שמואל מיכל טריינין: הבדלים בין גרסאות בדף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
נודע כגביר בעל אמצעים, שבין עיסוקיו החזיק בבעלותו בית יציקה ומספר מפעלים גדולים נוספים, והעסיק אלפי אנשים. | נודע כגביר בעל אמצעים, שבין עיסוקיו החזיק בבעלותו בית יציקה ומספר מפעלים גדולים נוספים, והעסיק אלפי אנשים. | ||
אדמו"ר הרש"ב התבטא אודותיו כי "הכח הפועל שלו גדול ורב הוא, וביכלתו דורך טאן א ענין, והיא יד טובה וחזקה"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/igrot/6/220.htm אגרות קודש חלק ו' אגרת א'רכ].}}, ואילו הרבי מתבטא אודותיו: "גביר גדול, היה לו עסק עם שרי המלוכה, ובכלל היה מסודר מטבעו, ונוסף לכך היה בעל מרה-שחורה"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/14/23/193.htm שיחת י"ג תמוז תשט"ו] - [https://col.org.il/news/159940 קטע מהתוועדות זאת.]}} | אדמו"ר הרש"ב התבטא אודותיו כי "הכח הפועל שלו גדול ורב הוא, וביכלתו דורך טאן א ענין, והיא יד טובה וחזקה"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/igrot/6/220.htm אגרות קודש חלק ו' אגרת א'רכ].}}, ואילו הרבי מתבטא אודותיו: "גביר גדול, היה לו עסק עם שרי המלוכה, ובכלל היה מסודר מטבעו, ונוסף לכך היה בעל מרה-שחורה"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/14/23/193.htm שיחת י"ג תמוז תשט"ו] - [https://col.org.il/news/159940 קטע מהתוועדות זאת.{{COL}}]}}. | ||
על אף האיסור להתגורר ב[[פטרבורג]] בחלק מגזירת [[תחום המושב]], הממשלה העניקה לו אישור מיוחד לבנות את המפעל שלו בסמוך לפטרבורג, והוא התגורר בעיר. על עושרו הרב ישנם מספר סיפורים במסורת החסידית{{הערה|בלקוטי סיפורים עמוד קצח מסופר כיצד ביקש ממנו פעם אדמו"ר הרש"ב שיתרום עשרת אלפים רובל לטובת עניני הכלל, אך הוא השתמט מביצוע הבקשה, וכעבור זמן מסויים, נסע ר' שמואל מיכל באחד מרחובות העיר פטרבורג ועגלתו נסעה מול עגלתו של הצאר ניקולאי ונגרם ביזיון לקיסר ועקב כך נקנס ר' שמואל-מיכל בעשרת אלפים רובל, ור' שמואל מיכל התבטא שהיו אלה עשרת אלפי הרובלים שהשתמט מלתת לרבי. ובמקום אחר מסופר שבאחת ההזדמנויות ביקש מאדו"ר הרש"ב לסייר במפעל שלו ובסיום הביקור כששאל את הרבי על נכסיו אמר לו הרבי: "ומה חושב הנך, כיצד כל זה מגיע אליך? הרי זה משום שחושבים אודותיך בתפילת ראש השנה בליובאוויטש".}}. | על אף האיסור להתגורר ב[[פטרבורג]] בחלק מגזירת [[תחום המושב]], הממשלה העניקה לו אישור מיוחד לבנות את המפעל שלו בסמוך לפטרבורג, והוא התגורר בעיר. על עושרו הרב ישנם מספר סיפורים במסורת החסידית{{הערה|בלקוטי סיפורים עמוד קצח מסופר כיצד ביקש ממנו פעם אדמו"ר הרש"ב שיתרום עשרת אלפים רובל לטובת עניני הכלל, אך הוא השתמט מביצוע הבקשה, וכעבור זמן מסויים, נסע ר' שמואל מיכל באחד מרחובות העיר פטרבורג ועגלתו נסעה מול עגלתו של הצאר ניקולאי ונגרם ביזיון לקיסר ועקב כך נקנס ר' שמואל-מיכל בעשרת אלפים רובל, ור' שמואל מיכל התבטא שהיו אלה עשרת אלפי הרובלים שהשתמט מלתת לרבי. ובמקום אחר מסופר שבאחת ההזדמנויות ביקש מאדו"ר הרש"ב לסייר במפעל שלו ובסיום הביקור כששאל את הרבי על נכסיו אמר לו הרבי: "ומה חושב הנך, כיצד כל זה מגיע אליך? הרי זה משום שחושבים אודותיך בתפילת ראש השנה בליובאוויטש".}}. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
כאשר עצרו את אדמו"ר הרש"ב ב[[אסיפת הרבנים עת"ר]] הפקיד ערבות כספית גדולה עבור שחרור הרבי. | כאשר עצרו את אדמו"ר הרש"ב ב[[אסיפת הרבנים עת"ר]] הפקיד ערבות כספית גדולה עבור שחרור הרבי. | ||
בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] התמסר עבור הפליטים היהודים הרבים ונמנה על חמשת החסידים עמהם התייעצה [[הרבנית שטערנא שרה]] האם על משפחת בית הרב לעזוב את ליובאוויטש. כמו כן ניהל בתקופה זו עסקנות מסועפת בה היה מעורב גם [[הגאון הרוגוצ'ובי]] | בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] התמסר עבור הפליטים היהודים הרבים ונמנה על חמשת החסידים עמהם התייעצה [[הרבנית שטערנא שרה]] האם על משפחת בית הרב לעזוב את ליובאוויטש. כמו כן ניהל בתקופה זו עסקנות מסועפת בה היה מעורב גם [[הגאון הרוגוצ'ובי]]. | ||
עם סיום המלחמה, כאשר פרצה המהפכה הקומוניסטית וכל הרכוש הפרטי הולאם, נותר נקי מנכסיו. ילדיו ברחו לצרפת, והוא נותר ערירי והתאכסן בביתו של ר' [[שמואל נימוטין]] שבור ובודד עד סוף ימיו. | עם סיום המלחמה, כאשר פרצה המהפכה הקומוניסטית וכל הרכוש הפרטי הולאם, נותר נקי מנכסיו. ילדיו ברחו לצרפת, והוא נותר ערירי והתאכסן בביתו של ר' [[שמואל נימוטין]] שבור ובודד עד סוף ימיו. | ||
גרסה אחרונה מ־23:59, 10 בפברואר 2024
ר' שמואל מיכל טריינין[1] היה גביר חסידי תושב פטרבורג, ממקושרי אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב שפעל רבות בעסקנות הכלל לצידו של אדמו"ר הרש"ב.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נודע כגביר בעל אמצעים, שבין עיסוקיו החזיק בבעלותו בית יציקה ומספר מפעלים גדולים נוספים, והעסיק אלפי אנשים.
אדמו"ר הרש"ב התבטא אודותיו כי "הכח הפועל שלו גדול ורב הוא, וביכלתו דורך טאן א ענין, והיא יד טובה וחזקה"[2], ואילו הרבי מתבטא אודותיו: "גביר גדול, היה לו עסק עם שרי המלוכה, ובכלל היה מסודר מטבעו, ונוסף לכך היה בעל מרה-שחורה"[3].
על אף האיסור להתגורר בפטרבורג בחלק מגזירת תחום המושב, הממשלה העניקה לו אישור מיוחד לבנות את המפעל שלו בסמוך לפטרבורג, והוא התגורר בעיר. על עושרו הרב ישנם מספר סיפורים במסורת החסידית[4].
יחד עמו, סייעו לאדמו"ר הרש"ב הגבירים הידועים הרב מנחם מאניש מונסזון, ועוד, שניצלו את זמנם, כספם והשפעתם למען יהודי רוסיה, והוזיל מכספו לאחזקת ישיבות תומכי תמימים, ישיבת תורת אמת, ועוד, ועמד בראש הועד של הנגידים מחסידי חב"ד בפטרבורג שייסד אדמו"ר הרש"ב[5].
בסדרת האגרות קודש של אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ מוזכר שמו מאות פעמים, ועשרות מהמכתבים ממוענים אליו בהקשרים שונים של עסקנות הכלל, כשבראש המכתבים מופיעים תארים מופלגים דוגמת "כבוד ידידי עוז הגביר מפורסם נכבד ומרומם ותיק וחסיד וירא אלוקים"[6], "נדיב לב, אוהב תורה, עושה ומעשה . . מכבדו כרום ערכו מפנימיות נקודת לבבי"[7], ותארים נוספים.
בחלק מהמכתבים אף מביעים רבותינו נשיאינו סליחה על תדירות המכתבים והבקשות שהם מפנים אליו[8].
כאשר עצרו את אדמו"ר הרש"ב באסיפת הרבנים עת"ר הפקיד ערבות כספית גדולה עבור שחרור הרבי.
בזמן מלחמת העולם הראשונה התמסר עבור הפליטים היהודים הרבים ונמנה על חמשת החסידים עמהם התייעצה הרבנית שטערנא שרה האם על משפחת בית הרב לעזוב את ליובאוויטש. כמו כן ניהל בתקופה זו עסקנות מסועפת בה היה מעורב גם הגאון הרוגוצ'ובי.
עם סיום המלחמה, כאשר פרצה המהפכה הקומוניסטית וכל הרכוש הפרטי הולאם, נותר נקי מנכסיו. ילדיו ברחו לצרפת, והוא נותר ערירי והתאכסן בביתו של ר' שמואל נימוטין שבור ובודד עד סוף ימיו.
במהלך ביקוריו של אדמו"ר הריי"צ בפטרבורג, נהג להקפיד לבקר את ר' שמואל מיכל בביתם של משפחת נימוטין.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חתנו, ר' עקיבא טרכטנברג
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תולדות חב"ד בפטרבורג
- תשורה מחגיגת הבר המצווה של יהודה פרוס
- ספר חסידים הראשונים ע' 199-208.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חיים של חסיד, בתוך גליון א חסידישע דערהער שבט תש"פ עמוד 22
- נעים להכיר: הגבירים של ליובאוויטש ● מיוחד
הערות שוליים
- ↑ מופיע במכתבי רבותינו נשיאינו באיותים שונים דוגמת שמואל מיכיל טראיינין.
- ↑ אגרות קודש חלק ו' אגרת א'רכ.
- ↑ שיחת י"ג תמוז תשט"ו - קטע מהתוועדות זאת.
- ↑ בלקוטי סיפורים עמוד קצח מסופר כיצד ביקש ממנו פעם אדמו"ר הרש"ב שיתרום עשרת אלפים רובל לטובת עניני הכלל, אך הוא השתמט מביצוע הבקשה, וכעבור זמן מסויים, נסע ר' שמואל מיכל באחד מרחובות העיר פטרבורג ועגלתו נסעה מול עגלתו של הצאר ניקולאי ונגרם ביזיון לקיסר ועקב כך נקנס ר' שמואל-מיכל בעשרת אלפים רובל, ור' שמואל מיכל התבטא שהיו אלה עשרת אלפי הרובלים שהשתמט מלתת לרבי. ובמקום אחר מסופר שבאחת ההזדמנויות ביקש מאדו"ר הרש"ב לסייר במפעל שלו ובסיום הביקור כששאל את הרבי על נכסיו אמר לו הרבי: "ומה חושב הנך, כיצד כל זה מגיע אליך? הרי זה משום שחושבים אודותיך בתפילת ראש השנה בליובאוויטש".
- ↑ תיקוני מקוואות לפי תקנת רבותינו נשיאינו.
- ↑ אגרות קודש חלק ט"ז אגרת ה'תשי"ג.
- ↑ חלק טז אגרת ה'תש.
- ↑ ראו לדוגמא חלק טז אגרת ה'תשב: את כבודו הסליחה אשר אני דופק אותם במכתבים, כי ההכרח יאלציני".