[[תמונהקובץ:יהודה חיטריק.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|הרב יהודה חיטריק]]הרב '''יהודה חיטריק''' נולד ב([[ל' אב]] [[תרנ"ט]] – [[ראש חודשי"ז שבט]] [[אלולתשס"ו]] ) היה חסיד חב"ד [[תרנבעל שמועה]] שזכה להסתופף בצילם של שלושה אדמו"רים: [[אדמו"ר הרש"טב]] בעיירה קרסנלוקי השוכנת במחוז בוריסוב שבפלך מינסק, ביילורוסיה, להוריו הרה[[אדמו"ח ר' הריי"צ]] ו[[צבי הירש חיטריקהרבי]] ומרת חיה.
הרב יהודה זכה להסתופף בצילם של שלושה אדמו"רים: ==תולדות חיים==נולד ב[[ל' באב]] [[אדמו"ר הרשתרנ"ט]] ב[[עיירה]] קרסנלוקי השוכנת במחוז [[בוריסוב]]שבפלך [[מינסק]], ביילורוסיה, להוריו הרב [[אדמוצבי הירש חיטריק (האב)|צבי הירש חיטריק]] ומרת חיה. נפטר ב[[י"ר הריי"צז שבט]] ו[[אדמותשס"ר שליט"או]]בגיל 106.
סדר יומו של === שנות צעירותו ===הרב חיטריק היה נולד בתוך אווירה של תורה וחסידות משעת קימתו, בטרם זרחה החמה, ועד עלותו על משכבו. קודם תפילת שחרית אביו היה לומד חסידות במשך שעתיים ולאחר מכן התפלל באריכות. מעבר ללימוד המעמיק בשעות הבוקר, הקדיש שעות נוספות לשיעוריו הקבועים: 'מגיע לשמוע [[לקוטי תורהדא"ח]]' וספרי חסידות רבים. כשייסד בקביעות בבית המדרש של ה[[הרביעיירה]] את . כבר במלאת לבנו שלוש שנים, היה לוקח אותו בכל [[תקנת הרמב"םשבת]] היומיקודש לשמוע חסידות, שאל היכן יוכל למצוא זמן ללימוד זה. אך מובן שכחסיד, עסק בלימוד הרמב"ם היומי בלהט ובחיותאף שלעיתים היה נרדם במקום.
אחד המחזות המיוחדים שראו באי בהיותו ילד כבן 11, נסע ללמוד בישיבה בעיר [[בוריסוב]] שם למדו כחמישים תלמידים בשלוש כיתות. לאחר כשנתיים ביקש מאביו לנסוע ללמוד בישיבה גדולה. באותה תקופה הגיעו לאוזניו שמען של שלוש ישיבות מפורסמות: [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ראדין ומיר, והוא ואביו התחבטו להיכן ייסע. לבסוף הוחלט שייסע לישיבה ב[[ליובאוויטש]]. באותה תקופה, אירע לאביו אסון, כאשר [[770שריפה]] בשנים האחרונותגדולה כילתה שלוש חנויות וכמה בתים שהיו שייכים לו. המצב הכספי הקשה ערער את בטחונו לגבי נסיעת בנו לליובאוויטש, היה לראות שמא לא יוכל לכלכל את בנו כראוי. כשהשיח את דאגתו בפני החסיד ר' [[אליהו הבר]], נתן זה לנער מכתב המלצה אל ה[[משגיח]] הרב חיטריק יושב ולומד בצוותא עם החברותא[[יחזקאל הימלשטיין]]. === בליובאוויטש === בשנת [[תרע"ג]], נסע ר' יהודה ללמוד בישיבה בליובאוויטש.{{הערה|והיה מאחרוני התמימים שהתקבלו לישיבה}} לאחר בחינה ממושכת, התקבל יהודה הצעיר לישיבה הליובאוויטשית, ולא היה זה דבר של מה בכך, שכן כשמונים תלמידים ביקשו להתקבל לישיבה, ורק שלושים וששה מתוכם התקבלו. כחודש ימים למד גמרא [[בבא מציעא]] אצל הרב [[מאיר איטקיןיחיאל קומיסר]], שהוא היה הבוחן הכללי לתלמידים חדשים שבאו להתקבל בישיבת תומכי תמימים.
לכבוד יום הולדתו ה-105מאוחר יותר עבר ללמוד אצל המגיד שיעור ר' [[אברהם מסענע]], שיגר אליו נשיא ארה"ב גואצל ר'ורג' בוש מכתב ברכה מיוחד ובו כתב: [[שמואל ניסנוויטש]], כולם תלמידי חכמים מופלגים.
"לורה ואני מקווים שהאירוע המיוחד הזה מלא אהבה ושמחהר' יהודה היה ביישן מופלג מטבעו, והוא התבייש לאכול אצל 'בעלי בתים' כפי שאכלו שאר התלמידים. עמנו מכיר לך טובה על המורשת היוצאת מן הכלל שלךהכסף שאביו שלח למחייתו, של רחמיםלא הספיק. את סעודות ימי החול אכל אפוא בישיבה, פטריוטיותובשבתות, תקווה ואחריות. הישגיך הרבים וניסיונך הם מקור השראה לאחרים. אנו משתתפים עם בני משפחתך וידידיך בשיגור מיטב האיחולים לבריאות ושמחה. אלוקים יברך אותך. בהוקרה ג'ורג' וודאג לו חברו הטוב [[ישראל חיים זרחי]], שהיה תושב ליובאוויטש, והוא הזמינו לביתו לסעודות שבת. בוש"במשך שנתיים סעד בבית חברו.
== שנות צעירותו == לקראת [[ראש השנה]] [[תרע"ח]] נסעה קבוצת תלמידים לשהות עם הרבי הרש"ב ב[[רוסטוב]], ובהם גם הרב חיטריק נולד בתוך אווירה של תורה וחסידות. אביו היה מגיע לשמוע בזכרונותיו הוא מספר: "פתאום קרא ה[[משגיח]] ה[[דא"חמשפיע]] בקביעות בבית המדרש של העיירה. כבר במלאת לבנו שלוש שנים, היה לוקח אותו בכל ר' [[שבתשילם קוראטין]] קודש לשמוע חסידותלהבחורים הקשישים" - - "ואמר להם שהגיע מאדמו"ר הריי"צ אלף רובל עבור הוצאות הנסיעה לרוסטוב, אף שלעתים היה נרדם במקוםוהיות שאז נמצאו באולם הגדול מאה תלמידים, ינתן לכל אחד עשרה רובל עבור כרטיס".
בהיותו ילד כבן 11בואם של מאה תמימים לרוסטוב בבת-אחת, נסע ללמוד בישיבה בעיר בוריסוב שם למדו כחמישים תלמידים בשלוש כיתותיצר בעיות קשות. לאחר כשנתיים ביקש מאביו לנסוע ללמוד בישיבה גדולה. באותה תקופה הגיעו לאוזניו שמען של שלוש ישיבות מפורסמות: מכן נענה אדמו"ר הריי"צ, שכוונתו הייתה שרק עשרה [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ראדין ומיר, והוא ואביו התחבטו להיכן ייסע. לבסוף הוחלט שייסע לישיבה ביבואו ולכל אחד יינתן מאה רובלים להוצאות לכל חודש [[ליובאוויטשתשרי]], אבל מה שנעשה נעשה.
באותה תקופה, אירע לאביו אסון, כאשר שריפה גדולה כילתה שלוש חנויות וכמה בתים שהיו שייכים לו. המצב הכספי הקשה ערער את בטחונו לגבי נסיעת בנו לליובאוויטש, שמא לא יוכל לכלכל את בנו כראוי. כשהשיח את דאגתו בפני החסיד ר' [[אליהו הבר]], נתן זה לנער מכתב המלצה אל המשגיח הרב [[יחזקאל הימלשטיין]] הי"ד. === נדודיו ===
== תקופה קצרה לאחר מכן, התפרקה הישיבה המרכזית בליובאוויטש ==. קבוצות רבות של תמימים עזבו את ליובאוויטש והלכו לערים אחרות. אחת הקבוצות, ובה הרב חיטריק, הגיעה ל[[חרקוב]] במטרה להמשיך לעבר [[קרמנצ'וג]], אך כשהגיעו לעיר התברר להם שצבא גרמניה כבש את קרמנצ'וג וקו הרכבות הופסק.
בשנת התמימים נשארו אפוא בעיר כמה חודשים, עד קיץ [[תרע"גח]], נסע רכאשר לאחר מכן עברו בהוראת הרבי הרש"ב לקרמנצ'וג, שם המשיכו בלימודיהם ב[[תומכי תמימים קרמנצ' יהודה ללמוד בישיבה בליובאוויטשוג]].
לאחר בחינה ממושכתבסוף קיץ [[תר"פ]] עבר יחד עם התמימים המבוגרים לרוסטוב, התקבל יהודה הצעיר לישיבה הליובאוויטשיתשם למדו בבית רבותינו נשיאינו, ולא היה זה דבר בצלו של אדמו"ר הריי"צ. הקשיים היו עצומים: תקופת מה בכךהרבי חלה בצורה קשה, שכן כשמונים תלמידים ביקשו להתקבל לישיבהוהתמימים נאלצו לעזוב לבית אחר; לאחר מכן פרצה מגיפת הטיפוס, ורק שלושים וששה מתוכם התקבלוושוב נאלצו לנדוד. כחודש ימים למד גמרא בבא מציעא אצל הרב [[יחיאל קומיסר]], שהוא היה הבוחן הכללי לתלמידים חדשים שבאו להתקבל בישיבת תומכי תמימיםר' יהודה וחבריו המשיכו אפוא ללמוד בבית כנסת שהיה בחצר 'בית החיים' הרוסטובי.
מאוחר יותר עבר ללמוד אצל המגיד שיעור ררדיפותיהם של אנשי ה' [[אברהם מסענעיבסקציה]], ואצל ר' לא הקלו. בסוף חורף [[שמואל ניסנוויטשתרפ"א]]החלו לרדוף את חסידי חב"ד ברוסטוב. לאחר משפט פומבי החליטו לסגור את הישיבה. הם גם ערכו חיפוש בבית הריי"צ, כולם תלמידי חכמים מופלגיםהחרימו רכוש רב והטילו מעצר בית על הרבי הריי"צ.
ר' יהודה הרב חיטריק היה ביישן מופלג מטבעו, והוא התבייש לאכול אצל 'בעלי בתים' כפי שאכלו שאר התלמידים. הכסף שאביו שלח למחייתו, לא הספיקנוכח בעת המאורעות ההיסטוריים הללו. את סעודות ימי החול אכל אפוא בישיבה, ובשבתות, למרבה המזל, דאג לו חברו הטוב [[ישראל חיים זרחי]], שהיה תושב ליובאוויטשהוא עצמו הגיע בדיוק לבית הרבי בעיצומו של החיפוש, והוא הזמינו לביתו לסעודות שבת. במשך שנתיים סעד בבית חברווהיה עד לזוועה שהתחוללה שם.
לקראת ראש השנה הוא אף היה נוכח בחתונתה של בת אדמו"ר הריי"צ עם [[תרעהרש"חג]] נסעה קבוצת תלמידים לשהות עם הרבי הרש"ב בשהתקיימה בחודש [[רוסטובסיון]], ובהם גם הרב חיטריקבאותה שנה. בזכרונותיו הוא מספר: "פתאום קרא המשגיח ה[[משפיע]] ר' [[שילם קורטין]] להבחורים הקשישים" - - "ואמר להם שהגיע מכ"ק ימים לאחר החתונה, המשיך במסכת נדודיו, עם כעשרים וחמשה מחבריו, אל העיר [[אדמו"ר הריי"צפולטבה]] אלף רובל עבור הוצאות הנסיעה לרוסטוב, והיות שאז נמצאו באולם הגדול מאה תלמידים, ינתן לכל אחד עשרה רובל עבור כרטיס"שבאוקראינה.
בואם באותה תקופה מצבן הכלכלי של מאה תמימים לרוסטוב בבת-אחתהישיבות היה בכי רע, וכאחד מהמבוגרים שבתמימים, יצר בעיות קשותנשלח לגייס כספים עבור הישיבה בקרב [[אנ"ש]] ברחבי [[רוסיה]]. לאחר מכן נענה אדמו"ר הריי"צלשם כך היה נדרש עוז, שכוונתו הייתה שרק עשרה אומץ לב והרבה [[תמימיםמסירות נפש]] יבואו ולכל אחד יינתן מאה רובלים להוצאות לכל חודש , שכן אם היה נתפס, אחת דינו. אף על פי כן, הרב חיטריק יצא לדרך ארוכה בקרב קהילות החסידים, אך לא ראה ברכה מרובה בעמלו. [[תשרימלחמת העולם הראשונה]]יחד עם המהפכה, אבל מה שנעשה נעשההרסו לחלוטין את כלכלת ברית המועצות, ואנ"ש עצמם היו רשים וחסרי כל.
== נדודיו ==במקביל לגיוס הכספים, בכל מקום אליו הגיע, היה חוזר [[מאמר]]י חסידות.
תקופה קצרה לאחר מכןהמצב הכלכלי היה כה קשה, התפרקה הישיבה המרכזית בליובאוויטש. קבוצות רבות של תמימים עזבו שאפילו את ליובאוויטש והלכו לערים אחרות. אחת הקבוצותדמי כרטיסי הנסיעה ברכבת, ובה הרב חיטריק, הגיעה ל[[חרקוב]] במטרה להמשיך לעבר [[קרמנצ'וג]], אך כשהגיעו לעיר התברר להם שצבא גרמניה כבש את קרמנצ'וג וקו הרכבות הופסקלא הצליח לגייס.
התמימים נשארו אפוא בעיר כמה חודשים, עד קיץ בשנת [[תרעתרפ"חה]] החל ללמוד שחיטה אצל החסיד ר' [[מאיר נח לרמן]], כאשר ושנה לאחר מכן עברו בהוראת הרבי הרש, הגיע בברית ה[[נישואין]] עם מרת קיילא, בתו של הרב [[אהרן תומרקין]], רב ואב"ב לקרמנצ'וג, שם המשיכו בלימודיהם ד ב[[תומכי תמימים קרמנצ'וגחרקוב]]. הזוג הצעיר קבע את מקום מגוריו בחרקוב, לא הרחק ממגורי הורי רעייתו. במשך השנים מסר שיעורי חסידות בבתי כנסת, והתפרנס משחיטה.
בסוף קיץ [[תר"פ]] עבר יחד עם התמימים המבוגרים לרוסטובהרדיפות כנגד שומרי המצוות הלכו ותכפו. המצב נהיה קשה מיום ליום. אף על פי כן, כאשר הגיעו ילדיו לגיל חינוך, הרב חיטריק לא שלחם ל'שקולע' שם למדו בבית רבותינו נשיאינוחינכו בדרכי הקומוניזם. כשהשלטונות החלו במעקבים, בצלו של אדמו"ר הריי"צ. הקשיים היו עצומים: תקופת מה הרבי חלה בצורה קשהקנה הרב חיטריק לילדיו ילקוטים, ומידי בוקר, בשעה שכל התלמידים יצאו אל בית הספר, והתמימים נאלצו לעזוב יצאו אף ילדיו מהבית עם הילקוטים היישר לבית אחר; לאחר מכן פרצה מגיפת הטיפוססבם, ושוב נאלצו לנדודהרב אהרן תומרקין. ר' יהודה וחבריו המשיכו אפוא ללמוד בבית כנסת שהיה בחצר 'בית החיים' הרוסטוביכך היה גם בשובם, שעה שתלמידי בתי הספר היו צועדים הביתה בסיום יום הלימודים.
רדיפותיהם של אנשי ה'[[יבסקציה]]' לא הקלו. בסוף חורף [[תרפ"א]] החלו לרדוף את חסידי חב"ד ברוסטוב. לאחר משפט פומבי החליטו לסגור את הישיבה. הם גם ערכו חיפוש בבית הריי"צ, החרימו רכוש רב והטילו מעצר בית על הרבי הריי"צ. === בחרקוב ===
הרב חיטריק באותה תקופה ארע מקרה, שכמעט נתפס בכף, ובעקבותיו חש כי עליו לעבור להתגורר בגרוזיה, שם הרדיפות היו פחות קשות: "בשנת [[תרצ"ט]], הבטתי מהחלון ונדמה היה נוכח בעת המאורעות ההיסטוריים הללולי שדוד איצ'ה ['מוסר' שבגינו נעצרו חסידי חב"ד בכמה ערים בבריה"מ], עובר לפני ביתי. הוא עצמו הגיע בדיוק לבית הרבי בעיצומו של החיפושאני הכרתיו עוד מרוסטוב, והיה עד לזוועה שהתחוללה שםואמרתי לזוגתי שלבי אומר לי שמועה לא טובה.
הוא אף היה נוכח בחתונתה של בת אדמו"ר הרייבלילה באו אחדים מאנ"צ עם ש לביתי, וסיפרו לי שדוד איצ'ה היה בבית הכנסת מאצ'נסקי, ושם היה אברך לא חכם, ושאל אותו דוד איצ'ה אם יש כאן אברכים בוגרי ישיבות '[[הרש"גתומכי תמימים]] שהתקיימה בחודש '. האברך השיב לו שיש כאן יהודה חיטריק, אם דרוש לכם איזו תמיכה, או כרטיס רכבת תבקשהו ויתן לך. גם יש פה אברך [[סיוןנחום יצחק פינסון]] באותה שנה. מספר ימים לאחר החתונה, המשיך במסכת נדודיוואם לאחד מאברכי 'תומכי תמימים' ודרוש לו אכסניה, אצלו ישיג אכסניה בפנים יפות, והוליך אותו לבית משפחת פינסון, ושם לן. בדרך הילוכו עם כעשרים וחמשה מחבריוהאברך הלז, אל העיר [[פולטבה]] שבאוקראינהנודע לו מכל אברכי התמימים הדרים בחרקוב! כן נודע לנו למחרתו כשנסע, ופחד גדול נפל עלינו".
באותה תקופה מצבן הכלכלי של הישיבות היה בכי רעהרב חיטריק התייעץ עם גיסיו והם הסכימו כי הגיע הזמן להעתיק את מקום מגוריהם לגרוזיה, וכאחד מהמבוגרים שבתמימים, נשלח לגייס כספים עבור הישיבה בקרב [[אנ"ש]] ברחבי [[רוסיה]]שם הרדיפות היו פחות אינטנסיביות. לשם כך היה נדרש עוז, אומץ לב והרבה [[מסירות נפש]]עד אז, שכן אם היה נתפסנמנע ר' יהודה לישון בביתו, אחת דינו. אף על פי כןמחשש שמא ייתפס בכף, הרב חיטריק יצא לדרך ארוכה בקרב קהילות החסידים, אך ואף לא ראה ברכה מרובה בעמלו. [[מלחמת העולם הראשונה]] יחד עם המהפכה, הרסו לחלוטין את כלכלת ברית המועצות, ואנ"ש עצמם היו רשים וחסרי כלללכת לבית הכנסת הקבוע.
במקביל לגיוס הכספיםבאחת השבתות, בכל מקום אליו הגיעכאשר עמד לצאת מביתו יחד עם בנו לעבר בית הכנסת, היה חוזר [[מאמר|מאמרי]] חסידותנכנס לביתו גוי רחב גרם, נראה בעליל כאיש חזק. "שאל אותי לשמי ואם אני גר פה", סיפר ר' יהודה. "השבתי לו, ומיד שאלתיו מי הוא? ולשם מה איש כמוהו בא לבקר בביתי? מיד הראה לי תעודה המעידה עליו כי הינו חוקר ג.פ.או., ובתגובה שאלתיו מה יש לי עם הג.פ.או. ומניין ידע כתובתי? והוא השיב: 'אל תירא אין שום דבר, אלא שאחד הנקרא חיטריק, עשה דבר נגד השלטונות, ואנו מבקשים אותו. מסרו לי את התיק שלו והורו לי לחפש את כל מי שכינויו חיטריק".
המצב הכלכלי היה כה קשהבתום חקירה קצרה הלך החוקר לדרכו. באותו לילה נודע לו כי באותו זמן ביקרו חוקרי הג.פ.או. בבתיהם של כמה מהחסידים וערכו חקירות נמרצות. בעקבות זאת ירד למחתרת גם בשעות היום. "מהיום ההוא התחלתי להיות נחבא עוד יותר, שאפילו את דמי כרטיסי הנסיעה ברכבת, לא הצליח לגייסבמערה מלאה סמרטוטים.. ושם היו מגוריי מ[[חנוכה]] עד אחר [[פורים]] [[תרצ"ט]]".
בשנת במוצאי [[תרפשושן פורים]] תרצ"ט, חל ה-8 במרץ הנחשב בעולם ל"יום האשה". הרב חיטריק חשב כי הגויים משתתפים במסיבות ושותים לשוכרה, ומשום כך לא יבצעו מעצרים בלילה כזה. אבל אנשי הג.פ.או. בחרקוב כלל לא חגגו. בשעות של לפנות בוקר, נשמעו נקישות על חלון בית משפחת חיטריק. הדופק היה אחד מבני משפחת פינסון שסיפר כי בלילה זה נאסרו אביו ר' נחום יצחק, וכן ר' [[שמואל כצמן]] החל ללמוד שחיטה אצל החסיד , ר' [[מאיר נח לרמןגורקוב]], ושנה לאחר מכן, הגיע בברית הנישואין עם מרת קיילא, בתו של הרב ר' [[אהרן תומרקיןצמח גורביץ]], רב ואב"ד והרב [[בחרקובאברהם ברוך פבזנר]]. הזוג הצעיר קבע את מקום מגוריו בחרקוב, לא הרחק ממגורי הורי רעייתו. במשך השנים מסר שיעורי חסידות בבתי כנסת, והתפרנס משחיטה.
הרדיפות כנגד שומרי המצוות הלכו ותכפו. המצב נהיה קשה מיום ליום. אף על פי כןבעקבות זאת נמלט עם רעייתו וילדיו ל[[סמרקנד]], כאשר הגיעו ילדיו לגיל חינוך, הרב חיטריק לא שלחם ל'שקולע' שם חינכו בדרכי הקומוניזםהיה יחד עם קבוצה גדולה מחסידי חב"ד. כשהשלטונות החלו במעקבים, קנה הרב חיטריק לילדיו ילקוטים, ומידי בוקר, בשעה שכל התלמידים יצאו אל בית הספר, יצאו אף ילדיו מהבית === בבלגיה === בתום [[מלחמת העולם השנייה]] - בשנת [[תש"ו]] - הצליח לצאת את ברית-המועצות ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] יחד עם הילקוטים היישר לבית סבם, הרב אהרן תומרקיןעוד כאלף נפשות. כך היה גם בשובםלאחר תקופת נדודים קצרה, שעה שתלמידי בתי הספר היו צועדים הביתה בסיום יום הלימודיםהתיישב ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה.
== בחרקוב ==עם הגיעו לבלגיה, יחד עם הרב [[חיים חייקין]], הורה להם אדמו"ר הריי"צ לדאוג לחיזוק היהדות וחינוך הכשר במקום מגוריהם החדש: "ברוך בואם לשלום ויעזרם השי"ת להסתדר בטוב ויצליחם בעבודתם הק' בחיזוק היהדות וחינוך הכשר"{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] [[אדמו"ר הריי"צ]], חלק ט' עמוד קע"ח}}.
באותה תקופה ארע מקרהלאחר כשנה הורה לו הרבי לבקר בהולנד, שכמעט נתפס בכף, ובעקבותיו חש כי עליו לעבור להתגורר בגרוזיה, שם הרדיפות היו פחות קשות: "בשנת [[תרצ"ט]], הבטתי מהחלון ונדמה היה לי שדוד איצ'ה ['מוסר' שבגינו נעצרו ולבדוק אם חסידי חב"ד בכמה ערים בבריה"מ], עובר לפני ביתי. אני הכרתיו עוד מרוסטוב, ואמרתי לזוגתי שלבי אומר לי שמועה לא טובהיכולים להסתדר שם במשרה של רבנות שחיטה או מסחר.
בחודש [[כסלו]] [[תש"בלילה באו אחדים מאנ"ש לביתי, וסיפרו לי שדוד איצ'ה היה בבית הכנסת מאצ'נסקיח]], ושם היה אברך לא חכם, ושאל אותו דוד איצ'ה אם יש כאן אברכים בוגרי ישיבות 'ביקש ממנו [[תומכי תמימיםהרבי]]'. האברך השיב לו שיש כאן יהודה חיטריק, אם דרוש לכם איזו תמיכה, מלך המשיח דיווח על מצב החינוך "במקומות שהשפעתו מגעת או כרטיס רכבת תבקשהו ויתן לךיכולה שתגיע". גם יש פה אברך כמו כן הציע שיקח על עצמו הפצת ומכירת ספרי [[נחום יצחק פינסוןקה"ת]], ואם לאחד מאברכי 'תומכי תמימים' ודרוש לו אכסניה, אצלו ישיג אכסניה בפנים יפות, והוליך אותו לבית משפחת פינסון, ושם לן. בדרך הילוכו עם האברך הלז, נודע לו מכל אברכי התמימים הדרים בחרקוב! כן נודע לנו למחרתו כשנסע, ופחד גדול נפל עלינו"בבלגיה.
הרב חיטריק התייעץ עם גיסיו והם הסכימו כי הגיע הזמן להעתיק את מקום מגוריהם לגרוזיהלא הסתפק בלימוד עצמי, שם הרדיפות היו פחות אינטנסיביותאלא פעל ללמד חסידות גם בקרב רחוקים מדרך התורה והחסידות. עד אזבנושא זה פרש את התלבטותו בפני הרבי, נמנע רהאם ללמד גם צעירים הנמצאים תחת חסותם של 'אגודת ישראל' יהודה לישון בביתו, מחשש שמא ייתפס בכףועל כך השיב לו הרבי: "אינו מבאר מפני מה תגרע השפעתו על תלמידיו עתה, ואף לא ללכת לבית הכנסת הקבועאם יקח חלק גם בחינוך הצעירים שתחת יד האגודה. ולפי עניות דעתי, הרי אדרבה"{{הערה|אגרות קודש חלק כ"א עמוד פא}}.
באחת השבתות, כאשר עמד לצאת מביתו יחד עם בנו לעבר בית הכנסת, נכנס לביתו גוי רחב גרם, נראה בעליל כאיש חזק. "שאל אותי לשמי ואם אני גר פה", סיפר ר' יהודה. "השבתי לו, ומיד שאלתיו מי הוא? ולשם מה איש כמוהו בא לבקר בביתי? מיד הראה לי תעודה המעידה עליו כי הנו חוקר ג.פ.או., ובתגובה שאלתיו מה יש לי עם הג.פ.או. ומניין ידע כתובתי? והוא השיב: 'אל תירא אין שום דבר, אלא שאחד הנקרא חיטריק, עשה דבר נגד השלטונות, ואנו מבקשים אותו. מסרו לי את התיק שלו והורו לי לחפש את כל מי שכינויו חיטריק". ===במונטריאול===
בתום חקירה קצרה הלך החוקר לדרכו. באותו לילה נודע לו כי באותו זמן ביקרו חוקרי הג.פ.או. בבתיהם של כמה מהחסידים וערכו חקירות נמרצות. בעקבות זאת ירד למחתרת גם בשעות היום. שנים אחדות לאחר מכן, בשנת [[תש"מהיום ההוא התחלתי להיות נחבא עוד יותרי]], במערה מלאה סמרטוטים .. ושם היו מגוריי מהיגר ל[[חנוכהמונטריאול]] עד אחר שבקנדה, ומונה על ידי אדמו"ר הריי"צ למנהלה הרוחני של ישיבת [[פוריםתומכי תמימים מונטריאול]] . על כך כתב לו אדמו"ר הריי"צ: "במענה על מכתבו מכ"ב [שנת תרצ[אלול]] העבר התענגתי לדעת כי נכנס לעבודת הקודש בתור מנהל רוחני של תומכי תמימים ליובאוויטש בעי"ת מאנטרעאל יע"ט]א, יתן השי"ת שתהיה בהצלחה מרובה.
במוצאי [[שושן פורים]] תרצ"ט, חל ה-8 במרץ הנחשב בעולם ל"יום האשה". הרב חיטריק חשב ודאי הוא כי הגויים משתתפים במסיבות ושותים לשוכרהצריכים להדריך את התלמידים יחיו בדרך החסידות, ומשום כך לא יבצעו מעצרים בלילה כזה. אבל אנשי הג.פ.או. בחרקוב כלל לא חגגו. בשעות של לפנות בוקרבהתחשב עם מצבם הנוכחי, נשמעו נקישות על חלון בית משפחת חיטריק. הדופק היה אחד מבני משפחת פינסון שסיפר כי בלילה זה נאסרו אביו ר' נחום יצחק, וכן ר' צריכים לסדר אשר לבד לימוד ה[[שמואל כצמןתניא]], ר' יקבעו עבורם גם הלימוד של שער השלישי מ[[מאיר גורקאוושערי תשובה]], ר' וילמדו זאת בשעות אשר בהן החובה על כל התלמידים להמצא בהישיבה"{{הערה|[[צמח גורביץ]] והרב [[אברהם ברוך פבזנראגרות קודש]]הריי"צ חלק י' עמוד רנה-ו}}.
בעקבות זאת נמלט עם רעייתו וילדיו ל[[סמרקנד]], שם היה יחד עם קבוצה גדולה מחסידי חב=== מקושר לאדמו"ד. ר שליט"א ===
== בבלגיה ==לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הריי"צ, [[התקשרות|התקשר]] בלב ונפש לרבי. הרב חיטריק אף נמנה על משלחת חסידי חב"ד ממונטריאל שהגישו לרבי את כתב ההתקשרות עליו חתמו חסידי חב"ד במונטריאול. הוא אף הוסיף ואיחל לרבי באופן אישי "שכל מה שלא הספיק להפעל על ידי הרבי הריי"צ, שיפעל על ידי הרבי", והיה ניכר כי הרבי נהנה מהברכה.
בתום פעם סיפר, כי לאחר שהרבי אמר את ה[[מלחמת העולם השניהמאמר]] - בשנת הראשון [[תש"ובאתי לגני]] - הצליח לצאת את ברית-המועצות ב[[יציאת מצרים תש, הוא אמר לרבי "ו תשהמאמר לקח"ז|בריחה הידועה]] יחד עם עוד כאלף נפשות(כלומר, המאמר 'קנה' את החסידים). לאחר תקופת נדודים קצרההוא הוסיף וביקש לברך את הרבי, התיישב בוהרבי אמר שיאמר '[[אנטוורפןלחיים]] שבבלגיה'.
עם הגיעו לבלגיה, יחד עם הרה"ח ר' [[חיים חייקין]], הורה להם במשך חצי יובל שנים שימש כמחנך בישיבת תומכי תמימים במונטריאל משנת [[אדמו"ר הרייתש"צי]] לדאוג לחיזוק היהדות וחינוך הכשר במקום מגוריהם החדש: "ברוך בואם לשלום ויעזרם השי"ת להסתדר בטוב ויצליחם בעבודתם הק' בחיזוק היהדות וחינוך הכשר" (עד [[אגרות קודש ( אדמו"ר הרייתשל"צ)ה]] חלק ט' עמוד קעח). תלמידיו מתקופה זו מעידים על שיעורים מיוחדים המשלבים לימוד גמרא והלכה לצד סיפורי חסידים מרתקים.
לאחר כשנה הורה בתקופה זו היו לו הרבי לבקר בהולנדכמה שיעורים קבועים בבית הכנסת, ולבדוק אם חסידי חב"ד יכולים להסתדר שם במשרה של רבנות שחיטה או מסחרבעיקר בחסידות ובהלכה.
בחודש ===בקראון הייטס===[[כסלוקובץ:חיטריק חמשה דורות בתמונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''חמשה דורות בתמונה אחת''' - הרב יהודה חיטריק לצד בנו הרב [[צבי הירש חיטריק|צבי הירש]] , נכדו הרב [[תש"חיוסף יצחק חיטריק|יוסף יצחק]], ביקש ממנו נינו הרב [[הרבימנחם מענדל חיטריק|מנחם מענדל]] מלך המשיח דיווח על מצב החינוך ובן נינו]]לאחר פטירת רעייתו מרת קיילא בתאריך כא ניסן תשמ"במקומות שהשפעתו מגעת או יכולה שתגיע". כמו כן הציע שיקח על עצמו הפצת ומכירת ספרי ג, עבר להתגורר בשכונת [[קה"תקראון הייטס]] בבלגיה.
סדר יומו של הרב חיטריק לא הסתפק בלימוד עצמיהיה תורה וחסידות משעת קימתו, בטרם זרחה החמה, אלא פעל ללמד ועד עלותו על משכבו. קודם [[תפילת שחרית]] היה לומד חסידות גם בקרב רחוקים מדרך התורה והחסידותבמשך שעתיים ולאחר מכן התפלל באריכות. בנושא זה פרש את התלבטותו בפני הרבימעבר ללימוד המעמיק בשעות הבוקר, האם ללמד גם צעירים הנמצאים תחת חסותם של הקדיש שעות נוספות לשיעוריו הקבועים: 'אגודת ישראל[[לקוטי תורה]]', ועל כך השיב לו וספרי חסידות רבים. כשייסד [[הרבי: ]] את [[תקנת הרמב"אינו מבאר מפני מה תגרע השפעתו על תלמידיו עתהם]] היומי, אם יקח חלק גם בחינוך הצעירים שתחת יד האגודהשאל היכן יוכל למצוא זמן ללימוד זה. ולפי עניות דעתיאך מובן שכחסיד, הרי אדרבה" (אגרות קודש חלק כעסק בלימוד [[הרמב"א עמוד פא)ם]] היומי בלהט ובחיות.
==במונטריאול==אחד המחזות המיוחדים שראו באי [[770]] בשנים האחרונות, היה לראות את הרב חיטריק יושב ולומד בצוותא עם החברותא, הרב [[מאיר איטקין]].
שנים אחדות לאחר מכןלכבוד יום הולדתו ה-105, בשנת [[תש"י]], היגר ל[[מונטריאול]] שבקנדה, ומונה על ידי אדמו"ר הריי"צ למנהלה הרוחני של ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]]. על כך שיגר אליו נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש מכתב ברכה מיוחד ובו כתב לו אדמו"ר הריי"צ: "במענה על מכתבו מכ"ב [[אלול]] העבר התענגתי לדעת כי נכנס לעבודת הקודש בתור מנהל רוחני של תומכי תמימים ליובאוויטש בעי"ת מאנטרעאל יע"א, יתן השי"ת שתהיה בהצלחה מרובה.
ודאי הוא כי צריכים להדריך את התלמידים יחיו בדרך החסידות, אבל בהתחשב עם מצבם הנוכחי, צריכים לסדר אשר לבד לימוד ה"לורה ואני מקווים שהאירוע המיוחד הזה מלא [[תניאאהבה]] יקבעו עבורם גם הלימוד ושמחה. עמנו מכיר לך טובה על המורשת היוצאת מן הכלל שלך, של שער השלישי מ[[שערי תשובה]]רחמים, פטריוטיות, וילמדו זאת בשעות אשר בהן החובה על כל התלמידים להמצא בהישיבה" (אג"ק הרייתקווה ואחריות. הישגיך הרבים וניסיונך הם מקור השראה לאחרים. אנו משתתפים עם בני משפחתך וידידיך בשיגור מיטב האיחולים לבריאות ושמחה. אלוקים יברך אותך. בהוקרה ג'ורג' וו. בוש"צ חלק י' עמוד רנה-ו).
== מקושר לאדמו=פטירתו===נפטר ב[[י"ר שליטז שבט]] [[תשס"א ==ו]] בגיל 106.
לאחר בהלוויתו שעברה ליד [[הסתלקות|הסתלקותו770]] של אדמוהשתתפו המוני אנ"ר הריי"צ, ש ו[[התקשרותתמים|התקשרהתמימים]] בלב ונפש לרבי. הרב חיטריק אף נמנה על משלחת חסידי , נטמן בחלקת אגודת חב"ד ממונטריאל שהגישו לרבי את שב[[כתב ההתקשרותניו יורק]] עליו חתמו חסידי חב"ד במונטריאול. הוא אף הוסיף ואיחל לרבי באופן אישי "שכל מה שלא הספיק להפעל על ידי הרבי הריי"צ, שיפעל על ידי הרבי", והיה ניכר כי הרבי נהנה מהברכהבסמוך ל[[האוהל|אוהל]] הק'.
פעם סיפר, כי לאחר שהרבי אמר את ה[[מאמר]] הראשון [[באתי לגני]], הוא אמר לרבי "המאמר לקח" (כלומר, המאמר 'קנה' את החסידים). הוא הוסיף וביקש לברך את הרבי, והרבי אמר שיאמר '[[לחיים]]'. == בעל שמועה ==
במשך חצי יובל שנים שימש כמחנך בישיבת תומכי תמימים במונטריאל משנת תש"י עד בשנים בהן שהה ב[[תשל"הארצות הברית]], הוציא לאור את זיכרונותיו העשירים. תלמידיו מתקופה זו מעידים הוא אגר בזיכרונו רגעים חשובים שראה אצל רבותינו נשיאינו וגדולי החסידים, שמע אלפי סיפורים שעברו מדור לדור, והוא העלם על שיעורים מיוחדים המשלבים לימוד גמרא והלכה לצד סיפורי חסידים מרתקיםהכתב בספריו "רשימות דברים" (ארבעה כרכים) ו"משולחן השבת של אבא".
בתקופה זו היו לו כמה שיעורים קבועים בבית הכנסת, בעיקר בחסידות ובהלכה===ספרו רשימות דברים===הספר '''רשימות דברים''' כולל את רשימותיו וסיפוריו של החסיד הרב יהודה חיטריק ששמע בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].
בשנת [[תשמאת הספר "ג]]רשימות דברים" כתב בעידודו הישיר של הרבי, לאחר פטירת רעייתו מרת קיילא עעל כך כתב בהקדמה לספר: "ההרבי הציע לפני כמה שנים, להעלות על הכתב, מה ששמעתי וראיתי מהמשפיעים, עבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]]מחסידים ואנשי מעשה". == ממעתיקי שמועה ==
בשנים בהן שהה רוב הסיפורים מקורם ב[[ארצות הבריתמשפיע]]ר' [[גרונם]] אסתרמן, הוציא לאור את זיכרונותיו העשירים. הוא אגר בזיכרונו רגעים חשובים שראה אצל רבותינו נשיאינו וגדולי החסידים, שמע אלפי סיפורים שעברו מדור לדור, והוא העלם על הכתב בספריו "ומיעוטם - ב[[חסיד]] ר' [[רשימות דבריםיצחק הורביץ]]" (ארבעה כרכים) ו"ובעוד [[משולחן השבת של אבאתמימים]]"וחסידים.
את במהדורה ראשונה יצא הספר בשנות המ"רשימות דברים" כתב בעידודו הישיר של הרבי, על כך כתב בהקדמה לספר: "כ"ק אדמו"ר שליט"א הציע לפני כמה שנים, להעלות על הכתבמים בארבעה כרכים, מה ששמעתי וראיתי מהמשפיעיםללא עריכה וללא סדר, מחסידים ואנשי מעשה"עם כפילת סיפורים ועוד.
==פטירתו==בשנת [[תשס"ט]] הוציאו בני המחבר (ובראשם הרב [[אהרון חיטריק]]) מהדורה חדשה של הספר (בכרך אחד), הסיפורים סודרו לפי מדורים (מדור [[רבותינו נשיאנו]], מדור [[צדיק]]ים ומדור [[חסיד]]ים) והושמטו סיפורים כפולים, ונוספה רשימת הזכרונות של המחבר מהשנים [[תר"ס]] - [[תש"ז]] והשלמת תולדותיו מהשנים תש"ז - [[תשס"ו]]. במהדורה החדשה נוספו מראי מקומות ונערכו השוואות עם מקורות אחרים.
בהלוויתו שעברה ליד המהדורה החדשה נערכה בידי נין המחבר הרב [[בית חיינו - 770]] השתתפו המוני אנ"ש ו[[תמים|התמימים]], נטמן בחלקת אגודת חב"ד ש[[בניו יורק]] בסמוך ל[[אוהל מנחם מענדל קפלן (קבר הצדיקדטרויט)|אוהלמנחם מענדל קפלן]] הק'.
==משפחתו==
* רעייתו, מרת קיילא - נפטרה כ"א ניסן תשמ"ג.
'''בניו:'''
*ר' [[צבי הירש חיטריק]].
*ר' [[אהרון חיטריק]].
'''בנותיו:'''
*מרת חיה ליברמן - נפטרה כ"ה שבט תשע"ג, אשת ר' [[דוד משה ליברמן]], רב ואב"ד של קהילת 'שומרי הדת' ב[[אנטוורפן]] שבבלגיה, וממייסדי [[מרכז רבני אירופה]].
*מרת שיינדל שניאורסון - נפטרה י"ד אייר תשפ"ג, אשת הרב [[שלום דובער שניאורסון (פלטבוש)|שלום דובער שניאורסון]].
'''בניו:''' *ר' צבי הירש חיטריקהותיר אחריו בנים, נכדים, נינים ובני נינים - כולם חסידי חב"ד, ורבים מהם מכהנים כשלוחי הרבי ברחבי העולם.*ר' אהרון חיטריק
'''בנותיו:''' ==לקריאה נוספת==*מרת חיה ליברמן. *מרת שיינדל שניאורסון.יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג
הותיר אחריו בנים, נכדים, נינים ובני נינים - כולם חסידי חב"ד, ורבים מהם מכהנים כשלוחי הרבי ברחבי העולם{{הערות שוליים}} {{מיון רגיל: חיטריק יהודה}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|ח]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ח]][[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א|ח]][[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]][[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קרמנצ'וג]][[קטגוריה:אישים בסמרקנד]][[קטגוריה:אישים במונטריאול]][[קטגוריה:צוות תומכי תמימים מונטריאול]][[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]][[קטגוריה:משפחת חיטריק]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ט]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ו]][[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]][[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]