30,183
עריכות
שינויים
←לקריאה נוספת
===תרגום אונקלוס===
תרגום חמשת חומשי התורה לארמית, שכתב אונקלוס הגר{{הערה|בן אחותו של טיטוס}} . אונקלוס למד (לאחר שהתגייר) אצל התנאים רבי אליעזר ורבי יהושע (רבותיו של רבי עקיבא).
==יחס חז"ל לארמית==
בתקופת ה[[אמוראים]] היו ששבחו את הלשון הארמית, ואמרו {{הערה|בראשית רבה פרשה עד}}: "אל יהי לשון סורסי קל בעיניך, שב[[תורה]] וב[[נביאים]] וב[[כתובים]] הקדוש ברוך הוא חלק לו [[כבוד]]. בתורה: יגר שהדותא {{הערה|בראשית לא, מז}}, בנביאים: כדנא תימרון להון {{הערה|ירמיהו י, יא}}, בכתובים דכתיב: וידברו הכשדים למלך ארמית {{הערה|דניאל ב, ד}}".
=== תפילה בארמית ===
עם זאת, הזהירו שלא [[תפילה|להתפלל]] בלשון ארמית, ש"אין [[מלאכי השרת]] מכירין בלשון ארמי" {{הערה|בבלי, שבת יב עמוד ב'}}, משום שלשון זה מגונה בעיניהם{{הערה|ראה בית יוסף או"ח קא, ד.}}. לעומת זאת, תפילות מסוימות, כדוגמת ה[[קדיש]] ו[[קדושה דסדרא]] נכתבו דווקא בארמית, כדי שהעם יבין את הנאמר בהן. ומחמת שיש בהן [[קידוש השם]] ו[[תלמוד תורה]] בשותפות של כל ה[[ציבור]]: [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]] ו[[עם הארץ|עמי הארץ]], אמרו חכמים {{מקורהערה|בבלי, סוטה מט עמוד א'}} שעליהן עומד העולם {{הערה|רש"י סוטה מט עמוד א'}}.
==בדברי רבותינו נשיאנו==
מכתב הרבי לבלשן והפילולוג פרופסור יחזקאל קוטשר, במענה למשלוח כתביו העוסקים בשפה הארמית. כרך י"א עמודים [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=143&cPartLetter=B&nBookId=15&refrashBookNav=Y קמ"ג], [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=144&cPartLetter=B&nBookId=15&refrashBookNav=Y קמ"ד], [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=145&cPartLetter=B&nBookId=15&refrashBookNav=Y קמ"ה].
==לקריאה נוספת==
*הרב יעקב לויפער, '''אונקלוס הגר''', במדור ודרשת וחקרת 'המבשר-תורני' ערב שבת פרשת ויגש תשפ"א
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/1051040/jewish/Aramaic-the-Yiddish-of-the-Middle-East.htm ארמית - האידיש של המזרח התיכון]''' (אנגלית) {{בית חבד}}
{{שפות}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:שפות]]