסיד , ר' [[מאיר נח לרמןגורקוב]], ושנה לאחר מכן, הגיע בברית הנישואין עם מרת קיילא, בתו של הרב ר' [[אהרן תומרקיןצמח גורביץ]], רב ואב"ד בוהרב [[חרקובאברהם ברוך פבזנר]]. הזוג הצעיר קבע את מקום מגוריו בחרקוב, לא הרחק ממגורי הורי רעייתו. במשך השנים מסר שיעורי חסידות בבתי כנסת, והתפרנס משחיטה.
הרדיפות כנגד שומרי המצוות הלכו ותכפו. המצב נהיה קשה מיום ליום. אף על פי כן, כאשר הגיעו ילדיו לגיל חינוךבעקבות זאת נמלט עם רעייתו וילדיו ל[[סמרקנד]], הרב חיטריק לא שלחם ל'שקולע' שם חינכו בדרכי הקומוניזם. כשהשלטונות החלו במעקבים, קנה הרב חיטריק לילדיו ילקוטים, ומידי בוקר, בשעה שכל התלמידים יצאו אל בית הספר, יצאו אף ילדיו מהבית היה יחד עם הילקוטים היישר לבית סבם, הרב אהרן תומרקין. כך היה גם בשובם, שעה שתלמידי בתי הספר היו צועדים הביתה בסיום יום הלימודיםקבוצה גדולה מחסידי חב"ד.
== בחרקוב = בבלגיה ===
באותה תקופה ארע מקרה, שכמעט נתפס בכף, ובעקבותיו חש כי עליו לעבור להתגורר בגרוזיה, שם הרדיפות היו פחות קשות: "בתום [[מלחמת העולם השנייה]] - בשנת [[תרצתש"טו]], הבטתי מהחלון ונדמה היה לי שדוד איצ'ה - הצליח לצאת את ברית-המועצות ב[['מוסר' שבגינו נעצרו חסידי חביציאת רוסיה תש"ד בכמה ערים בבריה"מו|בריחה הידועה]], עובר לפני ביתייחד עם עוד כאלף נפשות. אני הכרתיו עוד מרוסטובלאחר תקופת נדודים קצרה, ואמרתי לזוגתי שלבי אומר לי שמועה לא טובההתיישב ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה.
עם הגיעו לבלגיה, יחד עם הרב [[חיים חייקין]], הורה להם אדמו"ר הריי"צ לדאוג לחיזוק היהדות וחינוך הכשר במקום מגוריהם החדש: "בלילה באו אחדים מאנברוך בואם לשלום ויעזרם השי"ש לביתי, וסיפרו לי שדוד איצ'ה היה בבית הכנסת מאצ'נסקי, ושם היה אברך לא חכם, ושאל אותו דוד איצ'ה אם יש כאן אברכים בוגרי ישיבות ת להסתדר בטוב ויצליחם בעבודתם הק'בחיזוק היהדות וחינוך הכשר"{{הערה|[[תומכי תמימיםאגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]]'. האברך השיב לו שיש כאן יהודה חיטריק, אם דרוש לכם איזו תמיכה, או כרטיס רכבת תבקשהו ויתן לך. גם יש פה אברך [[נחום יצחק פינסוןאדמו"ר הריי"צ]], ואם לאחד מאברכי חלק ט'תומכי תמימים' ודרוש לו אכסניה, אצלו ישיג אכסניה בפנים יפות, והוליך אותו לבית משפחת פינסון, ושם לן. בדרך הילוכו עם האברך הלז, נודע לו מכל אברכי התמימים הדרים בחרקוב! כן נודע לנו למחרתו כשנסע, ופחד גדול נפל עלינועמוד קע"ח}}.
הרב חיטריק התייעץ עם גיסיו והם הסכימו כי הגיע הזמן להעתיק את מקום מגוריהם לגרוזיהלאחר כשנה הורה לו הרבי לבקר בהולנד, ולבדוק אם חסידי חב"ד יכולים להסתדר שם הרדיפות היו פחות אינטנסיביות. עד אז, נמנע ר' יהודה לישון בביתו, מחשש שמא ייתפס בכף, ואף לא ללכת לבית הכנסת הקבועבמשרה של רבנות שחיטה או מסחר.
באחת השבתות, כאשר עמד לצאת מביתו יחד עם בנו לעבר בית הכנסת, נכנס לביתו גוי רחב גרם, נראה בעליל כאיש חזק. "שאל אותי לשמי ואם אני גר פהבחודש [[כסלו]] [[תש"ח]], סיפר ר' יהודה. ביקש ממנו [[הרבי]] מלך המשיח דיווח על מצב החינוך "השבתי לו, ומיד שאלתיו מי הוא? ולשם מה איש כמוהו בא לבקר בביתי? מיד הראה לי תעודה המעידה עליו כי הנו חוקר ג. פ. במקומות שהשפעתו מגעת אויכולה שתגיע"., ובתגובה שאלתיו מה יש לי עם הג. פ. או. ומניין ידע כתובתי? והוא השיב: 'אל תירא אין שום דבר, אלא שאחד הנקרא חיטריק, עשה דבר נגד השלטונות, ואנו מבקשים אותו. מסרו לי את התיק שלו והורו לי לחפש את כל מי שכינויו חיטריקכמו כן הציע שיקח על עצמו הפצת ומכירת ספרי [[קה"ת]] בבלגיה.
בתום חקירה קצרה הלך החוקר לדרכוהרב חיטריק לא הסתפק בלימוד עצמי, אלא פעל ללמד חסידות גם בקרב רחוקים מדרך התורה והחסידות. באותו לילה נודע בנושא זה פרש את התלבטותו בפני הרבי, האם ללמד גם צעירים הנמצאים תחת חסותם של 'אגודת ישראל', ועל כך השיב לו כי באותו זמן ביקרו חוקרי הג. פ. או. בבתיהם של כמה מהחסידים וערכו חקירות נמרצות. בעקבות זאת ירד למחתרת הרבי: "אינו מבאר מפני מה תגרע השפעתו על תלמידיו עתה, אם יקח חלק גם בשעות היוםבחינוך הצעירים שתחת יד האגודה. "מהיום ההוא התחלתי להיות נחבא עוד יותרולפי עניות דעתי, במערה מלאה סמרטוטים .. ושם היו מגוריי מ[[חנוכה]] עד אחר [[פורים]] [שנת תרצהרי אדרבה"ט]{{הערה|אגרות קודש חלק כ"א עמוד פא}}.
במוצאי [[שושן פורים]] תרצ"ט, חל ה-8 במרץ הנחשב בעולם ל"יום האשה". הרב חיטריק חשב כי הגויים משתתפים במסיבות ושותים לשוכרה, ומשום כך לא יבצעו מעצרים בלילה כזה. אבל אנשי הג. פ. או. בחרקוב כלל לא חגגו. בשעות של לפנות בוקר, נשמעו נקישות על חלון בית משפחת חיטריק. הדופק היה אחד מבני משפחת פינסון שסיפר כי בלילה זה נאסרו אביו ר' נחום יצחק, וכן ר' [[שמואל כצמן]], ר' [[מאיר גורקוב]], ר' [[צמח גורביץ]] והרב [[אברהם ברוך פבזנר]]. ===במונטריאול===
בעקבות זאת נמלט עם רעייתו וילדיו שנים אחדות לאחר מכן, בשנת [[תש"י]], היגר ל[[סמרקנדמונטריאול]] שבקנדה, ומונה על ידי אדמו"ר הריי"צ למנהלה הרוחני של ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]]. על כך כתב לו אדמו"ר הריי"צ: "במענה על מכתבו מכ"ב [[אלול]]העבר התענגתי לדעת כי נכנס לעבודת הקודש בתור מנהל רוחני של תומכי תמימים ליובאוויטש בעי"ת מאנטרעאל יע"א, שם היה יחד עם קבוצה גדולה מחסידי חביתן השי"דת שתהיה בהצלחה מרובה.
== בבלגיה ==ודאי הוא כי צריכים להדריך את התלמידים יחיו בדרך החסידות, אבל בהתחשב עם מצבם הנוכחי, צריכים לסדר אשר לבד לימוד ה[[תניא]] יקבעו עבורם גם הלימוד של שער השלישי מ[[שערי תשובה]], וילמדו זאת בשעות אשר בהן החובה על כל התלמידים להמצא בהישיבה"{{הערה|[[אגרות קודש]] הריי"צ חלק י' עמוד רנה-ו}}.
בתום [[מלחמת העולם השניה]] - בשנת [[תש=== מקושר לאדמו"ו]] - הצליח לצאת את ברית-המועצות ב[[יציאת מצרים תשר שליט"ו תש"ז|בריחה הידועה]] יחד עם עוד כאלף נפשות. לאחר תקופת נדודים קצרה, התיישב ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה. א ===
עם הגיעו לבלגיה, יחד עם הרה"ח ר' לאחר [[חיים חייקיןהסתלקות]], הורה להם [[ו של אדמו"ר הריי"צ]] לדאוג לחיזוק היהדות וחינוך הכשר במקום מגוריהם החדש: "ברוך בואם לשלום ויעזרם השי"ת להסתדר בטוב ויצליחם בעבודתם הק' בחיזוק היהדות וחינוך הכשר"{{הערת שוליים|, [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)התקשרות|אגרות קודשהתקשר]] [[אדמובלב ונפש לרבי. הרב חיטריק אף נמנה על משלחת חסידי חב"ד ממונטריאל שהגישו לרבי את כתב ההתקשרות עליו חתמו חסידי חב"ד במונטריאול. הוא אף הוסיף ואיחל לרבי באופן אישי "ר שכל מה שלא הספיק להפעל על ידי הרבי הריי"צ]], חלק ט' עמוד קעשיפעל על ידי הרבי"ח}}, והיה ניכר כי הרבי נהנה מהברכה.
פעם סיפר, כי לאחר כשנה הורה לו שהרבי אמר את ה[[מאמר]] הראשון [[באתי לגני]], הוא אמר לרבי "המאמר לקח" (כלומר, המאמר 'קנה' את החסידים). הוא הוסיף וביקש לברך את הרבי לבקר בהולנד, ולבדוק אם חסידי חב"ד יכולים להסתדר שם במשרה של רבנות שחיטה או מסחרוהרבי אמר שיאמר '[[לחיים]]'.
בחודש [[כסלו]] במשך חצי יובל שנים שימש כמחנך בישיבת תומכי תמימים במונטריאל משנת [[תש"חי]], ביקש ממנו עד [[הרביתשל"ה]] מלך המשיח דיווח על מצב החינוך "במקומות שהשפעתו מגעת או יכולה שתגיע". כמו כן הציע שיקח תלמידיו מתקופה זו מעידים על עצמו הפצת ומכירת ספרי [[קה"ת]] בבלגיהשיעורים מיוחדים המשלבים לימוד גמרא והלכה לצד סיפורי חסידים מרתקים.
הרב חיטריק לא הסתפק בלימוד עצמי, אלא פעל ללמד חסידות גם בקרב רחוקים מדרך התורה והחסידות. בנושא זה פרש את התלבטותו בפני הרבי, האם ללמד גם צעירים הנמצאים תחת חסותם של 'אגודת ישראל', ועל כך השיב בתקופה זו היו לו הרבי: "אינו מבאר מפני מה תגרע השפעתו על תלמידיו עתה, אם יקח חלק גם בחינוך הצעירים שתחת יד האגודה. ולפי עניות דעתיכמה שיעורים קבועים בבית הכנסת, הרי אדרבה" (אגרות קודש חלק כ"א עמוד פא)בעיקר בחסידות ובהלכה.
==במונטריאול=בקראון הייטס===[[קובץ:חיטריק חמשה דורות בתמונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''חמשה דורות בתמונה אחת''' - הרב יהודה חיטריק לצד בנו הרב [[צבי הירש חיטריק|צבי הירש]], נכדו הרב [[יוסף יצחק חיטריק|יוסף יצחק]], נינו הרב [[מנחם מענדל חיטריק|מנחם מענדל]] ובן נינו]]לאחר פטירת רעייתו מרת קיילא בתאריך כא ניסן תשמ"ג, עבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]].
שנים אחדות לאחר מכןסדר יומו של הרב חיטריק היה תורה וחסידות משעת קימתו, בטרם זרחה החמה, בשנת ועד עלותו על משכבו. קודם [[תש"יתפילת שחרית]]היה לומד חסידות במשך שעתיים ולאחר מכן התפלל באריכות. מעבר ללימוד המעמיק בשעות הבוקר, היגר להקדיש שעות נוספות לשיעוריו הקבועים: '[[מונטריאוללקוטי תורה]] שבקנדה, ומונה על ידי אדמו"ר הריי"צ למנהלה הרוחני של ישיבת ' וספרי חסידות רבים. כשייסד [[תומכי תמימים מונטריאולהרבי]]. על כך כתב לו אדמו"ר הריי"צ: "במענה על מכתבו מכ"ב את [[אלולתקנת הרמב"ם]] העבר התענגתי לדעת כי נכנס לעבודת הקודש בתור מנהל רוחני של תומכי תמימים ליובאוויטש בעי"ת מאנטרעאל יע"אהיומי, שאל היכן יוכל למצוא זמן ללימוד זה. אך מובן שכחסיד, יתן השיעסק בלימוד [[הרמב"ת שתהיה בהצלחה מרובהם]] היומי בלהט ובחיות.
ודאי הוא כי צריכים להדריך את התלמידים יחיו בדרך החסידות, אבל בהתחשב עם מצבם הנוכחי, צריכים לסדר אשר לבד לימוד האחד המחזות המיוחדים שראו באי [[תניא770]] יקבעו עבורם גם הלימוד של שער השלישי מבשנים האחרונות, היה לראות את הרב חיטריק יושב ולומד בצוותא עם החברותא, הרב [[שערי תשובהמאיר איטקין]], וילמדו זאת בשעות אשר בהן החובה על כל התלמידים להמצא בהישיבה" (אג"ק הריי"צ חלק י' עמוד רנה-ו).
== מקושר לאדמו"ר שליט"א ==לכבוד יום הולדתו ה-105, שיגר אליו נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש מכתב ברכה מיוחד ובו כתב:
לאחר "לורה ואני מקווים שהאירוע המיוחד הזה מלא [[הסתלקות|הסתלקותואהבה]] ושמחה. עמנו מכיר לך טובה על המורשת היוצאת מן הכלל שלך, של אדמו"ר הריי"צרחמים, פטריוטיות, [[התקשרות|התקשר]] בלב ונפש לרביתקווה ואחריות. הישגיך הרבים וניסיונך הם מקור השראה לאחרים. אנו משתתפים עם בני משפחתך וידידיך בשיגור מיטב האיחולים לבריאות ושמחה. אלוקים יברך אותך. הרב חיטריק אף נמנה על משלחת חסידי חב"ד ממונטריאל שהגישו לרבי את כתב ההתקשרות עליו חתמו חסידי חב"ד במונטריאולבהוקרה ג'ורג' וו. הוא אף הוסיף ואיחל לרבי באופן אישי בוש"שכל מה שלא הספיק להפעל על ידי הרבי הריי"צ, שיפעל על ידי הרבי", והיה ניכר כי הרבי נהנה מהברכה.
פעם סיפר, כי לאחר שהרבי אמר את ה===פטירתו===נפטר ב[[מאמרי"ז שבט]] הראשון [[באתי לגני]], הוא אמר לרבי "המאמר לקחתשס" (כלומר, המאמר 'קנה' את החסידים). הוא הוסיף וביקש לברך את הרבי, והרבי אמר שיאמר '[[לחייםו]]'בגיל 106.
במשך חצי יובל שנים שימש כמחנך בישיבת תומכי תמימים במונטריאל משנת תשבהלוויתו שעברה ליד [[770]] השתתפו המוני אנ"י עד ש ו[[תשלתמים|התמימים]], נטמן בחלקת אגודת חב"הד שב[[ניו יורק]] בסמוך ל[[האוהל|אוהל]]. תלמידיו מתקופה זו מעידים על שיעורים מיוחדים המשלבים לימוד גמרא והלכה לצד סיפורי חסידים מרתקיםהק'.
בתקופה זו היו לו כמה שיעורים קבועים בבית הכנסת, בעיקר בחסידות ובהלכה. == בעל שמועה ==
בשנת בשנים בהן שהה ב[[תשמ"גארצות הברית]], לאחר פטירת רעייתו מרת קיילא עהוציא לאור את זיכרונותיו העשירים. הוא אגר בזיכרונו רגעים חשובים שראה אצל רבותינו נשיאינו וגדולי החסידים, שמע אלפי סיפורים שעברו מדור לדור, והוא העלם על הכתב בספריו "רשימות דברים" (ארבעה כרכים) ו"משולחן השבת של אבא"ה, עבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]].
== ממעתיקי שמועה =ספרו רשימות דברים===הספר '''רשימות דברים''' כולל את רשימותיו וסיפוריו של החסיד הרב יהודה חיטריק ששמע בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].
בשנים בהן שהה ב[[ארצות הברית]], הוציא לאור את זיכרונותיו העשירים. הוא אגר בזיכרונו רגעים חשובים שראה אצל רבותינו נשיאינו וגדולי החסידים, שמע אלפי סיפורים שעברו מדור לדור, והוא העלם על הכתב בספריו הספר "[[רשימות דברים]]" (ארבעה כרכים) וכתב בעידודו הישיר של הרבי, על כך כתב בהקדמה לספר: "[[משולחן השבת של אבא]]הרבי הציע לפני כמה שנים, להעלות על הכתב, מה ששמעתי וראיתי מהמשפיעים, מחסידים ואנשי מעשה".
את הספר "רשימות דברים" כתב בעידודו הישיר של הרבירוב הסיפורים מקורם ב[[משפיע]] ר' [[גרונם]] אסתרמן, על כך כתב בהקדמה לספר: "כ"ק אדמו"ומיעוטם - ב[[חסיד]] ר שליט"א הציע לפני כמה שנים, להעלות על הכתב, מה ששמעתי וראיתי מהמשפיעים, מחסידים ואנשי מעשה"' [[יצחק הורביץ]] ובעוד [[תמימים]] וחסידים.
==פטירתו==במהדורה ראשונה יצא הספר בשנות המ"מים בארבעה כרכים, ללא עריכה וללא סדר, עם כפילת סיפורים ועוד.
בהלוויתו שעברה ליד בשנת [[770תשס"ט]] הוציאו בני המחבר (ובראשם הרב [[אהרון חיטריק]]) מהדורה חדשה של הספר (בכרך אחד), הסיפורים סודרו לפי מדורים (מדור [[רבותינו נשיאנו]], מדור [[צדיק]] השתתפו המוני אנים ומדור [[חסיד]]ים) והושמטו סיפורים כפולים, ונוספה רשימת הזכרונות של המחבר מהשנים [[תר"ש וס]] - [[תמים|התמימיםתש"ז]], נטמן בחלקת אגודת חבוהשלמת תולדותיו מהשנים תש"ד שבז - [[ניו יורקתשס"ו]] בסמוך ל. במהדורה החדשה נוספו מראי מקומות ונערכו השוואות עם מקורות אחרים. המהדורה החדשה נערכה בידי נין המחבר הרב [[אוהל מנחם מענדל קפלן (קבר הצדיקדטרויט)|אוהלמנחם מענדל קפלן]] הק'.
==משפחתו==
* רעייתו, מרת קיילא - נפטרה כ"א ניסן תשמ"ג.
'''בניו:'''
*ר' [[צבי הירש חיטריק]].
*ר' [[אהרון חיטריק]]. '''בנותיו:'''*מרת חיה ליברמן - נפטרה כ"ה שבט תשע"ג, אשת ר' [[דוד משה ליברמן]], רב ואב"ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה, וממייסדי [[מרכז רבני אירופה]].*מרת שיינדל שניאורסון - נפטרה י"ד אייר תשפ"ג, אשת הרב [[שלום דובער שניאורסון (פלטבוש)|שלום דובער שניאורסון]].
'''בנותיו:''' *מרת חיה ליברמןהותיר אחריו בנים, אשת ר' [[דוד משה ליברמן]]נכדים, רב ואבנינים ובני נינים - כולם חסידי חב"ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה, וממייסדי [[מרכז רבני אירופה]]ורבים מהם מכהנים כשלוחי הרבי ברחבי העולם.
==לקריאה נוספת==*מרת שיינדל שניאורסון.יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג
הותיר אחריו בנים, נכדים, נינים ובני נינים - כולם חסידי חב"ד, ורבים מהם מכהנים כשלוחי הרבי ברחבי העולם
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: חיטריק יהודה}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|חיטריק יהודה]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|חיטריק יהודה]][[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א|]][[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]][[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קרמנצ'וג]][[קטגוריה:אישים בסמרקנד]][[קטגוריה:אישים במונטריאול]][[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מונטריאול]][[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]][[קטגוריה:משפחת חיטריק יהודה]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ט]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ו]][[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]][[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]