שינויים

[[קובץ:עין יעקב.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|תמונת השער של עין יעקב דפוס וילנא]]'''עין יעקב''' הוא חיבור המאסף את מרבית האגדות המצויות ב[[תלמוד הבבלי]] וב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]]. חובר על ידי רבי [[יעקב בן חביב]], שהספיק לכתוב רק שני חלקים של הספר, על [[סדר זרעים]] ו[[סדר מועד]] ונפטר באמצע עבודתו. הספר הושלם בידי בנו, רבי [[לוי בן חביב]], הרלב"ח.

חובר על ידי רבי [[יעקב בן חביב]]הספר נפוץ מאוד בכל תפוצות ישראל, שהספיק לכתוב רק שני חלקים של הספרובמקומות רבים נקבעו בו שיעורים, על [[סדר זרעים]] ו[[סדר מועד]] ונפטר באמצע עבודתובזכות האגדות שמכיל שהן קלות ללימוד גם עבור יהודים פשוטים. הספר הושלם בידי בנו, רבי [[לוי בן חביברבותינו נשיאנו]], הרלב"חעודדו מאוד את הלימוד בספר.

את החיבור ערך המחבר לפי סדר מסכתות התלמוד, כשהוא מכנס אל חיבורו את כל האגדות המופיעות בתלמוד, ומשמיט את כל הנושאים ההלכתיים שנידונו בו. בחיבורו הביא המחבר את לשון הגמרא ופירושי ה[[ראשונים]] שהיו לפניו כדוגמת: [[רש"י]], [[בעלי התוספות]], [[ר"ן|רבינו ניסים]], [[רשב"א]] ו[[ריטב"א]]. לצידם הוסיף המחבר גם פירוש משלו, שנקרא בשם פירוש "הכותב".

החיבור "עין יעקב" תורגם ל[[אידיש]] על ידי יוסף מאיר יעבץ ונדפס בהוצאת "בית מסחר ספרים ירושלים" בניו יורק. התרגום הראשון ל[[אנגלית]] נעשה על ידי הרב שמואל צבי גליק ונדפס בשנת 1916 ה'תרע"ו בארצות הברית. ובהמשך לשפות נוספות.

== מיוחדות חיבור הספר והשפעתו על הפרשנות לספרות האגדה השפעה =="עין יעקב" הוא החיבור הראשון בספרות התורנית המודפסת המאגד המלקט את אגדות התלמוד כגוף ידע עצמאיבפני עצמן, ולכן השפיע על הגברת העיסוק בחלק זה של הגמרא. החיבור מסודר על פי סדר המסכתות והדפים, בשונה מספרות הדרשות והמוסראולי בעקבות חיבור הספר, המפרשות הופיעו עוד ספרים שהתמקדו בפירוש אגדות רבות אולם הן בנויות על פי נושאים או פרשיות השבוע ולא מתייחסות לאגדה כגוף ידע העומד בזכות עצמוהתלמוד, אלא ככלי עזר לביסוסם של רעיונות מוסרים או מחשבתיים. התפיסה הרואה את האגדה כגוף ידע הראוי לפרשנות עצמאית באה לידי ביטוי דווקא בשני חיבורים של יוצרים מהמרחב הפולני-אשכנזי שהושפעו רבות מה"עין יעקב". כמו החיבור "דרש משה" לרבי משה מפיזענץ שראה אור בקרוב בשנת ה'שמ"ט, וחיבורו של רבי שמואל אידילש איידלש ([[המהרש"א]]), "חידושי אגדות" (לובלין, ה'שפ"ח).

[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר, שאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]] סיפר לו ש"לחסידים מלפנים היתה הייתה קביעות בחוק לימודם .. שנוסף על השיעורים במשניות, עמוד גמרא ותניא, היו גם לומדים פסקא ב"עין יעקב""{{הערה|

[[הרבי]] התבטא על לימוד העין יעקב "לימוד הכי נעלה"{{הערה|אגרות קודש כרך כג עמוד רנה.}}, והפליא במעלת העין יעקב שנלמד על ידי אנשים רבים, ובמיוחד על-ידי אנשים פשוטים, שפשטותם קשורה בפשיטות העצמות אין סוף{{הערה|שיחת כ"א אדר תשמ"ח – נאמרה בעת סיום השלושים להסתלקות הרבנית הצדקנית נ"ע זי"ע (ספר השיחות תשמ"ח כרך א' עמוד 307):

"לימוד "עין יעקב" על-ידי אנשים פשוטים שאינם שייכים ללימוד דף היומי, הלכה יומית, וכיוצא בזה..."

"...שפשיטות העצמות מתגלה בפשיטות דאיש פשוט."}}, ועודד באופן פרטי חסידים שעסקו במסירת שיעור קבוע בעין יעקב{{הערה|1=ראו לדוגמא מכתב לר' [[יוחנן גורדון]] (והמכתב שלאחריו) בהוספה ל[https://drive.google.com/viewerng/viewer?url=https://w2.chabad.org/media/pdf/1263/IbZN12635664.pdf קונטרס ועד הנחות בלה"ק פרשת משפטים תשפ"ד].}}.

# סוטה סג, א: [[גנבא אפום מחתרתא ]] רחמנא קריא.}}, וכן דיונים והתייחסויות לגירסאות העין יעקב{{הערה|בהדרנים על מסכת תענית ומכות ('הדרנים על הש"ס' כרך א' עמוד קלב ואילך; כרך ב' עמוד שלח ואילך) ובריבוי שיחות נוספות (ראה לדוגמא לקוטי שיחות כרך ל' עמוד 223 הערה 3. ועוד).}}.

* "עין יעקב" באתר HebrewBooks: [httphttps://hebrewbooks.org/44593 חלק ראשון], [httphttps://hebrewbooks.org/44566 חלק שני], [httphttps://hebrewbooks.org/45077 חלק שלישי], [httphttps://hebrewbooks.org/45927 חלק רביעי]