שינויים

|תמונה=[[קובץ:ציון המהרל.jpg|250px]]

|תאריך לידה=[[ט"ו ניסן]] ה'ררע"פב|תאריך פטירה=[[ח"י אלול]] ה'ששס"עט

רבי '''יהודה ליווא בן בצלאל''', המוכר בכינויו '''מהר"ל''' ('''מורנו הגדול רבי ליווא''') '''מפראג''' (בספרות הגרמנית כונה "רבי לעוו הגבוה") היה [[רב]], פוסק [[הלכה]], [[מקובל]] והוגה דעות דתי יהודי, מגדולי ישראל הבולטים מתחילת תקופת האחרונים (ה' ררע"פ ב - ה' ששס"עט). שמו השני נכתב בצורות שונות בגרמנית: Levai, Loewe, Löwe, Loew וגם בעברית: ליווא, ליוואי, ועוד. כתביו מהווים מקור לחלק מתורת חב"ד{{הערה|1 ==תולדות חיים==מקובל כי דברי [[אדמו"ר הזקן]] על התניא "מקובל מפי ספרים ומפי סופרים" מתייחס בין היתר על המהר"ל, [[הרבי]] כתב על כך במכתב: "לא שמעתי על כך מ[[מו"ח אדמו"ר]]... אף שבכלל מסורת חסידים בעלת סמכא היא".}}.

==תולדות חיים==המהר"ל מפרגמפראג, רבי יהודה ליואי - , נולד בליל [[ט"ו ב[[ניסןבניסן]] בעצומו של ליל הסדר, בשנת ה' אלפים רע"ב, בעירה בעיר פוזנא שבפולין. אביו של המהר"ל, שב[[פולין]] לאביו רבי בצלאל, הגר מארץ אשכנז (שהגיע מ[[גרמניה) אל המרכז היהודי החדש שהלך והתפתח בעירות פולין]]. המהר"ל הוא היה הצעיר במשפחה של שלושה בנים. במשפחתו , אחיו היו גם הם תלמידי חכמים מובהקים: הראשון רבי חיים, תלמיד המהרש"ל, וחברו ובעל ובר הפלוגתא של הרמ"א. השני רבי סיני, אב בית דין ניקלשבורג, שהיה גם רבו של תלמיד המהר"ל, רבי דוד גאנץ, והשלישי רבי שמשון אב"ד קרמניץ.

בספר הזכרונות לרבי הריי"צ מסופרבגיל שתים- כי אביו של עשרה נשלח המהר"ל לישיבתו של ר' בצלאליעקב פולק בפרמשילא. בשנת רפ"ח עזב ר' יעקב את פרמשילא והתמנה לרב בפראג, היה אדם חסר אמצעים ולכן חיפש להשיא את בניו לאנשים אמידים שיואילו לשלם את הוצאות הלימוד של בניווהמהר"ל יצא לערוך גלות. וכך השתדך במשך שנתיים הסתובב המהר"ל עם מרת פערל בתו של הבגלותו ולבסוף חזר ל[[עשירות|עשירפראג]] ר' שמואל רייך שהיה מקורב לבית המלכות.

בגיל שתים-עשרה נשלח אביו של המהר"ל לישיבתו של ר' יעקב פולק בפרמשילא. דרך לימודו של ר' יעקב הייתה שיטת הפלפולבצלאל, ורבים התלמידים שרצו להתקבל לישיבתו. ר' יעקב היה בורר אדם חסר אמצעים ולכן חיפש להשיא את התלמידים, ומקבל לישיבתו רק אחד מתוך עשרים וחמישה שרצו ללמוד אצלו.בשנת רפ"ח עזב ר' יעקב בניו לאנשים אמידים שיואילו לשלם את פרמשילא והתמנה לרב בפראג, והמהר"ל הצעיר יצא לערוך גלותהוצאות הלימוד של בניו. במשך שנתיים הסתובב ולכן השתדך המהר"ל בגלותו ולבסוף חזר לפראגעם מרת פערל בתו של ה[[עשירות|עשיר]] ר' שמואל רייך שהיה מקורב לבית המלכות.{{הערה|[[ספר הזכרונות]]}}

ר' שמואל רייך הביע רצונו לערוך החתונה לאלתר, אך המהר"ל סירב בשל גילה הצעיר של הכלה שהייתה רק בת 14. המהר"ל ביקש רשות לשוב וללמוד במשך עוד 4-5 שנים שלאחריהם ישוב להינשא. הרשות נתנה והמהר"ל יצא ללמוד אצל ר' יצחק קלובר בפוזנא. בתום השנים הקצובות, ביקש המהר"ל הארכה נוספת, ואמר שאם הכלה לא מעוניינת להמשיך ולחכות, הרי היא משוחררת להינשא לכל אדם. האישור ניתן, והמהר"ל המשיל המשיך ללמוד אצל ר' יצחק במשך מספר שנים נוספות.

בגיל שלושים ושתים נשא המהר"ל את מרת פערל, ויחד נולדו להם שלוש בנות ובן, הבן נקרא על שם סבו, [[בצלאל]].

בשנת ה'של"ג עזב את הרבנות בניקלשבורג ועבר להתגורר בפראג כאיש פרטי. , כא כעבור זמן קצר ייסד ב"קלויז", אחד משני בתי הכנסת המרכזיים של פראג, בית מדרש גדול שבמכוון לא קרא לו ישיבה, כדי להדגיש את שיטתו השונה בלימוד, שדחתה בחריפות את שיטת ה[[פלפול]] ששלטה בישיבות אשכנז. עוד בטרם נתמנה לרב או לדיין בפראג ייסד חברה קדישא וכתב את תקנותיה, . ספרו הראשון של המהר"ל "גור אריה", על פירוש [[רש"י]] למקרא, נדפס בשנת ה'של"ח, בבית דפוס הגרשוני בפראג. בשנת ה'שד"מ נפטר רבה של פראג, המהר"ל שהיה מעומד להחלפה, הוזמן לדרוש בבית הכנסת המרכזי שבעיר, ה"אלטנוישול", אולם בעקבות דרשתו שתקפה את ראשי הקהילה וההתנגדות לו בקרב חסידי ה[[פלפול]] נתמנה לרב העיר רבי יצחק חיות, אחיה החורג של אשתו, שתמך בשיטת הפלפול. לנוכח אי מינויו חזר המהר"ל לעירו פוזנן וכיהן בה כרב ארבע שנים. במהלך שנים אלו גברו הסכסוכים הפנימיים בקהילה בפראג עד שאילצו את רבי יצחק חיות לעזוב את העיר. לאחר שעזב את העיר, חזר המהר"ל לפראג ועורר בדרשתו בבית הכנסת המרכזי שהמחלוקת נובעת מהניכור שבין המעמדות הכלכליים והחברתיים השונים. הוא דרש שהעשירים יתמכו בעניי הקהילה. באותה דרשה גם תקף את מוסד "ראש הקהל" וטען שיש לבטלו. בשלוש השנים הבאות חי המהר"ל בפראג ללא תואר רשמי, אך נחשב למעשה למנהיגם של יהודי פראג. בשנת ה'תמ"ט פרצה שריפה בביתו שכילתה את המקום ואבדו בה ספרים רבים שכתב וטרם נדפסו.

עוד בטרם נתמנה לרב או לדיין בפראג ייסד חברה קדישא וכתב את תקנותיה, שאחר כך היוו דוגמה לתקנות ה"חברה קדישא" בכל אירופה. ספרו הראשון של המהר"ל "גור אריה", על פירוש נפטר ב[[רשח"יבאלול]] למקרא, נדפס בשנת שלה'שס"ח, בבית דפוס הגרשוני ט בגיל 97 ומקום קבורתו בפראג{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager. בשנת שד"מ נפטר רבה aspx?req=33676&st=&pgnum=20 מגילת יוחסין של פראג והמועמד הברור להחליפו היה המהר"ל, שאף הוזמן לדרוש בבית הכנסת המרכזי שבעיר, ה"אלטנוישול". בכל זאת, בעקבות דרשתו שתקפה את ראשי הקהילה וההתנגדות לו בקרב חסידי ה[[פלפול]] נתמנה לרב העיר רבי יצחק חיות, אחיה החורג של אשתו, שתמך בשיטת הפלפולבאתר היברו בוקס}}.

לנוכח אי מינויו חזר המהר"ל לעירו פוזנן וכיהן בה כרב ארבע שנים. במהלך שנים אלו גברו הסכסוכים הפנימיים בקהילה בפראג עד שאילצו את רבי יצחק חיות לעזוב את העיר. לאחר שעזב את העיר==הגולם מפראג=={{ערך מורחב|הגולם מפראג}}בעקבות [[עלילת דם|עלילות דם]] שהיו באותו עת על היהודים, חזר הקים המהר"ל לפראג ועורר בדרשתו בבית הכנסת המרכזי שהמחלוקת נובעת מהניכור שבין המעמדות הכלכליים והחברתיים השוניםגולם שנועד להגן עליהם. הוא דרש שהעשירים יתמכו בעניי הקהילה. באותה דרשה גם תקף את מוסד "ראש הקהל" וטען שיש לבטלו. בשלוש השנים הבאות חי המהר"ל בפראג ללא תואר רשמי, אך נחשב למעשה למנהיגם של יהודי פראג.{{הערה|1=ויקפידיה העברית.}}

[[רבינו הזקן]] הינו בן אחר בן למהר==ייחוסו לדוד המלך==המהר"ל מפראג. באופן מיוחס לדוד המלך ע"ה, ייחוס זהמובא ע"י רבותינו נשיאינו{{הערה|"שלשלת היחס" בתחילתו, בזה"ל: א. המהר"הגאון מרנא ורבנא יהודה ליואי זצ"ל - מהר"ל מפראג- מגזע הגאונים המיוחסים לדוד בן ישי: א) בנו הר' בצלאל. ב) בנו הר' שמואל. [[בצלאל חריף|הרהג) בנו הר' יהודה ליב. ד) בנו הר' משה. ה) בנו הר' שניאור זלמן. ו) בנו הר' ברוך. ז) בנו הוד כ"ק אדמו"ג רהר' בצלאל חריף]]שניאור זלמן". ג. [[שמואל חריף|הרה"ספר הזיכרונות" - אידיש - עמ' 343, בזה"ל: "שלשלת היחס פון דעם אלטען רבין ביז דעם מהר"ל - יהודא ליוואי - מפראג: א) דעם אלטען רבינ'ס פאטער, ר' ברוך בן ב) ר' שניאור זלמן, בן ג ) ר' משה מפויזען, בן ד) ר' יהודה לייב, בן ה) ר' שמואל]], בן ו) ר' בצלאל, בן - מהר"ל מפראג "מגזע הגאונים המיוחסים לאדוננו דוד בן ישי". ד[וגם בסה"ש תשמ"ט ח"ב, עמ' 650: "דער יחוס פון דעם בעל ההילולא איז פון זרע דוד, כידוע אז ער איז דור השביעי פון דעם אלטען רבין, וועלכער איז דור השביעי פון מהר"ל פראג, און דער מהר"ל שטשמט פון זרע דוד". [[סה"ש תשנ"ב, עמ' 256: "פון רבותינו נשיאינו וועלכע זיינען מיוחסים לבית דוד משבט יהודה מקאוולי|הרה". "תורת שלום" (סוף שיחת י"ט כסלו תער"ג ר): "וואס מיר זיינען דאך פון דוד'ן, וועט דאס שטענדיק זיין ביז משיח' יהודה לייב]ן"]. ה}}, וכן ע"י רבים מגדולי ישראל{{הערה|"מגילת יוחסין" (מאיר פערליש. [[נדפס לראשונה כהוספה לספר "מטה משה מפוזנא|הרה"ג רלר' משה מפוזנא]]כץ). "מוצל מהאש" (אהרן הלברשטאם, עמ' כו). "נפלאות היהודי" (פשיסחא. עמ' נב, ב). "נזיר ה'" (ר שמואל שמלקה הורוויץ מניקלשבורג, עמ קע). "רשפי אש השלם" (ר מרדכי שפירא מנסכיז. חלק שבחי מוהר"מ, עמ 3). "דעת לנבונים" (שוורדשארף. עמ 57). "בית טוביה" (רפאפורט. עמ 9). "אמרות טהורות" (ר יעקב יצחק לאנדוי. עמ 8): "החסידות" (ר אהרן מרכוס. עמ 38): "עץ אפרים" (אפרים הלוי רעגנשבורג. בפתיחת הספר). "מאמר מרדכי" (ווינוגורה. עמ ב, ב). "תולדות אנשי שם" (אפרתי. עמ 28). "ספר היחס לבית היילפרין" (אלפסי. עמ 40). "אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל" (מרגליות. חג, עמ 4). "משפחות עתיקות בישראל" (שפירא. עמ 248). וועוד}}. [[שניאור זלמן פוזנררוב המקורות מביאים זאת כמסורת שמקובלת איש מפי איש, אך חלק מהמקורות מבססים את הייחוס על נוסח המצבה של ר' יהודה ליווא הזקן (סב סבו של המהר"ל מפראג), שהיה כתוב שם "והוא מזרע הגאונים המיוחסים לאדוננו דוד בן ישי"{{הערה|הרהכמה מהמקורות שצויינו בהערה הקודמת.וראה גם ב"ספר הזיכרונות" (שם, הערת הרבי בשולי הגיליון): "ג פון דעם אויפשריפט אויף דער מצבה פון ר' שניאור זלמן]]יודא ליוואי הזקן, דער עלטער עלטער זיידע פון מהר"ל מפראג (מגילת יוחסין)". זוראה גם ב"שלשלת היחס" (שם, הערת הרבי בכתי"ק בשולי הגיליון): "ל' מצבת מהר"ל מפראג". [[ישראל ברוך פוזנר|הרהואין הכוונה לנוסח מצבתו של המהר"ג ל מפראג (שדבר זה לא נזכר שם כלל), אלא הכוונה למצבת ר' ברוך]יהודה ליוואי הזקן ("בית משיח" גליון 690, עמ' 117. "הערות התמימים ואנ"ש - אשען פארקווי" גליון פו', עמ' 21. וב"היום יום" בהדפסות החדשות (בהערה שם). אך צע"ק מה שהשמיט שם (בשלשלת היחס) את המילה "לאדוננו"]}}.

כיום בעקבות זיהוי אחת מהמצבות בבית העלמין הישן בפראג, כמצבת ר' יהודה ליווא הזקן, ישנם חוקרים {{הערה|"כתובות מבית העלמין היהודי העתיק בפראג" (אוטו מונלש. נדפס בירושלים, תשמ"ח). ר' שלמה אלנגרד בקובץ "צפונות" (חוברת יב', עמוד ס"ט). מנחם קראוס בקובץ "דעת" (חוברת 60, עמ' 113). ר' נפתלי רובין בספר "נצר משרשים" (עמוד תצ"ד). ר' נפתלי אהרן ווקשטיין בקובץ "ויתיילדו" (חוברות 69, 118). "בית אהרן וישראל" (קד, קע). ועוד}} שמערערים על אמינות הייחוס. אך למעשה זיהוי מצבה זו כמצבת ר' יהודה ליווא הזקן, אינו וודאי{{הערה|ראה מאמר [https://chabadpedia.co.il/images/5/55/%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%AA_%D7%A8%27_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%95%D7%90_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F%2C_%D7%9B%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%97%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%27%27%D7%9C_%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%92_%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A.pdf אמינות מצבת ר' יהודה ליווא הזקן, כמקור לייחוס המהר"ל היה [[יעמוד מלך מבית דוד#מיוחס לבית דוד|בן אחר בן לדוד המלך]}}.]]

בשער ==צאצאיו==[[ספר התניאאדמו"ר הזקן]] כותב הינו בן אחר בן למהר"ל מפראג. באופן זה: א. המהר"ל מפראג. ב. [[אדמובצלאל חריף|הרה"ג ר הזקן' בצלאל חריף]] כי הספר נלקט . ג. [[שמואל (נכד המהר"מפי ספרים וסופריםל)|הרה"ג ר' שמואל]]. אצל חסידים מקובל כי "ספרים" הכוונה לספרי ד. [[יהודה לייב (נין המהר"ל והשל)|הרה"ג ר' יהודה לייב]]. ה, . [[משה מפוזנא|הרה"ג ר' משה מפוזנא]]. ו"סופרים" הכוונה ל. [[בעל שם טובשניאור זלמן פוזנר|הרה"ג ר' שניאור זלמן]] וה. ז. [[מגיד ממזריטשישראל ברוך פוזנר|הרה"ג ר' ברוך]].

=== נשיאי בתורת חב"ד בבית מדרשו ===כתביו של המהר"ל מהווים מקור לשיטת [[חב"ד]], בשער [[ספר התניא]] כותב [[אדמו"ר הזקן]] כי הספר נלקט "מפי ספרים וסופרים". אצל חסידים היה מקובל כי "ספרים" הכוונה לספרי המהר"ל והשל"ה, ו"סופרים" הכוונה ל[[בעל שם טוב]] וה[[מגיד ממזריטש]].[[הרבי]] כתב על כך במכתב: "לא שמעתי על כך מ[[מו"ח אדמו"ר]]... אף שבכלל מסורת חסידים בעלת סמכא היא"

פעם ביקר בשנת [[אדמותש"ר הרשל]] נחטף הרב [[יצחק הוטנר]], ב[[י"בח אלול]] יחד עם של אותו שנה נשא [[הרבי הריי"צ בפראג, וביקרו בבית הכנסתשל ]] שיחה אודות המהר"ל. בנו (שפטירתו חלה באותו יום), בהמשך הזכיר [[אדמו"ר הריי"צהרבי]] רצה לעלות לעליה בה מונח ה"גולם", שיחד אתהשמש, נטל סולם ועלה. - כשסיפר הרייהרב הוטנר שהיה מתעסק רבות בכתבי המהר"צ את הסיפור ל, ואמר:{{הציטוטון|רבישיהיה כמו שהיה אצל המהר"ל, שאם היו זקוקים לנס הרי התרחש נס, כשהיו צריכים לנס גלוי – הרי היה נס גלוי, כשהיו זקוקים נס שלמעלה מדרך הטבע – היה נס למעלה מדרך הטבע}}, שאלו הרבי מה ראה שםואכן כשבוע לאחר מכן השתחרר הרב הוטנר{{הערה|שיחת קודש,פרשת כי תבא [[י"ח אלול]], והריי[[תש"צ לא ענה לול]]}}.

כשנודע הדבר ארעה הזדמנות בה יהודי בעל קומה גבוהה הגיע ל[[אדמו"770]] ונעמד בפתחו של בית המדרש, הרבי יצא לעבר היהודי ושוחח עימו למשך זמן, לאחר מכן חיפשו החסידים את היהודי הגבוה אך לא מצאו אותו, ר הרש"ב' [[ראובן דונין]] הוכיח קשות שאל את הרייהרבי לזהותו של היהודי, והרבי השיב שמדובר במהר"צל מפראג. כעבור זמן אמרלו: הייתה לי עבודה (קומת גופו של חודשים (כנראה כדי לתקן שלא יהיה נזק מזה.המספרהמהר"ל היתה גבוהה משל שאר האנשים).{{הערה|1=מפי הרב [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19858&hilite=898aced3[יצחק פייוויש גינזבורג]] סרטון 'הרב יצחק גינזבורג -fa39-41f5-8d44-fb824a1f4a11&st=%u05d4%u05de%u05d4%u05e8%22%u05dc&pgnum=24 תורת מנחם שנת השיהמהר"ת חלק אל אצל הרבי מליובאוויטש' (27)ביוטיוב.]}}.

* הרב שמעון ויצהנדלר [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=73623 'גולה וגאולה במשנת המהר"ל'], שיעור פתיחה לקורס 'בית הספר לתורת הגאולה' קיץ תשע"ב, {{וידאו}} - {{אינפו}}