חסידות קרלין: הבדלים בין גרסאות בדף
| (121 גרסאות ביניים של 38 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''חסידות קרלין''' נוסדה בעיירה קרלין (שכיום הינה פרוור של העיר [[פינסק]] ב[[בלארוס]]) על ידי רבי אהרן הגדול מקרלין, תלמיד [[המגיד ממזריטש]]. היא אחת החצרות הוותיקות ב[[תנועת החסידות]]. בשנת תשט"ז נחלקה החסידות לשתי חצרות. הגדולה יותר נקראת '''קרלין-סטולין''', בראשות רבי ברוך מאיר יעקב שוחט, והשנייה נקראת כיום '''[[חסידות פינסק-קרלין|פינסק-קרלין]]''' ובראשה עומד רבי אריה רוזנפלד. | |||
== תולדות חסידות קרלין == | |||
רבי [[שלמה מקרלין]], נמנה בין תלמידיו של המגיד ממעזריטש, והיה תלמידו של רבי [[אהרן מקרלין|אהרן הגדול מקרלין]]. לאחר פטירתו של רבי אהרן הגדול מילא רבי שלמה את מקומו, וכיהן כ[[אדמו"ר]] לחסידות קרלין עשרים שנה. | |||
{{ערך מורחב|ערכים=[[אהרן הגדול מקרלין]], [[שלמה מקרלין]]}} | |||
רבי [[אשר מקרלין]], בנו של אבי השושלת רבי אהרן הגדול, התייתם בהיותו בן 12 וגדל בבית רבי שלמה. אחר פטירת רבי שלמה מילא רבי [[אשר מסטולין|אשר הראשון]] את מקומו בעיירה קרלין. אחר כך עבר לעיירה הסמוכה [[סטולין]] בדרום בלארוס, ובשנת [[תק"ע]] שב לקרלין. רבי אשר מקרלין פעל רבות עבור חסידים שגרו בארץ ישראל, ועמד בקשר עם רבי אברהם הכהן מקאליסק, מאדמו"רי החסידות הראשונים של ארץ ישראל. רבי אשר הראשון נפטר ב-[[כ"ו בתשרי]] [[תקפ"ז]]. | |||
רבי | את מקומו של רבי אשר הראשון ירש בנו, רבי אהרן פרלוב מסטולין, שכונה גם בשם "רבי [[הבית אהרן|אהרן השני]]". והתפרסם בעיקר בשם ספרו "בית אהרן". שימש כאדמו"ר לחסידות קרלין במשך 45 שנה, בעיירות קרלין וסטולין. רבי אהרן עזב את קרלין עקב רדיפת משפחת לוריא אשר התנכלה לרבי אהרן ולחצר קרלין ואף הלשינה עליו לשלטונות ונאסר לתקופה קצרה, לאחר ששוחרר מהתפיסה עזב את העיירה באמרו דור רביעי ישובו הנה ונתקיימה הבטחתו בנינו רבי [[אברהם אלימלך מקרלין]]. ספרו "בית אהרן", הכולל פירוש ל[[תורה]] ול[[פרקי אבות]] ואמרות חסידיות קצרות היה לספר יסוד לחסידות קרלין ולעולם החסידות בכלל. נפטר ב-[[י"ז בסיוון]] בשנת [[תרל"ב]]. | ||
את מקומו | לאחר פטירתו של ה"בית אהרן" מילא את מקומו בנו, רבי [[אשר פרלוב מסטולין]] שכונה בשם "רבי אשר השני" או "האדמו"ר הצעיר". עוד בימי אביו שימש כמעין אדמו"ר. ימי כהונתו לא ארכו ימים. תקופת אדמו"רותו הסתכמה בשנה אחת בלבד והוא נפטר בגיל צעיר, בשנת [[תרל"ג]] ב[[ט"ו באב]]. לאחר פטירתו הוכתר בנו הינוקא [[רבי ישראל מסטולין]], שכיהן כאדמו"ר עד פטירתו ב[[ראש השנה]] [[תרפ"ב]]. | ||
לאחר פטירתו של | רבי ישראל - הינוקא מסטולין הותיר אחרי פטירתו שישה בנים, ומהם מונו כאדמו"רים במקום מגוריהם. לאחר פטירתו של הינוקא התפצלה החסידות לשלוש חצרות מרכזיות ועוד אחת שהשפעתה הייתה מקומית. שנים מבניו כיהנו כאדמו"רים, רבי [[משה]] כיהן כאדמו"ר בעיירה סטולין, ורבי [[אברהם אלימלך מקרלין|אברהם אלימלך]] כיהן כאדמו"ר בעיירה קרלין, אח אחר, רבי יוחנן כיהן כאדמו"ר בעיירה לוצק. | ||
== [[השואה]] והשפעתה על החסידות == | |||
לפני [[השואה]] היו חסידי קרלין מפוזרים בכמה ערים בארץ, ב[[צפת]] היה בית כנסת שאותו בנה הרב [[דוד בידרמן]] מ[[לעלוב]] גם בעיר [[טבריה]] שכנו חלק מהחסידים וגם שם היה להם [[בית כנסת]] ששימש מקודם לדירה להרב [[מנחם מנדל מויטבסק]] שאותו קנה ה"בית אהרן" בכספו, אולם חלק גדול יותר מהחסידות התרכזו ב[[ירושלים]] ו[[תל אביב]]. חסידי קרלין שבירושלים היו כפופים בעיקר למרותו של רבי [[אברהם אלימלך מקרלין]], מבני "הינוקא", ואלו שבתל אביב סרו חלק גדול מהחסידים למרותו של רבי משה מקרלין, בנו האחר של "הינוקא". שני האדמו"רים הקימו [[ישיבה|ישיבות]] בישראל, כששמה של האחת "בית אהרן" בירושלים ובה כיהן הרב [[יהושע העשיל הלטובסקי]] כ[[ראש ישיבה]], אולם בשנת [[ת"ש]] הוקמה ישיבה שנייה בירושלים בשם "פאר ישראל" שבה כיהן הרב [[משה הולצברג (מראש פינה)|משה הולצברג]] שהיה מכונה רבי משה ראשפינע ל[[ראש ישיבה]], ובתל אביב ישיבת "בית ישראל" בנשיאותו של רבי משה מסטולין. | |||
בשואה נספו רבי אשר׳קי ורבי אהרן, והאדמו"רים רבי משה עם בנו הרב נחום שלמה מקאזניץ, ובניו דוד ואהרן הי״ד וגם רבי אברהם אלימלך עם בניו רבי דוד, רבי מרדכי ורבי אהרן, ובתו חנה הי״ד והאח החמישי, רבי יעקב חיים, נפטר בלא צאצאים, ונותר רבי יוחנן מקרלין, בנו השישי של הינוקא מסטולין, היחיד מכל האחים. מסיבה זו, ומאחר שממשיך השושלת אחריו הוא נכדו, נזכר רבי יוחנן כאדמו"ר המרכזי בשושלת אדמו"רי קרלין יותר מחמשת אחיו. | |||
== רבי יוחנן מקרלין == | == רבי יוחנן מקרלין == | ||
רבי יוחנן נולד בסטולין. לאחר השואה עלה לארץ ישראל ב-[[כ"ג באייר]] [[ | רבי יוחנן מקרלין (מכונה גם רבי יוחנן מלוצק, ע"ש העיר בה התגורר לפני השואה) נולד בסטולין. לאחר נישואיו התגורר בעיר לוצק והנהיג את חסידי קרלין באזור וואהלין. כשהתקרבו הגרמנים ללוצק, ברח עם אשתו ושתי בנותיו לברית המועצות. בזמן הבריחה, בשהותם בפרונזה (כיום בישקק), נפטרו אשתו ואחת מבנותיו. לאחר השואה, שבה נספו ארבעה מאחיו, ופטירתו של האח הנוסף, רבי יעקב חיים פרלוב, ללא בנים, הפך רבי יוחנן לאדמו"ר המרכזי של חסידות קרלין. אחרי מלחמת העולם השנייה, עלה לארץ ישראל ב-[[כ"ג באייר]] [[תש"ו]]. בשנת [[תש"ח]] עבר לארצות הברית. רוב חסידי קרלין בעולם מילאו אחר דבריו. רבי יוחנן פיתח את החצר והקים מרכזים חדשים וגדולים ב[[ארצות הברית]] ובארץ ישראל. רבי יוחנן פעל מתוך מטרה לאחד את כל חסידי קרלין שבארץ ישראל לקהילה אחת בהנהגתו. בין השאר, השלים בין ישיבת "בית אהרן" לישיבת "בית ישראל" וקראה בשם "בית אהרן וישראל" שילוב שמן של שתי הישיבות שפעלו בארץ עד אז. | ||
בשנת תשי"ד ביקר שוב רבי יוחנן בארץ ושהה בה עד לאחר ראש השנה תשט"ו, אז שב | בשנת [[תשי"ד]] ביקר שוב רבי יוחנן בארץ ושהה בה עד לאחר [[ראש השנה]] [[תשט"ו]], אז שב ל[[ארצות הברית]] ונפטר שם בכ"א בכסלו [[תשט"ז]] והוא בן 56. | ||
רבי יוחנן מלוצק לא הותיר אחריו בנים כי אם בת - הרבנית פייגה, שהתגוררה ב[[ארצות הברית]] ונישאה לרבי עזרא שוחט. נולדו לו ממנה שני נכדים: | רבי יוחנן מלוצק לא הותיר אחריו בנים כי אם בת - הרבנית פייגה, שהתגוררה ב[[ארצות הברית]] ונישאה לרבי עזרא שוחט. נולדו לו ממנה שני נכדים: | ||
* רבי ברוך מאיר יעקב שוחט מקרלין - מכהן כאדמו"ר החסידות קרלין. | * רבי ברוך מאיר יעקב [[שוחט]] מקרלין - מכהן כאדמו"ר החסידות קרלין. | ||
* רבי יוחנן [[שוחט]] מלוצק - אחיו הצעיר של רבי ברוך [[שוחט]] מקרלין. לאחר שקבוצת חסידים פנו אליו שינהג באדמו"רות, הסכים רק בתנאי שאחיו הבכור רבי ברוך יסכים לכך, אחיו הבכור נתן את הסכמתו המלאה ואף הכתירו כאדמו"ר, ונקרא בשם האדמו"ר מלוצק שבחסידות קרלין. | |||
== המשך השושלת == | |||
אחרי פטירת רבי יוחנן פרלוב מלוצק, קיבלו עליהם רוב חסידי קרלין, ובפרט הצעירים שבהם, לאדמו"ר את רבי ברוך, שהיה אז ילד צעיר. רוב זקני העדה העדיפו לקבל את הנהגת רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב. לאחר האיחוד נקראה חסידות זו 'קרלין לעלוב'. לאחר פטירתו של רבי משה מרדכי סירב בנו רבי שמעון להנהיג גם את חסידי קרלין ובעקבות זאת קיימו 'זקני קרלין' בחירות פנימיות שבסופן נבחר רבי אהרן רוזנפלד לכהן כאדמו"ר. | |||
בהסכם בוררות בין שני הפלגים הוחלט כי החסידות בראשות רבי ברוך שוחט תיקרא קרלין-סטולין ואילו זו של 'זקני קרלין' תיקרא פינסק-קרלין. במסגרת ההסכם נדחתה התביעה של קרלין-סטולין על בית המדרש של קרלין שבשכונת 'בית ישראל' בירושלים, משום שרוב המתפללים בבית הכנסת נמנו על חסידי 'פינסק קרלין'. | |||
== | ==חב"ד וקרלין== | ||
רבי אהרן הגדול מקרלין למד עם אדמו"ר הזקן אצל המגיד ממעזריטש. יחד עם ר' שלמה מקרלין, הרב חיים וואלפער, ר' ישכר דב קאבלינקער ואדמו"ר הזקן ייסד ר' אהרן את מרכז החסידות בליטא, והחסידים נקראו ע"ש המייסד - קארלינים. בנו של ר' אהרן, היה הרב ר' אשר מסטאלין (שהיה גם תלמידו של ר' שלמה מקרלין), והיה מיודד עם אדמו"ר הזקן (ראה בהרחבה בערכים ר' אהרן מקרלין, ר' שלמה מקרלין). | |||
בספר תולדותיו של רבי שמעון זעליכאווער מסופר: "הגאון החסיד רבי שמעון הלוי הורביץ זליחאווער זצ"ל הי"ד סיפר שפעם אחת שאל הרה"ק ר' אשר מסטולין את הבעל התניא על גודל ההכנעה וההתדבקות שהיה לו אצל רבינו [רמ"מ מהורודוק] ופירש בפניו כמה מדרגות גבוהות שהיו לרבינו [הרמ"מ מהורודוק], ובכל מה שהפליא אותו היה הרה"ק מסטולין מנענע בראשו כאומר שאין זה חידוש אצלו, עד שאמר הבעל התניא שרבינו ידע שורש נשמות ישראל בשורשן והיה מתקנן, וגם על זה נענע בראשו, עד שאמר לו שרבינו ידע שורש כל הנשמות איך היו צבורים בעפרו של אדם הראשון איפה הייתה בהיווסדה בארץ כדברי חז"ל, והיה יודע שורש הנפשות איך נמצאו במחשבתו של הקב"ה בשעה שעלתה במחשבתו יתברך לברוא העולמות, דער רבי האט געוויסט [רבינו ידע] את המון נסתרות שמבראשית והיה ממשיך הקדושה מן ראשית מחשבה העליונה, ונתפעל הרה"ק מסטולין ולא שאל עוד, והסתפק בזה". {{הערה|נהרי אש עמ' קעט}} | |||
הרב חנניה יוסף איינבך מספר ברשימותיו: " שמעתי מהגאון רבי ישראל הירשמן שליט"א דומ"צ חסידי סטולין קרלין בירושלים, כי בש"ק יו"ד שבט תש"י יום ההסתלקות, התעניין הרה"ק ר' יוחנן מסטולין קרלין זי"ע מה נשמע בעולם, ובמוצאי שבת כשאמרו לו כי הרבי [הריי"צ] מליובאוויטש נסתלק, אמר: ראינו כי חשכות ירדה לעולם. יצויין כי כשהיה מו"ר הגאון רבי משה שפירא זצ"ל אצל אדמו"ר הרה"ק רבי אברהם אלימלך מקרלין כשביקר בירושלים, אמר לו: אבי [הוא הרה"ק ר' ישראל] החזיק מאוד מאוד מהרבי [הריי"צ] מליובאוויטש" {{הערה|כתר מלכות, עמ' קמא.}}. | |||
בכתבי חסידות קרלין מסופר: "הרב החסיד רבי חיים דוד הויזמאן ז"ל סיפר מה שראו עיניו בשנת תרס"ט בעת כלולת אדמו"ר הר"מ מסטאלין הי"ד וזכה לנסוע אז עם אדמו"ר אור ישראל זיע"א [הינוקא מסטולין] ברכבת, שם נודע למרן זיע"א כי נמצא ברכבת חסיד אחד אשר בידו התפילין של הרה"ק בעל התניא זיע"א, וחפץ היה מאד להניחם. ביקש רבינו ממנו שיאות בטובתו ויתן לו להניחם ורבינו נתן גם לבניו הקדושים להניחם. לאחר שהחזירם לו נתן לו רבינו תשואות חן עבור זה".. {{הערה|בית אהרן וישראל, קובץ קעו, עמ' קמח, הערה 35. }} | |||
==הרבי ורבי ברוך מסטולין-קרלין== | |||
== | בשנת [[תשמ"ח]] ביקר רבי ברוך אצל הרבי בעת ניחום אבלים על הרבנית [[חיה מושקא]]. (תיאור הפגישה מספר שיח שרפי קודש, עמ' 418): הרבי פתח ואמר שעל פי הדין ש"יפתח האבל תחילה" - יפתח בדין שלאבל אסור לקום אפילו בפני נשיא בישראל. האדמו"ר שאל בת כמה הרבנית הייתה. בתחילה הרבי ענה לו שבכלל אין מחשבים את מספר השנים, אבל היות ושאל - יום הולדתה בכ"ה אדר שבו היא הייתה צריכה להיות בת פ"ז שנה. האדמו"ר שאל ממה אירעה הפטירה ובתחילה הרבי לא ענה, ואחר כך שאל הנ"ל שוב והרבי אמר שכללות העניין של סילוק הנשמה הוא ענין פנימי, ובכלל ה[[הסתלקות]] של צדיקים עניינה עלייה לדרגא נעלית וכו'. | ||
[[קובץ:קרלין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי מאיר פילטשיק שליח קרלין בסיום הרמב"ם]] | |||
שלוחו של האדמו"ר הרב מאיר פילטשיק, השתתף במעמד [[סיום הרמב"ם]] [[תשס"ג]].{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=148 בסיום הרמב"ם]}} | |||
בשנת [[תשס"ו]] בא ראש ישיבת קרלין סטולין הרב חיים ברוך וואלפין, הביא את ברכתו של האדמו"ר מקרלין-סטולין ושיתף את הקהל בזכרונות משיעורי התניא של ה[[משפיע]] ר' [[שמואל לויטין]] שאותם הוא זוכר עד היום הזה, והביע את התפעלותו שלימוד [[הרמב"ם]] הולך ומתחזק.{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2302 בית משיח 527]}} | |||
'' | מעניין לדעת כי כאשר עורר הרבי על ההידור בגנרטור חשמלי בשבת, היו כמה חסידי קרלין סטולין בירושלים כתבו לרבי על הנושא וביקשו סיוע כספי על מנת לקנות מצבר עבור בית המדרש שלהם. על בקשתם זו כתב להם הרבי שאין קופה מיוחדת לכך, ומצב הקופות שהן עמוסות בהוצאות, "בכל זאת, על פי מה שנאמר 'חבר אני לכל אשר יראוך', מצורפת בזה המחאה פרטית השתתפות סמלית בעניין האמור"{{הערה|1=[[אגרות קודש]] חלק י"ט עמוד ח}}. | ||
== גלריית תמונות == | == גלריית תמונות == | ||
| שורה 60: | שורה 59: | ||
קובץ:קרלין_1.jpg|רבי ישראל מסטולין | קובץ:קרלין_1.jpg|רבי ישראל מסטולין | ||
קובץ:קרלין_2.gif|רבי אשר מסטולין | קובץ:קרלין_2.gif|רבי אשר בן ר' ישראל מסטולין | ||
קובץ:קרלין_3.gif|רבי יעקב חיים | קובץ:קרלין_3.gif|רבי יעקב חיים מדיטרויט | ||
קובץ:קרלין_4.gif|רבי משה מסטולין | קובץ:קרלין_4.gif|רבי משה מסטולין | ||
קובץ:קרלין 5.jpg|רבי אברהם אלימלך מקרלין | קובץ:קרלין 5.jpg|רבי אברהם אלימלך מקרלין | ||
קובץ:קרלין 6.gif|רבי יוחנן מלוצק - ארץ ישראל - ארצות הברית | |||
קובץ:קרלין_7.JPG|רבי ברוך מאיר יעקב [[שוחט]] מסטולין קרלין | |||
</gallery> | </gallery> | ||
== | ==ראו גם== | ||
* [[שושלת פינסק קרלין]] | |||
*[[אהרן רוזנפלד]] | |||
*[[אריה רוזנפלד]] | |||
== לקריאה נוספת == | |||
*'''בית משיח | גיליון 598''' | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{חצרות}} | {{חצרות}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:חסידות קרלין]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:52, 28 בינואר 2024
חסידות קרלין נוסדה בעיירה קרלין (שכיום הינה פרוור של העיר פינסק בבלארוס) על ידי רבי אהרן הגדול מקרלין, תלמיד המגיד ממזריטש. היא אחת החצרות הוותיקות בתנועת החסידות. בשנת תשט"ז נחלקה החסידות לשתי חצרות. הגדולה יותר נקראת קרלין-סטולין, בראשות רבי ברוך מאיר יעקב שוחט, והשנייה נקראת כיום פינסק-קרלין ובראשה עומד רבי אריה רוזנפלד.
תולדות חסידות קרלין[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי שלמה מקרלין, נמנה בין תלמידיו של המגיד ממעזריטש, והיה תלמידו של רבי אהרן הגדול מקרלין. לאחר פטירתו של רבי אהרן הגדול מילא רבי שלמה את מקומו, וכיהן כאדמו"ר לחסידות קרלין עשרים שנה.
| ערכים מורחבים – אהרן הגדול מקרלין, שלמה מקרלין |
רבי אשר מקרלין, בנו של אבי השושלת רבי אהרן הגדול, התייתם בהיותו בן 12 וגדל בבית רבי שלמה. אחר פטירת רבי שלמה מילא רבי אשר הראשון את מקומו בעיירה קרלין. אחר כך עבר לעיירה הסמוכה סטולין בדרום בלארוס, ובשנת תק"ע שב לקרלין. רבי אשר מקרלין פעל רבות עבור חסידים שגרו בארץ ישראל, ועמד בקשר עם רבי אברהם הכהן מקאליסק, מאדמו"רי החסידות הראשונים של ארץ ישראל. רבי אשר הראשון נפטר ב-כ"ו בתשרי תקפ"ז.
את מקומו של רבי אשר הראשון ירש בנו, רבי אהרן פרלוב מסטולין, שכונה גם בשם "רבי אהרן השני". והתפרסם בעיקר בשם ספרו "בית אהרן". שימש כאדמו"ר לחסידות קרלין במשך 45 שנה, בעיירות קרלין וסטולין. רבי אהרן עזב את קרלין עקב רדיפת משפחת לוריא אשר התנכלה לרבי אהרן ולחצר קרלין ואף הלשינה עליו לשלטונות ונאסר לתקופה קצרה, לאחר ששוחרר מהתפיסה עזב את העיירה באמרו דור רביעי ישובו הנה ונתקיימה הבטחתו בנינו רבי אברהם אלימלך מקרלין. ספרו "בית אהרן", הכולל פירוש לתורה ולפרקי אבות ואמרות חסידיות קצרות היה לספר יסוד לחסידות קרלין ולעולם החסידות בכלל. נפטר ב-י"ז בסיוון בשנת תרל"ב.
לאחר פטירתו של ה"בית אהרן" מילא את מקומו בנו, רבי אשר פרלוב מסטולין שכונה בשם "רבי אשר השני" או "האדמו"ר הצעיר". עוד בימי אביו שימש כמעין אדמו"ר. ימי כהונתו לא ארכו ימים. תקופת אדמו"רותו הסתכמה בשנה אחת בלבד והוא נפטר בגיל צעיר, בשנת תרל"ג בט"ו באב. לאחר פטירתו הוכתר בנו הינוקא רבי ישראל מסטולין, שכיהן כאדמו"ר עד פטירתו בראש השנה תרפ"ב.
רבי ישראל - הינוקא מסטולין הותיר אחרי פטירתו שישה בנים, ומהם מונו כאדמו"רים במקום מגוריהם. לאחר פטירתו של הינוקא התפצלה החסידות לשלוש חצרות מרכזיות ועוד אחת שהשפעתה הייתה מקומית. שנים מבניו כיהנו כאדמו"רים, רבי משה כיהן כאדמו"ר בעיירה סטולין, ורבי אברהם אלימלך כיהן כאדמו"ר בעיירה קרלין, אח אחר, רבי יוחנן כיהן כאדמו"ר בעיירה לוצק.
השואה והשפעתה על החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
לפני השואה היו חסידי קרלין מפוזרים בכמה ערים בארץ, בצפת היה בית כנסת שאותו בנה הרב דוד בידרמן מלעלוב גם בעיר טבריה שכנו חלק מהחסידים וגם שם היה להם בית כנסת ששימש מקודם לדירה להרב מנחם מנדל מויטבסק שאותו קנה ה"בית אהרן" בכספו, אולם חלק גדול יותר מהחסידות התרכזו בירושלים ותל אביב. חסידי קרלין שבירושלים היו כפופים בעיקר למרותו של רבי אברהם אלימלך מקרלין, מבני "הינוקא", ואלו שבתל אביב סרו חלק גדול מהחסידים למרותו של רבי משה מקרלין, בנו האחר של "הינוקא". שני האדמו"רים הקימו ישיבות בישראל, כששמה של האחת "בית אהרן" בירושלים ובה כיהן הרב יהושע העשיל הלטובסקי כראש ישיבה, אולם בשנת ת"ש הוקמה ישיבה שנייה בירושלים בשם "פאר ישראל" שבה כיהן הרב משה הולצברג שהיה מכונה רבי משה ראשפינע לראש ישיבה, ובתל אביב ישיבת "בית ישראל" בנשיאותו של רבי משה מסטולין.
בשואה נספו רבי אשר׳קי ורבי אהרן, והאדמו"רים רבי משה עם בנו הרב נחום שלמה מקאזניץ, ובניו דוד ואהרן הי״ד וגם רבי אברהם אלימלך עם בניו רבי דוד, רבי מרדכי ורבי אהרן, ובתו חנה הי״ד והאח החמישי, רבי יעקב חיים, נפטר בלא צאצאים, ונותר רבי יוחנן מקרלין, בנו השישי של הינוקא מסטולין, היחיד מכל האחים. מסיבה זו, ומאחר שממשיך השושלת אחריו הוא נכדו, נזכר רבי יוחנן כאדמו"ר המרכזי בשושלת אדמו"רי קרלין יותר מחמשת אחיו.
רבי יוחנן מקרלין[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי יוחנן מקרלין (מכונה גם רבי יוחנן מלוצק, ע"ש העיר בה התגורר לפני השואה) נולד בסטולין. לאחר נישואיו התגורר בעיר לוצק והנהיג את חסידי קרלין באזור וואהלין. כשהתקרבו הגרמנים ללוצק, ברח עם אשתו ושתי בנותיו לברית המועצות. בזמן הבריחה, בשהותם בפרונזה (כיום בישקק), נפטרו אשתו ואחת מבנותיו. לאחר השואה, שבה נספו ארבעה מאחיו, ופטירתו של האח הנוסף, רבי יעקב חיים פרלוב, ללא בנים, הפך רבי יוחנן לאדמו"ר המרכזי של חסידות קרלין. אחרי מלחמת העולם השנייה, עלה לארץ ישראל ב-כ"ג באייר תש"ו. בשנת תש"ח עבר לארצות הברית. רוב חסידי קרלין בעולם מילאו אחר דבריו. רבי יוחנן פיתח את החצר והקים מרכזים חדשים וגדולים בארצות הברית ובארץ ישראל. רבי יוחנן פעל מתוך מטרה לאחד את כל חסידי קרלין שבארץ ישראל לקהילה אחת בהנהגתו. בין השאר, השלים בין ישיבת "בית אהרן" לישיבת "בית ישראל" וקראה בשם "בית אהרן וישראל" שילוב שמן של שתי הישיבות שפעלו בארץ עד אז.
בשנת תשי"ד ביקר שוב רבי יוחנן בארץ ושהה בה עד לאחר ראש השנה תשט"ו, אז שב לארצות הברית ונפטר שם בכ"א בכסלו תשט"ז והוא בן 56. רבי יוחנן מלוצק לא הותיר אחריו בנים כי אם בת - הרבנית פייגה, שהתגוררה בארצות הברית ונישאה לרבי עזרא שוחט. נולדו לו ממנה שני נכדים:
- רבי ברוך מאיר יעקב שוחט מקרלין - מכהן כאדמו"ר החסידות קרלין.
- רבי יוחנן שוחט מלוצק - אחיו הצעיר של רבי ברוך שוחט מקרלין. לאחר שקבוצת חסידים פנו אליו שינהג באדמו"רות, הסכים רק בתנאי שאחיו הבכור רבי ברוך יסכים לכך, אחיו הבכור נתן את הסכמתו המלאה ואף הכתירו כאדמו"ר, ונקרא בשם האדמו"ר מלוצק שבחסידות קרלין.
המשך השושלת[עריכה | עריכת קוד מקור]
אחרי פטירת רבי יוחנן פרלוב מלוצק, קיבלו עליהם רוב חסידי קרלין, ובפרט הצעירים שבהם, לאדמו"ר את רבי ברוך, שהיה אז ילד צעיר. רוב זקני העדה העדיפו לקבל את הנהגת רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב. לאחר האיחוד נקראה חסידות זו 'קרלין לעלוב'. לאחר פטירתו של רבי משה מרדכי סירב בנו רבי שמעון להנהיג גם את חסידי קרלין ובעקבות זאת קיימו 'זקני קרלין' בחירות פנימיות שבסופן נבחר רבי אהרן רוזנפלד לכהן כאדמו"ר. בהסכם בוררות בין שני הפלגים הוחלט כי החסידות בראשות רבי ברוך שוחט תיקרא קרלין-סטולין ואילו זו של 'זקני קרלין' תיקרא פינסק-קרלין. במסגרת ההסכם נדחתה התביעה של קרלין-סטולין על בית המדרש של קרלין שבשכונת 'בית ישראל' בירושלים, משום שרוב המתפללים בבית הכנסת נמנו על חסידי 'פינסק קרלין'.
חב"ד וקרלין[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי אהרן הגדול מקרלין למד עם אדמו"ר הזקן אצל המגיד ממעזריטש. יחד עם ר' שלמה מקרלין, הרב חיים וואלפער, ר' ישכר דב קאבלינקער ואדמו"ר הזקן ייסד ר' אהרן את מרכז החסידות בליטא, והחסידים נקראו ע"ש המייסד - קארלינים. בנו של ר' אהרן, היה הרב ר' אשר מסטאלין (שהיה גם תלמידו של ר' שלמה מקרלין), והיה מיודד עם אדמו"ר הזקן (ראה בהרחבה בערכים ר' אהרן מקרלין, ר' שלמה מקרלין).
בספר תולדותיו של רבי שמעון זעליכאווער מסופר: "הגאון החסיד רבי שמעון הלוי הורביץ זליחאווער זצ"ל הי"ד סיפר שפעם אחת שאל הרה"ק ר' אשר מסטולין את הבעל התניא על גודל ההכנעה וההתדבקות שהיה לו אצל רבינו [רמ"מ מהורודוק] ופירש בפניו כמה מדרגות גבוהות שהיו לרבינו [הרמ"מ מהורודוק], ובכל מה שהפליא אותו היה הרה"ק מסטולין מנענע בראשו כאומר שאין זה חידוש אצלו, עד שאמר הבעל התניא שרבינו ידע שורש נשמות ישראל בשורשן והיה מתקנן, וגם על זה נענע בראשו, עד שאמר לו שרבינו ידע שורש כל הנשמות איך היו צבורים בעפרו של אדם הראשון איפה הייתה בהיווסדה בארץ כדברי חז"ל, והיה יודע שורש הנפשות איך נמצאו במחשבתו של הקב"ה בשעה שעלתה במחשבתו יתברך לברוא העולמות, דער רבי האט געוויסט [רבינו ידע] את המון נסתרות שמבראשית והיה ממשיך הקדושה מן ראשית מחשבה העליונה, ונתפעל הרה"ק מסטולין ולא שאל עוד, והסתפק בזה". [1]
הרב חנניה יוסף איינבך מספר ברשימותיו: " שמעתי מהגאון רבי ישראל הירשמן שליט"א דומ"צ חסידי סטולין קרלין בירושלים, כי בש"ק יו"ד שבט תש"י יום ההסתלקות, התעניין הרה"ק ר' יוחנן מסטולין קרלין זי"ע מה נשמע בעולם, ובמוצאי שבת כשאמרו לו כי הרבי [הריי"צ] מליובאוויטש נסתלק, אמר: ראינו כי חשכות ירדה לעולם. יצויין כי כשהיה מו"ר הגאון רבי משה שפירא זצ"ל אצל אדמו"ר הרה"ק רבי אברהם אלימלך מקרלין כשביקר בירושלים, אמר לו: אבי [הוא הרה"ק ר' ישראל] החזיק מאוד מאוד מהרבי [הריי"צ] מליובאוויטש" [2].
בכתבי חסידות קרלין מסופר: "הרב החסיד רבי חיים דוד הויזמאן ז"ל סיפר מה שראו עיניו בשנת תרס"ט בעת כלולת אדמו"ר הר"מ מסטאלין הי"ד וזכה לנסוע אז עם אדמו"ר אור ישראל זיע"א [הינוקא מסטולין] ברכבת, שם נודע למרן זיע"א כי נמצא ברכבת חסיד אחד אשר בידו התפילין של הרה"ק בעל התניא זיע"א, וחפץ היה מאד להניחם. ביקש רבינו ממנו שיאות בטובתו ויתן לו להניחם ורבינו נתן גם לבניו הקדושים להניחם. לאחר שהחזירם לו נתן לו רבינו תשואות חן עבור זה".. [3]
הרבי ורבי ברוך מסטולין-קרלין[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשמ"ח ביקר רבי ברוך אצל הרבי בעת ניחום אבלים על הרבנית חיה מושקא. (תיאור הפגישה מספר שיח שרפי קודש, עמ' 418): הרבי פתח ואמר שעל פי הדין ש"יפתח האבל תחילה" - יפתח בדין שלאבל אסור לקום אפילו בפני נשיא בישראל. האדמו"ר שאל בת כמה הרבנית הייתה. בתחילה הרבי ענה לו שבכלל אין מחשבים את מספר השנים, אבל היות ושאל - יום הולדתה בכ"ה אדר שבו היא הייתה צריכה להיות בת פ"ז שנה. האדמו"ר שאל ממה אירעה הפטירה ובתחילה הרבי לא ענה, ואחר כך שאל הנ"ל שוב והרבי אמר שכללות העניין של סילוק הנשמה הוא ענין פנימי, ובכלל ההסתלקות של צדיקים עניינה עלייה לדרגא נעלית וכו'.
שלוחו של האדמו"ר הרב מאיר פילטשיק, השתתף במעמד סיום הרמב"ם תשס"ג.[4]
בשנת תשס"ו בא ראש ישיבת קרלין סטולין הרב חיים ברוך וואלפין, הביא את ברכתו של האדמו"ר מקרלין-סטולין ושיתף את הקהל בזכרונות משיעורי התניא של המשפיע ר' שמואל לויטין שאותם הוא זוכר עד היום הזה, והביע את התפעלותו שלימוד הרמב"ם הולך ומתחזק.[5]
מעניין לדעת כי כאשר עורר הרבי על ההידור בגנרטור חשמלי בשבת, היו כמה חסידי קרלין סטולין בירושלים כתבו לרבי על הנושא וביקשו סיוע כספי על מנת לקנות מצבר עבור בית המדרש שלהם. על בקשתם זו כתב להם הרבי שאין קופה מיוחדת לכך, ומצב הקופות שהן עמוסות בהוצאות, "בכל זאת, על פי מה שנאמר 'חבר אני לכל אשר יראוך', מצורפת בזה המחאה פרטית השתתפות סמלית בעניין האמור"[6].
גלריית תמונות[עריכה | עריכת קוד מקור]
-
רבי ישראל מסטולין
-
רבי אשר בן ר' ישראל מסטולין
-
רבי יעקב חיים מדיטרויט
-
רבי משה מסטולין
-
רבי אברהם אלימלך מקרלין
-
רבי יוחנן מלוצק - ארץ ישראל - ארצות הברית
-
רבי ברוך מאיר יעקב שוחט מסטולין קרלין
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בית משיח | גיליון 598
הערות שוליים
- ↑ נהרי אש עמ' קעט
- ↑ כתר מלכות, עמ' קמא.
- ↑ בית אהרן וישראל, קובץ קעו, עמ' קמח, הערה 35.
- ↑ בסיום הרמב"ם
- ↑ בית משיח 527
- ↑ אגרות קודש חלק י"ט עמוד ח
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |