ספירת התפארת: הבדלים בין גרסאות בדף

 

בספירת התפארת ישנם שני אופנים, בחינה חיצונית המכונה [[שמים]] ובחינה פנימית המכונה [[רקיע]], חיצוניותה של ספירת התפארת מהוה ממוצע בין ספירת החסד לספירת הגבורה, פנימיותה של ספירת התפארת מהוה בחינה בפני עצמה - בחינת [[קו האמצעי]]. מקורה של חיצוניות התפארת היא ספירת ה[[בינה]] (המכונה) ומקבילה לדרגת שם [[אלוקים]], מצד דרגת שם אלוקים ניתן לכלול גם גבורות ולכן בחינה זו מהוה ממוצע, ומכונה שמים - מלשון שם מים - [[התכללות]] של [[אש]] ו[[מים]]. מקורה של פנימיות התפארת היא ספירת ה[[חכמה]], ומכונה רקיע - מלשון רקע י'{{הערה|ליקוטי לוי יצחק הערות לספר הזהר בראשית ע' קמ, וספר המאמרים תרס"ה ע' נט.}}.

בפסוק נאמר "אל יתהלל חכם בחכמתו עשיר בעשרו כ"א בזאת וגו' השכל וידוע אותי". וביאר [[הבעל שם טוב]] כי היא מדה מגונה המתפאר את עצמו, וכשהוא רוצה להתפאר ולשבח את עצמו והיינו משום שנתפשט מדת התפארת בעולם, וכשמתפשט מדת התפארת ויורד עד אדם זה שהוא בקליפה אז רוצה לשבח ולפאר את עצמו, רק שהוא גנאי כנ"ל, ועושה תחבולה לפאר לאחרים שיצא מזה תפארת לעצמו, כגון פלוני חכם מאד שלא נצחו שום אדם כי אם אני, וכן גבור ועשיר. וזהו שאמר אל יתהלל חכם בחכמתו של אחר כדי שיצא מזה שבח לעצמו, כ"א בזאת יתהלל שיתן לב שנתפשט מדת הת"ת שבעולם עד מדריגה אחרונה הנקרא זאת, והחכם יבין שנתפשט מדה זו השכל וידוע אותי, מה שאין כן הטפש לוקח תפארת לעצמו{{הערה|כתר שם טוב ח"א קנ"ג}}

עוד ענינה בעבודה הוא לעורר [[רחמים]] רבים על נפשו שנחצבה מתחת כסא הכבוד, וירדה לעולם הזה מדור החיצונים והקליפות. ועל בחינה זו נאמר "ליעקב אשר פדה את אברהם", שמידת [[רחמים]] זו מעוררת את מידת ה[[אהבה]]{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק מ"א]]}}.