שינויים

לרבי היו כמה וכמה סטנדרים שעברו גלגולים שונים.==הסטנדר הראשוןהיסטוריה==בשנים הראשונות לנשיאות [[הרבי]] סירב הרבי לקבל סטנדר והרבי היה מתפלל ב[[זאל הקטן]]לאחר תקנת התפילה בציבור על ידי חז"ל, בימות החול ישב הרבי בתפילותוהתאספות קבועה של מנייני תפילה בבתי הכנסת, כאמור, ליד השולחן הרגיל שבפינה המזרחית-צפונית, וביום השבת ישב בתפילות ליד השולחן הרגיל שבצד דרום. בכל-זאת היה הבדל בין ימות החול ליום השבת, שבימי החול התפלל גם נקבע מקומו של עמוד התפילה המשמש את תפילת שמונה-עשרה ליד השולחן הרגיל, ואילו ביום השבת העמידו 'עמוד' שליח הציבור (סטנדרשמפני כבוד הציבור עליו לעמוד במשך כל התפילה) בפינה הדרומית-מזרחית, שלידו כאשר בזמן חז"ל היה הרבי מתפלל נהוג לקבוע את תפילת העמידההעמוד מעט נמוך יותר ממפלס בית הכנסת עצמו, וזאת משום שהתפילה צריכה להיות בהכנעת הלב ומתוך שפלות.

לקראת שנת [[תשיעובדה זו הינה גם הסיבה ההיסטורית לכך ששליח ציבור מכונה בחז"ב]] {{הערה|ככול הנראה}} קיבל הרבי את הסטנדר הראשון שעליו הוא התפלל בשנים הראשונותל "היורד לפני התיבה", היות שבזמנם אכן היה צריך לרדת מעט כדי לגשת לפני עמוד התפילה.

גם בבתי הכנסת של עדות המזרח שהשליח ציבור מתפלל על בימת הקריאה במרכז בית הכנסת, יש ברובם עמוד תפילה מימין לארון הקודש{{הערה|הלכות בית הכנסת שבסוף שער הכולל, ב-ג.}}. עמוד התפילה נמשל למזבח הקטורת, שהיה המזבח הפנימי שבתוך ההיכל, וכמו שעל גבי המזבח הועלו הקרבנות שהתוכן שלהם היה הקרבה והקשר בין יהודי והקב"ה, כך גם התפילות שבמקום קרבנות, עולות על גבי עמוד התפילה כלפי מעלה ומקרבים בין יהודי ואלוקים{{הערה|פליטה הנשארת, ח"ד עמוד כב.}}. ==הסטנדרים של הרבי==[[קובץ:הרבי בפורים בקריאת המגילה.jpg|ממוזער|הרבי בקריאת המגילה על הסטנדר]]לאורך השנים היו לרבי כמה וכמה סטנדרים ששימשו עבורו, שעברו גלגולים שונים. ===הסטנדר הראשון===בשנים הראשונות לנשיאות סירב הרבי להתפלל על סטנדר והיה מתפלל בשולחן רגיל של [[הזאל הקטן]], בימות החול ישב הרבי בתפילות, כאמור, ליד השולחן הרגיל שבפינה המזרחית-צפונית, וביום השבת ישב בתפילות ליד השולחן הרגיל שבצד דרום. בכל-זאת היה הבדל בין ימות החול ליום השבת, שבימי החול התפלל גם את תפילת שמונה-עשרה ליד השולחן הרגיל, ואילו ביום השבת העמידו 'עמוד' (סטנדר) בפינה הדרומית-מזרחית, שלידו היה הרבי מתפלל את תפילת העמידה. לקראת שנת [[תשי"ב]]{{הערה|ככל הנראה{{מקור}}.}} קיבל הרבי את הסטנדר הראשון עליו הוא התפלל בשנים הראשונות. ===הסטנדר השני והשלישי===

בשנת [[תשי"ט]] נבנה הסטנדר השלישי כעבור כשהוא רחב ויפה יותר. לסטנדר זה הרכיבו שתי דלתות קטנות ומדף הנפתח לעת הצורך, כאשר [[הרבי]] יושב ליד העמוד ומניח את ה[[סידור]] על המדף.

===הסטנדר הרביעי===

בעת שקיבל הרבי את הסטנדר הרבי החל להסביר את מעלת הסטנדר{{הערה|'''תורת מנחם תשכ"ב:'''הרבי האריך להסביר שה'שטענדער' הוא דומם בלבד, ואף-על-פי-כן מסייע הוא לאדם בהיותו במעמד ומצב נעלה – בעת עיסוקו בתורה ותפילה; ומכך מובן גם בעבודה הרוחנית – הביטול ד"כל קומה לפניך תשתחווה" הוא לפי ציור ה"קומה", מה-שאין-כן הביטול דה"שטענדער" (שהוא מחוץ ל"קומה", אבל עליו נשענת ה"קומה") מגיע בעומק יותר, על-דרך מעלת דרא דעיקבתא דמשיחא בעניין המסירות נפש, ועל-ידי-זה נתעלתה תפילת אדמו"ר הזקן לבחינת פשיטות העצמות; וההוראה – כל ההכנה בחודש אלול וכו' אינה מגעת למעלת העבודה דראש-השנה, שהוא עניין הביטול בתכלית.}} את היותו דומם וקישר זאת לחודש [[אלול]]. בנוסף לסטנדערים ששימשו את הרבי לתפילות, נבנו עם השנים סטענדרים נוספים עבור אמירת השיחות והחלוקות השונות של דולרים וקונטרסים מידיו של הרבי. ==קישורים חיצוניים==*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5211&CategoryID=1195/ הסטנדר של הרבי]'''*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2235349 על הבימה, עמוד התפילה וחשיבותם]''' {{בית חבד}}