שינויים

ב[[קובץ:ביאת המשיח]], יהפך שבעה עשר בתמוז.jpg|שמאל|ממוזער- עם כל הצומות - [[ביטול הצומות לעתיד לבוא|250px|הובקעה החומהליום שמחה ומועד]]'''שבעה עשר בתמוז''' הוא יום בו אירעו חמשה אסונות לכלל ישראל, ומפני כך יש חיוב לצום כדי להתעורר בתשובה.

== שבירת הלוחות אירועי היום==ב[[משנה]]{{הערה|תענית פ"ד משנה ו.}} נמנים חמישה מאורעות שבגללם נקבע י"ז בתמוז ליום צום:

* '''שבירת הלוחות''' - ב[[חג השבועות]], זמן מתן תורתנו, ירד ה' על הר סיני ונתן לנו את התורה. היה זה בששי בסיון, שבעה שבועות לאחר יציאת מצרים. למחרת, בשביעי בסיון, עלה משה למרום כדי לקבל את הלוחות הקדושים עם [[עשרת הדברות]]. ארבעים יום ישב בהר ושמע מה' את כל ה[[תורה]] וביאורי המצוות, . ארבעים יום אלו נסתיימו בשבעה עשר בתמוז, ואז ירד [[משה]] מן ההר כשבידיו הלוחות. אולם אז ראה במחנה שבני ישראל כי העם עשה עגל זהבחטאו ב[[חטא העגל]], רקדו מסביב והשתחוו לעבודה זרה! מה עשה משה רבנו? זרק ואז השליך את הלוחות מידיו ושברם, מתעוררת השאלה: מה חטאו הלוחות? האם עשה משה רבנו מעשה טוב בזה ששבר את הלוחות? .

בתורה נאמר כי ה*' אמר למשה: "אשר שיברת"''ביטול קרבן התמיד''' - את [[קרבן התמיד]] היו מקריבים ב[[בית המקדש]], מדי יום ביומו, ו[[חז"לכבש (בעל חי)|כבש]] אחד בבוקר וכבש אחד בין הערבים, בתור [[קרבן עולה]] הסבירו כי למעשה ניתן להבין את המילה 'אשר' בשני מובנים. בנוסף למובנה הפשוט של המלהכשצר האוייב על [[ירושלים]] ובית המקדש, ולא הייתה אפשרות להביא כבשים לקרבן התמיד, הרי אפשר גם לפרש 'אשר' מלשון אושרהיה הכרח להפסיק ולבטל את הקרבן היומיומי הזה. לא רק שה' הסכים למעשה היה זה שעשה משה, אלא אף הודה לו על כך: אשריך ששברת את הלוחות! בשבעה עשר בתמוז.

חכמינו זכרונם לברכה אומרים שעל אף שהלוחות כבדים היו, שכן היו מאבן ספיר, אף * '''בקיעת חומות [[ירושלים]]''' - בימי [[בית המקדש השני]] שמו הרומאים מצור על פי כן לא הרגיש משה רבינו כל כובד משא בשאתו אותם[[ירושלים]], הם היו חרותים באבצע אלקים משני עבריהם ובשבעה עשר בתמוז הבקיעו הרומאים - וכולם מעשה נסיםתחת פיקודו של טיטוס הרשע - את חומות העיר, התפרצו לתוך עיר הקודש והחלו להחריבה.

אולם כשנגש משה למחנה וראה את העגל והמחולות - פרחו האותיות האלקיות מן הלוחות. משה הרגיש אז בכובד המשא של לוחות האבן, הוא נתנם לפול מעל ידיו ושברם. לו היתה שבירת הלוחות דבר מקרי - לא היה מודה לו הלמרות שהמצור בבית המקדש הראשון הובקע בט' על כךבתמוז, לא היה נותן לו על כך התענית היא בי"יישר כח". אולם התודה הזו שקבל משה מאת הז, מפני שעיקר החורבן העכשווי החמור לנו הוא חורבן הבית השני{{הערה|1=[[מגן אברהם]] בהל' והשבח הזה ששבחו ה' על כך בפסוק האחרון שבתורה מוכיח כי מעשה נכון ביותר עשה משה בכך. בשברו את הלוחות לעיני כל ישראל, הראה משה - מה גדול הפשע שעשו בעבדם לעגלארבע תעניות. אילו לא היה משה שובר את הלוחות, היתה יכולה להשתרש בקרב ישראל האשליה }} אך ב[[ירושלמי]] מובא כי מקום התורה הוא בארון הקודש - במקדש, ואילו בחיים הפרטיים אפשרי לפי האמת גם להרשות מין מותרות הנקרא "עגל הזהבבחורבן [[בית המקדש הראשון]] הייתה הבקעת המצור בי"ז, ומרוב הצרות טעו בחשבון{{הערה|מובא שם. }}

בזאת הורה לנו משה רבנו, כי אי אפשר לו ליהודי בתרכובת של מעט תורה ומעט אליליות*'''שריפת התורה''' - שרף אפוסטמוס הרשע את התורה.

התורה אינה חפץ המונח רק בארון הקודש, בבית הכנסת, בו בזמן שבביתו הפרטי וברחוב * '''העמדת צלם בהיכל''' - אפשר, חלילה, לעבוד ביום זה הועמד צלם [[עבודה זרה]] בהיכל [[בית המקדש]]. התורה היא תורת חיים ב[[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|תענית ד, ה.}} חולקים אמוראים אודות צלם זה - מורה הדרך לחיים היומיומייםלדעה אחת הוא הועמד על ידי המלך מנשה בזמן [[בית המקדש הראשון]], וכל יהודי צריך להתוות דרכו בכל פרט ופרט לפי דרך והוראת התורהולדעה שנייה הוא הועמד על ידי היוונים בזמן [[בית המקדש השני]].

== בוטל קרבן התמיד בחסידות==העובדה שב[[חודש תמוז]] חל צום [[י"ז בתמוז]], ובו מתחילים שלושת השבועות של אבלות על חורבן הבית והירידה לגלות - מוכיחה, לכאורה, את היותו ענין שלילי. דבר זה מתבטא אף בשם החודש 'תמוז' שהוא על שם עבודה זרה{{הערה|ראה יחזקאל ח, יד ובמצודות שם.}}.

את אך בדור האחרון התחדש בחודש זה יום של שמחה וחג, [[קרבן התמידמאסר וגאולת הרבי הריי"צ|חג הגאולה]] היו מקריבים ב[[בית המקדשי"ב תמוז]]. ענין זה מגלה שגם הימים שמגיעים לאחר מכן בהמשך החודש, מדי יום ביומוהחל מי"ז בתמוז, כבש אחד בבוקר וכבש אחד בין הערבים, בתור אינם עונש ודבר שלילי אלא כוונתם ופנימיותם היא בשביל הגאולה. ועל ידי גילוי [[קרבן עולהתורת החסידות]]. היה זה קרבן צבור שהקריבו בעד כלל ישראל. לכל ישראל היה חלק באותם קרבנות צבור ניתן ליהודי הכח להרגיש גם בתוך האבלות והצער (הנדרשים על ידי מס מיוחד שהוטל עליהם (מחצית השקלפי ה[[שולחן ערוך]]). כשצר השונא על ירושלים ובית המקדשאת הכוונה הפנימית כיצד הכל מוביל לגאולה, ולא היתה אפשרות להביא כבשים לקרבן התמיד, היה הכרח להפסיק ולבטל ועל ידי זה הוא הופך את הגלות בפועל ומביא את הקרבן היומיומי הזה. היה זה בשבעה עשר בתמוז[[הגאולה האמיתית והשלימה]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ח עמוד 315. קרבן מובנו קירובועוד. תכלית הקרבן היה קירוב בני ישראל לאביהם שבשמים. קרבן התמיד היה קשור יום יום ברגשי תפלה וחרטה מיוחדים, הן בבוקר והן בערב}}.

לאחר חורבן בית המקדשכמו כן, החליפו אנשי כנסת הגדולה את ההעובדה שיום זה חל בי"ז לחודש - ב[[קרבןגימטריא]] "'''טוב'''" - במגלה שגם אירועי החורבן והגלות יש בהם טוב פנימי, שיתגלה בגאולה האמיתית והשלימה{{הערה|שיחות [[תפלהדבר מלכות]], וכמאמר הכתוב: פרשת חוקת ופרשת בלק תנש"נשלמה פרים שפתינו", על ידי 'שפתותינו' (התפילות היומיומיות ולמוד דיני הקרבנות) מעלה עלינו הכתוב כאילו הקרבנו את הקרבנותא. ועוד. וכשנזכרים אנו ביום שבעה עשר בתמוז זה, שבו בוטלו הקרבנות, עלינו לזכור עם זאת שעיקר תפקיד הקרבנות היה הקירוב לאבינו שבשמים, וכיום נוכל להתקרב אך ורק על ידי התפלות, שלש פעמים ביום}}.

== בו =תיקון חטא העגל===ב[[ט"ז בתמוז]] עשו בני ישראל את העגל, ובאותו היום אמר להם [[אהרן הכהן]]{{הערה|תשא לב, ה.}}: "חַג לַה' מָחָר" - ביום הובקעו חומות ירושלים [[י"ז בתמוז]] - כיוון שהיה בטוח ש[[משה רבינו]] יספיק לחזור לפני שיתחילו לעבוד את העגל, ואז אכן יעשו חג לעבודת ה' (בזכות ביטול ה[[עבודה זרה|עבודה הזרה]] של העגל). אמנם בפועל השכימו והספיקו לעבדו לפני שירד משה מ[[הר סיני]], אך דברי אהרן הינם בכל זאת אמיתיים ונצחיים. [[האריז"ל]] מפרש שבדברים אלו ישנו "סוד הנרמז בזה", והוא - שעתיד הקדוש ברוך הוא [[ביטול הצומות לעתיד לבוא|לעשות את שבעה עשר בתמוז ליום חג]], ובכך יתקיימו דברי אהרן, כאשר "מחר" כוונתו "לאחר זמן" (כמו שמופיע בתורה בכמה מקומות){{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33009&st=&pgnum=155&hilite= ספר הליקוטים פרשת תשא]. ועוד. הובא ונתבאר ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16045&st=&pgnum=26&hilite=לקוטי שיחות חלק כ"ד ע' 10].}}.

בימי חורבן בית המקדש השני שמו הרומאים מצור על [[ירושלים]] (בעשרה בטבת). ובשנה השלישית בשבעה עשר הסיבה לכך שהפיכת י"ז בתמוז הבקיעו הרומאים, תחת פיקודו של טיטוס הרשעלחג בגאולה, את חומות העיר, התפרצו לתוך עיר הקודש והחלו להחריבה. היהודים בטחו במבצרים והחומות החזקות שסובבו את ירושלים. כשעזבו בני ישראל את התורה ולא קיימו את הכתוב בה' לא יכלו בתי החומה והמבצר להיות להם למגן ומחסה.  וכשם שהזהירונו והתרו בנו נביאינו הקדושים על סבת החורבן - כך מהווה תיקון גם חזו לנו מראש כיצד נוכל להשתחרר מן החורבן ולהגיע עד הגאולה השלמה על ידי משיח צדקנוף בדרך חיזוק לחטא העגל (כפי שרצה אהרן באמרו "חומת" היהדות, "חומת" התורה והמצוה, חיזוק האמונה והבטחון בה' יתברך. אז יהיה לנו החג לה' למחר"חומת אש" מסביב), להגן עלינו ולהאיר את דרכנו.  למרות שהמצור בבית המקדש הראשון הובקע בט' בתמוז, התענית היא בי"ז- שהטעות בחטא העגל היא נתינת המקום למציאות נפרדת מלבד הקדוש ברוך הוא, מפני שעיקר החורבן העכשווי החמור לנו הוא חורבן הבית השני{{הערת שוליים|1=חס ושלום. וטעות זו תתוקן בשלימות בגאולה כאשר תתגלה [[מגן אברהםאחדות ה']] בהל' ארבע תעניות.}} אך בבעולם כולו, ויתעלו אפילו [[ירושלמיניצוצות קדושה|ניצוצות הקדושה]] מובא כי לפי האמת גם בחורבן בית המקדש הראשון היתה הבקעת המצור בי"ז, ומרוב הצרות טעו בחשבוןהנמצאים בדברים הטמאים ביותר{{הערת שולייםהערה|מובא לקוטי שיחות חלק כ"ד שם.}}== שרף אפוסטמוס הרשע את התורה == בכל התקופות ובכל הדורות היו צוררי ישראל מושבעים שידעו ברורות כי כל זמן שבני ישראל ישמרו את התורה - יהנו מנצחיות התורה ונותן התורה, ולא יאונה להם כל רע. צוררים אלו חפשו תחבולות רשע לעקור - חס ושלום - את התורה מחיי ישראל. לזאת שאף צורר ישראל אפוסטמוס הרשע, ובעקבותיו הלכו צוררי ישראל מדור דור, ששרפו את ספרי התורה הקדושים.  אולם, מובן מאליו, כי רק על גוילי התורה הצליחו לבצע את זממם הרע, את הקלף שעליו כתבו את התורה - שרפו. אולם אם חדרו מצוות התורה לתוך לבותיהם של בני ישראל - על ידי חינוך יהודי כשר ומקורי - אין לכל שונא ישראל שליטה עליהם. תורה זו נצחית היא, ותעמוד לעד כחומה בצורה.  == הוכנס צלם בהיכל בית המקדש == צוררים אחרים, צועדים צעד קדימה יותר מאותו רשע שאפוסטמוס נקרא. הם אינם מסתפקים בהעלת ספרי התורה על המוקד, הם מכניסים צלם בתוככי היכל בית המקדש. הם מנסים, בכל מיני תחבולות ואמצעים, להכריח ולכפות על היהודים את ה"תורה" שלהם, ורוצים הם להחליפה ולהמירה תחת תורת אל מסיני. שונאים אלו לאו דוקא מן החוץ יבואו, מבין העמים. שונאים כאלו מופיעים מבפנים, מתוככי עם ישראל, כמאמר הנביא: "מהרסיך ומחריביך - ממך יצאו". כל אלו הנותנים לבניהם חינוך כוזב, חינוך כפרני, המתעלמים מתורה ומצוות ומרחיקים אותם מן התורה ומצוותיה - מרעילים הם בכך את מוחותיהם ולבותיהם הצעירים של בנים אלו.  על ידי מעשים מסוג זה - הם מכניסים צלם בהיכל ה'.

*'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15847&st=&pgnum=172&hilite= ביאורי הרבי על שבעה עשר בתמוז] בספר 'שערי המועדים - חודש תמוז'''*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=82 י"ז בתמוז וימי בין המצרים, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}

*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55651 "צום הרביעי" אצל הרבי]{{וידאו}} - {{אינפו}}*'''[https://chabad.info/beis-medrash/686395/ מכון הלכה חב"ד: הלכות צום י"ז בתמוז]''' {{וידפו}} {{בין המיצרים}}{{חגים וזמנים}}