מלחמת גוג ומגוג: הבדלים בין גרסאות בדף

מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
 
(48 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''מלחמת גוג ומגוג''' הוא מושג ביהדות המתאר מלחמה אשר צפויה להתרחש לפני{{הערה|כך אמר הרבי: "קודם יהי' הסדר דמלחמת גוג ומגוג ואחר כך ביאת המשיח ולאחר מכן תחית המתים" (שו"ת עם ה[[רש"ג]] באחרון של פסח תש"ל (נדפס בספר [[המלך במסיבו]])}} [[ימות המשיח]], במלחמה זו, גוג מלך מגוג, יאסוף צבאות רבים ואיתם יצא למלחמה בעם ישראל. מלחמה זו תהיה קשה ומסוכנת מאוד, אך בסופה יכניע ה' באותות ובמופתים את גוג ואת צבאו וכך יידעו כל העולם ויכירו במציאות ה'.
'''מלחמת גוג ומגוג''' היא מלחמה הצפויה להתרחש לפני, או בתחילת, [[ימות המשיח]]. במלחמה זו, גוג מלך מגוג, יאסוף צבאות רבים ואיתם יצא למלחמה בעם ישראל. מלחמה זו תהיה קשה ומסוכנת מאוד, אך בסופה יכניע ה' באותות ובמופתים את גוג ואת צבאו וכך יידעו כל העולם ויכירו במציאות ה'.


==מקור==
==מקור==
המקור הראשוני למושג זה מופיע ב[[ספר יחזקאל]]:
המקור הראשוני למושג זה מופיע בספר [[יחזקאל]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לָכֵן הִנָּבֵא בֶן-אָדָם וְאָמַרְתָּ לְגוֹג, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹקִים, הֲלוֹא בַּיּוֹם הַהוּא בְּשֶׁבֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל לָבֶטַח תֵּדָע. וּבָאתָ מִמְּקוֹמְךָ מִיַּרְכְּתֵי צָפוֹן, אַתָּה וְעַמִּים רַבִּים אִתָּךְ, רֹכְבֵי סוּסִים כֻּלָּם קָהָל גָּדוֹל וְחַיִל רָב. וְעָלִיתָ עַל-עַמִּי יִשְׂרָאֵל כֶּעָנָן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תִּהְיֶה, וַהֲבִאוֹתִיךָ עַל-אַרְצִי לְמַעַן דַּעַת הַגּוֹיִם אֹתִי בְּהִקָּדְשִׁי בְךָ לְעֵינֵיהֶם גּוֹג. כֹּה-אָמַר ה' אֱלֹקִים, הַאַתָּה-הוּא אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי בְּיָמִים קַדְמוֹנִים בְּיַד עֲבָדַי נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּבְּאִים בַּיָּמִים הָהֵם שָׁנִים, לְהָבִיא אֹתְךָ עֲלֵיהֶם. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא בְּיוֹם בּוֹא גוֹג עַל-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל, נְאֻם ה' אֱלֹקִים, תַּעֲלֶה חֲמָתִי בְּאַפִּי. וּבְקִנְאָתִי, בְאֵשׁ-עֶבְרָתִי דִּבַּרְתִּי, אִם-לֹא בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל. וְרָעֲשׁוּ מִפָּנַי דְּגֵי הַיָּם וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְחַיַּת הַשָּׂדֶה וְכָל-הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל-הָאֲדָמָה וְכֹל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְנֶהֶרְסוּ הֶהָרִים וְנָפְלוּ הַמַּדְרֵגוֹת, וְכָל-חוֹמָה לָאָרֶץ תִּפּוֹל. וְקָרָאתִי עָלָיו לְכָל-הָרַי חֶרֶב, נְאֻם ה' אֱלֹקִים, חֶרֶב אִישׁ בְּאָחִיו תִּהְיֶה. וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ בְּדֶבֶר וּבְדָם, וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ, אֵשׁ וְגָפְרִית אַמְטִיר עָלָיו וְעַל-אֲגַפָּיו וְעַל-עַמִּים רַבִּים אֲשֶׁר אִתּוֹ. וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי-אֲנִי ה'.|מקור=ל"ח, י"ד-כ"ג}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לָכֵן הִנָּבֵא בֶן-אָדָם וְאָמַרְתָּ לְגוֹג, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹקִים, הֲלוֹא בַּיּוֹם הַהוּא בְּשֶׁבֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל לָבֶטַח תֵּדָע. וּבָאתָ מִמְּקוֹמְךָ מִיַּרְכְּתֵי צָפוֹן, אַתָּה וְעַמִּים רַבִּים אִתָּךְ, רֹכְבֵי סוּסִים כֻּלָּם קָהָל גָּדוֹל וְחַיִל רָב. וְעָלִיתָ עַל-עַמִּי יִשְׂרָאֵל כֶּעָנָן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תִּהְיֶה, וַהֲבִאוֹתִיךָ עַל-אַרְצִי לְמַעַן דַּעַת הַגּוֹיִם אֹתִי בְּהִקָּדְשִׁי בְךָ לְעֵינֵיהֶם גּוֹג.


==אופן המלחמה==
:כֹּה-אָמַר ה' אֱלֹקִים, הַאַתָּה-הוּא אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי בְּיָמִים קַדְמוֹנִים בְּיַד עֲבָדַי נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּבְּאִים בַּיָּמִים הָהֵם שָׁנִים, לְהָבִיא אֹתְךָ עֲלֵיהֶם.
על מלחמה זו ודומיו, אומר ה[[רמב"ם]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--לֹא יֵדַע אָדָם הֵיאַךְ יִהְיוּ, עַד שֶׁיִּהְיוּ: שֶׁדְּבָרִים סְתוּמִים הֶן אֵצֶל הַנְּבִיאִים. גַּם הַחֲכָמִים אֵין לָהֶם קַבָּלָה בִּדְבָרִים אֵלּוּ|מקור=הלכות מלכים פרק י"ב, הלכה ד}}


==מטרות המלחמה==
::וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא בְּיוֹם בּוֹא גוֹג עַל-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל, נְאֻם ה' אֱלֹקִים, תַּעֲלֶה חֲמָתִי בְּאַפִּי. וּבְקִנְאָתִי, בְאֵשׁ-עֶבְרָתִי דִּבַּרְתִּי, אִם-לֹא בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל. וְרָעֲשׁוּ מִפָּנַי דְּגֵי הַיָּם וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְחַיַּת הַשָּׂדֶה וְכָל-הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל-הָאֲדָמָה וְכֹל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְנֶהֶרְסוּ הֶהָרִים וְנָפְלוּ הַמַּדְרֵגוֹת, וְכָל-חוֹמָה לָאָרֶץ תִּפּוֹל. וְקָרָאתִי עָלָיו לְכָל-הָרַי חֶרֶב, נְאֻם ה' אֱלֹקִים, חֶרֶב אִישׁ בְּאָחִיו תִּהְיֶה. וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ בְּדֶבֶר וּבְדָם, וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ, אֵשׁ וְגָפְרִית אַמְטִיר עָלָיו וְעַל-אֲגַפָּיו וְעַל-עַמִּים רַבִּים אֲשֶׁר אִתּוֹ. וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי-אֲנִי ה'.|מקור=ל"ח, י"ד-כ"ג}}
מטרת המלחמה היא לגרום לכל העולם להאמין בה', לאחר שהכול יראו את אותותיו ואת מופתיו{{הערה|כפי שמפרש המצודות דוד (יחזקאל ל"ח, ט"ז): "למען ידעו אותי הגוים ויכירו בי בעת אהיה מקודש לעיניהם על ידך אתה גוג כי כשיעשה משפט יקודש שמו הגדול"}}. מטרה נוספת: לזכך את עם-ישראל ולסלק מהם את הפושעים והמורדים{{הערה|פירוש המצודות (זכריה י, ט): "אביא עליהם צרות לכלות מהם הפושעים והמורדים"}}.


==קיום המלחמה==
בגמרא ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=24&daf=94&format=pdfדף צ"ד עמוד א']}}"ביקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח וסנחריב גוג ומגוג". משם למדים, שאין זהות מדוייקת לגוג ומגוג, והדבר תלוי באופיו של הדור; באם זכה, [[משיח שבדור]] הזכאי נלחם בגוג ומגוג.
קיומה של המלחמה אינו תנאי הכרחי בביאת המשיח, ככל הנבואות הרעות שאינם חייבות להתגשם{{הערה|רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק י' הלכה ד'(ח')}}. מסורת מה[[בעל שם טוב]], שלאחר אריכות הגלות נפטרנו מהמלחמה{{הערה|נדפס בס' שם משמואל פ' ויגש תרע"ז ע' רח"צ: "הנה מבואר בכתוב שלאחר קיבוץ גלויות לעתיד, יהיה מלחמת גוג ומגוג. אבל קבלה מרבותינו הקדושים שעתה שהגלות נתארך כל כך נפטרנו ממלחמת גוג ומגוג. ואחר קיבוץ גלויות ישבו ישראל במנוחה על אדמתם לעולם".}}. [[הרבי]] יתייחס לכך ואמר שישנה דעה שמלחמה זו התקיימה ב[[מלחמת עולם הראשונה]]{{הערה|אחרון של פסח תש"ל (נדפס בספר [[המלך במסיבו]]): [[רש"ג]]: האם כבר היתה מלחמת גוג ומגוג ואם לא מתי תהי'? [[הרבי]]: יש אומרים שבמלחמת העולם הראשונה היה אחד שקראו לו בשם גוג - ואיתא בספרים שבשנת תרע"ד היה קץ.}}. לפני מלחמת המפרץ אמר הרבי{{הערה|1=שבת פרשת וארא תשנ"א, נדפס ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15968&st=&pgnum=191 ספר התוועדויות תשנחלק ב' עמ' 174]}}: {{ציטוטון|דבר פשוט הוא, עד כדי כך שלא צריכים אפילו לעורר על כך, שלאחרי ה[[שואה]] - לא תקום פעמים צרה, לא מעין דלי'ה ולא מקצתי'ה ר"ל, ואדרבא: יהי'ה אך טוב וחסד, בטוב הנראה והנגלה, לכל יהודי ולכל בני ישראל בכל מקום שהם, ובהדגשה - טוב הנראה והנגלה !!!}}{{הערה|והוסיף ואמר: "על אחת כמה וכמה.. בזמנים אלו שהאומות מתגרות זו בזו, כשלבני ישראל ישנה הבטחה מיוחדת מהקב"ה "בני אל תתיראו כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם".. דבר ברור הוא ש"לא ינום ולא ישן שומר ישראל" בכל מקום בעולם שבו נמצאים יהודים, גם בחוץ לארץ. ועאכו"כ בארץ הקודש, שנקראת בתורתנו הקדושה והאמיתית: "ארץ אשר גו' תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה".}}


==זמן המלחמה==
==זמן המלחמה==


בדברי [[חז"ל]] אודות זמנה של מלחמת גוג ומגוג ישנם שתי מקורות הסותרים זה את זה, במקום אחד{{הערה|עבודה זרה ג, ב ובפרש"י}} כתוב שמלחמת גוג ומגוג יהיה בתוך [[ימות המשיח]] לאחר [[ביאת משיח]], ובמקום אחר{{סנהדרין צז, ב ובפרש"י}} משמע שיהיה לפני [[ימות המשיח]],
בדברי [[חז"ל]] אודות זמנה של מלחמת גוג ומגוג ישנם מקורות הסותרים זה את זה. במקום אחד כתוב שמלחמת גוג ומגוג יהיה בתוך [[ימות המשיח]] לאחר [[ביאת משיח]]{{הערה|עבודה זרה ג, ב ובפרש"י.}}, ובמקום אחר משמע שיהיה לפני ימות המשיח{{הערה|סנהדרין צז, ב ובפרש"י.}}.
ומתווך הרבי את שתי הדעות לדעה אחת שהמלחמה תיהיה אחרי ביאת משיח בן יוסף אך תתחיל לפני ביאת משיח בן דוד{{הערה|לקו"ש חלעמ' 108}}
הרבי מתווך בין הדעות, ומעלה אפשרות שהמלחמה תהיה אחרי ביאת [[משיח בן יוסף]], שבמובנים מסויימים נחשבת כהתחלת ימות המשיח, אך לפני ביאת משיח בן דוד{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/32/15/2/index.htm לקוטי שיחות חלק ל"ב, ע' 184-5].}}. ובהזדמנות אחרת נראה שהתבטא שהמלחמה תהיה קודם [[ביאת המשיח]]{{הערה|"קודם יהיה הסדר דמלחמת גוג ומגוג ואחר כך ביאת המשיח ולאחר מכן תחית המתים" (שו"ת עם ה[[רש"ג]] באחרון של פסח [[תש"ל]] (נדפס בספר [[המלך במסיבו]]).}}.
 
הרמב"ם פוסק שהמלחמה תתחיל רק אחרי [[ימות המשיח]] והיא מהוה את אחד מסימני מלך המשיח ותוכיח שהוא לוחם מלחמות ה'{{דרושה הבהרה|איפה הרמב"ם מגדיר זאת כסימן, ולוחם מלחמות ה' זה בכלל בחזקת משיח}}{{הערה|"יראה מפשוטן של דברי ה[[נביאים]] שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג." (הלכות מלכים פרק י"ב הלכה ב)}}.
 
הרבי מחדש שהסימן שנתן הרמב"ם שמשיח צריך ללחום את מלחמות ה' הוא רק אם [[הגאולה]] תהיה באופן של "בעתה", אך אם [[עם ישראל]] יזכו ותהיה גאולה באופן של "אחישנה" לא יצטרכו למלחמה כלל{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1Nb3YQKJv1B3Y-0YdrBzzTosMQtBlSIBW/view ליקוטי שיחות חכ"ד ע' 19 הערה 58.]}}.
 
==אופן המלחמה==
ה[[רמב"ם]] התבטא על מלחמה זו:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--לֹא יֵדַע אָדָם הֵיאַךְ יִהְיוּ, עַד שֶׁיִּהְיוּ: שֶׁדְּבָרִים סְתוּמִים הֶן אֵצֶל הַנְּבִיאִים. גַּם הַחֲכָמִים אֵין לָהֶם קַבָּלָה בִּדְבָרִים אֵלּוּ|מקור=הלכות מלכים פרק י, הלכה ד}}
 
==מטרות המלחמה==
מטרת המלחמה היא לגרום לכל העולם להאמין בה', לאחר שהכול יראו את אותותיו ואת מופתיו{{הערה|כפי שמפרש המצודות דוד (יחזקאל ל"ח, ט"ז): "למען ידעו אותי הגוים ויכירו בי בעת אהיה מקודש לעיניהם על ידך אתה גוג כי כשיעשה משפט יקודש שמו הגדול".}}. מטרה נוספת: לזכך את עם-ישראל ולסלק מהם את הפושעים והמורדים{{הערה|פירוש המצודות (זכריה י"ג, ט): "אביא עליהם צרות לכלות מהם הפושעים והמורדים".}}.


לפי [[הרמב"ם]] המלחמה תתחיל רק אחרי [[ימות המשיח]] ומהוה את אחד מסימני ה[[משיח]] אשר לוחם מלחמות ה' {{הערה|"יראה מפשוטן של דברי ה[[נביאים]] שבתחילת ימות המשיח תיהיה מלחמת גוג ומגוג." (הלכות מלכים פרק יהלכה ב)}}.
==קיום המלחמה==
קיומה של המלחמה אינו תנאי הכרחי בביאת המשיח, ככל הנבואות הרעות שאינם חייבות להתגשם{{הערה|רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק י' הלכה ד'(ח').}}. ישנה מסורת מה[[בעל שם טוב]], שלאחר אריכות הגלות כבר נפטרנו מהמלחמה{{הערה|נדפס בספר שם משמואל פרשה ויגש [[תרע"ז]] ע' רח"צ: "הנה מבואר בכתוב שלאחר קיבוץ גלויות לעתיד, יהיה מלחמת גוג ומגוג. אבל [[קבלה]] מרבותינו הקדושים שעתה שהגלות נתארך כל כך נפטרנו ממלחמת גוג ומגוג. ואחר קיבוץ גלויות ישבו ישראל במנוחה על אדמתם לעולם".}}. [[הרבי]] התייחס לכך ואמר שישנה דעה שמלחמה זו התקיימה ב[[מלחמת עולם הראשונה]]{{הערה|[[אחרון של פסח]] [[תש"ל]] (נדפס בספר [[המלך במסיבו]]): [[רש"ג]]: האם כבר הייתה מלחמת גוג ומגוג ואם לא מתי תהי'? [[הרבי]]: יש אומרים שב[[מלחמת העולם הראשונה]] היה אחד שקראו לו בשם גוג - ואיתא בספרים שבשנת [[תרע"ד]] היה קץ.}}. לפני [[מלחמת המפרץ]] אמר הרבי{{הערה|1=שבת פרשת וארא [[תנש"א]], נדפס ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15968&st=&pgnum=191 ספר התוועדויות [[תנש"א]] חלק ב' עמ' 174]}}: {{ציטוטון|דבר פשוט הוא, עד כדי כך שלא צריכים אפילו לעורר על כך, שלאחרי ה[[שואה]] - לא תקום פעמים צרה, לא מעין דלי'ה ולא מקצתי'ה ר"ל, ואדרבא: יהיה אך טוב וחסד, בטוב הנראה והנגלה, לכל יהודי ולכל בני ישראל בכל מקום שהם, ובהדגשה - טוב הנראה והנגלה !!!}}{{הערה|והוסיף ואמר: "על אחת כמה וכמה.. בזמנים אלו שהאומות מתגרות זו בזו, כשלבני ישראל ישנה הבטחה מיוחדת מ[[הקב"ה]] "בני אל תתיראו כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם".. דבר ברור הוא ש"לא ינום ולא ישן שומר ישראל" בכל מקום בעולם שבו נמצאים יהודים, גם בחוץ לארץ. ועל אחת כמה וכמה בארץ הקודש, שנקראת בתורתנו הקדושה והאמיתית: "ארץ אשר גו' תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה".}}


מחדש [[הרבי]] שמה שכתב [[הרמב"ם]] ש[[משיח]] צריך ללחום את מלחמת ה' זה רק אם [[הגאולה]] תיהיה באופן של "בעתה" אך אם [[עם ישראל]] יזכו ותיהיה [[גאולה]] באופן של "אחישנה" לא יצטרכו למלחמה כלל.{{הערה|לקו"ש חכע' 19 הערה 58}}
==לקריאה נוספת==
*'''זה לא מה שאמור להפחיד אותנו''', מדור 'רואים שזה בא - לומדים ומתחברים לעידן הגאולה', {{שבועון כפר חב"ד}} גליון 1985 עמוד 54


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* הרב מנחם מענדל הראל, '''[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79579 כל מה שרציתם לדעת על מלחמת גוג ומגוג]''' שיעור, כ"ו טבת התשע"ד (29.12.2013){{אינפו}}
* הרב מנחם מענדל הראל, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79579 כל מה שרציתם לדעת על מלחמת גוג ומגוג]''' שיעור, כ"ו טבת התשע"ד (29.12.2013){{אינפו}}
 
{{יחזקאל}}
{{גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]]
[[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]]
[[קטגוריה:ספר יחזקאל]]