שינויים

[[קובץ:לוגו רשת אהלי יוסף יצחק חדש בנשיאות.png|שמאל|ללא מסגרת|ממוזער]][[קובץ:חנזין ווינברג ושז''ר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנהל לוגו הרשת הרב [[דוד חנזין]] (משמאל) מבקר אצל שר החינוך [[שניאור זלמן רובשוב]] (שז"ר) יחד עם הרב [[יוסף ויינברג]]]]'''רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש בארץ הקודש''' הינה רשת של מוסדות חינוך חב"ד ב[[ארץ הקודש]] העומדת בנשיאות [[הרבי]]. הרשת בראשות המנכ"ל הרב [[אליהו קריצ'בסקי]] כוללת כיום עשרות בתי ספר וגנים בהם לומדים אלפי תלמידים.'רשת אהלי יוסף יצחק' הינה רשת החינוך הארצית של תנועת חב"ד בישראל. ברשת החינוך פועלים מאות גני ילדים ועשרות בתי ספר יסודיים ועל יסודיים בכל רחבי הארץ. מוסדות החינוך של הרשת מתייחדים ברוח חינוכית ייחודית, המבוססת על אווירה יהודית-חסידית לצד מקצועיות ורמה לימודית בלתי מתפשרת ומצטיינים בצוות חינוכי הפועל מתוך תחושת שליחות בשאיפה ליישם את חזונו החינוכי של הרבי לפיו כל תלמיד נועד להיות 'נר להאיר' בסביבתו{{הערה|אתר הרשת}}. ==התייסדות ה'רשת'==[[קובץ:הרשת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הלוגו הישן]]בקיץ [[תשי"א]], מספר חודשים לאחר [[קבלת הנשיאות]], החל [[הרבי]] להניח את התשתית לתנופת ההתפתחות של [[חסידות חב"ד]] בארץ הקודש. ב[[חודש תמוז]] [[תשי"א]], הרבי הורה לעסקן הידוע הרב [[זושא וילמובסקי]] - הפרטיזן, לייסד בארץ הקודש רשת מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק" על שם [[אדמו"ר הריי"צ]], דוגמת רשת המוסדות שהוקמה באותה תקופה על ידי חב"ד ב[[מרוקו]]:

==הקמת ה'רשת'==[[קובץ:כיצד נחנך.jpg|שמאל|ממוזער{{ציטוטון|250px|כריכת הספר 'כיצד נחנך את ילדינו?', בהוצאת הרשת]]כבר בקיץ [[תשי"א]]הנה הצעתי בזה, מיד עם קבלת הנשיאות, החל שכיון שנראה ממכתבו יש בידו לקחת חלק בראש ביסוד מוסדות חינוך [[הרבי]...] להניח את התשתית לתנופת ההתפתחות של [הנה כדאי הוא שיתענין בהאפשר[חסידות חב"ד]ו] ת לייסד שם (בארץ הקודש. ב[[חודש תמוז]] תשית"א, פנה הרבי אל העסקן הידוע הרב [[זושא וילמובסקי]] והורה לו לפתוח בארץ הקודש רשת של ו) גם כן מוסדות שיכנסו ברשת המוסדות חינוך שיסדו במרוקה ונקראים על שם כ"אהלי יוסף יצחקק מו" על שם [[ח אדמו"ר הריי"צ]], דוגמת הרשת שפעלה אז במרוקו. הסיבה העיקרית להקמת הרשת הייתה בעבור האהלי יוסף יצחק ליובאוויטש"חוק הממלכתי" שהקצה רק שתי מערכות אשר ברשת מוסדות חינוך לשכבת הציבור שאינו שומר תורה ומצוות אלו נמצאים מוסדות החל מלימוד אלף בית עד בית מדרש למורים ורבנים, ואף כי אין בידינו - לעת עתה- לשלוח מכאן אמצעים גדולים, ומערכת חינוך "ממלכתי דתי" שהייתה אמורה לתת מענה לדתיים בישראלאבל על הוצאות קטנות לזמן הראשון בטח אוכל למצוא מקור לזה ובלבד שיהיה בזה ענין של ממש{{הערה|אגרות קודש חלק ד' אגרת א'פה. אך שתי מערכות החינוך - גם הצילום האגרת פורסם בספר הפרטיזן עמוד 85}}}} בתחילה זה נשמע מאתגר מאוד, אבל ר' זושא לו הורה הרבי לייסד את הרשת, ניגש לעבודה באופן מיידי, וחודש בלבד לאחר שנכתבה אליו אגרת התייסדות הרשת, בו' מנחם אב תשי"ממלכתי" וגם ה"ממלכתי דתי" - בקושי והיה בהם לימודי יהדותא, ועיקר החינוך בהם היה להידמות לגוייםר' זושא דיווח לרבי כי החל כבר לעבוד בהקמת מוסדות רשת אהלי יוסף יצחק, "להצליח" כמוהם וכוואת ר'. לשם כך הקימה תנועת [[אגודת ישראלזלמן אבלסקי]] את מערכת [[החינוך העצמאי]] בה ילמדו רק לימודי קודשלקח לו לעוזר. אך השכבה המוסרתית והדתית בישראל סירבו לשלוח את ילדיהם לשם כדי שיצאו עם באותה תקופה הועלו תמיהות לגבי הבחור העסקן ר' זושא, אם יוכל לייסד מוסדות, והרבי כתב על כך לאחד מראשי חב"ד בארץ הקודש: "משהו לחייםהרח"ז וילימובסקי, אשר כנראה הוא בעל מרץ... וכבר קיבלתי ממנו איזה הצעות בענין מוסדות חינוך בשם אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש". ולכן צווה הרבי להקים רשת מיוחדת עבור הורים אלה - שמצד אחד תהיה שם דגש על כך שכדאי לנצל את מרצו הרב להתייסדות הרשת ומוסיף: "רשת ממלכתיתובפרט שאין אנחנו עשירים כל כך באנשים בעלי מרץ ומחנכים" - ומהצד השני תוסיף לילדים בענייני יהדות כך שהילדים יצאו עם חינוך יהודי{{הערה|הפרטיזן עמוד 86}}.

בתחילה זה נשמע בלתי מציאותי, אבל הרבי שלח ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים מכתב אגרת אחר מכתבאגרת, ובכולם ובכולן תבע לייסד רשת חינוכית ממלכתית עצמאית דוקא. יחד עם דרישתו, הוסיף הרבי גם את נוסחת הפלא שתפתור את הבעיות: מוסדות חינוך אלה יוכרו כ"זרם בלתי-זרמי". הנוסחה הזאת אכן עבדה בהצלחה, לא היתה מקובלת במשרד החינוך וראשי חב"ד עמלו לאשר את הבלתי זרמי ולאחר שתדלנות עצומה, הצליח ותיחכום רב מצד ר' [[זושא וילימובסקי]] יחד עם ר' [[זלמן אבלסקי]] לקבל בקשת הרבי מומשה והתקבל אישור ממשרד החינוך להקמת רשת מוסדות החינוך הללו חינוך חב"דיים במסגרת "זרם בלתי-זרמי". , כפי שמתועד בספר [[זושא וילימובסקי|הפרטיזן]]:

על הסיבה לבח'התעקשותב[[סיון]] [[תשי"ב]], נפגש ר' של הרבי שמוסדות זושא עם שר החינוך הללו יהיו ממלכתיים דווקא ולא ייכנסו בתכנית החינוך העצמאי - [[בן ציון דינור]] והתחנן לפניו לאשר את הקמת הזרם החינוכי הנוסף, השר מצידו הסביר פעם הרבי בעצמוכי אין לו כל אפשרות לעשות זאת ותוך כדי שיחה צלצל הטלפון בלשכתו של דינור ועל הקו היה ראש הממשלה [[דוד בן גוריון]] שזימן את השר לפגישה דחופה וברגע שהשר עזב את המשרד ניגש ר' זושא למזכירה ואמר לה כי השר הסכים לשייך את חב"ד לזרם בלתי זרמי, באמרוועד מהרה הופק אישור רישמי, שהורים רבים שלעת עתה אינם שומרים תורה ומצוותאשר סלל את הדרך להקמת הרשת{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]] [[תשס"ה]], עמודים 92-94, יירתעו מלשלוח ושם צילום ותמליל המסמך המאשר את בניהם למוסד שאינו ממלכתיהקמת הרשת במסגרת זרם בלתי זרמי}}.

את מרכזה של הרשת קבע הרבי ב[[תל אביב]]. הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן למייסד הרשת ר' [[זושא וילמובסקי]], בה כותב הרבי בזה הלשון: "בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל ב[[תל אביב]], ובטח ידוע לו מפתגם הבעלה[[בעל-שם-טוב]]: והי' והיה ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד".ואכן ההתחלה דרשה כוחות עילאיים וברכת הרבי התגשמה,כאשר הרשת הצליחה להקים מספר רב של בתי ספר וגנים ברחבי ארץ הקודש.

[[קובץ:חנזין ווינברג ושז''ר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מנהל הרשת הרב [[דוד חנזין]] (משמאל) מבקר אצל שר החינוך [[שניאור זלמן רובשוב]] (שז"ר) יחד עם הרב [[יוסף ויינברג]]]]במהלך חורף [[תשי"ב]] הקימה הנהלת הרשת ארבעה מוסדות חינוך ברחבי הארץבמקומות הבאים: זרנוגה(מעברה ליד [[רחובות]]), מנחת(כיום מלחה [[ירושלים]]), [[יפו וכפר ]] ו[[כפר סבא]]. במקומות אלו לימדו חסידי חב"ד בשעות אחר הצהרים, ובשנת ובתחילת שנת הלימודים הבאה דהיינו ב[[אלול]] [[תשי"ב]] נפתחו ארבעה בתי ספר במקומות הללו.ועל רישום הילדים, פורסמה סקירה היסטורית בשבועון בית משיח {{הערה|גליון 1397 ל' שבט תשפ"ד}}. {{ערך מורחב|ערך=[[בית ספר חב"ד זרנוגה]], }}

'''זרנוגה''' הייתה באותם זמנים מעברת עולים שהוקמה ליד המושבה [[רחובות]]. במקום זה, שהיה מלא בצריפים, שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.

בית-הספר, שנוהל בשנותיו הראשונות על ידי הרב [[זלמן אבלסקי]]מבכירי פעילי הרשת, הוקם בצריפים שקיבלו מהרשות המקומית.

גם ב'''[[כפר סבא]]''' היה בית-ספר של ה'מזרחי', אולם הוא שכן בקצה אחד של העיר, בעוד שאנשי ה'רשת' פנו לאוכלוסייה המתגוררת בקצה השני של העיר. {{הערה|קורות הקמת בית הספר, מסוקרים בהרחבה בספרים: [[דוד עבדי]] ו[[רבים השיב ליהדות וחסידות]]}}.

המנהלים הראשונים של בתחילת הקמת הרשת היו הרב , ר' [[זושא וילימובסקי]] היה המייסד והמנהל{{הערה|על פעילותו כמייסד הרשת ראה בספר תולדותיו הפרטיזן, דוד חנזיןעבדי, רבים השיב ליהדות וחסידות, אחד היה אברהם}} והרב [[זלמן אבלסקי]] היה יד ימינו ובהוראת [[הרבי]]ר' זושא, הוסיף עוד עסקנים שינהלו איתו יחד את רשת אהלי יוסף יצחק והם: הרב [[זושא וילימובסקידוד חנזין]] והרב [[מאיר בליז'ינסקי]]. שלושתם עשו שעשו רבות למען ייסוד בתי ספר, פיתוח וביסוס הרשת{{הערה|הפרטיזן עמוד 89-91}}.  עם הזמן הוחלט כי המנהל הראשי יהיה הרב [[דוד חנזין ]] שעזב את עיסוקו הקודם כמגיד שיעור בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], אם כי ר' [[זושא וילימובסקי]] היה חבר הנהלת הרשת, ופעיל ברשת ומוסדותיה כל השנים עד יומו האחרון{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]] [[הפרטיזן]] תשס"ה, פרקים ט-י}}.

בתקופה הבאה היו עוד עסקנים נוספים שסייעו להנהלת הארצית כמו: הרב [[זלמן אבלסקי]] הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] והרב [[משה דובער גנזבורג]] שהתרים בעלי יכולת למען מוסדות הרשת.

לימינו של הרב חנזין פעל ללא לאות הרב זלמן אבלסקיאשר כיהן כמנהל בית ספר ויחד עם זאת, כשתפקידו העיקרי תפקידו היה לייצג את ענייני 'רשת אהלי יוסף יצחק' בכל מקום שדרש לכך על ידי הרב חנזין וחבריו להנהלת הרשת, מול משרדי הממשלה וכדומה. מפקחים ראשי ערים ומנהלי מחלקות.{{הבהרה}}

במקביל לעבודתו זאת, הרב חנזין השקיע מאמץ גדול להגביר את הרישום לבתי הספר של ה'רשת', בידיעה שכל ילד שייכנס לעולמה של יהדות, הוא בגדר הצלת עולם מלא.

המנהל הבא היה הרב [[משה סלונים]], אשר עבד כמחנך ומנהל ברשת ובשנת תשל"ז מונה למנהל הרשת והתמסר בכל כוחו לפיתוח הרשת והרחבתה, וסגנון פעולתו היה לבצע הוראות הרבי מבלי להביט על מכשולים ואתגרים שעמדו בדרכו וכך נחל הצלחה בפועלו הרב למען הרשת. ==הרשת מתרחבת==מנכבמהלך השנים מנהלי הרשת על פי הוראות הרבי, הרחיבו את היקף הרשת, באמצעות רישום מוגבר לבתי ספר קיימים, וייסוד בתי ספר חדשים ומהם אשר פעלו עשרות שנים באמצעות אנשי חינוך חב"דיים אשר עברו להתגורר ב[[תענך]], [[בית ספר חב"לי ד ברוש|ברוש]], [[באר שבע]] ובכל מקום בו הוקמו בתי ספר{{הערה| ראה בספרים: [[הפרטיזן]], [[דוד עבדי]] ו[[חייל בשירות הרבי]]}}. ובשנים מאוחרות יותר, הוקמו בתי ספר 'שלהבות' המיועדים במיוחד לציבור שאינו שומר מצוות לעת עתה, ומידי שנה נערך רישום מוגבר לבתי ספר אלו בפרט{{הערה|שבועון בית משיח גליון 1397 ל' שבט תשפ"ד}}. ===מנהלי הרשת במשך השנים===*מייסדי הרשת - הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב *מייסדי הרשת - הרב [[זלמן אבלסקיאבעלסקי]]{{מקור}}

*הרב [[אליהו קריצ'בסקי|אלי קריצ'בסקי]] ===הנהלה בשנים האחרונות=== *הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] - יו"ר הנהלת הרשת*הרב [[אליהו קריצ'בסקי]] - מנכ"ל*הרב [[יעקב ליברמן]] - מנהל גני חב"ד וחבר הנהלת הרשת*הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] - חבר הנהלת הרשת.*הרב [[צבי רוטנברג]] - חבר הנהלת הרשת.

*מנכ"ל: הרב אליהו קריצ'בסקי.*מנהל גני חב"ד וחבר הנהלת הרשת: הרב [[יעקב ליברמן]].*הרב [[שמואל חפר]]: - חבר הנהלת הרשת.*הרה"ג [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]: - חבר הנהלת הרשת.*הרב [[צבי רוטנברג]]: - חבר הנהלת הרשתמפעילה מרכז פרסומים ומערך דיגיטלי ארצי המסייע למוסדות בתהליך, וכך לדייק את העבודה שלהם ולהקל עליהם להגיע לקהלי היעד.

===מבקרי הרשת=הוראות הרבי==מבקרי הרשת מונו על ידי הרבי עם הקמתה:{{להשלים}}

===פקחי *יש להזמין את העסקנים ונבחרי הציבור המקומיים להשתתף בחגיגות שבבתי הספר של הרשת מטעם משרד החינוך===*הרב [[יחיאל מלוב]]במועדים החסידיים דוגמת י"ט כסלו{{הערה|מכתב מתאריך כ' כסלו תשט"ז לרב דוד חנזין. הוספה לקונטרס ועד הנחות בלה"ק י' כסלו תש"פ.}}.

*'''[[אלול תשרי (ספר)|אלול תשרי]]''', ספר העוסק בחגי ומועדי החודשים [[אלול]] תשרי.*'''לחשוב כיהודי''', תרגום ספרו של הרב [[יצחק זלמן פוזנר]] מאנגלית, [[כפר חב"ד]] תשמ"ג.*חגים וזמנים -טבת, שבט אדר.ואדר''' - ספר העוסק באירועי החודשים טבת שבט ואדר.

[[החינוך העצמאיתלמוד תורה]]

*'''דוד עבדי''' - יומנו של ספר תולדות הרב [[דוד חנזין]]. [[מנחם זיגלבוים]], [[תשס"ג]].*'''[[ימי תמימים]]'''. [[זושא וולף]], [[תשס"ז]]-[[תשע"א]].*'''[[חייל בשירות הרבי]]''' -זכורונותיו של זכורונות ר' [[יצחק גנזבורג]] בעריכת '''אברהם רייניץ''', [[תשנ"ט]].

*'''[httpshttp://www.reshetch.org אתר "/ דף הבית של רשת אהלי יוסף יצחק"]'''*[http://www.reshetch.org.il/login.asp אתר המורים של הרשת];היסטוריה[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/6/29/037090260433.html בראשית ימי הרשת] {{*}} [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/7/12/267450210155.html עמוד התווך] {{*}} [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/7/26/372568823637.html תלאות ימי בראשית] {{*}} [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/10/25/062289109504.html צפונה ונגבה]''' {{*}} בתוך [[שבועון בית משיח]]{{בית משיח}} תשע"ב-תשע"ג*'''[https://col.org.il/news/131768 ה' תמוז: היום לפני 70 שנה בדיוק - הרבי מורה לעסקן ר' זושא וילימובסקי לפתוח את ה'רשת']''' {{COL}}*[https://col.org.il/news/94676 כך הוקמה רשת 'אוהלי יוסף יצחק' ● צפו בוידאו{{וידאו}}{{col}}]*'''[https://chabad.info/magazine/1054490/ מדליקים את השלהבות: ההשפעה העצומה של ילד במוסד חב"די]''' - רישום לבתי ספר של הרשת, בשנים ראשונות ובימי שלהבות {{אינפו}} שבועון בית משיח גליון 1397 ל' שבט תשפ"ד