שינויים

== רבי תולדות חיים מוולוז'ין ==רבי ר' חיים איצקוביץ הידוע יותר בשם נולד בשנת [[תק"ט]], לאביו רבי יצחק בן חיים מוולוז, שהיה פרנס הקהילה ב[[וולוז'ין ]] ולאמו רבקה, בת רבי יוסף רפפורט. בצעירותו למד במשך כשנתיים אצל רבי [[רפאל הכהן המבורגר]], רבה של [[מינסק]] ואחר כך אצל [[השאגת אריה]]. מגיל 19 החל נוסע אל [[הגאון מווילנה]] (תק"ט - תקפהגר"א), היה מגדולי הדור בתקופתוונעשה לתלמידו החשוב. בהסכמתו וברכתו של רבו, מחשובי תלמידיו של הגאון מווילנה, רב העיירה וולוזחזר רבי חיים לוולוז'ין ומייסדה ושימש כרבה של ה[[עיירה]]. כרבה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין החל לשמש ככל הנראה בשנת ה'[[תקל"אם הישיבות"ד]] (1774). לאחר כחמש עשרה שנות רבנות עבר לכהן כרב בוילקומיר, אך חזר לוולוז'ין לאחר שנה אחת בלבד בעקבות התנגדות בקהילה, והמשיך לשמש כרבה עד יומו האחרון.

ר' חיים נולד לאביו יצחק בן חייםלאחר פטירת [[הגר"א]] נתקשה בשו"ת חמור, שהיה פרנס הקהילה בוולוז'ין ולאמו רבקה, בת רבי יוסף רפפורט, בנו של רבי שמחה הכהן רפפורטוהגיע לביקור אצל רבינו הזקן על מנת להתיר ספקותיו. בצעירותו למד תחילה במשך שנתיים אצל רבי רפאל הכהן המבורגר שהיה רבה של מינסק‏‏יש אומרים כי היה זה בשנת [[תקס"ג]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&hilite=885784b1-7eb1-479b-8548-758f5c8dd40d&st=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%A7%D7%90%D7%96%D7%99%D7%A7&pgnum=150 בית רבי עמ' 150], ואחר כך אצל השאגת אריה, שהיה רב העיירה באותה עת. מגיל 19 החל נוסע אל }}אדמו"ר הזקן כותב באיגרת משנת תקע"א: "והנה בהיות הגאון מווילנה (הגרמה"ר חיים נ"י אב"ד דקהילת וואלאזין במדינתנו בשנת תקס"ג, שמעו מפיו כמה מנגידי מדינתנו שאינן מאנ"א)ש כלל וכלל, ונעשה לתלמידו החשוב. בהסכמתו וברכתו של שאמר בשם רבו, מובהק הגאון מווילנההמנוח החסיד ז"ל, חזר רבי חיים מווילנה לוולוז'ין ושימש כרבה של העיירהשאין שום איסור כלל בשחיטת סכינים מלוטשים על פי הדין השנוי בגמרא ופוסקים. בגררק אם יצא איסור מפיו ז"ל אינו אלא משום הרחקה לאנ"א הוא ראה גדול שלא היה כמותו כמה דורותש, עד שאפילו בהתייחסות הציבורית אליו כממשיך דרכו ראה פגיעה בגאון.כרבה של וולוז'ין החל לשמש ככל הנראה כמו שאר הרחקות וגזרות שיצאו כשגגה מלפני השליט בשנת ה'תקל"ד (1774)ב... לאחר כחמש עשרה שנות רבנות עבר לכהן כרב בוילקומיר" {{הערה|אג"ק אדמו"ר הזקן, מהדורת תשע"ב, אך חזר לוולוזעמ'ין לאחר שנה אחת בלבד בעקבות התנגדות בקהילה, והמשיך לשמש כרבה עד מותו‏‏[2]שפא. בראשית המאה ה-19, לאחר פטירתו ובהערה שם בשולי הגיליון מציין העורך שייתכן שכוונת אדמו"ר הזקן במכתבו היא לביקורו של רבו, ייסד ר' חיים את ישיבת עץ חיים בוולוזמוולוז'ין ובכך הפך לאבי הישיבות הליטאיות הגדולות. לקראת ייסודה של הישיבהבמינסק, יצא שם נפגש עם אדמו"ר' חיים בשנת ה'תקסהזקן והרבו להתפלפל בקושיות ופירוקים (כמסופר בסיפורים נוראים, מג, סע"ב, במכתב גלוי אל ד"אוהבי התורה" בליטא, ובו קרא להרים את קרן לימוד התורה והישיבות. במכתב זה הונח היסוד לגישתו הרוחנית ביחס ללימוד התורה (לעומת החסידותה עתה באתי), והוא מהווה את ראשית התקבלותו כמנהיג הרוחני של יהודי ליטא.}}

חלקו של באחת מאגרותיו כותב אדמו"ר' חיים ביוזמת עליית תלמידי הגרהזקן אודות המלצה שכתב "להגאון מוואלאזין" עבור עסקן מסוים. כנראה נכתבה איגרת זו לאחר שדעכה המחלוקת בין המתנגדים והחסידים, דהיינו מתקס"ג ואילך, ולכן ישנה השערה שנכתבה בשלהי תקע"א ב-1808 אינו ברור דיו. קיימת עדות מאוחרת של ר' אריה נאמן על-פיה ר' חיים הגה ויזם את העלייה שבראשה עמדו ר' ישראל ור' מנחם מנדל משקלוב. ר' חיים לא עלה לארץ ישראל בעצמו אך סייע רבות לעולים. הוא שימש כסמכות הרבנית של ארגון רוזני וילנה{{הערה|אג"ק אדה"ז, אשר תמך כלכלית בפרושיםמהדורת תשע"ב, היהודים הליטאים-אשכנזים בארץ ישראלעמ' שצא, באמצעות כספי החלוקה והקמת ועיין שם בהערות העורך בשוה"כולל הפרושים הכללי ג. וראה צילום כתי"אדרת אליהוק מהאיגרת שם, עמ' שצ. ועיין שם במבוא לאג"ק עמ' 58 שר" ואף היה הסמכות העליונה לניהול ענייניהםח מוולוזין עמד בקשרי ידידות עם רבינו הזקן. כתוצאה מכך הייתה לו השפעה רבה על }}

בתו של רבי חיים היה מקרב מאוד את התלמידים שהיו נוטים לחסידות.{{הערה|ה[[חסיד]] ר' חיים, רלקא, נישאה לר' יוסף סולובייצ'יק אב"ד וילייאמפול וקובנה[[יעקב קידנר]] בספר מצרף העבודה - ויכוחא רבא. בנםבמשך השנים קמו עוררין על עדות זו, רבי יצחק זאב סולובייצוראיות לאמיתותה נדפסו בביטאון 'יק היה רב העדה בקובנא (וכנראה אף בעיר ניסוויזש קודם לכן), ונכדם היה רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ[[עלי ספר]]'יק (בית הלוי?), אבי שושלת בית בריסק. בזיווג שני היא נישאה לרבי משה כהנא שפירא}} כאשר חסידו של אדמו"ר הזקן, ונכדם הוא רבי זלמן סנדר כהנא שפירא אבי רבי אברהם דוב כהנא שפירא רבה [[ישראל יפה]] עבר בעירו, הזמינו ר' חיים ל[[סעודת שבת]] ובסעודה ביקש ממנו לחזור מתורותיו של קובנה ובעל הדבר אברהםרבו [[אדמו"ר הזקן]] בתורת החב"ד. בתו של רבי משה מזיווגו הראשון נישאה לאחיה החורג יצחק זאב סולובייצ'יק{{הערה|1= תולדות הרב מוואלזין, בנו של רלקא מזיווגה הראשוןהובא ב[[דור דעה]] וב[[הרב מלאדי ומפלגת חב"ד]].}}

רבי חיים היה מיודד עם רבותינו נשיאינו, ובפרט עם [[האדמו"ר האמצעי]]. בשנת תקע"ו הוכרזה מגבית צדקה כללית עבור היהודים שגורשו מהכפרים בציווי הצאר. על המגבית היו ממונים רבי חיים מטעם המתנגדים, ור' פנחס רויזעס שיק מגדולי חסידי אדמו"ר האמצעי, מטעם החסידים, והם אף חתמו במשותף על מכתב בנושא. {{הערה|אג"ק אדמו"ר האמצעי, מהדורת תשע"ג, עמ' 28. המכתב נדפס שם, עמ' רצב-רצד.}} גם בנו של רבי חיים, רבי [[יצחק מוולוז'ין|איצהל'ה מואלאזי'ן]] המשיך בדרכו של אביו, והיה בקשרי ידידות עם [[הצמח צדק]]{{הערה|ראה קונטרס לימוד החסידות, עמ' 14-15}}, וביחד פעלו בכמה עניינים, ואף שהו ביחד בפטרבורג כדי לפעול אצל הממשלה שלא יכריחו יהודים ללמוד בבתי ספר ממלכתיים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id= שיטתו בהלכה ==422 מדברי הרבי לר' צבי כהנא] - [[חלוקת דולרים]], [[סיוון]] [[תש"נ]]}}. רבי יצחק מוואלזין אף היה מעיין בעומק הדעת בספרי החסידות.{{הערה|בית רבי. נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 35.}}

רבי חיים סבר שאין בהכרח לסמוך הרבי הזכיר את ספרו נפש החיים ואת שיטתו בענין ה"צמצום" אך גם ציין ש"נפש החיים" יצא לאור על הכרעת הקודמים במקום שהוא מנת להפחית ולמזער את ההשפעה וההתלהבות של ספר התניא, ומסיבה זו נמנעו חסידים במשך הדורות מלהשתמש ולעיין בספר זה.{{הערה|המלך במסיבו ח"ב ע' רכב. ראו גם תורת מנחם חלק סב, עמ' 123. מסופר שבזמן שהרבנית [[חיה מושקא]], העידה ב[[משפט הספרים]], בין צוות בית המשפט שהגיע לביתה לערוך את העדות, הגיע למסקנה הלכתית אחרת (המדובר הוא באדם שהגיע להוראה) ואמר שזה בכלל מתורגמן מרוסית לאנגלית, יהודי חרדי ליטאי, באמצע העדות עצרו להפסקה קצרה, והרבנית הבחינה בו פותח ספר ומעיין, היא שאלה אותו לתומה "לא תשא פניםמה אתה עושה? אומר תהלים?", עם זאת העדיף להוכיח שהמקרה שהובא לפניו שונה מהמקרה המתואר בפוסקים בעלי חשיבות מרכזית בהלכה (כדוגמת השולחן ערוך) ולהוכיח שלא במקרה שבו מתעסק דיברווהוא הראה לה שלומד מהספר "נפש החיים" והרבנית הביעה מורת רוח מכך שבביתה הפרטי לומדים מספר זה}}.

רבי ===צמצום לאו כפשוטו===בתחילת התפשטות [[תורת החסידות]], ו[[התנגדות לחסידות|המחלוקת הגדולה]] אחת מטענות המתנגדים כנגד ה[[חסידים]] הייתה על מה שנכתב בספרי החסידות שהצמצום ב[[אין סוף]] המובא בכתבי [[האריז"ל]] הוא אינו כפשוטו, ולא במאור אלא רק באור, וגם זה רק בבחי' התחתונה שבאור{{הערה|ראה בכ"ז [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א|אגרות קודש]] חלק א', אגרת י"א}}. ה[[גר"א]] שהיה גדול ה[[מתנגדים]] סבר כי הצמצום הינו כפשוטו - ובאורו לחוד. ור' חיים החשיב מאוד את לימוד הבקיאות. תלמידו כותב בהתאם לרבו הגר"א בספרו נפש החיים שהצמצום הוא לאו כפשוטו - אבל הוא דרש ישרות בלימוד וכתב שפירוש מפולפל, גם אם נראה יפהבמאור עצמו.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=9c80bd3d-aef9-4a85-bb8f-cb2ab1fa4d7c&st=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%90%D7%96%D7%99%D7%9F&pgnum=300 נפש החיים (ש"ג פ"ז)] - ראו [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק א' אגרת י"א. [[היכל הבעש"ט]] גליון ה'. וראו אגרות הרבי למקובל ר' יוסף לייב זוסמן, אם אינו לפי האמת יש להרחיקובהן הרבי עונה לו על קושיותיו שהקשה בעניין זה: https://www. העריך מאוד את חשיבות החזרות בלימוד ואמר שעל ידי ריבוי חזרות יתורצו שאלות רבותlahak. לאדם המתקשה בלימודו הציע ללמוד במתינות ומתוך שמחה וכתב שבלימוד כזה יכול להשיג בזמן מועט מה שבלא מתינות ישיג בשעות רבותorg/templates/lahak/article_cdo/aid/2940152 - מאמר איש יהודי ה'תשל"ג, בהוספה עמ' 14-13, מכתב מימי הסליחות תשי"ח.}}.

  == רבי חיים והאדמו"ר האמצעי משפחתו == הגאון *בנו רבי חיים מוואלז[[יצחק מוולוז'ין, היה היחיד מתלמידי הגר"א שלא אבה להשתתף באסיפות שרקמו המתנגדים כנגד מחנה ידידי ה' של הבעל שם טוב ותלמידיו, ואף לא נטל צעד בכל הצעדים שרקמו נגדם.עליו התבטא [[אדמו"ר שליט"א]] כי "רבי חיים, שהיה תלמיד אישי של הגר"א ופרסם את תורתו, לא היה מתנגד, כי מיראי ה' מעולם לא היו מתנגדים, היו רק מחוצפים שרצו לפעול את שליחות הס"מ של מלחמת ה' במדין, שהוא לזרוע שנאת חינם בין בני תורה".*נכדו רבי חיים היה ידיד קרוב של [[האדמו"אליהו, בן בנו ר האמצעי]], דיברו ביחד בעניני הלכה, ואף נסעו ביחד לפטרבורג כדי לפעול אצל הממשלה שלא יכריחו יהודים ללמוד ב'שקאלעס' (כך היו נקראים הבתי ספר בדורם.) (יש לצייןיוסף, כי בקשר לכך אמר [[אדמו"ר שליט"א]] בשיחה לאחד מראשי הישיבות, כי תודות לקל שזה רשום אצל הגוים, שכן אם היה דבר זה רשום על ידי החסידים היו אומרים כי - הצטרף לעדת החסידים מגזימים, אך לגוים הרי מחויבים להאמין...) כמו כן היה רבי חיים מיודד עם אדמו"ר [[הצמח צדק]].גם בנו רבי איצהל{{הערה|שערי יצחק עמ'ה מואלאזי'ן המשיך בדרכו של אביונו, והיה ידידו של [[הצמח צדק]], וביחד פעלו ענינים שוניםא}}.[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=422]חלק מהמידע לקוח מתוך [[הויקפידיה העברית]].{{הערות שוליים}}[[קטגוריה:ידידי חב"דרבני ליטא|חיים]]