פתיחת התפריט הראשי

שינויים

[[קובץ:{{דמות|שם= רבי נחמן מברסלב|תמונה=נחמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב=ציון רבי נחמן מברסלבבאומן|תאריך לידה= [[א' ניסן]] [[תקל"ב]]|תאריך פטירה= [[י"ח תשרי]] [[תקע"א]]|מקום לידה= [[מז'יבוז']]|מקום פעילות=[[ברסלב]] |מקום פטירה=אומן|חסידות=[[חסידות ברסלב]]}}רבי '''נחמן מברסלב''' ([[א' בניסן]] [[תקל"ב]] - [[י"ח בתשרי]] [[תקע"א]]), מייסד יסד [[חסידות ברסלב]], היה נינו של [[הבעל שם טוב]] הקדוש ונכדו של רבי נחמן מהורדענקא.
== שנותיו הראשונות וצעירותו תולדות חיים==[[רבי נחמן]] נולד [[א' ניסן]] [[תקל"ב]] בעיירה [[מז'יבוז']] שב[[אוקראינה]] לאביו רבי שמחה ואימו מרת פייגא בת מרת אדל בת [[הבעל שם טוב]]. נקרא על שם סבו אבי אביו רבי [[נחמן מהורדנקא]] תלמיד ה[[בעש"ט]].
רבי נחמן נולד בא' ב[[ניסן]] ה'[[תקל"ב]] בעיירה [[מז'יבוז']] שב[[אוקראינה]], שבהּ התגורר הבעל שם טוב, אבי-סבתו. אביו של רבי נחמן, הרה"ק רבי שמחה, היה בנו של הצדיק הקדוש רבי [[נחמן מהורדנקא]], אחד מתלמידיו הקרובים של הבעש"ט, ועל שמו קרוי רבי נחמן. אמו הצדקת פייגא שאחיה הקדושים קראו לה "פייגלע הנביאה" הייתה בתה של הצדקת מרת אדל - שהיתה ידועה ברוח הקודש - בתו היחידה של הבעל שם טוב. לאחר [[הסתלקות]] אביה הק' אף הנהיגה קבוצה של חסידים. מנעוריו כבר בנעוריו הוא התבלט בכישרונותיו המיוחדים וקדושתו הנוראה. הרבה , והרבה להתבודד, להתענות ולהתפלל וללמוד שעות רבות. התחתן מיד אחרי לאחר ה[[בר המצווה ]] שלו עם הרבנית מרת סשיה, בתו של ר' אפרים, חוכר אדמות מהפריץ מהוסיאטין, פלך קייב. אחרי חתונתו עבר להתגורר בבית חותנו, התחילו להימשך והתחיל למשוך אליו חסידיו הראשונים, אשר נמשכו אחרי אישיותו המיוחדת, צדקותו, חסידותו ותורתו המופלאיםחסידים רבים שהיוו את הבסיס לחסידות ברסלב אותה הקים.
לאחר פטירת חותנו עבר למעדווידובקא שבפלך קייב. במעדווידובקא חי עד שנת [[תקנ"ח]].
==פגישותיו עם אדמו"ר הזקן=====נסיעתו לארץ ישראל וביקורו אצל אדמו"ר הזקן===בשנת [[תקנ"ח ]] החליט רבי נחמן לנסוע ל[[ארץ ישראל]] לפעול פעולות נוראות למען הכלל. הוא התעכב זמן מה בקושטא, והגיע בספינה לחיפה בערב ראש השנה של שנת תקנ"ט, ושם גם עשה את החג. לאחר מכן הלך ל[[טבריה]], שבה היה כבר מרכז לחסידי הבעל שם טוב.כל גדולי ישראל שבארץ הקודש שלחו אליו מכתבים שיבוא להתאחסן אצלם ביניהם רבי זאב וולף מטשרניאוסטראה ורבי אברהם מקאליסק איתו דיבר אודות המחלוקות עם [[אדמו"ר הזקן]] ועל הדרך לעשות ביניהם שלום.
בהיותו בטבריה נפגש מספר פעמים בשנת [[תק"ס]] עבר לזלטופוליה שם החל לכהן באדמו"רות רשמית. כשהתחיל להתפרסם עם ר' דרכו המיוחדת יצא נגד דרכו [[הסבא משפולי]], ומפאת המחלוקת נאלץ רבי נחמן שוב לנדוד. בשנת [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסקתקס"ב]] בקשר למחלוקת שהתחילה להתגלע באותה תקופה בין רהוא עבר בהסכמת דודו רבי [[ברוך ממז' אברהם יבוז']] ל[[אדמו"ר הזקןברסלב]]. שמה של העיר [[ברסלב]] הונצח בשמה של ה[[חסידות]] לכספי הצדקה עבור יהודי ארץ ישראל, ובאחת מן הפגישות הבטיח לר' אברהם שבחזרתו מארץ ישראל ייסע לדבר עם אדמו"ר הזקןמאז.
(בהמשך ביקר בצפת ובבית הכנסת העתיק במירוןלאחר שנשרף בית מדרשו ב[[ברסלב]], אך לא בירושליםהוא עבר בשנת [[תק"ע]] עם חסידיו ל[[אומן]]. כשעמד לחזור, נקלע לעכו בעת המצור שהטיל עליה נאפוליאון בונפרטה בעת מסעו בארץ ישראל, וחזר אחרי הרפתקאות באוניית קרב טורקית, בתקופת פסח, לאחר ששהה בארץ כחצי שנה. הביקור בארץ ישראל היה נקודת מפנה במשנתו. לאחר חזרתו אמר שתורתו לאחר ארץ ישראל גבוהה לאין שיעור מתורתו לפני ארץ ישראל. נהג לומר מאז: נפטר שם ב[[י"כל מקום שאני הולך, אני הולך לארץ ישראלח תשרי]] [[תקע")א]].
כפי שהבטיח לר' אברהם, לאחר הביקור בארץ הקודש לא עצר בביתו כלל והמשיך בדרכו לאדמו"ר הזקן. בפגישתם ביקש ==קשריו עם אדמו"ר הזקן מרבי ==בתחילת התקרבותו של רבי נתן שטרענהארץ - תלמידו המובהק של רבי נחמן, סיפר לו רבי נחמן שיאמר דברי תורה אך שלשה סיפורי מעשיות, כשהמעשה השני הוא לא רצה, אז החל אודות אדמו"ר הזקן לומר מאמר חסידות במשך שמונה שעות. את המאמר סיים אדמו, וזה תוכנו: "מעשה מהרב ר הזקן באמרה {{ציטוטון|' שניאור זלמן מלאדי ז"רחמיך רבים הל שהי'לו תלמיד שאמר שמונה שנים תורה על תורה אחת מהרב ובזה רמז מיד על מוהרנ" - רחמנות גדולה היא עליך רבונו של עולם}}{{הערה|בדומה למה שכתב אדמו"ת [=מורנו הרב ר הזקן ב[[אגרת התשובה - פרק ז'נתן]] ז"וישוב אל הוי' וירחמהול שירבה מאד לחדש בתורתו הקדושה" - פירוש, לעורר רחמים על השפעת שם הוי' ב"ה שנשתלשלה וירדה תוך היכלות הסט"א הטמאים להחיותם.}}, ועל אמרה זו חזר רבי נחמן פעמים רבות באזני תלמידיו{{הערה|'כוכבי אור' חלק ששון ושמחה, תפילה ז, הערה ט (ועל פי הדברים האלו כתב בפתלה זו אבני"אנא ה' רחם עליך ועלינו"ברזל, אות ו.}}.
===ביקור אדמו"ר הזקן אצלו===לאחר חגי חודש באחת מן השנים אמר רבי נחמן לתלמידיו ב[[תשריראש השנה]] שאין ללמוד ספרי חקירה, אלא רק את אלו המיוסדים על פי דברי רז"ל בגמרא, מדרשים ספר הזוהר וכתבי האריז"ל, והספרים שחוברו על פי דברי הבעל שם טוב שהם ספריו של רבי [[תק"עיעקב יוסף מפולנאה]] ערך אדמו, וספר "ליקוטי אמרים"ר הזקן מסע ארוך שנמשך חודשים רבים בכל רחבי אוקראינה לצורך מטרות רבות{{הערה|המסע נחקר בהרחבה ונדפס בספר חיי מוהר"ן ב, ע'''מסע ברדיטשוב''' מאת החוקר החסידי 38 (ירושלים תשכ"ה).}}. ה[[יהושע מונדשייןבית רבי]]{{הערה|עמ' ס"ו.}}. בנוסף לאיסוף צדקה עבור יהודי ארץ ישראל, אחת מהמטרות המרכזיות שבמסע היה הדיבור עם ר' הביא בשם אחד מ"נכדי רבינו"{{הערה|בדרך כלל מכונה בספר בשם זה הרב [[ברוך ממז'יבוז'שלמה שניאור זלמן שניאורסון]] על מנת להגיע לעמק השווה במחלוקת שהתגלעה ביניהם באותם שנים, ובדרך למקום מושבו של רבי ברוך בטולטשין עצר אדמוששימש כאדמוהזקן בברסלב הסמוכה על מנת להפגש עם בקאפוסט).}} שכוונתו של רבי נחמןבאמירתו ספר "ליקוטי אמרים" היא ל[[תניא]], ולא לספר אחר שמלקט את תורת המגיד שכונה בשם זה.
רבי נחמן יצא לקראת [[אדמו"ר הזקן בלווית רבים מאנשיו ואמר להם: "תנו כבוד לשר האלף"]] העריכו והפליא את יראתו{{הערה|1= כוכבי אור ברסלב, ב"ב תשכ"א.}}. כשנכנסו לביתו של רבי נחמן פנה לגביר משה חינקעס שהיה מאנשיו ואמר לו נשיאי חב"תן צדקה לתלמיד חכם אמיתיד ובני דורם מפי הרמ", ולא עזבו עד שהניח על השולחן עשרה מטבעות זהב שהיה סכום עצום, אותם גרף רבי נחמן בעצמו מהשולחן והגישן לאדמו"ר הזקן{{הערה|'שיח שרפי קודש' ב', ע' מב-מגל שפירא.}}.
לאחמ"כ שאל רבי נחמן את כאשר התחילה המחלוקת בינו לבין הסבא משפולי אמר עליו [[אדמו"ר הזקן האם נכונה השמועה שיש לו שמונים אלף חסידים. בתשובה לשאלה זו נמצאו גרסאות שונות]]: כל הפוגע בו הרי זה כמו שפגע בי{{הערה|מכתב ר' נחמן שטרנהרץ 1= נכתב על ידי אחד החסידים שהיה בבית הרבי הרש"ב ושמע איך הרבנית אמו של הרבי הרש"ב מספרת לבנה הרבי הרש"ב את הסיפור (נכד רבי נתן - תלמידו המובהק שבחו של רבי נחמן), מחנים, אבניצדיק עמ' קט"ה ברזל.}} אך תוכן של כולן שווה, שעל ידי החסידים ה[[מלמד תינוקות|מלמדים]] שמניחים בכליהם קופת צדקה למען ו בשם הרב עזריאל זעליג סלונים ובשם הרבנית רבקה אשת אדמו"ר הזקן, ואוספים מהנערים אותם מלמדים ומהיהודים ביניהם סובבים כסף עבור אדמוהמהר"ר הזקן - מקשרים אותם בכך לרבי, ועושים אותם לחסידים שלו במובן מסויםש.)}}.
יש האומרים שבפגישה זו רמז רבי נחמן לאדמוהיה מחותן של [[אדמו"ר הזקן]], מכיון שהרה"ק רבי [[אהרן זסלבסקי]] מקרעמנטשוג, בנה של [[הרבנית פריידא]], בתו של אדמו"ר הזקן על כך שצאצאיהם ישתדכו זה בזה, דבר שאכן התקיים מספר שנים [[נישואין|נשא]] את בתו חיה. לאחר מכןשהתאלמנה מבעלה הראשון{{הערה|1= ימי מהרנ"ת חלק ב' אות נא. גידולי הנחל. שיח שרפי קודש חלק ד' אות תשי"ד.}}. וב[[קרמנצ'וג]] היו דרים נכדיו, שהיו נכדי רבנו הזקן ונכדי הרה"ק מ[[חסידות ברסלב]]. רבי אהרן זסלבסקי היה גם חתן אדמו"ר האמצעי, ולא ידוע את מי נשא קודם.===פגישותיו עם אדמו"ר הזקן===לאחר סיום הפגישה נסעו שני הצדיקים יחד בעגלת במהלך ביקורו ב[[ארץ ישראל]], הוא נפגש מספר פעמים עם ר' [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] בקשר למחלוקת שהתחילה באותה תקופה בין ר' אברהם ל[[אדמו"ר הזקן]] לכספי הצדקה עבור יהודי ארץ ישראל, אותה ליוו קהילת ברסלב ליציאת ובאחת מן הפגישות הבטיח לר' אברהם שבחזרתו מארץ ישראל ייסע לדבר עם אדמו"ר הזקן מן העיר.
== שנותיו האחרונות ==בהסכמת דודו הצדיק הקדוש רבי ברוך ממזכפי שהבטיח לר'יבוזאברהם, לאחר הביקור בארץ הקודש לא עצר בביתו כלל והמשיך בדרכו לאדמו"ר הזקן. בפגישתם ביקש אדמו"ר הזקן מרבי נחמן שיאמר דברי תורה אך הוא לא רצה, אז החל אדמו"ר הזקן לומר מאמר חסידות במשך שמונה שעות. את המאמר סיים אדמו"ר הזקן באמרה {{ציטוטון|"רחמיך רבים ה' התקבל בשנת [[תקס"ב]] לערך כאדמו- רחמנות גדולה היא עליך רבונו של עולם}}{{הערה|במקור באידיש:{{ציטוטון| עס איז שוין אויף דיר ג-א-ט אליין א גרויס רחמנות.}}}} ואמר על זה רבי נחמן שאדמו"ר הזקן קלע למטרה{{הערה|בדומה למה שכתב אדמוהזקן ב[[חסידות ברסלבאגרת התשובה - פרק ז']]"וישוב אל הוי' וירחמהו" - פירוש, לעורר רחמים על השפעת שם הצטרפו אליו רוב הוי' ב"ה שנשתלשלה וירדה תוך היכלות הסט"א הטמאים להחיותם.}}, על אמרה זו חזר רבי נחמן פעמים רבות באזני תלמידיו המפורסמים{{הערה|'כוכבי אור' (לרבי אברהם ב"ר נחמן חזן) חלק ששון ושמחה, תפילה ז, בהם הגההערה ט (ועל פי הדברים האלו כתב בתפילה זו "אנא ה' רחם עליך ועלינו"ק נתן שטערנהערץ מברסלב, שהפך ליד ימינו. שמה של העיר ברסלב הונצח בשמה של החסידות מאז}}.
כשהתחיל להתפרסם לאחר חגי חודש [[תשרי]] [[תק"ע]] ערך אדמו"ר הזקן מסע ארוך שנמשך חודשים רבים בכל רחבי אוקראינה לצורך מטרות רבות. בנוסף לאיסוף צדקה עבור יהודי ארץ ישראל, אחת מהמטרות המרכזיות שבמסע היה הדיבור עם דרכו המיוחדת יצא נגד דרכו ר' [[הסבא משפוליברוך ממז'יבוז']]על מנת להגיע לעמק השווה במחלוקת שהתגלעה ביניהם באותם שנים, ומפאת המחלוקת נאלץ ובדרך למקום מושבו של רבי ברוך בטולטשין עצר אדמו"ר הזקן בברסלב הסמוכה על מנת להפגש עם רבי נחמן שוב לנדוד.
בעוברו בעיר אוּמאן סיפר את סיפור הטבח שערכו שם ההיידמקים 30 שנה לפני הגיעו למקוםרבי נחמן יצא לקראת אדמו"ר הזקן בלווית רבים מאנשיו ואמר להם: "תנו כבוד לשר האלף"{{הערה|כוכבי אור ברסלב, שבו נהרגו קרוב ל(לרבי אברהם ב"ר נחמן חזן) ב"ב תשכ"א. להעיר שביטוי זה נאמר בנ"ך לגבי [[דוד המלך]]. שמואל א'-30יח,000 יהודים יג.}}. כשנכנסו לביתו של רבי נחמן פנה לגביר משה חינקעס שהיה מאנשיו ואמר לו "תן צדקה לתלמיד חכם אמיתי", ולא עזבו שהניח על קדושת שמו יתברך במסירות נפש עצומההשולחן סכום עצום של עשרה מטבעות זהב{{הערה|'שיח שרפי קודש' ב', והוא אמר "פה טוב לשכב" תוך כדי שהוא מרמז שלאחר מותו יקברו אותו שםע' מב-מג.}}.
בשנותיו האחרונות חלה במחלת השחפתלאחר מכן שאל רבי נחמן את אדמו"ר הזקן האם נכונה השמועה שיש לו שמונים אלף חסידים. בחודש [[אייר]] תקבתשובה לשאלה זו נמצאו גרסאות שונות{{הערה|מכתב ר' נחמן שטרנהרץ (נכד רבי נתן - תלמידו המובהק של רבי נחמן), שיח שרפי קודש (ברסלב) ח"ב ע הגיעה אליו הידיעה על אישור לחכירת בית באומן' רי"ג, מחנים, אבני"ה ברזל, ועבר להתגורר שם. הוא נסתלק שם ב}} אך התוכן של כולן שווה, שעל ידי שהחסידים ה[[ח"י תשרימלמד תינוקות|מלמדים]] - כעבור פחות מחצי שנה בגיל שלושים ושמונה ממחלת השחפת. בניו מניחים בכליהם קופות צדקה של רבי נחמן נפטרו בחייואדמו"ר הזקן, ובנותיו היו עדיין צעירותואוספים מהנערים ומהיהודים באזורם כסף עבור אדמו"ר הזקן{{הערה|או בשביל צדקת ארץ ישראל - לחלק מהגרסאות}} - מקשרים אותם בכך לרבי, ונישאו עם בניהם ונכדיהם של גדולי צדיקי הדורועושים אותם לחסידים שלו במובן מסוים{{הערה|לחלק מהגרסאות: אדמו"ר הזקן התבטא: בכך כשיגדלו הם לא יחלקו עלי.}}.
== קשריו הנוספים עם אדמו"ר הזקן ==בתחילת התקרבותו של רבי נתן שטרענהארץ - תלמידו המובהק של רבי נחמן, סיפר לו יש האומרים שבפגישה זו רמז רבי נחמן שלשה סיפורי מעשיות, כשהמעשה השני מובא משמו של אדמולאדמו"ר הזקןעל כך שצאצאיהם ישתדכו זה בזה, דבר שאכן התקיים מספר שנים לאחר מכן{{הערה|אבני"ה ברזל, אות ו[https://col.org.il/news/135477 כתבה על-כך ב{{col}}]}}.
באחת מן השנים אמר רבי נחמן לתלמידיו ב[[ראש השנה]] שאין ללמוד את כל ספרי הדרוש והמוסר, אלא אלו המיוסדים על פי דברי רז"ל בגמרא, מדרשים וספר הזוהר, והספרים שחוברו על פי דברי הבעל שם טוב שהם ספריו של רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]], וספר '''ליקוטי אמרים'''{{הערה|חיי מוהר"ן ב, ע' 38 (ירושלים תשכ"ה).}}. חוקרי החסידות דנו האם היתה כוונת רבי נחמן לספר ה[[תניא]] של לאחר סיום הפגישה נסעו שני הצדיקים יחד בעגלת אדמו"ר הזקן שנקרא על שם חלקו הראשון 'לקוטי אמרים', או לאחד מהספרים שליקטו את תורת [[המגיד ממזריץ']] ונערך על ידי תלמידיו הנושא גם הוא את השם 'ליקוטי אמרים'. בספר [[בית רבי]]{{הערה|ע' סו.}} מובא בשם אחד מהרבנים "נכדי רבינו"{{הערה|בדרך כלל מכונה בספר בשם זה הרב [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]] ששימש כאדמו"ר בקאפוסט).}} בנוגע לדיון זה, שבנוגע לפועל רואים שספר התניא של אותה ליוו קהילת ברסלב ליציאת אדמו"ר הזקן שגור על לשונותיהם של תלמידיו. עוד מובא שם בשמו בנוגע לדמותו של רבי נחמן, "שדרך הרב היה להעמיד עצמו בניסיונות . . אדם גדול מאוד גיבור מלחמה". ה[[אדמו"ר הזקן]] העריכו והפליא את יראתו{{הערה|1=נשיאי חב"ד ובני דורם מפי הרמ"ל שפירא.}}. כאשר התחילה המחלוקת אודותו אמר עליו [[אדמו"ר הזקן]]: כל הפוגע בו הרי זה כמו שפגע בי{{הערה|1= נכתב על ידי אחד החסידים שהיה בבית הרבי הרש"ב ושמע איך הרבנית אמו של הרבי הרש"ב מספרת לבנה הרבי הרש"ב את הסיפור.}}.רבי נחמן היה מחותן של [[אדמו"ר הזקן]], מכיון שהרה"ק רבי [[אהרן זסלבסקי]] מקרעמנטשוג, בנה של [[הרבנית פריידא]], בתו של אדמו"ר הזקן, [[נישואין|נשא]] את בתו חיה. לאחר שהתאלמנה מבעלה הראשון{{הערה|1= ימי מהרנ"ת חלק ב' אות נא. גידולי הנחל. שיח שרפי קודש חלק ד' אות תשי"ד.}}. וב[[קרמנצ'וג]] היו דרים נכדיו, שהיו נכדי רבנו הזקן ונכדי הרה"ק מ[[חסידות ברסלב]]. רבי אהרן זסלבסקי היה גם חתן אדמו"ר האמצעי, ולא ידוע את מי נשא קודםמן העיר.
==בתורת חב"ד==
הספר ספרו לקוטי מוהר"ן הובא בספרי חב"ד במספר מקומות, בעיקר כמקור לתורות שונות של סבו של רבי נחמן, הבעל שם טוב{{הערה|יחד עם זה, כאשר הזכיר הרבי את דבריו של ר' נחמן מברסלב בענין [[זמרת הארץ]], אף שהזכיר אותו בשעת אמירת השיחה, לא נכלל ציון המקור לספרו ולא שמו בשיחה המודפסת.}}:
*"כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע" - לא מספיק שהתלמיד יקרא את תורתו של רבו, אלא הוא צריך גם לשמוע את זה בעצמו ממנו{{הערה|1=לקוטי מוהר"ן מהדורא קמא, סימן ק"ך, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25065&pgnum=90 שיחת שבת פרשת בשלח תשכ"ב, תורת מנחם חלק ל"ג עמוד 90].}}.
*"נפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו" - לעיתים מגלגלין לאדם שיראה אדם אחר שחוזר על אותה מעשה שהוא עצמו עשה, ולאחר שפוסק את הדין על חברו, נפרעין כך גם ממנו{{הערה|1=לקוטי מוהר"ן סימן קי"ג, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14929&st=&pgnum=293 שיחת יו"ד שבט [[תש"כ]] - לקוטי שיחות חלק ו' עמוד 283].}}.
==ספריו וליקוטים מתורותיו או אודותיו==
*ספר המידות - חציו כתב בקטנותו וחציו בגדלותו
* ליקוטי מוהר"ן - נכתב על ידי רבי נתן וחלקו הראשון יצא בחיי רבי נחמן.
* סיפורי מעשיות משנים קדמוניות
* שיחות הר"ן - קובץ שיחות, שנאמרו על-ידו בהזדמנויות שונות. בספר 308 שיחות ומאמרים, קצרים ברובם, המהווים מעין השלמה לעיקרי תורתו, המובאת בליקוטי מוהר"ן. הספר, בגרסתו המצויה בידינו, נכתב ונערך על ידי תלמידו רבי נתן מנמירוב.
שני ספרים נוספים נכתבו על ידי רבי נחמן: "ספר הנשרף", שרבי נחמן הורה לשרפו, ו"ספר הגנוז". רבי נחמן תיקן גם את אמירת [[תיקון הכללי]].
ספרים נוספים ליקטו מתורתו או נכתבו אודותיו. הבולטים שבהם:
* ספר המידות
* חיי מוהר"ן
* שבחי הר"ן - נכתב על ידי רבי נתן תלמידו ובו נכתב בשבחו של רבי נחמן וכן תיאור השתלשלות נסיעתו לארץ ישראל בזמן [[המלחמות הנפוליאוניות|מלחמת נפוליאון]]* שיחות הר"ן - קובץ שיחות, שנאמרו על-ידו בהזדמנויות שונות. בספר 308 שיחות ומאמרים, קצרים ברובם, המהווים מעין השלמה לעיקרי תורתו, המובאת בליקוטי מוהר"ן. הספר, בגרסתו המצויה בידינו, נכתב ונערך על ידי תלמידו רבי נתן מנמירוב.
* ליקוטי עצות
*הרב מרדכי הדין מטעפליק
*הרב חייקל החזן
 
==ראו גם==
* [[חסידות ברסלב]]
==קישורים חיצוניים==
*הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[https://www.toratchabad.com/%D7%A4%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%AA%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F-%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F-%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%9C%D7%91 פגישותיו של רבי נחמן מברסלב עם אדמו"ר הזקן]''', גליון [[מעיינותיך]], כ"ד טבת [[תשע"ד]] עמוד 11.*{{קישור חבד און לייןהתקשרות צאח|901031958|עקיבות 11478|1088|עקבות ברסלב בתורתו של הרבי ● מיוחד|מרדכי מנשה לאופר|הרב מרדכי מנשה לאופר}}* {{קישור התקשרות צאח|1878|ח' סיון תשע10774||כסיסמת ברסלב – "אל ייאוש"ה- לקט בנושאי ברסלב|הרב מרדכי מנשה לאופר}}*[httphttps://beismoshiachmagazinechabad.orginfo/katavotmagazine/2017298151/8/26/744290670408.html הרבי הציל את ציונו של רבי נחמן מברסלב] {{בית משיח}} {{אינפו}}, [https://chabadpedia.co.il/images/b/bd/%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99_379.-Ki-Savo-5782.pdf|החצר האחורית ברחוב בלינסקי 1] הרב נתן מיימון, מספר על עצת הרבי להצלחת קברו של רבי נחמן, בראיון לעלון הסיפור שלי מבית ג'ם {{קישור שבור}}* [https://col.org.il/news/135477 קשר אמיץ: הפגישה המיוחדת של אדמו"ר הזקן ורבי נחמן] {{col}} ט"ז טבת, תשפ"ב.*[https://col.org.il/news/147803 מה הורה הרבי לעשות כשריחפה סכנת הריסה על ציון רבי נחמן?] {{COL}} {{קרדיט|הערך בויקיפדיה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רים]]
[[קטגוריה:משפחת הבעל שם טוב]]
4,842

עריכות