[[תמונהקובץ:מט.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|הרב מיכאל טייטלבוים]]הרב '''מיכאל טייטלבוים''' נולד בוועליקי-לוקי בשנת ([[ראש חודש כסלו]] [[תער"ב]] להוריו הרב חיים משה ולאמו מרת צביה. תאריך לידתו המדוייק אינו ידוע, אך בנו - יבלחט[[ו' באדר ב']] [[תשס"א - הרב אליעזר מספר שאביו ה]]) היה חוגג את יום הולדתו בחודש חשוון, היום בו ראה לראשונה את ממפעילי ישיבות תומכי תמימים ב[[הרביברית המועצות]] ולאחר מכן מקים מוסד חינוך [[מלך המשיחאהלי תורה]].
במקביל לעיסוקיו הרבים==תולדות חיים==נולד בוועליקי-לוקי ב[[כסלו]] [[תער"ב]] להוריו הרב [[חיים משה טייטלבוים|חיים משה]] ולאמו מרת צביה. תאריך לידתו המדוייק אינו ידוע, עסק ר' מיכאל באך בנו הרב [[תורת החסידותאליעזר טייטלבוים|אליעזר]] ומספר שאביו היה חוגג את יום הולדתו בחודש חשוון, היום בו ראה לראשונה את [[עבודת התפילההרבי]]. ספר כמה שבועות לפני שנולד, נפטר דודו זקנו, הרב [[מיכאל בלינער]] ("דער אלטער"), ה[[תניאמשפיע]] היה שגור מ[[ליובאוויטש]]. שמו ניתן לו על לשונו בעל-פהשמו לאחר שאמו ראתה את ר' מיכאל בחלומה והורה לה לקרוא לבנה הנולד בשמו.
מלבד היותו זכה בשנות בחרותו להיות אצל [[חסידאדמו"ר הריי"צ]] דגול, היה לוחם ללא חת שלחם להפצת [[תורה]] ו[[חסידות]] בימי האימים ב[[רוסיהלנינגרד]] הקומוניסטית. מעולם לא חשש על עצמו, והשליך את חייו מנגד באומץ לב וללא חת. הוא התבלט גם בטוב לבו, והיה 'נחשון' לכל דבר שבקדושה ובצדקה.
כמו בבשנת [[חינוךתרפ"ז]] על טהרת הקודש, בכל התחומים התמסר רבהיותו נער כבן חמש-עשרה, נכנס ללמוד בישיבת ' מיכאל לרצונו הקדוש [[תומכי תמימים]]'. תקופה מסויימת למד בישיבת [[תומכי תמימים ויטבסק]]. בתקופת חורף [[תרצ"א]] למד במחלקה של הרבי מלך המשיח[[תומכי תמימים זארוציי]], ולחם למען קיום הוראותיו של הרביאלא שבאחד הימים נעצר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] יחד עם תמימים נוספים שלמדו עמו. כאשר היה מדובר בקיום הוראה של הרביזמן קצר לאחר מכן שוחרר, היה ר' מיכאל תקיף בדעתווהמשיך ללמוד בישיבות תומכי תמימים. בהמשך למד בישיבת [[תומכי תמימים סטראיא]]. במחלקה זו למד עד שלהי שנת [[תרצ"ד]], ופועל ללא שהיות בהתאם להוראות הרביאז נסע ללמוד ב[[תומכי תמימים קורסק]].
נפטר בחודש בהמשך, לאחר החלטה כי התמימים שאינם נשואים ינהלו את ישיבות תומכי תמימים, ניהל את ישיבת [[אדרתומכי תמימים ז'יטומיר]] בשנת , במקומו של ראש הישיבה הרב [[תשס"האליעזר פינסקי]], שנישא בינתיים.
בהמחלקה בז'יטומיר החזיקה מעמד יותר משלוש שנים בשלהי קיץ [[תרצ"ז]] נסגרה הישיבה, ור' מיכאל, המשיך אל הסניף [[שבת קודשתומכי תמימים וורוניז']] פרשת . כאשר ר' [[כי תצאשלום וילנקין]] - ראש הישיבה - נאלץ לעזוב את העיר, התמנה ר' מיכאל ל[[י"א אלולמשגיח]] במקומו, כשהוא מלמד ו[[תשע"דמשגיח]] נפטרה אשתו '''מרת אסתר''', כשהיא בת 96על סדרי לימודים תקינים. הותירה אחריה את בנה '''הרב אליעזר''', נכדים ונינים ואלפי תלמידים במוסדות הלימודים בישיבה נמשכו עד אמצע ה[[אהלי תורהחורף]]כאשר נודע לתלמידים על בואו הצפוי לעיר של דוד איצ'ה המוסר.
==שנות צעירותו== כמה שבועות לפני שנולד, נפטר דודו זקנו, הרב [[מיכאל בלינער]] ("דער אלטער"), ה[[משפיע]] מ[[ליובאוויטש]]. שמו ניתן לו על שמו לאחר שאמו ראתה את ר' מיכאל בחלומה וזה הורה לה כי תיתן לבנה הנולד את שמו. ר' מיכאל זכה בשנות בחרותו להיות אצל כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[לנינגרד]]. בשנת [[תרפ"ז]], בהיותו נער כבן חמש-עשרה, נכנס ללמוד בישיבת '[[תומכי תמימים]]'. תקופה מסויימת למד ר' מיכאל בישיבת [[תומכי תמימים ויטבסק]]. בתקופת חורף [[תרצ"א]] למד ר' מיכאל במחלקה של [[תומכי תמימים זארוציי]], אלא שבאחד הימים נכנסו הקלגסים ועצרו אותו יחד עם תמימים נוספים שלמדו עמו. ר' מיכאל ביקש ויזה מממשלת [[ריגא]] כדי לצאת לשם. אולם לא הצליח לצאת את רוסיהמ[[ברית המועצות]], כנראה בשל החלטת ממשלת לטביה להפסיק את מתן הויזות לפליטי רוסיה. ==במחלקות תומכי תמימים== זמן קצר לאחר מכן, שוחרר ר' מיכאל, אך הוא המשיך בנחישות ללמוד תורה. בהמשך למד בישיבת [[תומכי תמימים סטראיא]]. ר' מיכאל למד במחלקה זו עד שלהי שנת [[תרצ"ד]], או אז נסע ללמוד ב[[תומכי תמימים קורסק]]. בהמשך, לאחר החלטה כי התמימים שאינם נשואים ינהלו את ישיבות תומכי תמימים, ניהל את ישיבת [[תומכי תמימים ז'יטומיר]], במקומו של ראש הישיבה הרב [[אליעזר פינסקי]], שנישא בנתיים. המחלקה בז'יטומיר החזיקה מעמד יותר משלוש שנים בשלהי קיץ [[תרצ"ז]] נסגרה הישיבה, ור' מיכאל, המשיך אל הסניף [[תומכי תמימים וורוניז']]. כאשר ר' [[שלום וילנקין]] - ראש הישיבה - נאלץ לעזוב את העיר, התמנה ר' מיכאל למשגיח במקומו, כשהוא מלמד ומשגיח על סדרי לימודים תקינים. הלימודים בישיבה נמשכו עד אמצע ה[[חורף]] כאשר נודע לתלמידים על בואו הצפוי לעיר של דוד איצ'ה המוסר.
בסוף שנת [[תרח"צ]] נשא ר' מיכאל לאישה את מרת אסתר, בת החסיד הרב [[אליעזר דבוסקין]]. בתחילה התגורר ב[[חרסון]], אולם מכיוון שבעיר הקטנה לא היה אפשר להתחמק מעבודה בשבתות - עבר להתגורר ב[[חרקוב]], שם יכל לעבוד לפרנסתו באופן עצמאי.
באותה תקופה נסגרה הישיבה בקורסק על מנעול ובריח, והבחורים נמלטו על נפשם. חלקם הגיעו לחרקוב ל[[חרקוב]] וכמה מהם החלו ללמוד אצל ר' מיכאל בביתו, כשהוא עצמו מלמדם תורה, למרות הסטטוס החדש בו היה, שהיה אברך נשוי. ==מלחמת העולם השניה== בעיצומם של ימי תשרי תש"ב, החלו הגרמנים ימ"ש להפציץ את חרקוב. ר' מיכאל החליט לעזוב את העיר מיד לאחר שבת בראשית. לאחר מסע נדודים ארוך הגיע לעיר [[סמרקנד]], שם הקים ר' מיכאל את ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]] יחד עם ר' [[ישראל לוין]]. בתום המלחמה הורשו אזרחי [[פולין]] הפליטים לחזור לארצם ולמולדתם, ואז החלה הבריחה הגדולה של חסיד חב"ד ברוסיה שלימים נקראה בשם "[[יציאת רוסיה תש"ו]]". לר' מיכאל היו הניירות ובניסים גלויים קיבל היתר יציאה מ"אוביר". ביום שני, ד' ב[[סיון]] [[תש"ו]], ארז ר' מיכאל את חפציו ונסע אל תחנת הרכבת, שם עלה על משאית המסע - 'עשאלון'. לאחר שלושה שבועות, ביום חמישי, כ"א ב[[סיון]], עצרה הרכבת סמוך לעיר וורוצלאוו, תחנתה האחרונה. ר' מיכאל המשיך עם משפחתו ברכבת מיוחדת ללודז', משם המשיך לוואלדשטאט "[[פאקינג]]", לא הרחק ממינכן, שם כבר הוקם מחנה גדול ובו כשבעת אלפים יהודים.
ביום רביעי בעיצומם של ימי [[ט"ו אלולתשרי]] ערך הרב [[ניסן נמנוב]] אסיפה של כל העסקנים ה[[חבתש"ד]]ייםב, ובהסכם כולם מינה ועד מיוחד לניהול הקהילה החב"דית הזמנית במחנההחלו הגרמנים להפציץ את חרקוב. ר' מיכאלעזב את העיר ונדד לעיר [[סמרקנד]], שהוכח כעסקן מסור, מונה לחבר בוועד המיוחד. באותה הזדמנות הוקמה שם הקים את ישיבת [[תומכי תמימים פאקינג|הישיבה החב"דית במחנהסמרקנד]], כאשר יחד עם ר' מיכאל נבחר למלמד באחת הכיתות הגבוהות[[ישראל לוין]].
רוב אנבתום המלחמה יצא מברית המועצות ב"[[יציאת רוסיה תש"ש שהו ו]]", ועבר למחנה [[פוקינג]] ב[[גרמניה]]. כאשר הוקם ועד מיוחד לניהול הקהילה החב"דית הזמנית במחנה, מונה לחבר בוועד. באותה הזדמנות הוקמה [[תומכי תמימים פאקינג|הישיבה החב"דית במחנה]] זמן קצר, אולם רור' מיכאל וידידו הטוב ר' ישראל נשארו עוד נבחר למלמד באחת הכיתות הגבוהות. באותה תקופה ארוכה במקום. היה קשה להשיג אשרות מעבראפשר להדפיס בפאקינג במחירים זולים במיוחד, והתמזל מזלם שגם אשר הצליחו סוף סוף להשיג אשרותו[[הרבי]], התקלקלו האשרותשעמד בראש הוצאת הספרים [[קה"ת]], הדפיס ספרי חסידות רבים בפוקינג, והיו צריכים להשיג חדשותבתחילה התעסק בזה הרב [[דוד ברוורמן]], וכשנסע משם התחיל ר' מיכאל להתעסק בזה. בין השאר היה אחראי על משלוח הספרים ל[[ארצות הברית]].
ר' מיכאל המשיך לעסוק בחינוך הנערים היהודיים במחנה, כאשר במקביל הוא עוסק בענייני הכלל. באותה תקופה היה אפשר להדפיס בפאקינג במחירים זולים במיוחד, ו[[הרבי]], שעמד בראש הוצאת הספרים בחורף [[קהתש"ת]], הדפיס ספרי חסידות רבים ב[[פאקינגח]], בתחילה התעסק בזה הרב [[דוד ברוורמן]]לאחר עשר שנות נישואין, וכשנסע משם התחיל ר' מיכאל להתעסק בזה. בין השאר היה אחראי על משלוח הספרים לארצות הבריתנולד בנו יחידו אליעזר.
בחורף [[תש"ח]], לאחר עשר שנות נישואין, נולד לבני הזוג טייטלבוים בנם יחידם אליעזר שי' בשעה טובה ומוצלחת.===בארצות הברית===
==בארצות [[קובץ:מיכאל טייטלבוים בחלוקת דולרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מיכאל טייטלבוים ב[[חלוקת דולרים]]]][[קובץ:טיטלבוים קארף.jpg||שמאל|ממוזער|250px|הרב טייטלבוים (קיצוני משמאל) לצידו יושב הרב [[פנחס קארף]] ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] ב-[[770]]]]בשנת [[תשי"א]] שאל ר' מיכאל את הרבי האם לעלות ל[[ארץ הקודש]] או להגר ל[[ארצות הברית==]], ומענה הרבי היה שעליו להגיע לארצות הברית. בראשית שנת [[תשי"ב]] הגיע עם משפחתו לחופי ארצות הברית. הוא קבע את דירתו בשכונת [[ברונקס]], ומיד החל בפעילות לחינוך הילדים. מאחר שרוב הילדים היהודיים באותה תקופה למדו בבתי הספר הציבוריים, פתח עבורם ר' מיכאל [[תלמוד תורה]] לשעות אחר הצהריים.
[[קובץ:מיכאל טייטלבוים בחלוקת דולרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מיכאל טייטלבוים בלא היה מסוגל לגור רחוק מהרבי ולאחר כמה חודשים העתיק את מושבו לשכונת [[חלוקת דולרים]]ברונזוויל]], ולפרנסתו עבד כשמש באחד הבתי כנסת. בשנת [[תשיתש"א]] שאל ר' מיכאל את הרבי האם לעלות ל[[ארץ הקודש]] או להגר ל[[ארצות הבריתכ]], ומענה הרבי היה שעליו להגיע לארצות הברית. [[קובץ:טיטלבוים קארףעבר לגור בשכונת איסט פלטבוש.jpg||שמאל|ממוזער|250px|הרב טייטלבוים (קיצוני משמאל) לצידו יושב הרב [[פנחס קארף]] ב[[התוועדות]] ב-[[770]]]]
את האשרות לארצות הברית השיג רמכיוון שבאותן שנים מצבה הכלכלי של הישיבה היה קשה ור' מיכאל לאחר זמן קצר יחסיתלא הרשה לעצמו לקחת משכורת מהישיבה, ובראשית שנת [[תשי"ב]] הגיע עם משפחתו לחופי ארצות הברית. הוא קבע את דירתו בשכונת ברונקס, ומיד החל בפעילות לחינוך הילדים. מאחר שרוב הילדים היהודיים באותה תקופה למדו בבתי הספר הציבוריים, פתח עבורם עבד ר' מיכאל [[תלמוד תורה]] לשעות אחר הצהרייםלפרנסתו כשמש בבית הכנסת בשכונת איסט פלטבוש.
כעבור כמה שנים, בעקבות השתלטות השחורים על האזור, החלה בריחה המונית של יהודים משכונת איסט פלטבוש. גבאי [[בית הכנסת]] בו עבד ר' מיכאל, החליט למוכרו. ר' מיכאל לא היה מסוגל לגור רחוק מהרבי ולאחר כמה חודשים העתיק , ששמע את שיחותיו החריפות של הרבי נגד עזיבת השכונות היהודיות בכלל, ונגד מכירת בתי הכנסת בפרט, נלחם נגד ההחלטה עד שהדבר הגיע לבית המשפט שפסק כי לגבאי בית הכנסת אין רשות למכור את מושבו לשכונת בראנזווילבית הכנסת, ולפרנסתו עבד כשמש באחד הבתי כנסתכל עוד יש מתפללים שמעוניינים להמשיך להתפלל במקום.
באותן שנים התגורר ר' מיכאל בברונזווילהמשיך לקיים את המניין בבית הכנסת, שם התגוררו רוב [[אנ"ש]]ועוד עשרות שנים לאחר מכן המשיך להתקיים בבית הכנסת מניין קבוע שלוש פעמים ביום. מאוחר בשנים מאוחרות יותר, בשנת העביר ר' מיכאל את גני הילדים של 'אהלי תורה' לבית הכנסת באיסט פלטבוש. בנוסף לקח על עצמו את עול החזקת ה[[תש"כמקוה]]שבשכונה, ובמשך הזמן אף עבר לגור בשכונת איסט פלטבוש. מכיוון שבאותן שנים מצבה הכלכלי של הישיבה היה קשה ור' מיכאל לא הרשה לעצמו לקחת משכורת מהישיבה, עבד ר' מיכאל לפרנסתו כשמש בבית הכנסת בשכונת איסט פלטבושבבניין המקווה.
כעבור כמה שניםבהתוועדות [[שמחת תורה]] בשנת [[תשט"ו]], בעקבות השתלטות השחורים על האזור, החלה בריחה המונית של יהודים משכונת איסט פלטבוש. גבאי הביע הרבי את רצונו שבמוסדות ה[[בית הכנסתחינוך]] בו עבד ר' מיכאלהחב"דיים ילמדו על טהרת הקודש, החליט למוכרוללא לימודי חול. בעקבות שיחה זו הקים ר' מיכאל, ששמע את שיחותיו החריפות של הרבי נגד עזיבת השכונות היהודיות בכלל, ונגד מכירת בתי הכנסת בפרט, נלחם בחירוף בשכונת [[נפשקראון הייטס]] נגד ההחלטה עד שהדבר הגיע לבית המשפט שפסק כי לגבאי את מוסד החינוך הראשון על טהרת הקודש בשם "[[בית הכנסתאהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] אין רשות למכור ", מבלי שיהיו לו את בית הכנסתהאמצעים הדרושים לכך, כשהוא נוטל את כל עוד יש מתפללים שמעוניינים להמשיך להתפלל במקוםהאחריות הכספית על עצמו. המוסד התפתח וגדל במשך השנים, וכיום הוא מוסד הלימוד החב"די הגדול ביותר בעולם, בו לומדים למעלה מאלפיים תלמידים.
ר' מיכאל אף בשנותיו האחרונות המשיך לקיים את המניין בבית הכנסת בחירוף נפשלהלחם בעד מוסדותיו של הרבי וציביונם, ועד היום מתקיים בבית הכנסת מניין קבוע שלוש פעמים ביום. בשנים מאוחרות יותר העביר רגם לאחר [[ג' מיכאל את גני הילדים של תמוז תשנ"ד]] המשיך לדגול באמירת 'אהלי תורה[[יחי]]' לבית הכנסת באיסט פלטבושובהחדרת זהות [[הרבי כמלך המשיח]].
בנוסף לזה לקח ר' מיכאל על עצמו את עול החזקת המקוה שבשכונה, ובמשך הזמן אף עבר לגור בבניין המקווה. ר' מיכאל פעל רבות להחדרת עניין הצניעות בתוככי אנ"ש. ר' מיכאל אף בשנותיו האחרונות המשיך להלחם בחירוף [[נפש]] בעד מוסדותיו של הרבי וציביונם, גם לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] המשיך לדגול באמירת 'יחי' ובהחדרת זהות הרבי כ[[מלך המשיח]]. ===פטירתו===
בשנים האחרונות לחייו סבל ר' מיכאל מאירוע מוחי, למרות זאת לא הפסיק לרגע מעבודתו בקודש, וכיתת את רגליו מבית לבית בכדי לאסוף את האמצעים הכספיים לבנות את הבניין החדש של ישיבת אהלי תורה.
נפטר ב[[ו' אדרב']] [[תשס"ה]], ונטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] ב[[קווינס]].
אלפים השתתפו בהלוויתו של ==משפחתו==* אביו, הרב חיים משה טייטלבוים - נפטר ב[[ט"ז טבת]] [[תרפ"ט]].* רעייתו [[אסתר טייטלבוים|אסתר]], בת ר' מיכאל. מסע הלוייה החל בבית הכנסת שלו שבאיסט פלטבוש מקום מגורו והמשיך לעבר "[[אהלי תורהאליעזר דבוסקין]] - נפטרה ב[[שבת קודש]]" המוסד אותו ייסד בהוראת פרשת [[הרביכי תצא]]. לאחר מכן הגיע מסע ההלוויה לכניסה ל-[[770י"א אלול]] שם נשא דברים מנכ[[תשע"ל המוסד כיום ד]], בגיל 96.*בנו יחידו הרב [[יוסף רוזנפלד אליעזר טייטלבוים|אליעזר]] מראשי [[OK (קראון הייטסכשרות)|יוסף רוזנפלדמערכת הכשרות ok]]. הרב רוזנפלד הבטיח שמוסדות וחבר הנהלת מוסד "[[אהלי תורה]]" ימשיכו להתנהל ברוחו של הרב טייטלבוים ולא יזוזו אף זיז כלשהו מדרכו. משם המשיך מסע ההלוויה ל[[בית עלמין|בית העלמין]] של אגודת חב"ד אשר בקווינס, ושם נטמן.
==לקריאה נוספת==
* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג==קישורים חיצוניים==לשמיעת הניגון ששר אדמו"ר הרש"ב לאביו של הרב מיכאל, הרב [[חיים משה טייטלבוים|חיים משה]], מאת מקהלת 'קאפעליע' [https://chabad.info/musicnews/624265/ זאָג אַ נִיגוּן: ניגון ר' מיכאל טייטלבוים]{{אינפו}}{{שמע}}
{{מיון רגיל:טייטלבוים מיכאל}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים סמרקנד]][[קטגוריה:צוות ישיבת אהלי תורהקראון הייטס]][[קטגוריה:קראון הייטסמשפחת טייטלבוים]][[קטגוריה: אישיםבקראון הייטס]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קורסק]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ה]]