ספירת התפארת: הבדלים בין גרסאות בדף

'''ספירת התפארת''' היא הספירה השישית מבין [[עשר הספירות]], והספירה השלישית מבין ספירות ה[[מידות]]. ספירה זו נקראת בשם "גופא"{{הערה|שם=גופא|[[פתח אליהו]]}}. [[יעקב אבינו]] היה מרכבה לספירת התפארת.

ספירת התפארת היא השלישית מבין שלושת הספירות [[חג"ת]], שהם הספירות השייכות ל[[לב]]. ספירת התפארת שייכת ל[[קו האמצעי]] והיא ממצעת בין ספירת ה[[חסד]], שהיא מ[[קו הימין]], לספירת ה[[גבורה]] שהיא מ[[קו השמאל]]. ענינה הוא השפעה במידת ה[[רחמים]], שאף על פי שאין ההשפעה מגיעה מצד מדת ה[[דין]], משפיעה הוא מצד ה[[חסד]].

ענינה של ספירת התפארת בעבודה הוא מידת ההתפארות, לפאר את ה' בכל מיני פאר ולדבקה בשבחיו בכל בחינות נפשו, ב[[התבוננות]] שכלו ומחשבתו וגם בדיבורו. וכן לעורר [[רחמים]] רבים על נפשו שירדה ל[[עולם הזה]].

[[יעקב אבינו]] היה בבחינת [[מרכבה]] לספירת התפארת, שכל ימיו הייתה עבודתו במידה זו. שענין ספירת התפארת הוא איחוד ההפכים, ויעקב אבינו ניסה להמשיך [[אורות]] ד[[עולם התוהו|תוהו]] ב[[כלים]] ד[[תיקון]], שזהו על ידי ספירת התפארת. וכן יעקב אבינו היה הבחיר שבאבות, שהוא בריח התיכון המבריח מקצה אל הקצה, שספירת התפארת עולה עד פנימיות ה[[כתר]]. מבואר כמו כן שמטתו הייתה שלימה, שמאברהם שהוא בבחינת [[חסד]] יצא [[ישמעאל]] שהוא בבחינת [[ספירת החסד|חסד]] דקליפה, ומיצחק שהוא בבחינת [[גבורה]] יצא [[עשיו]] שהוא בבחינת גבורה דקליפה, אך ביעקב שהוא בבחינת ספירת התפארת מטתו הייתה שלימה, שבספירת התפארת שייך פחות יניקה לחיצונים.

ספירת התפארת שייכת ל[[קו האמצעי]], ומהווה המשך לספירת ה[[דעת]].

בפסוק נאמר "אל יתהלל חכם בחכמתו עשיר בעשרו כ"א בזאת וגו' השכל וידוע אותי". וביאר [[הבעל שם טוב]] כי היא מדה מגונה המתפאר את עצמו, וכשהוא רוצה להתפאר ולשבח את עצמו והיינו משום שנתפשט מדת התפארת בעולם, וכשמתפשט מדת התפארת ויורד עד אדם זה שהוא בקליפה אז רוצה לשבח ולפאר את עצמו, רק שהוא גנאי כנ"ל, ועושה תחבולה לפאר לאחרים שיצא מזה תפארת לעצמו, כגון פלוני חכם מאד שלא נצחו שום אדם כי אם אני, וכן גבור ועשיר. וזהו שאמר אל יתהלל חכם בחכמתו של אחר כדי שיצא מזה שבח לעצמו, כ"א בזאת יתהלל שיתן לב שנתפשט מדת הת"ת שבעולם עד מדריגה אחרונה הנקרא זאת, והחכם יבין שנתפשט מדה זו השכל וידוע אותי, מה שאין כן הטפש לוקח תפארת לעצמו{{הערה|כתר שם טוב ח"א קנ"ג}}

עוד ענינה בעבודה הוא לעורר [[רחמים]] רבים על נפשו שנחצבה מתחת כסא הכבוד, וירדה לעולם הזה מדור החיצונים והקליפות. ועל בחינה זו נאמר "ליעקב אשר פדה את אברהם", שמידת [[רחמים]] זו מעוררת את מידת ה[[אהבה]]{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק מ"א]]}}.

*'''גופא''' (הגוף) - על היותה מרכז ה[[מידות]] ועיקרם והיא ממצעת בין שני הידים- "דרועא ימינא" שהוא ספירת החסד, ו"דרועא שמאלא" שהוא ספירת ה[[גבורה]] וממנה יוצאת ההשפעה ל"תרין שוקין" שהם ספירות [[נצח]] ו[[הוד]]{{הערה|שם=גופא}}.