שינויים

[[קובץ:הנחות הרפ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כרך "[[מאמרי אדמו"ר הזקן]] - הנחות הר"פ", המאגד את מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] שנרשמו על ידי רבי פינחס רייזס כ"[[הנחה|מניח]]".]]ה[[חסיד]] רבי '''פינחס שיק (רייזס)''' מ[[שקלוב]] (נקרא פעמים רבות '''ר' פינחס משקלוב''') (?-[[תקפ"דה]]), היה מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]], ואחד ו[[אדמו"ר האמצעי]]. היה [[חוזר]] ו[[הנחה|ה'חוזרים'מניח]] מרכזי של [[מאמרי אדמו"ר הזקן]], שהנחותיו היו מדוייקות ביותר ורבותינו נשיאנו סמכו עליהם מאוד. חלק מהנחותיו נדפסו בספר מיוחד, "מאמרי אדמו"ר הזקן - הנחות הר"פ". כמו כן היה עסקן ובעל צדקה שסייע רבות להתבססות [[תנועת החסידות]] הראשיים , ופעל להכתרתו של תורותיואדמו"ר האמצעי כממלא מקום אביו אדמו"ר הזקן. אדמו"ר האמצעי כינהו בשם: "המצביא החסידי".

נולד ב[[עיירה]] בעיר [[שקלוב]] לגאון ר' [[חנוך העניך שיק, שהיה רב העיר. בצעירותו נחשב רבי פנחס לבעל כשרון ויכולות למידה מבורכים, והיה יושב ולומד בין למדני שקלוב, בגיל שבע עשרה לקחו לחברותא בלימוד הגאון רבי יוסף כלבו, מגאוני שקלוב. נשא לאישה את בתה של הרבנית רייזא ברלין משקלוב{{הערה|הרב [[שלום בער לוין]], שהיה רב המאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק א 'הערה 13.}} והיה עשיר ובעל [[עיירהצדקה]] ורב בית הדין של {{הערה|שם=ביתרבי}}. לאחר התקרבותו היה רבי פנחס חביב מאוד על רבותינו נשיאנו וכפי שמתאר בעל ה[[שקלובבית רבי (ספר)|בית רבי]], והיה : "רבותינו הקדושים היו מחבבים אותו מאוד והיו מגלים לפניו כל מסתורין וכל אשר הם עושים הוא היה עושה כו'"{{הערה|שם=ביתרבי|[[מתנגדבית רבי (ספר)|בית רבי]] גדול לשיטת החסידותחלק א, פרק כו.}}.

לאחר חתונתו ביקר רבי פנחס פגש לראשונה את [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקל"א]] בעת ביקור אדמו"ר הזקן כעובר אורח אנונימי בעיר שקלוב, והתווכח שם נשא ונתן בסוגיות בש"ס עם גאוני העיר. לאחר שענה להם על כל שאלותיהם וטענותיהם על שיטת החסידות וניצחם בוויכוח, חותנתו של רבי פנחס היתה בהתפעלות גדולהלמדני שקלוב והותיר עליהם רושם עז, והבטיחה לשלושה חתניה שמי שייסע ללמוד אצל אולם רק כעבור תקופה התברר כי היה זה ה[[אדמו"ר הזקן]] היא תעניק לו את כל רכושה. ר{{הערה|שם=לקוד|1=ראה בהרחבה לקוטי דיבורים חלק ב' פינחס קיבל את הצעתה, ונסע לשהות שלושה חודשים אצל ליקוט יג, סעיף יד ואילך ([[אדמוhttps://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=37&hilite= במהדורה המתורגמת ללה"ר הזקןק, ע' 318 ואילך]] ו[[התקשרות|התקשר]] אליו בכל ליבו).}}.

כשחזר ובידו מכתב המאשר כי שהה בלאחר [[ויכוח שקלוב]] בשנת [[ליאזנאתק"מ]] הייתה חותנתו של רבי פנחס - רייזא - בהתפעלות גדולה, והבטיחה את כל רכושה לחתנה שייסע ללמוד אצל אדמו"ר הזקן, נתנה לו חותנתו {{הערה|גם חתניה האחרים (אחד מהם היה [[זלמן רייזס]]) נסעו (וראה בערכו גירסא אחרת)}}. רבי פנחס קיבל את הצעתה ונסע לשלושה חודשים לאדמו"ר הזקן ב[[ליוזנא]]. את כל רכושה, והוא נסע שוב לליאזנא והעניק אותו הרכוש שקיבל מחותנתו נתן לאדמו"ר הזקןובתמורה לכך בירכו אדמו"ר הזקן בתורה וגדולה{{הערה|שם=תרצו}}. כערכה לסיפור זה כונה שמו על ידי החסידים על שם חותנתו רייזא ולא על שם אביו{{הערה|שם=תרצו|שיחת פורים תרצ"ו (ספר השיחות תרצ"ו ע' 126 ואילך). שיחות הרבי: [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/22/12/186.htm ש"פ תשא תשח"י]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5723-2/202/234.htm פורים תשכ"ג], [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5727-2/175/189.htm תשכ"ז].}}.

מכיון והתקשרותו בהמשך התקבל כחסיד מן המניין ל"חדר ב'" מה[[חדרים (אדמו"ר הזקן)|חדרים]] של חסידי אדמו"ר הזקן{{הערה|שם=לקוד}}. מאוחר יותר נשלח על ידי אדמו"ר הזקןלערי [[ליטא]] והתקרבותו ל[[הפצת תורת החסידות]] הגיעו בזכות אשתו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=63 לקוטי דבורים שם ליקוט יד, סעיף מח].}}, קוראים לו אצל החסידים בשם רבי פנחס רייזעס על גם הדפיס את [[הלכות תלמוד תורה]] לאדמו"ר הזקן בעילום שם חותנתו רייזעהמחבר, ובהסכמת אביו רבי חנוך העניך, ופעל להפצתם בין גאוני העיר{{הערה|רשימת אדמו"ר הריי"צ (ספר התולדות אדמו"ר הזקן, ולא ח"ב, ע' 497).}}. בעת שהדפיס אדמו"ר הזקן את התניא נשלח על ידו אל [[רבי זושא מאניפולי]] ורבי [[יהודה לייב הכהן]] על שם אביומנת לקבל הסכמותיהם לספר{{הערה|ביחד עם [[יצחק משה מיאסי]] ו[[משה ווילענקער]]. [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] ח"ד עמוד רסב, למרות שנולד למשפחה מיוחסת ומכובדתורשימת [[אדמו"ר הרייי"ץ]] הובא בספר [[תולדות ספר התניא]] עמוד סו}}.

התפרסם כרבי פנחס להיות דייקן ו"[[עשירות|עשירחוזר]] גדול, והיה לו מעמד מכובד בעירו כבן " זכה לשמר לדורות את פרטי ההנהגה של רב ה[[עיירהאדמו"ר הזקן]]מאז שנת תק"מ, וכבעל והיה ל[[צדקהבעל שמועה]] גדולמהימן לתיאור ההנהגה והתורות מאותה התקופה, ולזכותו נזקף הידע הרב שידוע לנו על סדר ההנהגה של אדמו"ר הזקן משנת תק"מ{{הערה|שיחות תרצ"ו ותשכ"ג שם. מתוקף מעמדו והשפעתו, פעל רבות עבור עניני [[רבותינו נשיאנו]]}}.

בתחילת התקרבותו אדמו"ר הזקן ביקר בשקלוב בשנת [[תקס"ז]], ואמר מאמר חסידות בקשר ל[[תורת החסידותחנוכת הבית]] סבל מהתנכלויות שונותאצל רבי פינחס, אך לאחר שהרב ב[[אברהם שיינעסכ' בטבת]] ניצח בויכוח עם גאוני שקלוב בנוגע לתורת החסידות, סרה ההתנגדות החריפה של גאוני שקלוב, והוא החל לנסוע בריש גלי ל[[תקס"ז]]. המאמר מתחיל "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד"{{הערה|ברשימת המאמר שכתב רבי [[משה (בן אדמו"ר הזקן)]], כותב בכותרת שהמאמר נאמר בעת חנוכת הבית של רבי פינחס בשקלוב. גם בעבודת הלוי חלק ב כותב רבי [[אהרן מסטרשלה] ללא שיסבול מהפרעות] ששמע מאמר זה בעת חנוכת בית. המאמר נמצא גם בהנחות הר"פ, וגם שם צויין שנאמר בחנוכת הבית.}}.

נודע כלמדן עצוםבשנת [[תקע"א]], וכשנהיה לחסיד בעת חתונת בת [[אדמו"ר האמצעי]] עם בנו של הרב ר' [[מרדכי מטשרנוביל]], קרא לו אדמו"ר הזקן וביקש ממנו שידאג לכך שלאחר [[הסתלקות אדמו"ר הזקן|הסתלקותו]] ימונה בנו אדמו"ר האמצעי תחתיו לקבל [[פדיון|פדיונות]], רכש בקיאות רבה בתורת החסידותולא ימנו מישהו אחר. ואכן, אחר ההסתלקות כתב לחסידים בכל מקום ומקום את צוואתו של אדמו"ר הזקן{{הערה|שם=ביתרבי}}. רבי פינחס נעשה חסיד של אדמו"ר האמצעי ומונה להיות גזבר על כספי ה[[מעמד]]{{הערה|מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק א.}}. ונחשב לאחד מגדולי המשכיליםלזקן החסידים בשקלוב ולמקורב לאדמו"ר האמצעי{{הערה|מתיאורו של המוסר שמחה קיסין (מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי פרק א').}}

רבותינו נשיאינו מאוד חבבו אותו וגילו לו סודות רבים, וכל מה שהם עשו הוא היה עושה[[אדמו"ר האמצעי]] התבטא עליו: "דער חסידישער פעלדמארשאל [= המצביא החסידי]"{{הערה|ספר השיחות תש"ח שם.}}.

נפטר בהיותו ב[[ליובאוויטש]] אצל אדמו"ר הזקן ביקר גם בשקלוב בשנת תקס"ז, ואמר מאמר חסידות בקשר להאמצעי בסוף שנת [[חנוכת הביתתקפ"ד]] חומה של רבי פינחס{{הערה|1=[http://www. המאמר מתחיל "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד"chabadlibrary. ברשימת המאמר שכתב בן רבינו, רבי משה, כותב בכותרת שהמאמר נאמר בעת חנוכת הבית של רבי פינחס בשקלובorg/books/arum/adhm/4/2. היה זה ביום כ' טבת, תקסhtm מאסר וגאולת אדמו"ז, פרשת שמותר האמצעי פרק א] בהערה 14. גם בעבודת הלוי חלק ב כותב בניגוד לכתוב בבית רבי אהרן מסטראשעלע ששמע מאמר זה בעת חנוכת ביתשנפטר בשנת תקפ"ה. והמאמר נמצא גם בהנחות הר"פ}} השאיר בצוואתו 90,000 רובלים לצדקה, וגם שם צויין שנאמר בחנוכת הביתוכן ציווה לתת לחסידים מכספו לקנות [[משקה]] [[התוועדות חסידית|להתוועד]] בימי אבלו בכדי להפיג את צערם.

בעת חתונת בת [[===הנחת מאמרי אדמו"ר האמצעי]] עם בנו של הרב ר' הזקן===רבי פינחס היה מה[[מרדכי מטשרנובילהנחה|מניחים]] בשנת הבולטים שהעלו על הכתב את [[תקע"אמאמר]] קרא לו [[י אדמו"ר הזקן]] וביקש ממנו שידאג לכך שלאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] של [[. יחודו היה בדייקנות הגדולה שלו, ובמאמציו לשמור בדיוק על לשון אדמו"ר הזקן]] ימונה בנו [[, כך שאפילו כאשר היה אדמו"ר האמצעיהזקן מתגלגל על הרצפה מרוב דביקות בעת המאמר, היה רבי פינחס מתגלגל אחריו ומנסה לקלוט את המילים שאמר אז{{הערה|[[המלך במסיבו]] תחתיו לקבל חלק ב' עמוד ס"ז}}, וכאשר היו מילים שלא הצליח לקלוט השאיר מקום פנוי באמצע רשימת הדברים{{הערה|שם=תרצו}}{{הערה|1=ראה גם [[פדיון|פדיונותhttps://chabadlibrary.org/books/admur/tm/27/27/435.htm שיחת פורים תש"כ]] ולא ימנו מישהו אחר.}}. מסיבה זו, סמכו רבותינו במיוחד על הנחותיו, ובאמת אחר הו[[הסתלקותאדמו"ר הצמח צדק]] כתב לקרא לו "בור סוד שאינו מאבד טיפה"{{הערה|1=[[חסיד|חסידים]https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/706-10/5/26/246.htm ספר השיחות תש"ח, ע' 246] בכל מקום ומקום את צוואתו של . רשימת שמעון הכופר (ספר התולדות אדמו"ר הזקן, ח"ב, ע' 555) מתייחסת אמירה זו לאדמו"ר הזקן.}}.

[[הנחה|הנחות]] רבות בזכות החשיבות הגדולה של הנחותיו, כאשר הדפיס [[מאמר|מאמרי]] [[אדמו"ר הזקןהרבי]] כתב ר' פנחס המהווים חלק מסדרת את סדרת הספרים "[[מאמרי אדמו"ר הזקן]]" תחת השם [[, הוקדש כרך מיוחד להנחות אלו בשם "הנחות הר"פ]]. הסתלק בשנת [[תקפ"ה]] והשאיר אחריו 90,000 רובלים כסף לצדקה, וכן ציווה בצוואתו לתת לחסידים 25 רובלים כסף לקנות [[משקה]] [[התוועדות|להתוועד]] בימי אבלו בכדי להפיג את צערם. [[אדמו"ר האמצעי]] אמר עליו שהוא ה"פילדמרשל" (גנרל בדרגה הכי גבוהה) של החסידים. נפטר ב[[ליובאוויטש]] בסוף שנת [[תקפ"ד]]{{הערה|1=כך מובא בספר וראה ב[httphttps://wwwbeta.chabadlibraryhebrewbooks.org/books/arum/adhm/4/2pdfpager.htm מאסר וגאולת [[אדמו"ר האמצעי]] פרק א] בהערה 14, בשונה מהנכתב ב[[בית רבי aspx?req=32913&st=&pgnum=198&hilite= הוספות שם (ספרע' קצא)|בית רבי]] שנפטר בשנת [[תקפ"ה]].}}, בעת שנסע ל[[לקט מראי מקומות ברשימות ושיחות אדמו"ר האמצעי]] בקשר עם כתבי המלשינות נגדו מצד ה[[מתנגדים]]. ==עסקנותו==הדפיס את 'הלכות תלמוד תורה' ל[[אדמוהריי"ר הזקן]] בעילום שם המחבר ובהסכמת אביו הרב חנוך העניך שיק שהיה מרבני שקלוב ופעל להפצתו בין גאוני העיר. נשלח על ידי [[אדמוצ (שנדפסו עד תשח"ר הזקן]] אל [[י, שנת הוצאת הספר לאור) בהן מוזכר רבי זושא מאניפולי]] ורבי [[יהודה לייב הכהן]] פינחס, שנלקטו על מנת לקבלת את הסכמותיהם להדפסת ספר התניאידי הרבי.}}.

רבי פנחס היה חשוך בנים .

 * הרב יצחק אייזיק שיק - אביו של הרב דוד שיק שהיה סב ל מהרלמהר"ם שיק ול 'אמרי דוד' שיק 

==לקריאה נוספת==* הרבנית דרייזע שיק - אמו של הרב שמואל אריה לייב שיק אביו של הרב שלמה [[שניאור זלמן שיק בעמח"ס ברגר]], ''אבן שלמה'* אחיינו, ששמו לא נודע לנו, ירש מכתב שנכתב ע"י האדמו"ר האמצעי לרבי פנחס בעניינים כספיים. הוא מסר מכתב זה לשמחה קיסין, ה'מוסרפינחס רייזעס''' שוהביל ל, [[מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי|מאסרוהתמים (בית משיח)]] של [[אדמו"ר האמצעי]] בשנת [[תקפ"גליון ה, ע' 7 {{*}} גליון ז]], ע' 7*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 29-34.

 {{מיון רגיל:רייזס, פינחס}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|רייזס]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|רייזס]]