שינויים

[[תמונהקובץ:וולזין.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|בנין הישיבה בוולוז'ין, כיום]]הגאון הרב '''חיים איצקוביץ'''' (ידוע בשם '''ר' חיים מוולוז'ין'''), (ז' ב[[סיון]] [[תק"ט]]- י"ד ב[[סיון]] [[תקפ"א]]), (מכונה '''ר' חיים מוולוז'ין''') בן הגאון רבי נחמן מפוהסט, היה מגדולי הדור בתקופתו, מחשובי תלמידיו של [[הגאון מווילנה]]{{הערה|בהקדמה לביאור הגר"א על השו"ע, הוא נמנה כ"ראשון התלמידים"}}, רב העיירה ה[[עיירה]] וולוז'ין ומייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין "אם הישיבות".

הרב ר' חיים נולד בשנת [[תק"ט]], לאביו רבי יצחק בן חיים, שהיה פרנס הקהילה ב[[וולוז'ין]] ולאמו רבקה, בת רבי יוסף רפפורט. בצעירותו למד במשך כשנתיים אצל רבי [[רפאל הכהן המבורגר]], רבה של [[מינסק]] ואחר כך אצל [[השאגת אריה]]. מגיל 19 החל נוסע אל [[הגאון מווילנה]] (הגר"א), ונעשה לתלמידו החשוב. בהסכמתו וברכתו של רבו, הגאון מווילנה, חזר רבי חיים מווילנה לוולוז'ין ושימש כרבה של העיירהה[[עיירה]]. כרבה של וולוז'ין החל לשמש ככל הנראה בשנת ה'[[תקל"ד]] (1774). לאחר כחמש עשרה שנות רבנות עבר לכהן כרב בוילקומיר, אך חזר לוולוז'ין לאחר שנה אחת בלבד בעקבות התנגדות בקהילה, והמשיך לשמש כרבה עד יומו האחרון.

לאחר פטירתו של רבו, ייסד ר' חיים את ישיבת עץ חיים בוולוז'ין ובכך הפך לאבי הישיבות הליטאיות הגדולות. לקראת ייסודה של הישיבה, יצא ר' חיים בשנת ה'[[תקס"ב]], במכתב גלוי אל "אוהבי התורה" בליטא, ובו קרא להרים את קרן [[לימוד התורה ]] והישיבות. במכתב זה הונח היסוד לגישתו הרוחנית ביחס ללימוד התורה, והוא מהווה את ראשית התקבלותו כמנהיג הרוחני של יהודי ליטא.

הגאון רבי חיים מוואלז'ין, היה היחיד מתלמידי הגר"א שלא אבה להשתתף באסיפות שרקמו המתנגדים ה[[מתנגדים]] כנגד מחנה [[הבעל שם טוב ]] ותלמידיו, ואף לא נטל צעד בכל הצעדים שרקמו נגדם.{{הערה|1=[[בית רבי]], וראה תולדות החסידות לר"א מרכוס פ"ה.}} בהזדמנות מסויימת התבטא עליו [[הרבי]] כי : "רבי חיים, שהיה תלמיד אישי תלמידו הקרוב של הגר"א ופרסם את תורתו, לא היה מתנגד, כי מיראי - בכלל יראי ה' מעולם לא היו מתנגדים, - היו רק מחוצפים שרצו לפעול את שליחות ה[[ס"מ]] של מלחמת ה' במדין, שהוא לזרוע [[שנאת חינם]] בין בני תורה".{{הערת שולייםהערה|מדברי הרבי לרב [[צבי כהנא]](שיח שרפי קודש עמוד 209).}} לפי גירסתו של רבי חיים, הסיבה לכך שהגר"א לא קיבל אליו את [[אדמו"ר הזקן]] ורבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], אינה תלויה בו שהרי הוא עצמו רצה לקבלם, ודווקא אמו של הגר"א היא גם זו שמנעה בעדו מלקבל אליו {{הערת שולייםהערה|[[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 36.}}. הרבי הריי"צ מתאר{{הערה|קונטרס לימוד החסידות, עמוד 7}} שבין המנגדים לתורת ודרכי החסידים היו שתי פלוגות: פלוגה אחת רגזנית וחושדת בכשרים, ופלוגה שניה מתונה ובעלת משפטים במשפטי השכל האנושי. בדור הראשון להתגלות והתפשטות תורת חסידות חב"ד - בימי רבינו הזקן - הייתה הפלוגה השניה כמוסה, והעיקר הייתה פלוגה ראשונה הרגזנית, אשר בשני הנצחונות של החסידים{{הערה|נצחון החסידות בשחרור אדמו"ר הזקן ממאסריו - הראשון והשני}} בשנת תקנ"ט ותקס"א הושפל כבודה של הפלוגה הראשונה, והתחילה להתרקם הפלוגה השנייה. על פלוגה זו נמנה ר' חיים, שלא המשיך בדרך ההתנגדות לתורת החסידות ולדרכי החסידים.

אחרי לאחר פטירת [[הגר"א]] כשנתקשה נתקשה בשו"ת חמור, היה בביקור והגיע לביקור אצל רבינו לשאול אותו את הזקן על מנת להתיר ספקותיו. יש אומרים כי היה זה בשנת [[תקס"ג]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&hilite=885784b1-7eb1-479b-8548-758f5c8dd40d&st=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%A7%D7%90%D7%96%D7%99%D7%A7&pgnum=150 בית רבי עמ' 150].}}אדמו"ר הזקן כותב באיגרת משנת תקע"א: "והנה בהיות הגאון מה"ר חיים נ"י אב"ד דקהילת וואלאזין במדינתנו בשנת תקס"ג, שמעו מפיו כמה מנגידי מדינתנו שאינן מאנ"ש כלל וכלל, שאמר בשם רבו מובהק הגאון המנוח החסיד ז"ל, שאין שום איסור כלל בשחיטת סכינים מלוטשים על פי הדין השנוי בגמרא ופוסקים. רק אם יצא איסור מפיו ז"ל אינו אלא משום הרחקה לאנ"ש, כמו שאר הרחקות וגזרות שיצאו כשגגה מלפני השליט בשנת תקל"ב..." {{הערה|אג"ק אדמו"ר הזקן, מהדורת תשע"ב, עמ' שפא. ובהערה שם בשולי הגיליון מציין העורך שייתכן שכוונת אדמו"ר הזקן במכתבו היא לביקורו של ר' חיים מוולוז'ין במינסק, שם נפגש עם אדמו"ר הזקן והרבו להתפלפל בקושיות ופירוקים (כמסופר בסיפורים נוראים, מג, סע"ב, ד"ה עתה באתי).}}

הוא היה מקרב מאוד את התלמידים שהיו נוטים לחסידות.{{הערת שוליים|ה[[חסיד]] באחת מאגרותיו כותב אדמו"ר' [[יעקב קידנר]] בספר [[מצרף העבודה]] - [[ויכוחא רבא]]הזקן אודות המלצה שכתב "להגאון מוואלאזין" עבור עסקן מסוים. במשך השנים קמו עוררין על עדות כנראה נכתבה איגרת זולאחר שדעכה המחלוקת בין המתנגדים והחסידים, וראיות לאמיתותה נדפסו בביטאון '[[עלי ספר]]' (?).}} כאשר חסידו של אדמודהיינו מתקס"ר הזקן, הוא המדפיס מקאפוסט רבי [[ישראל יפה]] עבר בעירוג ואילך, הוא הזמין אותו ל[[סעודת שבת]] ובסעודה ביקש ממנו לחזור מתורותיו של רבו אדמוולכן ישנה השערה שנכתבה בשלהי תקע"ר הזקן בתורת החב"דא.{{הערה|1= תולדות הרב מוואלזיןאג"ק אדה"ז, הובא מהדורת תשע"ב[[דור דיעה]] וכן ב[[הרב מלאדי ומפלגת חב, עמ' שצא, ועיין שם בהערות העורך בשוה"ג. וראה צילום כתי"ק מהאיגרת שם, עמ' שצ. ועיין שם במבוא לאג"ק עמ' 58 שר"ד]]ח מוולוזין עמד בקשרי ידידות עם רבינו הזקן.}}

רבי חיים היה בקשרי ידידות עם מקרב מאוד את התלמידים שהיו נוטים לחסידות.{{הערה|ה[[האדמו"חסיד]] ר האמצעי' [[יעקב קידנר]]בספר מצרף העבודה - ויכוחא רבא. במשך השנים קמו עוררין על עדות זו, דיברו ביחד בעניני הלכהוראיות לאמיתותה נדפסו בביטאון '[[עלי ספר]]' (?). כמו כן היה }} כאשר חסידו של אדמו"ר הזקן, רבי [[ישראל יפה]] עבר בעירו, הזמינו ר' חיים מיודד עם ל[[סעודת שבת]] ובסעודה ביקש ממנו לחזור מתורותיו של רבו [[אדמו"ר הזקן]] בתורת החב"ד.{{הערה|1= תולדות הרב מוואלזין, הובא ב[[הצמח צדקדור דעה]] וב[[הרב מלאדי ומפלגת חב"ד]]. }}

רבי חיים היה מיודד עם רבותינו נשיאינו, ובפרט עם [[האדמו"ר האמצעי]]. בשנת תקע"ו הוכרזה מגבית צדקה כללית עבור היהודים שגורשו מהכפרים בציווי הצאר. על המגבית היו ממונים רבי חיים מטעם המתנגדים, ור' פנחס רויזעס שיק מגדולי חסידי אדמו"ר האמצעי, מטעם החסידים, והם אף חתמו במשותף על מכתב בנושא. {{הערה|אג"ק אדמו"ר האמצעי, מהדורת תשע"ג, עמ' 28. המכתב נדפס שם, עמ' רצב-רצד.}} גם בנו של רבי חיים, רבי [[יצחק מוולוז'ין|איצהל'ה מואלאזי'ן]] המשיך בדרכו של אביו, והיה בקשרי ידידות עם [[הצמח צדק]]{{הערה|ראה קונטרס לימוד החסידות, עמ' 14-15}}, וביחד פעלו ענינים חשוביםבכמה עניינים, ואף שהו ביחד בפטרבורג כדי לפעול אצל הממשלה שלא יכריחו יהודים ללמוד בבתי ספר ממלכתיים{{הערה|1=[http://videoold2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 מדברי הרבי לר' צבי כהנא] - [[חלוקת דולרים]], [[סיוון]] [[תש"נ]]}}. רבי יצחק מוואלזין אף היה מעיין בעומק הדעת בספרי החסידות.{{הערה|1=בית רבי. נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 35.}}

==ספרו נפש החיים==כתגובה לספר התניא בפרט, ולתורת החסידות בכלל, חיבר ר' חיים את ספרו "נפש החיים" - ספר המשלב בתוכנו דברי קבלה המבוססים על ספר ה[[זוהר]] וספר [[עץ חיים]] ועוד ספרי קבלה, הספר בנוי באופן המזכיר את ספר התניא ובכמה מקומות מנסה לפרוך דברים המובאים בתורת החסידות, מספרים שאת ספרו זה כתב על פי ציווי רבו הגר"א{{הערה|כפר חב"ד גליון 641 וגליון 834}}. הרבי הזכיר את ספרו נפש החיים ואת שיטתו בענין ה"צמצום" אך גם ציין ש"נפש החיים" יצא לאור על מנת להפחית ולמזער את ההשפעה וההתלהבות של ספר התניא, ומסיבה זו נמנעו חסידים במשך הדורות מלהשתמש ולעיין בספר זה.{{הערה|המלך במסיבו ח"ב ע' רכב. ראו גם תורת מנחם חלק סב, עמ' 123. מסופר שבזמן שהרבנית [[חיה מושקא]], העידה ב[[משפט הספרים]], בין צוות בית המשפט שהגיע לביתה לערוך את העדות, הגיע מתורגמן מרוסית לאנגלית, יהודי חרדי ליטאי, באמצע העדות עצרו להפסקה קצרה, והרבנית הבחינה בו פותח ספר ומעיין, היא שאלה אותו לתומה "מה אתה עושה? אומר תהלים?", והוא הראה לה שלומד מהספר "נפש החיים" והרבנית הביעה מורת רוח מכך שבביתה הפרטי לומדים מספר זה}}. הרבי כותב{{הערה|לקוטי שיחות חלק טו, עמ' 470}}: “ובכלל נראה שראה הרר"ח מואלאזין ספרי חב"ד ובפרט ס' התניא ונשפע מהם אף שאיני יודע זה בהוכחות גמורות".{{הערה|ראו גם תורה שלמה להרב כשר, ח"ח כרך תשיעי לשמות במילואים עמ' רמט, שכתב: “וכל העובר בעיון על שער ג' מספרו נפש־החיים יראה גלוי שקרא את ספר־התניא וקבל שיטתו כמעט בכל הפרטים ויש שם ממש אותן הלשונות שבתניא אלא שהוסיף מקורות מספרי חז"ל לבאר שיטה זו". וראו גם: .השפעת ספר־התניא על ספר “נפש־החיים - באתר מעיינותיך, ל' תשרי תשע"ט}}. ===צמצום לא לאו כפשוטו===בתחילת התפשטות [[תורת החסידות]], ו[[התנגדות לחסידות|המחלוקת הגדולה]] חלק מטענת המתגדים אחת מטענות המתנגדים כנגד ה[[חסידים]] הייתה על מה שנכתב בספרי החסידות שהצמצום המובא בכתבי ב[[האריאין סוף]] שהיה בעת בריאת העולם, הינו המובא בכתבי [[צמצום לא כפשוטו|לא כפשוטםהאריז"ל]] של דברים שאכן היה צמצום ב[[הקדוש ברוך הואאינו כפשוטו, ולא במאור אלא רק באור, וגם זה רק בבחי' התחתונה שבאור{{הערה|קבראה בכ"ה]]. מחלוקת זו גרמה לשריפת ספרי החסידות ובראשם הספר ז [[צוואת הריבאגרות קודש אדמו"ר שליט"שא|אגרות קודש]]חלק א', אגרת י"א}}. ה[[גר"א]] היה בין גדולי המתנגדים לאמירה שצמצום לא שהיה גדול ה[[מתנגדים]] סבר כי הצמצום הינו כפשוטו- ובאורו לחוד. רור' חיים, למרות שהיה תלמידו, סבר כמו החסידים ובספרו כתב שאכן הצמצום לא היה כותב בהתאם לרבו הגר"א בספרו נפש החיים שהצמצום הוא לאו כפשוטו- אבל הוא גם במאור עצמו.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&hilite=9c80bd3d-aef9-4a85-bb8f-cb2ab1fa4d7c&st=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%90%D7%96%D7%99%D7%9F&pgnum=300 נפש החיים (ש"ג פ"ז)] - ראה ראו [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק א' אגרת י"א. [[היכל הבעש"ט]] גליון ה'. וראו אגרות הרבי למקובל ר' יוסף לייב זוסמן, בהן הרבי עונה לו על קושיותיו שהקשה בעניין זה: https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2940152 - מאמר איש יהודי ה'תשל"ג, בהוספה עמ' 14-13, מכתב מימי הסליחות תשי"ח.}}.