פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין תקציר עריכה
==היסטוריה==
בשנות היו"דים (שנות ה-50 של המאה ה-20) שימשו אניות נוסעים כאמצעי תחבורה עיקרי בין מדינות. בהפלגה בקו [[אירופה]]-{{קח|ארץ |ישראל}} היו נסיעות שנעשו בתוך פחות משבוע ונמנעו מנסיעה בשבת, אך בקו [[ארה"בארצות הברית]]-ישראל היה הכרחי לנסוע במשך יותר משישה ימים ובמילא גם ב[[שבת]]. החברה הישראלית שניהלה את ההפלגות בקו זה היתה הייתה "שוהם שרותי הים", חברת בת של חברת הספנות הממשלתית "צים". כמובן כאשר מדובר באוניה בבעלות אינו יהודי, יש היתר והוראות מיוחדות כיצד ניתן להפליג באוניה בשבת, וכך עשו הלכה למעשה גם חסידי חב"ד.
כבר מראשית נשיאותו כתב הרבי לפונים אליו להימנע מנסיעה באניות אלו, שהנסיעה בהם כרוכה בוודאות בחילולי שבת רבים{{הערה|1=ראה למשל [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/7/2221 חלק ז' ע' שסא]. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/8/2435 חלק ח' ע' קצב].}}. כמו כן פנה הרבי ל[[הרבנות הראשית לישראל|רבנות הראשית]] כדי לברר האם יש דרך להתיר את הנסיעה{{הערה|1=ראה אגרות קודש [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/5/1320 חלק ה' ע' קיב], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/5/1354 ע' קמח].}}.
בשנת [[תשט"ז]] המאבק עלה במדרגה והרבי החל לפנות לרבנים ואישי ציבור שונים שיעשו את כל מה שביכלתם למנוע את ההפלגות ולעורר את ציבור שומרי המצוות על האיסור שבדבר{{הערה|1= ראה אגרות קודש חלק י"ג [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4519a&search ע' רנג]. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4531 ע' רסג]. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4555 ע' רפה, ובמכתבים הנסמנים שם]. ובעוד מכתבים המצויינים להלן. במכתב }}. כאשר נסעו [[השלוחים לארץ הקודש (תשט"ז)|קבוצת שלוחי הרבי]] ל[[ארץ הקודש]] לעודד את תושבי [[כפר חב"ד]] בעקבות [[רצח יד החמישה|הפיגוע הנורא]], דאג הרבי שלא יסעו באניה אלא במטוס{{הערה|1=אגרות קודש חלק יג [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4470 ע' רא].}}. בהזדמנות שילם הרבי את הוצאות הטיסה (היקרות יותר) למשפחה שביקשו לנסוע באניה ישראלית{{הערה|1=[http://chabad-il.org/hit/hit254.htm#4 קובץ התקשרות].}}.
בקיץ של אותה שנה דיבר הרבי לראשונה על הנושא בפומבי{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/17/8/74 שיחת י"ב תמוז תשט"ז]. ראה גם [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4535 אגרות קודש חלק י"ג ע' רסה].}}. בהמשך לכך נערכו כמה ממכתבי הרבי המבהירים את האיסור בנסיעה באניות ישראליות, ובהם מענות לטענות שנשמעו בנושא - והודפסו בשנת [[תשי"ח]] בקונטרס מיוחד, וכן ב[[בטאון חב"ד]] בחודש שבט [[תשי"ט]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25802&st=&pgnum=20&hilite= ע' 20 ואילך]. נדפס גם בהוספות ללקוטי שיחות חלק ו' ע' 398 ואילך.}}.
לאחר שהתעוררה הסערה בנושא נשמעו טענות נגדיות על מנת להשקיט את הסערה, והרבי התייחס אליהן אחת לאחת.
היו שטענו שאין בהפעלת האניה חילול שבת, וחברת צים אף פרסמה חוות דעת מפורטת של מהנדס שהסביר שאין צורך בחילול שבת עבור הפלגת האניה כיוון שהכל נעשה על ידי מכונות באופן אוטומטי. הרבי השיב בפירוט על טענות אלו והוכיח שהן שקר והטעייה, כיון שלא תיתכן בימינו הפעלת אניה באופן אוטומטי במשך 24 שעות. הרבי הסביר (תוך שהוא מסתמך על הידע שלו בהנדסת אניות מלימודיו ב[[צרפת]] ומעבודתו ב[[ארה"בארצות הברית]]) אלו מלאכות של חילול שבת נדרשות כדי להפעיל את האניה, זאת מלבד השירותים השונים לנוסעים שמוכרחים להיות תוך חילול שבת{{הערה|1=ראה אגרות קודש חלק י"ג [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4580 ע' שטו]. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4583 ע' שכא]. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4707 ע' תנג]. ועוד.}}.
עוד טענו שיש [[פיקוח נפש]] בהפלגת האניה, אם בגלל הסכנה לעצור את ההפלגה ולהעמיד את האניה בלב ים - על טענה זו השיב הרבי שאין לה בסיס, ואדרבה, הסכנה גדולה יותר בהפלגה מאשר בעגינה, מה גם שאפשר לעגון בנמל ולא בלב ים{{הערה|ראה חי"ג ע' רפה הנ"ל.}},
או שטענו שיש פיקוח נפש בעצירת האניות שתגרום נזק כספי למדינה ועלולה להביא לנזק ביטחוני - על כך השיב הרבי שהנזק הגדול ביותר הוא חילול שבת שהביא לחורבן, כמאמר חז"ל{{הערה|שבת קיט, ב.}}. ומלבד זאת אם נתחשב בטענה זו צריכים להתיר גם פתיחת בתי חרושת בארץ ישראל בשבת וכדומה (חלילה), שהנזק הכספי בסגירתם גדול יותר{{הערה|1=ראה אגרות קודש [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4596 חלק י"ג ע' שלג]. ועוד.}}.
היו שניסו להציע שגויים יעבדו באניה עבור המלאכות הנדרשות, אך הרב הרבי השיב שאפשרות זו לא מתאימה למציאות מכמה בחינות: ראשית, בגלל כמות העובדים הגדולה שצריכים להיות בכל אניה, ומתוכם מכונאים מומחים. שנית, כי אי אפשר לוודא שאכן רק הגויים יעשו את המלאכות האסורות. לכן ההצעה הטובה והיעילה ביותר היא לעגון באחד הנמלים שבדרך למשך יום השבת{{הערה|1=ראה אג"ק חי"ג ע' שטו הנ"ל. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/20/7554 חלק כ' ע' קכד].}}. הרבי אף ציין במדוייק כמה נמלים אפשריים שבהם ניתן לעגון, במענה לטענה שאין אפשרות לסדר נסיעה בדרך כזו{{הערה|1=אגרות קודש חלק י"ג [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4617 ע' שסה].}}.
על הטענה מה יועיל הרבי בסערה, השיב הרבי שכאשר בעלי האניות יראו את הלחץ הם יאפשרו לפחות לחלק מהאניות לנסוע באופן המותר, וכך לפחות היהודים שומרי המצוות ינצלו מהאיסור{{הערה|חי"ג ע' שסה שם.}}.
הסערה והטענות בנושא התפרסמו בארץ והגיעו לעיתונותבעיתוני ארץ הקודש, ועוררו הדים רבים. לאור דברי הרבי נמנעו יהודים רבים, וכמובן חסידי חב"ד, מנסיעה באניות אלו.
לאחר כמה שנים, בשנת [[תשכ"א]] הגיב הרבי למכתבו של יהודי שהציע לסדר חברת ספנות שומרת שבת, ובירך אותו על היוזמה{{הערה|חלק כ' ע' קכד שם.}}.
 
==לקריאה נוספת==
*הרב [[יוסף יצחק הבלין]], [[שלחן מנחם]], או"ח, ב, [[ה' טבת]] [[תשנ"ג]], עמ' ט'
*'''ויילחם מלחמות השם''', מוסף [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות [[תשפ"ב]]
==קישורים חיצוניים==
*'''ממכתבי הרבי בנושא''': [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14929&st=&pgnum=410&hilite= לקוטי שיחות חלק ו' ע' 398]
*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74418 מאבקו של הרבי על נסיעת אוניות ישראליות בשבת]''', מתוך {{בית משיח|}}, י"ט שבט [[תשע"ג]]*ר' [[מרדכי מנשה לאופר]], '''במערכה על קדושת השבת''', גליון [[התקשרות (עלון)|התקשרות]]: [http://chabad-il.org/hit/hit254.htm#4 חלק א] • [http://chabad-il.org/hit/hit256.htm#4 חלק ב]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:וילחם מלחמות ה']]
966

עריכות