קריאת התורה בראש השנה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (40 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
בראש | '''קריאת התורה בראש השנה''' ו[[יום הכיפורים]] יש לה חשיבות מיוחדת, ומובא בשם [[האר"י]] שכדאי לקנות עליות בימים נוראים אלו. | ||
בראש השנה ו[[יום הכיפורים]] בשעת קריאת התורה, היה [[אדמו"ר הרש"ב]] יושב על כסא, פניו צפונה לשולחן הקריאה, ואחוריו לדרום, וראשו מכוסה בהטלית, בשונה מקריאת התורה דשבת ויום-טוב, שאז הייתה ה[[טלית]] על כתפיו ולראשו הכיפה){{הערה|[[רשימות דברים]], ב, עמ' קב.}}. | |||
==מפטיר== | ==מפטיר== | ||
בקריאת התורה של פסוקי המפטיר, נהגו בליובאוויטש לקרוא בנגינת הטעמים הרגילה, ולא כמנהג ה[[עולם]] שקוראים גם את המפטיר בנעימת הימים הנוראים{{הערה|מר' [[רפאל הכהן]].}} | |||
בימים נוראים יש ניגון מיוחד לקריאת התורה, ובכל תפוצות ישראל, אפילו בבתי הכנסת של חב"ד, קוראין בניגון של ימים נוראים בין בספר תורה הראשון.. ובין בספר תורה השני, למפטיר. | |||
עם זאת, ב[[ליובאוויטש]] שבליובאוויטש, המנהג היה שבספר תורה השני למפטיר שבקריאת ראש השנה, וכן המפטיר של יום הכיפורים, קראו בניגון הרגיל שבכל ימות השנה ולא בניגון של ימים נוראים. | |||
ר' [[מרדכי שוסטרמן]], הבעל קריאה בבית מדרשו של [[הרבי]], שאל את רבי [[יעקב לנדא]] אם היה כך המנהג, ואם כן, מה טעם הדבר? ענה לו ר"י: טעם הדבר איני יודע, אבל המנהג היה ככה - אזוי!{{הערה|[[מז'לובין לניו יורק (ספר)]], עמ' 128 [הוא ספר זכרונותיו של הרב [[מרדכי שוסטרמן]], שהיה הבעל קריאה בבית מדרשו של הרבי].}} | |||
==עליית נשיאי חב"ד למפטיר== | |||
לפי הסדר הנהוג בליובאוויטש מקדמת דנא, האדמו"ר [[עלייה לתורה|עולה לתורה]] למפטיר והוא בעצמו הנהו הבעל תוקע. | |||
עוד בעת קריאת ההפטרה התחיל אדמו"ר הרש"ב עבודתו בקודש בבכיה חרישית ובקול לחש ורועד בניגון הטעמים המיוחד להפטרה...{{הערה|[[התמים]] ד, עמ' פו.}} | |||
[[אדמו"ר הריי"צ]] עלה למפטיר הן ביום הראשון והן ביום השני{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"ד]], עמ' 3;[[ספר השיחות]] [[תש"ה]], עמ' 3; [[ליובאוויטש (קובץ)]], 5 תש"ה, עמ' 71.}}. וכך נהגו גם הרש"ב והרבי. | |||
על אמירת המפטיר [היינו ההפטרה] של [[אדמו"ר מוהר"ש]] בראש השנה, אמר בנו אדמו"ר מוהרש"ב: מתפעל אני מהמפטיר שלו. שבעת המפטיר נשפך מעיניו ומאפו, מכל הצינורות, וללא הכנות כלל{{הערה|ספר השיחות [[תורת שלום]], עמ' 188.}}. | |||
כשקראו את הרבי [[עלייה לתורה|לעלות לתורה]] למפטיר, היה מביא עמו את שלושת השופרות ומניחם על בימת הקריאה. את ברכות התורה היה אומר בנעימה הרגילה כבכל השנה. בסיום העלייה לא נהגו לעשות לרבי "מי שברך"{{הערה|וגם בכל שבת ומועד לא היו עושים "מי שברך" לרבי.}}. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{תבנית:אוצר מנהגי חב"ד}} | {{תבנית:אוצר מנהגי חב"ד}} | ||
{{ראש השנה}} | |||
[[קטגוריה: | {{תפילה}} | ||
[[קטגוריה:קריאת התורה]] | |||